היום, לאחר לא מעט זמן, שוב חזרו לאשקלון המראות של הרס בבתים, מראות שהספקנו לשכוח בעיקר לאור ביצועיה של מערכת כיפת ברזל.
הערב, נחתה רקטה בדרום העיר ופגעה פגיעה ישירה בבית. כך זה נראה מבפנים בסרטון שצילם תושב העיר, משה ניסימפור:
לבית נגרם נזק לא קטן. הבית הזה הוא ביתה רותי מוזגורשווילי, שחייה ניצלו לאחר שהיא נכנסה לממ"ד בעקבות האזעקה שנשמעה. "ראיתי את התקרה נופלת", היא סיפרה לאודי דוד בן דוד מרדיו דרום. צפו בשיחה איתה:
מי שהגיע לזירת נפילת הרקטה הוא ראש העירייה תומר גלאם, שאמר: "הנחיות פיקוד העורף הוכחו כמצילות חיים ולכן אני שב ומבקש מהתושבים להיצמד אליהן ולא להתקהל בזירות. הצוותים המקצועיים עומדים בקשר עם התושבים ומעניקים לכל מי שצריך מענה וטיפול מקצועי ומלא במידת הצורך".
בשעה 17:48 שוגרו מספר טילים לעבר גזרת העיר אשקלון. בשמיים נראו וגם נשמעו יירוטים. אלא שמלבדם זעזע פיצוץ אדיר את דרום שכונת שמשון.
"אני שומעת בום, יצאתי לסלון ראיתי חושך, ראיתי את התקרה נופלת. יצאתי התחלתי לצעוק", אמרה רותי מזוגורשווילי, בעלת הדירה שביתה נפגע מרקטה.
צפו בשיחה שקיים איתה אודי דוד בן דוד מרדיו דרום:
בתוך מספר רגעים התקבלו דיווחים מאזרחים על פגיעה ישירה של טיל בבית בדרום העיר. כוחות משטרה, מד"א וכיבוי אש נמצאים כבר במקום ומטפלים בזירה.
צוותי כיבוי אש שנמצאים במקום הנפילה. צילום: דוברות כב"ה דרום
מדובר בפגיעה בגג בניין, פגיעה שגרמה לשריפה. נכון לרגע זה לא ידוע על נפגעים או לכודים.
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הגיע לזירת הנפילה בדרום העיר יחד עם הגורמים המקצועיים וקיבל דיווח מכוחות הביטחון בשטח.
"אנחנו עומדים בפני מערכה לא פשוטה והחוסן שלנו שוב עומד למבחן", אמר גלאם. "למזלנו, במקרה הזה לא היו נפגעים בנפש אבל זה היה יכול להסתיים אחרת. תושבי אשקלון למודי ניסיון וזאת העת להוכיח זאת. הנחיות פיקוד העורף הוכחו כמצילות חיים ולכן אני שב ומבקש מהתושבים להיצמד אליהן ולא להתקהל בזירות. הצוותים המקצועיים עומדים בקשר עם התושבים ומעניקים לכל מי שצריך מענה וטיפול מקצועי ומלא במידת הצורך".
כחצי שעה לאחר מכן, בשעה 18:20 נשמעה שוב אזעקה ברחבי אשקלון. עפי גורמים רשמיים מדובר בשיגור ויירוט. לא היתה נפילה בתחום העיר וכמובן גם לא נפגעים ונזק.
מנתוני עמותת אור ירוק עולה כי מתחילת השנה נהרגו 55 קשישים (65+) בתאונות דרכים – כמעט כל הרוג רביעי הוא קשיש. לאור ההיפגעות הגבוהה של הקשישים בישראל בתאונות דרכים, יצאו מתנדבי עמותת אור ירוק ומלגאי תכנית המלגות IMPACT ו- FIDF לבדוק האם מעברי החציה ביישובים מותאמים גם לאוכלוסייה המבוגרת. את בדיקה ביצעו במקומות אליהם מגיעים קשישים רבים כמו מעונות יום לאזרחים ותיקים, בתי אבות וקופות חולים.
מתנדבי אור ירוק צפו במעברי חציה ב-91 רשויות ברחבי הארץ, במהלך התצפית נצפו כ-1,500 אזרחים ותיקים בעת חציית הכביש. בין המקומות אליהם הגיעו המתנדבים גם אשקלון.
במהלך הבדיקות בחנו המתנדבים מספר פרמטרים של בטיחות: * תקינות מעברי החציה (דהויים/מחוקים/צבועים היטב) * האם קיימת הנמכת מדרכה בכניסה למעבר החציה * הימצאות פס האטה לפני מעבר החציה * משך האור הירוק ברמזור – האם הוא מותאם לקצב ההליכה של האזרחים הוותיקים.
אחד ממעברי החצייה שנבדקו. צילום: אורי ירוק
מהבדיקה עולה כי במקרים רבים זמן חציית הכביש של הולך רגל קשיש אל מול הולך רגל צעיר הוא כפול, ובנוסף, בחלק ממעברי החציה האור הירוק קצר מדי וקשישים לא מספיקים לחצות. בנוסף נמצא כי במקומות רבים לא קיימת הנמכה לקראת מעבר החציה וכי המעבר דהוי ואינו צבוע כראוי, נתונים המקשים על הולכי רגל ועל קשישים בפרט כאשר הם מגיעים לחצות את הכביש.
כתב אישום הוגש היום נגד טום אביב בן דהן, בן 23 ממושב בית שקמה. בן דהן הוא נהג האופנוע המעורב בתאונת הפגע וברח בה נהרג יגאל סעדון ז"ל ממושב ברכיה. כפי שפורסם אתמול ב"כאן דרום", כתב האישום אינו כולל עבירות הריגה או גרימת מוות ברשלנות, אלא מייחס לבן דהן ביצוע עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה בשכרות, שיבוש מהלכי משפט ועבירות נוספות.
צוות חקירה מיוחד הוקם במשטרת מרחב לכיש של המשטרה יחד עם אגף התנועה בעקבות תאונת הדרכים הקטלנית שארעה בתאריך 19.10.18 בשעות הצהריים סמוך למושב ברכיה. בתאונה קיפח את חייו רוכב האופניים יגאל סעדון ז"ל בעת שחזר מקניות לקראת שבת במרכז המסחרי שנמצא לא הרחק ממקום התאונה. צוות החקירה הצליח במלאכת החקירה תוך שימוש בכל היכולות והאמצעים העומדים ברשותם לאסוף ראיות כנגד אביב בן דהן הנהג החשוד, בפגיעה הקטלנית ברוכב האופניים, על אף שלדברי המשטרה, מסר בן דהן גרסה אחרת. תיק החקירה עב הכרס בו עשרות עדויות וגיליונות חקירה, הועבר לידי פרקליטות מחוז דרום דרום שהגישה כאמור כתב אישום נגד הנהג.
"על אף התנהגותם בשטח של הנהג ויתר החשודים המעורבים תוך שיבוש ראיות, תיאום גרסאותיהם ומסירת הודעות כוזבות, הצליחו החוקרים המיומנים לגבש תשתית מהימנה בתיק החקירה", ציינו במשטרה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
ביום שישי, יום התאונה, רכב בן דהן על אופנועו אותו, כך לדברי המשטרה, הוא מחזיק מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה ועל אף שאין זו הפעם הראשונה בה נתפס נוהג ללא רישיון כחוק. הוא הגיע יחד עם מי מחבריו המעורבים אל תחנת הדלק בצומת משען הסמוכה ומשם המשיכו בנסיעה ברכבי השטח שברשותם אל המושב ברכיה. בסמוך לכך, סיים סעדון ז"ל, אבל חמישה ילדים בן 50, את קניותיו במרכז המסחרי בצומת סילבר ומשם יצא כשהקניות לשבת בארגז אופניו החשמליים, עליהם נהג לרכוב בעקבות העדר רישיון נהיגה כחוק. המנוח שככל הנראה חשש מרכיבה על הכביש בו תנועת כלי רכב ערה, בחר לרכוב דרך שדות המושב ושם דווקא מצא את מותו הטראגי.
