רב פקד יהב סימן, קצין החקירות של תחנת אשקלון, נאבק במשך תקופה ארוכה על שמו הטוב. הוא הואשם, על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, כי תקף באלימות קשה שוהה בלתי חוקי וגרם לו לחבלות בגופו. השופט שדן בתיק הזה מתח ביקורת קשה על המחלקה ועל "חבריו" של הקצין שמסרו עדות "מניפולטיבית".
החקירה נגד סימן, תושב נתיבות בן 36, נפתחה בתקופה רגישה מאוד בתחנת אשקלון, חודשים ספורים לאחר שקצין החקירות הקודם של התחנה הושעה מתפקידו, וסימן הובא להחליף אותו. כחצי שנה לאחר מכן, בחודש יולי 2017, הושעה גם סימן בעצמו מהתפקיד ומאז הוא מקבל רק חצי מהשכר שלו. כתב האישום נגדו הוגש בחודש ספטמבר 2017 והוא ייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית.
על פי כתב האישום, באחד מימי פברואר בשנת 2017 בשעת צהריים הגיעו שני בלשים בבגדים אזרחיים לדירה בעיר אשקלון לצורך איתור חשוד בעבירת התפרצות, אשר, על פי מידע שהתקבל, אמור היה להימצא באותה דירה. על פי החשד אותו חשוד, שוהה בלתי חוקי בישראל התפרץ בין היתר לבית הכנסת המרכזי בשכונת אפרידר וכן לפאב "הנשיא אקספרס".
רפ"ק יהב סימן. באדיבות: פוסטה
בדירה בה התגורר השב"ח ברחוב גבעתי, שהו באותה העת שני חשודים אחרים, וזמן קצר לאחר הגעת השוטרים הגיע למקום שב"ח שלישי, אשר מסר כי הוא מתגורר בדירה. הבלשים הזדהו בפני הנוכחים בדירה וקיבלו את הסכמתם לערוך במקום חיפוש. לאחר שבחיפוש ראשוני נמצאו פריטים אשר חשודים כגנובים – כמו טליתות ותפילין, התקשר אחד הבלשים לסימן, אשר שירת באותה העת כקצין מודיעין ובילוש בתחנת המשטרה באשקלון וביקש סיוע.
סימן יצא למקום ביחד עם בלש נוסף. על פי הנטען בכתב האישום, עם כניסתו של סימן לדירה ניגש לשב"ח וסטר בפניו. לאחר מכן החל לתחקר את הנוכחים בדירה, מי מהם ישן באחד החדרים, ונמסר לו כי השב"ח הוא הישן בחדר זה.
שוטר מבצע חיפוש בדירה. צילום אילוסטרציה: דוברות המשטרה
סימן ניגש לשב"ח, אחז בכתפו והובילו לאותו החדר. בתוך החדר החל לתחקר אותו בעברית, והשב"ח השיב לו כי אינו מכיר את השפה.
בתגובה, כך על פי כתב האישום, נטל סימן מקל מברזל שהיה מונח בחדר והכה את השב"ח כמה פעמים ברגליו, בכתפו ובגבו, תוך כדי שהוא ממשיך לתחקר אותו בשפה העברית, והשב"ח חוזר ואומר כי אינו מבין את השפה. עוד נטען בכתב האישום כי רק כאשר הודה השב"ח כי הפריטים שנמצאו בחדר הם שלו – חדל הקצין להכות אותו והוביל אותו אל מחוץ לחדר.
עצור. צילום: דוברות המשטרה
לאחר שהשב"ח יצא מהחדר אחז סימן במאוורר שהיה בדירה והטיחו בגבו. בשל כך הוא נפל על הרצפה, אך סימן, כך על פי כתב האישום, ניגש אליו ובעט בבטנו. לאחר מכן, נעצרו ה
סימן הכחיש את המיוחס לו. "אני לא השתמשתי בכוח נגדו ולא הכיתי אותו, כמעט ולא הייתי איתו במגע עם המתלונן הספציפי הזה. כשאני נכחתי בדירה לא היה שימוש בכוח לא נגדו ולא נגד אף אחד", אמר סימן בעדותו.
