משרד הבריאות מקיים בכל שנתיים סקר בין בתי החולים ברחבי הארץ. הוא בודק פרמטרים ובעיקר שם דגש על שביעות הרצון של המטופלים מחדר המיון, שהוא בעצם השער של בית החולים והמקום שבו נפגשים לראשונה המטופלים והצוות הרפואי.
בסקר שביצע המשרד בשנת 2019 הגיע חדר המיון של בית החולים ברזילי למקום השלישי מבין בתי החולים הבינוניים והגדולים בארץ. גבוה הרבה יותר מבתי החולים הידועים כמו איכילוב, תל השומר או הדסה.
"זה מתחיל מהרצון של האחות"
מדובר במהפך עבור ברזילי. שכן לפני שנתיים בוצע בו סקר דומה, עוד בחדר המיון הישן, והתוצאות המאכזבות הציבו אותו אז בתחתית. "הסקר ההוא היה נכון לקיץ שזה נעשה, בקיץ של 2017", אומר מנהל חדר המיון ד"ר יונתן ריק, "זה היה לפני שעברנו למתקן החדש ולפני שנכנסתי לתפקיד".
מה עשה את השינוי?
"הבסיס הוא הרצון של כולם, הרי זה ברור שזה לא אני, זה הצוות, זה כל בית החולים שנרתם בצורה כזאת או אחרת. בקצה עומדים צוותי המיון, והם עובדים כל כך קשה, והמשמרות לא פשטות מול קהל שנמצא במצב לא פשוט ומול מקרים לא פשוטים. וזה מה שבסופו של דבר עושה את העובדה. היה רצון אמיתי להשתפר ולהראות את מה שלא היה אפשר להראות במתחם הישן – את האיכויות שלהם והמקצועיות שלהם. פה יש תשתית שמאפשרת ויש רצון לעשות את זה ורצון להשתפר ברמה המקצועית ולהיות יותר טובים, ולא רק מקצועית, אלא כמובן גם ברמה האנושית מול אנשים שבאים לקבל עזרה. חשוב לזכור שזה צריך להתחיל מהרצון של אחות ב-2 בלילה להחזיק את היד של החולה, ברצון של האלונקאי להחליף מילים טובות עם החולה שהוא לוקח אותו לרנטגן וגם ברופא, והצלחנו להביא את זה לידי ביטוי".
ד"ר ריק אומר כי הם לא עשו את זה בגלל הסקר או שעכשיו הם עובדים בצורה שונה בגלל הסקר, "אני רואה את זה בתור יישור קו, הגענו למקום כמו שאני רואה את זה וכמו שמנהל בית החולים רואה את זה ויישרנו קו מול סטנדרט שהוא סביר. אני אישית חושב שהערך של הסקר הוא מוגבל, אבל הוא כן מבטא תחושה של צוות המיון שאנחנו במקום סביר, וזה יישור קו עם איפה שרצינו להיות, ומפה אנחנו צריכים לשאוף למצוינות ולרמה גבוהה מאוד".
והגעתם למקום השלישי, עכשיו השאיפה להגיע למקום הראשון?
"אני לא מסתכל על אף אחד אחר. אני מסתכל פנימה על עצמנו. יש לנו מספיק הערכה עצמית שאנחנו לא צריכים את הסקר הזה. אנחנו יודעים מתי אנחנו בסדר ומתי אנחנו לא. אם זה יוביל אותנו למקום ראשון, אז בסדר. זה נקודה לפה ולשם".
"השינוי הוא בכל פינה"
לברזילי הגיע ד"ר ריק לפני שנתיים ושלושה חודשים, היישר לחדר המיון הישן, והוא היה די המום, "ראיתי מקום שהוא לא קביל במדינת ישראל, ובתוכו צוות מאוד מסור שעבד קשה כדי לספק רפואה, אבל הסביבה הפיזית לא אפשרה לעשות בצורה מיטבית כמו בגלל הצפיפות וחוסר הפרטיות והמראה של חצי הזנחה. היו פרוזדורים בני 40 שנה. כל האזור, רק להיכנס לשם זה מרגיש מדכא, גם בתור צוות, שלמרות זאת ולמרות התנאים עשה עבודה מדהימה".
היום, מספר ד"ר ריק, המיון החדש של ברזילי הפך למיון לדוגמה, "היו לנו הרבה ביקורים מבתי חולים אחרים האווירה היא חיובית וטובה, אם זה בתאורה, צבעים, תכנון ובכלל אווירה יותר חיובית. השינוי הוא בכל פינה, אם זה חדרי הלם, שמטפלים שם בחולים בטראומה קשה, גם שם השיפור ניכר. גם איפה שהחולים שוכבים, שם כל אחד יש לו את הפרטיות שלו והנוחות שלו עם וילון והפרדה. הצוות שמטפל באותו חולה נשאר אותו הצוות, וזה נותן ייצוב והבנה שמישהו דואג".
ד"ר ריק, נשוי ואב לשלושה, עלה לישראל מאנגליה בשנת 1984, הוא כבר היה רופא ועשה את התמחות בתל השומר, עבד שם 25 שנה והיה בין המקימים של חדר המיון שם ואף ניהל אותו. לאחר מכן עבד באסותא ברמת החייל עד שלפני שנתיים גייס אותו פרופ’ חזי לוי למיון של ברזילי.
עבדת במרכז ואתה גר במרכז. איך הצליחו לפתות לבוא לפריפריה?
"אהבתי את מה שעשיתי באסותא רמת החייל, אבל זה לא היה רפואה דחופה. הרגשתי שיש לי יותר מה לתרום במערכת הציבורית, גם כלפי המערכת וגם כלפי התושבים שלנו. זה נעשה גם כדי לגדל את דור ההמשך. בברזילי יש לנו רופאים מתמחים, והם העתיד, ואם לא נפתח אותם, לא יהיה המשך".
הוא מסתובב קצת באשקלון ומתרשם ממנה לטובה, "זאת נראית עיר בתנופה. היא עוברת מהפך, ואין סיבה שלא, יש לה את כל המרכיבים להיות מקום מאוד טוב לגור בו".
"תמיד יש במה להשתפר"
בחדר המיון מעסיק ד"ר ריק יותר מ-100 עובדים, רובם אחיות. לדבריו, כל אחד מהעובדים הוא חשוב לא פחות מהשני. "אני רואה את זה ככה, הפקידה היא חשובה כמו רופא".
איפה יהיה ברזילי בסקר של 2021?
"אני לא יודע, אבל אני מקווה שמול עצמנו נהיה במקום עוד יותר טוב, ואם נהיה מול עצמנו במקום טוב, אז בוודאי שנהיה טובים מאוד גם בסקר. פעם מאמן ותיק אמר לי, ‘אל תתלהב יותר מדי בעליות ואל תיכנס לדיכאון בירידות’. גם בתוצאות מצוינות אנחנו לוקחים את הפרגון, אבל מבינים שתמיד יש במה להשתפר".
אפרופו ספורט, אתה בעצמך נגעת בספורט.
"הייתי רופא של הפועל תל אביב כמה שנים טובות ונשארתי אדום למרות שהרבה פעמים כואב הלב. רק לאוהד אמיתי כואב הלב".