מהחקירה שקיים הצוות המיוחד ומתוך עדויות עולה כי בן דהן רכב שלישי בשיירה עת הגיעו אל שטח חקלאי שסמוך למושב. במהלך רכיבתם, על פי עדותם, העלו כלי הרכב הראשונים ענן אבק שמנע באופן מוחלט את היכולת של מי מהרוכבים להמשיך בנסיעה בטוחה, אך דבר זה לא מנע מבן דהן להמשיך את נסיעתו אל תוך ענן האבק ולהתנגש ברוכב האופניים ולגרום בכך לפציעתו האנושה.
האופנוע של בן דהן לאחר שאותר. צילום: דוברות המשטרה
כתוצאה מהתאונה, האופניים של המנוח נחצו לשניים, כך שהגלגל הקדמי, מזלג הכידון ומוט ההגה נשברו ונתלשו משלדת האופניים, ואילו האופנוע ניזוק בדופן ימין, התהפך על צדו השמאלי ונפל על השביל. בעקבות התאונה, סעדון ובן דהן נזרקו מכלי רכבם ונפלו אף הם על השביל, בסמוך למקום בו שכבו כלי רכבם לאחר ההתנגשות. לאחר התאונה, סעדון נותר לשכב על השביל, כאשר הוא מדמם ומחרחר ואילו בן דהן שכב על הקרקע, כאשר הוא פצוע בפניו.
שחזור ההתנגשות בין האופנוע לאופניים. צילום: דוברות המשטרה
מיד לאחר התאונה, הגיעו כלל המעורבים, חבריו של בן דהן, אל זירת התאונה והבינו מיד כי התרחשה התנגשות בין האופנוע של הנאשם לבין האופניים. "בשלב זה, גמלה בלב המעורבים החלטה להכשיל את חקירת המשטרה באשר לנסיבות התאונה", נכתב בכתב האישום. "הכול במטרה למנוע את זיהוי הנאשם כמי שרכב על האופנוע וכמי שהיה מעורב בתאונה בה נחבל חבלה חמורה המנוח כשבהמשך נקבע מותו… לפיכך, מיד לאחר מכן, שוחחו המעורבים עם מוקד החירום של מד"א ומוקד 100 של המשטרה ודיווחו דווח שקרי אודות אירוע התאונה בכך שמסרו למוקדנית, כי בעת הנסיעה על שביל העפר, המעורבים נתקלו באקראי במנוח ששכב פצוע על שביל העפר ובאופניים שלו, כאשר נסיבות פציעתו אינן ידועות להם".
בשלב זה הועלה בן דהן על אחד מרכבי השטח במקום ופונה אל ביתו ביישוב בית שקמה, ואילו אחד מחבריו שנותרו במקום דאג להזיז את האופנוע של בן דהן ולהסתירו בין סבך השיחים והעצים במטע סמוך, מרחק כ-200 מטרים לערך ממקום התאונה.
נפת אשקלון נמצאת במקום השלוש לפני אחרון במקרי החצבת שנרשמו בה. בכל רחבי הארץ ארעו למעלה מ-1500 מקרי חצבת ואשקלון זוכר יחסית להיות מוגנת ושמורה.
הוירוס התפרץ לפני שבועיים וחצי, על פי הפרסומים השונים, חולה חצבת הגיע לארץ בטיסת אל-על מקייב. הוירוס התפתח ביתר שאת באזור ירושלים וצפת.
משרד הבריאות יצא במבצע חסר תקדים של חיסונים בעיקר באזור ירושלים. עד עתה ידוע כאמור על למעלה מ-1500 מקרים בהם אובחנו תושבים בישראל ככאלה שנדבקו בוירוס מאז הגיע לארץ.
כמות החולים שאובחנו כנשאי הוירוס. צילום: אתר משרד הבריאות
"לא להקל ראש, יש להמשיך ללכת ולהתחסן" ביקש בשבוע שעבר סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן והוסיף "ישנה עליה במספר המתחסנים וזוהי תוצאה של עבודה מאומצת של כל הגורמים במערכת הבריאות אך עדיין החצבת לא מאחורינו".
"אנחנו בריכוז מאמץ אדיר על החצבת והמערכת משתלטת על האירוע, למרות שאנחנו צפויים לצערי עוד לראות עליה במספר הנדבקים. בהובלת הצוותים הרפואיים שלנו, ובעיקר צוותי האחיות המקצועיות והמסורות הצלחנו להעלות את הכיסוי החיסוני" מסר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב "בחלק מהתחנות הן הצליחו להעלות את שיעור אחוז למעל 90 אחוז".
מבקרי מס הכנסה ביקרו ביום שישי האחרון במגוון בתי עסק בערים אשקלון, אשדוד וקרית גת. המבצע, שנוהל בראשות פקיד שומה אשקלון, כלל 80 ביקורות, מהן עלה כי בקרב 14% מבין העסקים שנבדקו, לא נרשמו הכנסות כדין.
התירוצים, כך מסתבר רק השתכללו לקראת השבת, למשל בחנות לממכר מזון ואביזרים לבעלי חיים באשקלון, נצפתה לקוחה שרכשה כלוב לציפורים ושר לא נרשמה בקופת העסק. העובד בחנות גייס לעצמו את חזקת תום הלב ואמר לבודקים: "ניקיתי את החנות, קיבלתי כסף וחשבתי להדפיס אחרי הניקיון של החנות-עשיתי את זה בתום לב…"
בעל מספרה באשדוד בה לא נרשמו הכנסות בסך 1,560 ₪ אמר למבקרים: "אשתי עברה תאונת דרכים קשה ואני לוקח אותה לטיפולים"..
ירקן בקרית גת טען לאי הבנה כשלא רשם הכנסה מקניית ביקורת: "היתה אי הבנה ולא היה לי עודף מהשטר".
בסוף השבוע הוארך שוב מעצרו של החשוד בתאונת "פגע וברח" בה נהרג תושב ברכיה, יגאל סעדון ז"ל. בדיון התברר כי החשוד, ששמו עדיין אסור בפרסום, לא יואשם בעבירות של הריגה או גרימת מוות ברשלנות. ל פי הצהרת התובע שהגישה הפרקליטות לבית המשפט, כתב האישום נגדו יכלול עבירות של: נהיגה בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה, החזקת סמים לצריכה עצמית, החזקת נשק ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.
סעדון, תושב מושב ברכיה, בן 50 ואב לילדים, נהרג בתאונה שהתרחשה לפני כשלושה שבועות כאשר רכב עם אופניים חשמליים בדרכו לקניות לשבת. התאונה התרחשה בקרבת המושב, ועל פי החשד, הפגיעה בו התרחשה בזמן ששיירת כלי רכב ממושב בית שקמה נסעה ואחד מהרכבים פגע בו. החשוד המרכזי הסגיר עצמו למשטרה רק כעבור למעלה מיממה.
החלטה זו של הפרקליטות, הביאה את סנגורו של החשוד למתוח ביקורת על המשטרה. "אתה במשך 5 דיונים צעקת באולם הזה הריגה, הריגה והצליח, קיבלת הארכות מעצר ואני מצד שני צועק שאין פה אפילו גרם מוות", אמר הסנגור לנציג המשטרה, רס"ב יוחאי כהן. "אבל בגלל שאתה שוטר ואני סניגור, בית המשפט מאמין לך. היום אחרי שקיבלת הצהרת תובע שמלמדת שאין הריגה או גרימת מוות ברשלנות, אתה מסכים שלמשיב אין אחריות לתאונה?".