חבלות ישנות
השופט רון סולקין סקר את הראיות ואת העדויות שהובאו לפניו וכתב כי הניסיון של מח"ש לבסס את הפללתו של סימן נסמכה על שני דברים עיקריים:
הראשון והמרכזי הוא עדותו של השב"ח. "לאחר שמיעת עדותו ועיון באמרות הרבות שמסר; כמו גם בדוח השחזור ובתיעוד מהלך חקירתו – מוצא בית המשפט, כי המדובר בעד נעדר כל מאפייני מהימנות, שלא ניתן לבסס ממצא כלשהו, שלא לדבר על ממצא פלילי מרשיע – על דבריו. המדובר במי שעשה רושם, כמעורב בעולם העברייני", כתב השופט.
החבלות על גבו של השב"ח
הוא ציין כי העד מסר מספר גרסאות, שאף הוא עצמו מאשר כיום, שהיו גרסאות כוזבות. בין היתר, הכחיש מעורבותו בהתפרצויות בגינן נעצר; טען כי שותפיו לדירה משקרים; מסר כי היה בהשפעת משקאות אלכוהוליים בעת גביית אמרתו הראשונה. "בלשון המעטה ייאמר, כי האמת אינה נר לרגליו של עד זה", כתב השופט.
בנוגע לחבלות שנמצאו על גופו, ציין השופט כי רופא של שירות בתי הסוהר אשר בדק ותיעד את החבלות, מסר, כי המתלונן לא הצביע על חבלות כלשהן בעת קליטתו ובמועד בו בדק הוא עצמו את החבלות, שזה למחרת מעצרו הרופא התרשם דווקא, כי החבלות אינן טריות ונגרמו לפני עד כשבוע ימים.
איומים מרומזים על עתיד השוטרים
הדבר השני שעליו התבססה מח"ש זה עדויות השוטרים האחרים. על הרקע העדויות האלה ציין השופט כי סימן הגיע, כקצין טרי, "לפקד על יחידה מגובשת, כשפקודיו משרתים יחד שנים רבות, ולהם מפקד קודם, אהוד עליהם, אשר הושעה מתפקידו, אך רוחו עדיין שלטה על המקום", כתב השופט.
באותו עניין:
על פי העולה מהראיות שנשמעו, נתקל סימן בבעיות משמעת, בעיקר מצדו של אחד מהשוטרים (שהוא גם אחד העדים במשפט), ומיד עם הגעתו, וכצעד פיקודי, נקט סימן אמצעי משמעת שונים כלפיו, אשר היו למורת רוחו. העימותים שנוצרו זכו לתהודה רחבה ועל פי העדויות שנשמעו היו נחלת הכלל.
משרדי מח"ש. צילום: אמיל סלמן
"מקריאת העדויות וגם אמרות החוץ שנגבו בין החקירות השונות או במהלכן, כתרגילי חקירה – עולה, כי מח"ש ניהלו חקירה אינטנסיבית ביותר, ארוכה מאוד, תוך הפעלת לחץ במינון גבוה על הנחקרים השונים, לרבות איומים מרומזים על עתידם המקצועי ועל המשך שירותם במשטרה", כתב השופט וציין כי במהלך החקירה של מח"ש אובחנה החוליה החלשה, שהיא אותו שוטר שנענש על ידי סימן. "בפני עד זה הוטח, הן בעת חקירתו הרשמית והן בשיחות ביניים, שנערכו כתרגילי חקירה ותועדו על ידי היחידה החוקרת, כי הנאשם מחפש את רעתו ונמסר לו, כי מעמדו ותפקידו (של העד) במשטרה – מוטלים בספק. עוד נאמר לו, כי בעוד שהוא חס על הנאשם – זה האחרון אינו חס עליו, ואף אינו חושש להרוס את הקריירה שלו. עולה מתמלילי החקירה כי הדברים הללו העלו את חמתו של העד, אשר אף כינה את הנאשם הכינוי ‘נבלה’ אל מול החוקרים. רק לאחר תרגיל החקירה הלז – מסר העד גרסה מפלילה כלפי הנאשם. דא עקא, כי גרסה זו שונה, בפרטים מהותיים, מגרסאות המתלונן עצמו ואף מפרטים אחרים, שהוכחו באופן אובייקטיבי".
סתירות בעדויות
השופט בחן את עדותו של השוטר הזה ומצא אותה סותרת את עדותו של המתלונן עצמו. כך למשל: השוטר סיפר שכאשר הגיע – החשודים היו אזוקים, המתלונן היה יושב וסימן נאלץ להקימו. אלא שהמתלונן עצמו סיפר כי עמד כאשר הותקף וכי נאזק רק לאחר שנסתיימה התקיפה. עוד סיפר השוטר בעדותו כי סימן הכה את שלושת החשודים באמצעות מוט המאוורר ברגליהם, ואילו המתלונן סיפר על מכות באזורי גוף שונים.