רס"ב כהן השיב לו שהוגשה הצהרת תובע וכי "זה מה שהפרקליטים החליטו".
הסנגור דרש לשחרר את החשוד לביתו ואמר "כל התיזה של מעצר הימים התפרקה לחלוטין. היום נקבע באופן חד משמעי שלמשיב אין אחריות לתאונה. אפילו אין יסוד נפשי של רשלנות. עם כל הצער שבדבר, ואנו משתתפים בצערה של המשפחה היקרה שאיבדה אדם יקר, אבל יש פה תאונה בלתי נמנעת. תיק תאונת דרכים. מה שקרה אחר כך לא קשור. החקירה שובשה, כל מה שקרה, בימ"ש מכיר את התיק, זה קרה על ידי אחרים. יש לו מעורבות אבל המשיב פונה עם פציעה משמעותית לבי"ח".
בעקבות עליה במספר המקרים בהם הותקפו עובדים סוציאליים הוחלט על שביתה שאליה הצטרפו גם העובדים הסוציאליים בעיריית אשקלון וגם במועצה האזורית חוף אשקלון.
ארמו וקנין. צילום: אילן אסייג
לא תתקיים קבלת קהל ולא יינתן שירות על ידי העובדים והעובדות הסוציאליות. "ישנה עלייה דרמטית בתקיפת עובדות ועובדים סוציאליים בתקופה האחרונה", נכתב בהודעה מטעם יו"ר ועד עובדי העירייה, ארמו וקנין. "בשבוע האחרון נרשמו חמישה מקרי אלימות, בניהם תקיפה מתוכננת של עובדת סוציאלית בבית דגן בפטיש. לא נשלח את העובדים הסוציאליים אל מותם".
העובדת הסוציאלית שהותקפה בבית דגן
באירוע שהתרחש בבית דגן, הותקפה עובדת סוציאלית שהייתה ברכבה. התוקפת, לקוחה של שירותי הרווחה שבתה נלקחה ממנה תקפה אותה באמצעות פטיש. העובדת הצליחה להימלט ממנה, והתוקפת נעצרה.
"אנו דורשים משר הרווחה חיים כץ ושר האוצר משה כחלון למצוא פתרון מיידי למגיפת האלימות כנגד עובדות ועובדים סוציאליים ברחבי הארץ", אמרה ענבל חרמוני יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. "לא תהיה קבלת קהל ע"י עובדים סוציאליים, במחלקות לשירותים חברתיים ובשאר השרותים בהם ישנם עובדים סוציאליים, עד למציאת פיתרון מיידי לביטחון העובדים וטיפול בתנאי העבודה הירודים והמחסור בתקינה. דמנו אינו הפקר, חובתה של המדינה, ששלחה אותנו להגן ולטפל באוכלוסייה, להגן עלינו. במידה והיא אינה מסוגלת לעשות זאת, אנחנו לא נקבל יותר קהל".
האירוע החמור שהתרחש אמש, תוחקר על ידי צה"ל וממנו עולה כי הפלסטיני שחדר מרצועת עזה היה קרוב לבתי היישוב כקילומטר, אך החליט להצית את החממות שלו.
בצה"ל אומרים כי מתחקיר ראשוני של האירוע אמש עולה כי תצפיות זיהו את החשוד סמוך לגדר המערכת בצפון רצועת עזה בטרם חצה והוסיפו לעקוב אחריו במהלך האירוע.
החממה שהוצתה. הבוקר. צילום: מעיין שניאור
בעקבות הזיהוי הוזנקו כוחות צבאיים רבים לאזור שפעלו בשיתוף עם כוחות הביטחון האזרחיים וכיתת הכוננות. הכוחות כיתרו את המרחב בו זוהה החשוד, ובמקביל הוצבו כוחות לבידוד מרחב הישוב מהמרחב בו ניסה להסתתר החשוד.
הריאיון הזה לא פשוט עבור מאיה סעדה. במשך חודשים ארוכים היא מלווה את בעלה דודי במרוץ לראשות מועצת חוף אשקלון, אבל מנסה ככל יכולתה להישאר מאחורי הקלעים. “לא נוח לי כל כך עם החשיפה הזאת”, היא אומרת, “ברגע שאני רואה מצלמה אני בורחת. זה לא שאין לי מה להגיד, אני תמיד הראשונה להביע את דעתי, אבל עכשיו אני מרגישה שהפוקוס לא צריך להיות עליי”.
"דודי מאוד יסודי ומכוון מטרה". דודי סעדה. צילום: אדי ישראל
מאז עלה דודי לסיבוב השני, היא גם שומעת יותר ויותר הערות מהסביבה. “פתאום אומרים לי שאני צריכה אולי לשנות את סגנון הלבוש שלי, להיראות כמו ‘אשתו של ראש המועצה’. זה נאמר תמיד עם חיוך ובקריצה כמובן, אבל אני שונאת את ההגדרה הזאת ‘אשתו של ראש המועצה’, זה מרתיע אותי, נשמע כמו איזה סטיקר. אני מאיה, אשתו של דודי, אימא של הילדים שלי, הבת של אלי ואביבה ושום דבר לא הולך להשתנות מבחינתי גם כשדודי יהיה ראש המועצה”.
המקצוע: “חינוך תמיד זרם בעורקים שלי”
היא בת 42, בעלת תואר ראשון בחינוך ותואר שני בחינוך, חברה ותרבות. מורה בבית הספר חופים כבר 10 שנים, רכזת חברתית בבית הספר וחברה בצוות הניהול. עוד לפני שהפכה למורה טיפלה בילדים באמצעות בעלי חיים. בעברה הייתה גם במשך שנתיים הרכזת הקהילתית של מבקיעים, המושב שבו מתגוררת המשפחה. “חינוך תמיד זרם בעורקים שלי. אימא שלי גננת, ויש הרבה אנשי הוראה וחינוך במשפחה שלנו. הילדים של היום יכולים ללמוד חומר גם בבית, הם לא צריכים בית ספר בשביל זה. אני באה ממקום של לחנך לערכים ולעזור לילדים למצות את הפוטנציאל שלהם, להעצים אותם ולגרום להם להבין שהם מסוגלים להכול”.
"תמיד היה ברור שנתחתן". מאיה ודודי סעדה. אלבום פרטי
היא נולדה באשדוד, וכשהייתה בת 3 עברו בני המשפחה להתגורר במושב פרי גן שבחבל אשכול. “אני בת יחידה בין שלושה בנים. אז מצד אחד זה היה כיף, מצד שני מאוד שמרו וגוננו עליי תמיד. הייתה לי ילדות טובה. אחד מזיכרונות הילדות הכי חזקים שלי הוא הנסיעות עם אימא לתל אביב. העיר הזאת נראתה לי אז כמו עולם אחר. בכל חופש היינו מכינות תיק ונוסעות באוטובוס לבלות בתל אביב, לראות סרט ולטייל. זאת הייתה אטרקציה רצינית באותם ימים. חבל לי שהילדים שלי היום לא יכולים ליהנות מהדברים הקטנים הללו שהיו עבורנו פעם עולם ומלואו”.
מאיה ודודי הכירו בגיל 16.5 כשלמדו בבית הספר הבשור באשכול ועשו יחד רישיון על טרקטור. “כל השנים הללו יש בינינו ויכוח של מי התחיל עם מי. הוא טוען שאני התחלתי איתו ואני טוענת את ההפך. ואני מרגישה שזה הזמן לספר את הסיפור האמיתי, למרות שאני מפלילה את עצמי פה ואין מכאן דרך חזרה”, היא צוחקת. “אז בשיעור הראשון ישבתי לידו ממש במקרה. היו מספר כיתות בהן למדנו לתיאוריה ובכל פעם הייתי בודקת לאיזו כיתה הוא נכנס, הולכת אחריו ומתיישבת לידו. שיחקתי אותה כאילו זה קורה ממש במקרה, אבל זה היה לגמרי מתוכנן”.
"יש בינינו ויכוח מי התחיל עם מי". מאיה ודודי בטיול. אלבום פרטי
כך יצא שאת כל שיעורי התיאוריה העבירו השניים ביחד. מה שמאיה לא ידעה הוא שבכל כיתה למדו חומר אחר ולדודי היה פטור מהפרק של החשמל, ולכן הוא לא נכנס לכיתות שבהן לימדו את החומר הספציפי. רק כשהגיע רגע המבחן היא הבינה פתאום שיש חלק שלם שלא למדה. “לא הבנתי מאיפה הביאו לי את זה וכמובן שגם לא ידעתי לענות על השאלות”, היא נזכרת, “אחרי המבחן דיברתי על זה עם דודי והוא אמר לי ‘באמת לא הבנתי איך זה שגם לך יש פטור מחשמל’. כמובן שלא עברתי את המבחן ונאלצתי לעשות אותו שוב, הפעם דודי עזר לי ללמוד את החלק החסר”, היא צוחקת.
מאז הם ביחד. עברו יחד את התיכון ואת השירות הצבאי, טיילו ובגיל 23 נישאו. “אני זוכרת אותנו שני ילדים תמימים, שעומדים מתחת לחופה ולא ממש מבינים מה קורה סביבם. למרות שתמיד היה ברור שנתחתן, ולכן גם הצעת הנישואים לא הייתה דרמטית, זה היה כזה: ‘יאללה בואי נסגור תאריך’”.
הפיגוע: “אבא של דודי היה מלח הארץ”
לאחר שהתחתנו עברה מאיה להתגורר עם דודי ברפיח ים, אחד מיישובי גוש קטיף. “ההורים שלו היו ממקימי היישוב, וזה הרגיש מאוד טבעי שאנחנו נקים שם את המשפחה שלנו. הייתה להם מתפרה ודודי ניהל עם אבא שלו את העסק. אבא שלי מאוד חשש. אחרי שהתאומים נולדו הייתה בינינו ממש מלחמה על הדבר הזה, והוא כל הזמן אמר שאני מסכנת את הילדים שלי”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בשנת 2002 נרצח אביו של דודי, עמוס ז”ל, בידי מחבל, בזמן שדודי היה כ-200 מטר משם ושמע את היריות. “המחבל מצא את אבא שלי, ירה והרג אותו, ואז יצא לחפש אותי, כך בעצם הוא פספס אותי”, סיפר בעבר בריאיון ל"כאן דרום". “ידעתי שאני חייב למצוא את המחבל לפני שהוא ימשיך את מסע הרצח שלו. בינתיים החלו להגיע החיילים, רכז הביטחון של היישוב הלך להזעיק אמבולנס, המחבל נתפס ונהרג ורק אז התפניתי לחשוב על אימא והמשפחה. נסעתי הביתה. בדרך התקשרתי לאחים שלי, ידעתי שאימא שלי תצטרך את כולנו סביבה. הזוגיות שלה עם אבא שלי הייתה אחד הדברים המיוחדים. הם העניקו לנו מודל מופלא של זוגיות ומשפחה”.
"הוא חינך את ילדיו לנתינה". עמוס סעדה ז"ל עם בנו דודי. רפרודוקציה
“אבא של דודי היה מלח הארץ, איש מדהים וטוב ששירת בקבע במשך 22 שנה. הוא חינך את ילדיו על נתינה ואהבת הארץ, וזה מה שדודי ואני מנחילים בילדים שלנו היום. אחרי הרצח של חמי עברנו ליישוב ליד אשדוד, ואבא שלי נרגע, אבל תוך זמן קצר חזרנו לגוש קטיף וממש פחדתי לספר לו שקיבלנו החלטה לחזור. חזרנו כי דודי היה צריך להמשיך לנהל את המתפרה ולהחזיק את החממות. הוא הבן הבכור מבין שישה ילדים, והיה צריך לתפעל את כל העסק. אימא שלו הייתה מפורקת לחתיכות, והוא לקח את התפקיד לדאוג להכול ולכולם. לימים היה הפינוי, והיום אנחנו רואים שעוטף עזה ואשכול חוטפים במקום. היום כשאני מדברת עם אבא על המצב אני שואלת אותו בצחוק למה הוא לא עוזב, כמו שהוא היה עושה לי בעבר. זה הפך לסוג של הלצה, כי ברור שאי אפשר לעזוב בית”.
"נחת הילדים האלה". משפחת סעדה בהרכב מלא. אלבום פרטי
הגאווה: “זימון לקורס טיס”
אחרי הפינוי הם עברו להתגורר במבקיעים עם קבוצה של 25 משפחות מהיישוב פאת שדה שעברו יחד. “נותרו להם שלושה מקומות והציעו לנו להצטרף, למרות שהיינו מיישוב אחר, והסכמנו בשמחה. השנים הראשונות היו מאתגרות, במהלכן ניסינו למצוא את עצמנו. דודי עבד בכל מיני עבודות. תחילה בתחום הדלתות, אחר כך קצת במתפרות ואז עשה כל מיני קורסים, התפתח והתקדם והיום הוא מנכ”ל חברה".
המחזור ה-12 של הליגה הלאומית, זימן משוכה לא קלה עבור הפועל אשקלון. הקבוצה של שלומי דורה הגיעה להתארח באצטדיון רמת גן מול הפועל המקומית. האורחת רוצה מאוד להידבק להפועל קטמון שבפסגת הטבלה ולהתבסס במקום השני וכמו כן לרשום ניצחןם שלישי ברציפות.
כבר בדקה ה-3 הפועל אשקלון הגיעה למצב ראשון, כאשר אור חסידים הגביב מן האגף השמאלי כדור מדוד לראשו של ניסן דנון, שנגח סמוך לקורה.
בדקה ה-16 שי חדד מצא את דנון במסירה גאונית מעבר לקו ההגנה אך הקשר נגח החוצה ברשלנות.
בדקה ה-30 יובל אבידור נותר חופשי על סף הרחבה התקדם מעט ובעט כדור מדויק לפינה השמאלית הרחוקה. 1:0 למארחים. דקה לאחר מכן הפועל אשקלון עולה להתקפת נגד הרמה של ערן ביטון הגיעה לאליאור משעלי, שברשלנות החמיץ אך הכדור הגיע לסוטוריס ניניס שמול שער חשוף קבע שוויון 1:1.
בדקה ה-33 דור חוגי עשה דאבל מצוין עם אבידור אך במקום למסור לאבידור בחזרה, ניסה לבעוט מזווית קשה וליאור חדריאן סגר מצוין את הפינה. בדקה ה-35 ניניס מצא את ביטון שמ-20 מטרים ירה כדור חזק אך גבוה.
בדקה ה-40 שוב חסידים מצא את דנון שגם בפעם השלישית לא השיג את הגלידה. דקה לאחר מכן לוטם זינו היה קרוב לכבוש את שער היתרון אך החטיא מקרוב. בדקה ה-43 לחץ אשקלוני בחצי של רמת גן איפשר לאבידור לרוץ למתפרצת קטלנית אך חדריאן יצא טוב והספיק להרחיק את הכדור עם ידו, ספק מחוץ לרחבה, מאזור הסכנה.