"אשר לחקירת העד בבית המשפט, ניתן לומר, כי עיקר גרסתו התנפצה לחלוטין. כך, בנוגע להטחת המאוורר במתלונן – עלה כי הנאשם הזיז את המאוורר שהפריע לו, וכי אין הכרח כלל, שהמדובר היה בפעולה מכוונת! עד זה סירב, במהלך חקירתו, להתעמת עם הנאשם. אין מחלוקת, כי עד זה עוין את הנאשם, עוינות קשה. אין גם מחלוקת כי העד עצמו מסר פרטים, שאינם נכונים, אם בתחילת חקירתו במח"ש ואם בהמשך. העד אף עומד לדין משמעתי בגין מסירת פרטים כוזבים. עד זה אף היה בעצמו חשוד בעבירה, כך שקיים מבחינתו אינטרס ברור למלט עצמו מן הדין. צירוף כלל העובדות שפורטו לעיל מביא למסקנה – כי לא ניתן לבסס ממצא על עדותו של העד, גם לא בהצטרף לראיות אחרות בתיק".
אילוסטרציה: משטרת ישראל
השופט כתב עוד כי הנימוקים הללו חלים גם על עדויותיהם של שני שוטרים נוספים: "גם הם הכחישו בתחילה קיומה של אלימות, הן בדוחות הפעולה שרשמו והן בחקירתם במח"ש; גם הם הפלילו הנאשם בחקירה – רק לאחר שהוטח בפניהם כי אותו שוטר הפלילו; גם הם היו חשודים בעבירות; גם הם עומדים לדין משמעתי בגין מסירת פרטים כוזבים", כתב השופט וציין כי לעומתם, עדותו של סימן הייתה העקבית ביותר בפרשה זו וכי השופט עצמו "התרשם ממנו לחיוב, כמי שמסר, בגילוי לב, את כל הידוע לו. בניגוד לשוטרים המפלילים – פקודיו – לא נמצאו אותות אי אמת כלשהן אצל הנאשם ואף לא סתירות משמעותיות בדבריו. מכל מקום – בניגוד לעדותם של שלושת השוטרים המפלילים, מהם התרשם בית המשפט כעדים מניפולטיביים מאוד, שהאמת אינה נר לרגלם – עשה הנאשם רושם מהימן", נכתב בהכרעת הדין.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
"מחדלי חקירה משמעותיים"
השופט גם התייחס למה שהוא כינה מחדלי חקירה משמעותיים כמו למשל העובדה שלא נערך מסדר זיהוי חי או בתמונות, כך שהשב"ח יוכל לזהות מי תקף אותו. ומה ההסבר של מח"ש לאי קיום מסדר זיהוי? היה חשש, שמא המתלונן יזהה מי אחר כשוטר התוקף או כשוטרים התוקפים.
השופט רון סולקין. צילום: אתר בתי המשפט
"אכן, לאחר שמיעת מכלול הראיות – הוברר, כי קיימים מחדלים משמעותיים ביותר בחקירה, אשר, כשלעצמם, פערו חלל ראייתי, שאין ניתן לגשר עליו. מחדלים אלה הם מחדלי חקירה משמעותיים ביותר, שהיה בהם כדי לפגוע בהגנת הנאשם וכאמור – הותירו חלל ראייתי, בייחוד בשאלת זיהוי המעורבים באירוע וכן בשאלת תזמון החבלות – חלל שנותר על כנו גם לאחר שמיעת כלל הראיות", כתב השופט סולקין.
את הכרעת הדין המזכה סיכם השופט בכמה משפטים חשובים וכתב כך: "בסופו של דבר, מוצא בית המשפט ליתן אמון בגרסת הנאשם ולקבוע כי ספק רב אם הופעלה כלפי המתלונן אלימות ונגרמו לו חבלות במהלך אירוע המתואר, אך אם הופעלה אלימות – לא זו בלבד שקיים ספק, אלא – הסבירות הגבוהה יותר היא, שהופעלה על ידי מי אחר מהשוטרים המעורבים, שאינו הנאשם, בדגש על צמד השוטרים הראשון שהגיע למקום, כפי העולה מגרסאותיו הראשונות של המתלונן במח"ש. הנאשם זכאי בדין".