1:1 תוצאת המחצית, בה הייתה אשקלון עדיפה בהרבה על יריבתה.
הניצחון הדחוק אך החשוב על בני לוד הוכיח לאוהדים האשקלונים שלא צריך המון רעש וכסף בשביל להתמודד על העלייה. הפועל אשקלון מודל 2019/18 היא קבוצה נטולת שערוריות אך לא נטולת עניין.
היא אמנם לא מרשימה דייה עדיין, אך בקבוצה בטוחים שבקצב הזה גם היכולת על כר הדשא תיראה אחרת לחלוטין ברגעי האמת. רק ביום הרביעי האחרון הקבוצה הפסידה להפועל רמת גן במסגרת גביע המדינה בחוץ, וביום שישי הקרוב תצא הפועל אשקלון שוב לאצטדיון רמת גן בתקווה לסיום אחר.
שלומי דורה הבין שבמסגרת התקציב של הפועל אשקלון אי אפשר לכוון לכל הכיוונים. המאמן המנוסה החליט ללכת בגישה המוריניואית (על שם המאמן הדגול של מנצ’סטר יונייטד ז’וזה מוריניו) “Pick your battles”. דורה ויתר מראש על גביע הטוטו והחליט לא ללכת בכל הכוח על העפלה לשלב ח’ של גביע המדינה. הפועל אשקלון נמצאת כרגע במקום השני, שאף אחד לא חשב שהיא תהיה בו בשלב הזה, אך מנגד היא לא הראתה יכולת גדולה שמצדיקה מקום זה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
עם זאת, קשה להסתיר את החיוכים באשקלון שיודעים שהדרך לליגת העל מזכירה את שבילי העפר בכניסה לאצטדיון סלה, הם טובעניים ומלוכלכים, אך עם הנהג הנכון לא ייווצר פנצ’ר. בקבוצה שופעים מחמאות לדורה, שמצליח לכוון את הספינה אל היעד גם ללא הכוכב שלה גל צרויה, שנפצע. בקבוצה גם לא התרגשו מהפנדל המוחמץ של שי חדד, שבמקרים אחרים בקבוצה היו צריכים להצטער על כך. עם זאת, דורה הזהיר את השחקנים מפני שאננות.
חדד ואלמלם. צילום: הפועל אשקלון
“אתם צריכים לזכור שניצחנו שתי קבוצות שנמצאות מתחת לקו האדום, ומול הפועל רמת גן בחוץ זה סיפור אחר. לא היה לנו קל מולם בגביע המדינה ואנחנו נצטרך לתת הכול בשביל להוציא משם 3 נקודות”, אמר לשחקנים.
יום לאחר הבחירות הרגשתי מאוד מבולבלת. מצד אחד, קיבלתי המון מסרונים, זרי פרחים ואהבה מהאנשים ברחוב. ומצד שני, הבנתי שלא נכנסנו. האם הפסדנו או ניצחנו? לא כל כך הבנתי.
אין ספק שמערכת הבחירות הייתה קשה ומלוכלכת ברמות אחרות, כמו התקפות אישיות על מועמדים. אני יכולה לומר, כמי שבאה לשרת ציבור, לא הייתי ערוכה לכזאת מתקפה, במיוחד לא מציבור של נשים שעליהן נלחמתי (הן במעמד האישה, בצרכים האישיים לקידומן, לקידום משפחותיהן וילדיהן). לא שלא עשיתי זאת קודם כפעילת ציבור באהבה והערכה גדולה, אך כשאת מגיעה לזירה הפוליטית עם הערכים שעליהם גדלת, עם השורשים, הידע, הניסיון שלך, הרבה פעמים זה מאיים במיוחד על אנשים “קטנים” שיעשו הכול על מנת לחבל בתהליכים שעוזרים לחברה.
גלאם גם הנשים החזקות בעירייה. צילום: תומר שונם הלוי
ובכל זאת, עם כל המהמורות הצלחתי לעשות חלק גדול מהאני מאמין שלי. אני שמחה מאוד ש-11 נשים יכהנו הפעם כראשי ראשות ועשרות נשים בכל רחבי המדינה ייכנסו למועצות להשפיע ולהנחיל דרך אחרת.
אך המחיר, הוא המחיר, זה שהרבה פעמים כשהכשרתי נשים לא שמתי עליו דגש כי כל כך הייתי ממוקדת מטרה שנשים רבות ישפיעו בזירה שכל כך חשובה לחיינו.
הפגיעה הכי גדולה שחוויתי הייתה דווקא ממקום העוצמה שלי – החינוך. שם ידעו האנשים הרעים לפגוע אם זה ב”מטפלת המתעללת” שאותה הכשרתי (והכשרתי אלפי מטפלות מחנכות) ואם זה בהשכלה שלי. אף שמי שרצה לראות תעודות יכול היה לראות באתרי, אך להשמיץ היה הרבה יותר קל. אז כן, נוסף לשלושת התארים שברשותי, אני גם מגשרת של בית משפט, בוררת, מנחת קבוצות, מכשירה מאמנות ונשים לפוליטיקה. וכן, הכול ביושר, לכל דבר יש תשלום ותיעוד.
ד"ר ריקי שי. צילום: דוד לוי
בעבר היה לי ויכוח עם אבי ז”ל שטען תמיד ש”יצר לב האדם רע מנעוריו” וכל רצונו הוא להרע אף על פי שחייך כל הזמן ועשה טוב. אני האמנתי באנשים והשתדלתי אף פעם לא לשפוט אותם.
אני מניחה שחלק מכם תופתעו לגלות שלהיות פעילת ציבור זה אחד מהתפקידים הקשים שיש. את צריכה לגייס עוצמות נפשיות ומנטליות בלתי רגילות, במיוחד כשאת מחליטה לבחור בדרך ציבורית לא מתנצלת, בדרך של נתינה ותרומה לחברה, בדרך שלא מקדשת את הפוליטיקלי קורקט, בדרך שהיא אנטי פופוליסטית, בדרך אמיתית כנה וישרה. ואני, חברים וחברות, בחרתי בה.
המון אנשים טובים, שהולכים איתי כבר דרך ארוכה, תמיד אומרים לי: “ריקי, עזבי אותך מלומר כל מה שאת חושבת, תגידי לכולם את מה שהם רוצים לשמוע…”
ריקי שי
אני אשקר לכם אם אומר שאני לא מנסה לשמוע בעצתם, אבל האמת היא: אני פשוט לא מצליחה. אני לא מצליחה להבליג כשאני רואה מישהו מציע הצעות ל”עיגול פינות”. אני לא מצליחה לשתוק כשאני רואה עוולות שנעשות מ”כוח החוק” והדמוקרטיה. אני לא מצליחה להשלים עם זה שחלק מהמנהיגים מפלג את העם והתושבים וזורע שנאה, הרס וקנאה בלתי מרוסנת.
אני לא מצליחה להסכים עם מי שמנסים לא לשמוע את כלל הקולות של הציבור, והרי חברה שאינה מקשיבה לכלל הקולות היא חברה חסרה. אני לא מצליחה לקבל את זה שאין שקיפות ומעורבות הציבור בנושאים שהם כל כך חשובים לקיומו. אני לא מצליחה להתעלם כשאני רואה אמירות פופוליסטיות ריקות מתוכן רק כדי להיראות טוב בעיני כולם. אני לא מצליחה לשתוק שאני רואה אנשים ש”נקנו” בכסף, במיוחד אנשים שהייתי בטוחה שנאמנים לדרכם אך נקנו בנזיד עדשים, בוגדים בדרך ובאמונה שקיבלו תפקיד או מקום ונטשו.
אפי מור וריקי שי
אני לא מצליחה להיכנע להתנשאות נאורה שלעתים מתייצבת מולי ומתיימרת לחשוב שהיא הכי צודקת ונכונה. אני לא יכולה להתעלם כאשר בחירות ידועות מראש ובעל המאה הוא גם בעל הדעה.
משנפל הפור והבוחר באשקלון אמר את דברו, נקבעו העובדות והן: כמה מחברי המועצה הכושלים יראו את הדרך החוצה, ופנים חדשות (כפי שניבא המדור הזה) יישבו סביב שולחן המועצה. מרביתם כחברי קואליציה, והמיעוט כרגיל יישב באופוזיציה.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
ברגע כתיבת המדור אין לי מושג מי זומן בידי ראש העיר תומר גלאם לשיחות וסגירת מעגלים. אני מניח שמרבית הכתבים יעסקו במי קיבל מה, מי מאוכזב ומי מאושר. אני בחרתי להידבר ישירות עם ראש העיר תומר גלאם. אתה איתי, תומר? בויה – תזכור שבויה זה כבר לא בלשון לעג אלא בויה (אבי) הוא כעת אביהם ומנהיגם של כ-152 אלף תושבי אשקלון. אז בויה, בוא נסכם שמעתה ואילך אתה משרתם של הציבור, קאפיש?
משום כך, אזכיר לך או אגלה לך שבמחקר סטטיסטי נקבע עובדתית שרוב מקרי השחיתות של ראשי ערים שנחשפו בעשור האחרון התרחשו בקדנציה הראשונה. רק מיעוט מבוטל מהם התרחש בקדנציות מאוחרות יותר. כלומר, שיכרון הכוח שנובע מעצם השלטון בתוספת מחויבויות קודמות לקבלנים וגילוי היכולת “לעגל פינות” מגבירים את התיאבון.
אחת הסיבות לכך עשויה להיות הצורך (או החובה) שחשים הנבחרים הטריים לגמול לתומכים ולתורמים שסייעו להם להיבחר. התעוזה והביטחון העצמי של ראשי עיר חדשים גורמים להם לשכוח ולהתעלם מכך שיש תנועה חסרת שיניים כמו התנועה לאיכות השלטון.
בתשעה מקרים מתוך 15 ראשי עיר הורשעו בשחיתות והפרת אמונים. אחת הסיבות לכך עשויה להיות הצורך שחשים הנבחרים הטריים לגמול לתומכים ולתורמים שסייעו להם להיבחר. רק בארבעה מקרים מתוך ה-15 ההרשעה התרחשה בקדנציה השנייה.
השחיתות, לצערנו, נמצאת בכל פינה. ולכם, ראשי הערים, היא אפילו מחייכת ומפתה.
ההרשעות המיוחסות לראשי רשויות, רובן ככולן קשורות לענף הנדל”ן. העסק לא כזה “מסובך”, בפרט כשבונים מראש צוות “מתאים” למנגנוני התכנון והבנייה. זאת מאחר שזכויות בנייה הן משאב ציבורי בעל שווי כלכלי גבוה מאוד שלעיריות קל יחסית לחלק אותו. כך למשל, העירייה יכולה לאשר ליזם מסוים תכנית בניין עיר (תב”ע) שבה יוכל לבנות עוד קומות ועוד דירות, לכאורה מבלי שאיש ייפגע מכך.
השתףחיתות מרוכזת בענף הנדל"ן. אילוסטרציה: אלירם משה
לעתים נמצאות גם אמתלות אדריכליות, שבהן מנמקים את התוספת החריגה של זכויות הבנייה. בנוסף, ההנחה שלפיה “אף אחד לא ייפגע מתוספת של כמה קומות” היא שקרית, שכן זכויות בנייה עודפות שניתנות ליזמים מעבר לתכנון המקורי גורמות בהמשך לעומס כבד על התשתיות העירוניות, לצפיפות.
עכשיו, תומר, תבין… רגע, אתה אתי עדיין? אז תבין שכל ההקדמה והנתונים שהנחתי בפניך ידועים לא רק לי. תבין טוב טוב שנגמרו הימים שבהם ביחידת לה”ב 433 משחקים שש-בש ושותים אספרסו כדי לשרוף עוד יום עבודה.
צילום: ניר קידר
גם הציבור שהביע בך את אמונו הוא על הגבול הדק של כ-365 קולות בלבד, ונוח לי לאמץ את המספר הזה כדי להזכיר לך שיש לך 365 (שס”ה גידנו?) סיבות כמספר ימות השנה להיות ראש עיר הגון, ראש עיר לא מושחת, ראש עיר של כולם, ראש עיר לא נקמן, ראש עיר מאחד!
365 סיבות: להזים כל שמועה שעשתה לה כאן כנפיים; להוכיח ש”בויה” זה כינוי הולם למי שהוא האבא של העיר; להוכיח שאתה למד מטעויות של אחרים; להפוך את העיר היפה שלנו לנקייה יותר; להפוך את העיר שלי למחונכת יותר, לתרבותית יותר, נגישה יותר, ירוקה יותר; להפוך את העיר שלי למפרנסת יותר; כן, גם למחייכת יותר.
כי כשתעשה את זה, אהיה אשקלוני גאה יותר. וגם אלה שהיו נגדך, יהיו איתך. המשוואה מאוד פשוטה. אתה הבנת את זה, תומר?
תומר גלאם באתר עבודות סמוך לחוף דלילה. ארכיון: דוברות עיריית אשקלון
רגע לפני סגירת הטור נחשפתי גם אני לפנינה החדשה מבית מדרשו של אורן חזן: “יש לך מזל שאתה חצי בן אדם, אחרת…” כך קרא לעבר אילן גילאון הח”כ הנכה.
תודה למשפחה היקרה שלי, לחברים הקרובים, לשותפים לתנועת "יוזמה" ולכל מי שליווה אותי בתקופה המשמעותית הזו. אין ספק שמדובר בשיעור חשוב. יש הרבה לקחים להפיק והרבה ללמוד מהתהליך, אך יותר מכול אני חש רווח עצום ממה שקיבלתי בדרך הזו.
הכול התחיל בקיץ שעבר. כשהחלטתי שאני מסיים את השהות שלי בתל אביב, שם שכרתי חדר בדירת שותפים יחד עם לימודי התואר השני שלי בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. “אני חוזר הביתה כדי לשנות את המציאות בעיר בה נולדתי וגדלתי”, אמרתי לעצמי, אולי מהמקום הכי תמים ונאיבי שיש, "חוזר לעיר שיש לה את כל הנתונים להיות עיר מובילה, עיר דגל, עיר שלא דורכת במקום".
הופכים תכניות למציאות. קמפיין החוצות של חדריאן ורשימת יוזמה. צילום: אלירם משה
הייתה זו מערכת בחירות קשה. מספר מועמדים גדול אל מול יצרים ומאבקים בין מחנות. אמנם לא נכנסתי למועצה, אך מה שצריך זה להסתכל קדימה, והנושאים דחופים ובוערים ואי אפשר לחכות.
צעירים רבים מחכים לכתובת ומענה עבורם כדי שהעיר הזו, שהם חשים שהיא הבית שלהם, תספק להם את המעטפת הראויה. לדאוג שיוקם פארק ההיי טק, עם מקומות עבודה איכותיים לאקדמאים מבלי שיצטרכו לנדוד לעבוד בערים אחרות. הדבר ישפר פלאים את אורח החיים שלהם. כשהם יעבדו קרוב לבית, יוכלו להגיע הביתה מוקדם יותר, לצרוך תרבות, לבלות ולקצר זמנים במקום לכלות זמן רב ברכבת.
שנית, חובה לשפר את מצב התחבורה הציבורית בעיר ולפעול להקמה מיידית של תחנה מרכזית חדשה. עיר של 150 אלף תושבים זקוקה לטרמינל שמרכז תחבורה מתקדמת, ולא רק עבור מי שאינו יכול להרשות לעצמו רכב. תחבורה ציבורית זה צורך חברתי, להתנייד ממקום למקום בזמן קצר ויעיל. העירייה חייבת לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולהוריד כלי רכב מהכביש, וזה יקרה כשהציבור ישכיל להבין שיותר נוח ויעיל לעלות על אוטובוס מאשר לצאת עם רכב מהבית.
רגע אחרי שתומר גלאם נבחר, שעות ספורות אחרי שהבחירות הוכרעו, הגיע אליו אחיו וסיפר לו סיפור על אביו ז”ל שמעולם לא סיפר לו. הוא גילה לו כי כשתומר הגיע לגיל מצוות ובבית לא היה כסף כדי לחגוג לו בר מצווה, אז האבא פנה לאח הבכור וביקש ממנו לשכנע את תומר לוותר על חגיגת בר המצווה בתמורה למחשב יד שנייה. האח עשה כמצוות אביו ושכנע את תומר הקטן שכדאי לו לבחור במחשב, כי האב לא היה מסוגל לבקש דבר כזה מבנו. אבל האח מעולם לא גילה לו שעשה זאת בשליחות האב ושבכלל לא הייתה אופציה לחגיגת בר מצווה.
חוגג מחוץ לבית ילדותו. תומר גלאם. צילום: אלדד עובדיה
כך קרה שתומר הקטן לא זכה לחגיגת בר מצווה, ולפני הבחירות עלה אחיו לקבר של אביו והתפלל שם לניצחון של תומר. כשהוא ניצח, הוא כבר ראה את חגיגות הניצחון כפיצוי על אותה בר מצווה שלא התקיימה. “זה סוג של בר מצווה שלא הייתה לי”, אומר גלאם. “ושהקב”ה יזכה אותי לעשות בר מצוות לכל מי שאין לו אפשרות ולגרום לכך שלא יהיה ילד שלא תהיה לו אפשרות לעשות בר מצווה”.
האמנת שתשב בכיסא הזה בתום הבחירות? “לאורך כל הדרך הייתה לי תחושה של ניצחון. המאבק הצמוד, לא האמנתי שהוא יהיה כל כך צמוד. לא ציפיתי שזה יהיה כך, חשבתי שיהיה הפרש של כמה אחוזים. ראית גם את הסקרים שיצאו באותה התקופה וניבאו לנו שאנחנו מפסידים ב-25%, מינה צמח ויוסי ודנה, סקרים שהוכיחו שמשהו שם לא הגיוני. יש להם, לאותם סוקרים, אחריות מאוד גדולה, ואלה דברים שלא יכולים להתקבל כסטייה סבירה, של אחוז-שניים. אבל סטייה של 25% זה משהו לא הגיוני. אבל הכוח של השטח והאווירה של התושבים שייחלו לשינוי זה מה שהביא לניצחון. היו פה הרבה שחקני נשמה, כל כך הרבה קבוצות האמינו ונרתמו ועזבו את הצד שני וחברו אלינו כי רצו לעשות הכול בצורה יותר טובה ומסודרת. ויש פה פרמטר לא פחות חשוב: הם בחרו בראש עיר שיכהן ויוביל את העיר בשנים הבאות, וזה חשוב בבחירה אישית כמו בחירה לראש עיר”.
הקהל בכנס הניצחון של גלאם. צילום: אלדד עובדיה
“מה יהיה?”
את הבחירות מורטות העצבים הללו לא זוכרים, כמאמר הקלישאה, גם זקני העיר. הפער הקטן בסוף ליל הבחירות, ההמתנה לקולות החיילים, הספירה הכל כך ארוכה שלהם והבשורה שהגיעה רק ביום חמישי בבוקר. במשך יומיים היה הציבור כולו מתוח לדעת מי ייבחר, והדבר הורגש ברשתות החברתיות ובכלל ברחוב כשכולם שאלו “מה יהיה?”.
אז גלאם, כך הוא מספר, בזמן המתח העדיף לשבת עם המשפחה שלו, “זה בעיקר לשבת עם המשפחה הקרובה ועם אשתי שעברה תקופה לא פשוטה ונחנו קצת – או ניסינו לנוח – מכל הריצות וחיכינו לשמוע בצורה רשמית. וככל שזה נמשך, זה הפך להיות ניצחון מתוק יותר. זה מראה כמה זה היה קרב צמוד. אבל זה היה קרב הוגן ואנחנו הצלחנו לנצח את הבחירות ביושר. היום השמחה מאוד גדולה. אני לא אגיד שלא היה מתח ולחץ, אבל זה טבעי. יש פה אחריות מאוד גדולה וזכינו וחובת ההוכחה חלה עלינו”.
"זה הפך לניצחון מתוק". צילום: אלירם משה
אתה מתחיל עכשיו במלאכת הרכבת הקואליציה, מי הראשונים שנקראים לדגל? “אנחנו במשא ומתן עם כולם למעט איתמר, כי זה מה שהתחייבתי ציבורית. לא חלילה מסיבה של שנאה, אלא שעד שלא ייגמר המשפט והכול תקין – אין על מה לדבר”.
יהיה קושי להרכיב קואליציה עם מועצה שמלאה בסיעות קטנות? “מי שבאמת רוצה לעסוק בעשייה בא לכיוון הקואליציה ומי שרוצה לעסוק בביקורת, שזה גם לגיטימי, אז הוא הולך לאופוזיציה. אני את כל ההצלחות שלי הבאתי מתוך הקואליציה, אך פעם לא הייתי באופוזיציה. כי ברגע שאתה באופוזיציה קשה לך לשרת את הציבור וליישם את האג’נדה שלך. אני קראתי לכולם להצטרף ויש משא ומתן ואני מאמין שנבנה קואליציה רחבה וטובה שרואה לנגד עיניה את טובת התושב”.
"יש סיכוי שהיא תהיה הממונה על הגימלאים". שרה זכריה ותומר גלאם בימים טובים יותר
נפגעת משרה זכריה? “לגבי הנושא של הגמלאים, חשוב לדעת שכל תושב בשבילי הוא חשוב. הגמלאים קיבלו בשנה וחצי האחרונות תקציבים בצורה ניכרת, היא אמנם הייתה ממונה, אבל אני הסטתי את התקציבים עבורם. הם מספיק בוגרים וידעו לקבל החלטות נכונות וידעו מי קידם ומי עשה. כמובן שאני מקבל את ההחלטות בשיתוף עם חברי המועצה, אבל בסופו של דבר מי שמחליט זה ראש העיר. התחום ימשיך לקבל משאבים, כי הגמלאים זה דור שבנה את העיר ותרם לעיר, ואני מאוד רגיש לתחום הזה. אם היא תצטרף לקואליציה, אז יהיה משא ומתן ויש סיכוי שהיא תהיה ממונה על הגמלאים. בסופו של דבר, אני ראש עיר של כולם, אני אוהב את כולם ואני רוצה לתת מענה לכולם. נכון שהיו הרבה אנשים שהיו איתי והרבה שהיו נגדי, והרבה אנשים לא יצאו לבחור. אבל אני לא יכול להשתמש בנקמות האישיות בקבלת ההחלטות כי זה עלול לפגוע בציבור, ולציבור מגיע הכול כדי שיהיה מרוצה”.
צריך להקים פארק מים. ימית 2000. צילום: תומר אפלבאום
מה הנושא הראשון שאתה מתכוון לפעול בו? “יש כל כך הרבה נושאים, כמו החינוך שצריך לייעל ולשפר, למרות שאנחנו במצב טוב, אבל תמיד כדאי לשאוף למצוינות. יש את נושא התברואה והניקיון בעיר שמאוד חשוב לי לשפר. יש את נושא הפיקוח ויש את הפרויקטים הגדולים שצריך להוביל אותם: פארק המים, בניית בתי ספר, מתנ”סים שצריכים להיבנות בשנים הקרובות. יש את התשתיות בשכונות הוותיקות, יש לגייס תקציבים ממשרדי הממשלה כדי להמשיך את העשייה שהייתה בשנים הקרובות. הכול נמדד בכמה תקציבים מצד אחד ובשדרה הניהולית מצד שני, כמה היא איכותית וכמה היא תדע לטפל בהם”.
מכרזים, רבותיי, מכרזים
כידוע, השדרה הניהולית הוחלפה בזמן שלטון שמעוני, ורבים לא שרדו גם את התקופה הזו. כיום העירייה מתפקדת ללא מנכ”ל עירייה, ראש מינהל חינוך, מנהלי האגפים בחינוך, גזבר עירייה, ראש מינהלת הסכם גג ועוד. גלאם אומר כי הכול יאויש, “כבר בשבועות הקרובים יצאו מכרזים לתפקידים הללו שלא יכולנו לאייש בגלל תקופת הבחירות. המכרזים יצאו לפי החוק ולפי לוחות הזמנים. יש המון עבודה לפנינו”, הוא אומר.
"יש המון עבודה לפנינו". בניין עיריית אשקלון. צילום: אורי קריספין
היו תגובות שהפתיעו אותך? “אני ראש עיר של כולם. של כל אלה שתמכו בי ואלה שלא ואלה שהתלבטו, וחובת ההוכחה חלה עליי. אני ראיתי עכשיו אנשים שמחים. באמת שמחים, וזה משהו שלא ראיתי בבחירות קודמות. הם שמחים שנבחרתי ומאוד רצו את המשך העשייה הזאת. הדברים האלה מעודדים ויפים, אלה האמירות המיוחדות. אלה אנשים שאין להם אינטרסים, והם כל כך שמחים, ועכשיו חובת ההוכחה חלה עליי להוכיח שהם עשו את הבחירה הנכונה”.
"עכשיו חובת ההוכחה היא עליי". גלאם. צילום: אדי ישראל
הסגנים שלו עדיין לא מונו, אבל כבר ידוע כי סופה ביילין תישאר ממלאת מקום ראש העירייה, כפי שסוכם איתה ערב הבחירות. סגן נוסף יישאר בידי המפלגה של גלאם, ומה שיישאר זה שני סגנים שאחד מהם הוא ללא שכר. גלאם אומר כי נכון לעכשיו לא שוקלים לבקש ממשרד הפנים את אותו הסגן בשכר, “אם יהיה צורך ציבורי בגלל כל המסה של הסכם הגג והפרויקטים הגדולים והיקפי העובדה בשנים הקרובות, אז תהיה סבירות שנבקש. נכון לעכשיו עדיין לא קיבלתי החלטה אם לממש את הסגן הזה”, הוא אומר.
היא תישאר ממלאת המקום שלו. גלאם וסופה ביילין. צילום: אלדד עובדיה
נובמבר הוא חודש הולדת! פעם היינו מציינים יום אחד בשנה – יום הולדת, עם השנים התרחבו החגיגות לציון המועד הלועזי והעברי, אחר כך סופ”ש הולדת, שבוע הולדת ולאחרונה חודש הולדת! איך יודעים שהגיע חודש הולדת? הדוא”ל מתמלא בהודעות שמכריזות בשמחה ושלל קונפטי שהחודש אני חוגגת יום הולדת ומגיעה לי הטבה ברשת הבגדים ההיא או בחנות הספרים הזו.
עינב קורן
גם קופת החולים שולחת לי מייל חגיגי במיוחד כל שנה. זה תמיד מתחיל בברכה מרגשת, ולאט לאט מתפתח לרשימת המלצות דחופות לבדיקות שכדאי לבצע בגילי. כל שנה, עם צבירת 365 ימים חדשים לרזומה הקיומי שלי, מתווספים סיכונים שאני מודעת להם ומחייבים בדיקות חדשות. חושבת עליכם קוראיי הוותיקים ממני בגיל ומבינה איך יום ההולדת יכול להפוך בקלות לתיק. הפער בין האדם החושב, הניסיון שצבר וחוכמת השנים לעומת שחיקת המכונה הגופנית שלנו מעיד על עסקה די בעייתית עם הזמן. אם אנחנו חכמים יותר עם הגיל, אז איך זה שאנחנו לא ממש מצליחים להימנע מבלאי החומר? יכול להיות שהעניין הוא בחוכמה בדיעבד – רק כשאנחנו מתבגרים אנחנו מבינים את הטעויות שעשינו כצעירים, והיום אנחנו משלמים עליהם מחיר. זה נכון שיש פתרונות אסתטיים, החל מצבע שיער וכלה בהזרקות וניתוחים פלסטיים, אבל אני דווקא מתייחסת למנגנון הפנימי.
אחד בנובמבר הוא גם התזכורת הקבועה שלנו להדליק אורות רכב בכל שעות היום. פעולה אחת, שהפכה להיות חלק משמעותי בתודעה שלנו, כמו ג’ינגל קליט או סיגליות של דיוויד ברוזה. אבל כמו הגיל, גם העולם סביבנו מתקדם. אנחנו נעשים חכמים יותר עם השנים, מגיעים בשניות לכל נקודה בעולם באמצעות המכשיר בכף ידינו. יודעים בזמן אמת באיזה מסלול נסיעה כדאי לבחור ומתי נגיע בדיוק ליעד שלנו, אפילו היכן מחכה לנו שוטר בהמשך הדרך או היכן ממוקמת מצלמת מהירות.
אין להגיע ומתי נגיע ואיפה מסתתר לנו שוטר. צילומסך מאפליקציית waze
כשאני כותבת “אנחנו” איני מתכוונת רק למין האנושי שחי במאה ה-21, אלא בפרט לישראלים, שמאיתנו יצאה בשורת ה”מובילאיי”. “מובילאיי” הישראלית היא חברת טכנולוגיה מתקדמת שפרצה דרך בעולם פיתוח מערכות הבטיחות בכלי רכב. המערכת מבוססת על חיישנים ומצלמות שמתריעים לנהג (ובהמשך כנראה גם לרשות האכיפה) על נהיגה נכונה בזמן אמת ברכב. בעתיד הלא רחוק מדובר גם על פיתוח רכב אוטונומי, או בלשון העם “טייס אוטומטי” או “רכב ללא נהג”. לא ירחק היום וגם השמיים יהפכו נתיבים פתוחים לכלי רכב חדשניים. אבל כמו הגוף, גם העולם סביבנו מתבלה. התשתיות שחוקות ולא מתאימות לריבוי המכוניות בכבישים, מערך הרכבת (בכינוייה “המעכבת” או “הרקבת”) אינו מותאם לצורכי התנועה הפיזיים והאנושיים. שלא לדבר על מערך התחבורה הציבורית העירונית בישראל ותחנותיה. יש מסלולי אופניים סדירים, אבל הם על חשבון מדרכות להולכי הרגל, או בכלל כל הפרצה התפיסתית לגבי ההכרה באופניים חשמליים ככלי רכב ממונע לכל דבר. אלה רק דוגמאות על קצה המזלג, אבל הן מבטאות היטב תופעה של חוסר סיגול לקִדְמָה.
