גאווה אשקלונית: לוחמת הג׳ודו האשקלונית סינדי וינשטיין זכתה במקום 2 באליפות ישראל לבוררות בקטגוריית משקל עד 48 ק"ג.
סתם שתדעו, סינדי היא המתחרה הצעירה ביותר בתחרות שזכתה ועלתה לגמר, ובנוסף היא הולכת לייצג את אשקלון בגראנד פרי הראשון שיתקיים בתל אביב, וכל זה בגיל 15 בלבד!
גאים בך סינדי!
המועצה הדתית אשקלון הוקמה ע"י משרד הדתות כגוף סטטוטורי עפ"י חוק "שירותי הדת היהודיים" ומנוהלת ע"י יו"ר המועצה מר שלמה פרוור.
מתפקידה לספק שירותי דת לכל תושבי העיר. חשוב לנו מאוד השירות לתושב ולפיכך אנו פועלים כל העת על מנת להעניק שירות.
מתפקידה של המועצה הדתית לספק שירותים דתיים לכלל האוכלוסייה.
שירותים דתיים ניתנים במסגרת המחלקות הבאות:
א. מחלקת נישואין (רישום נישואין, תעודות רווקות, אישורים, תעודות נישואין, וכו').
ב. מחלקת הכשרות (פיקוח על הכשרות, מתן תעודות כשרות שנתית לבתי אוכל, אולמות, מלונות, מסעדות חנויות וכו').
ג. מחלקת מקוואות (שירותי טבילה).
ד. חברה קדישא
השירותים הדתיים הנ"ל, ניתנים בהתאם לתשלומי אגרות עבור כל שרות, כפי שנקבע בחוזר מנכ"ל משרד הדתות.
עדכון המועצה הדתית לחודש אדר
המועצה הדתית ממוקמת ברח' אשתאול 1, אשקלון.
שעות קבלת קהל:
א'-ה' 8:30-13:30
ג' 08:30-13:30 15:00-18:00
יצירת קשר:
טלפון: 08-6714401
פקס: 08-6714402
קישור לדואר אלקטרוני
לוגו המועצה הדתית אשקלון
מועדון הכדורגל מכבי אשקלון חגג כמו כולנו את חג המכבים עם המון שמחה. קבוצות מחלקת הנוער וקיימו טקס הדלקת נרות מרשים, בנוכחות ראש העיר תומר גלאם וסגניתו מיריי אלטיט ומחזיק תיק הספורט דורון נקשרי ואורחים נכבדים. כמו כן הגיעו כל קבוצות מחלקת הנוער של המועדון והורי השחקנים.
שחקני מחלקת הנוער עולים לכר הדשא (צילום: זוהר ווסה)
את הנר הרביעי הדליקו שלושת הקפטנים של הקבוצות:
מאור טורג'מן – בוגרים, יעקב תשובה – נערים ג׳, מלכה עומר – ילדים ב׳.
בתחילת השבוע קבוצת נערים ג׳ של מכבי אשקלון, אותה מאמן אורי אישטו, ניצחה את מ.כ גן יבנה בתוצאה 2:5. גם ביום שני חגגו המכבים, כאשר קבוצת ילדים ב׳, אותה מאמן גשאו סלמון, רשמה ניצחון מרשים על הפועל מרמורק בתוצאה 1:5.
את החג סיימו כאשר התארחו אצל מכבי שוהם שם התקיים טורניר כדורגל לילדים הצעירים של המועדון.
שחקן מכבי אשקלון בקרב אווירי (צילום: זוהר ווסה)
יו"ר הקבוצה, מני יאסו: "חג מכבים שמח לנו. אנחנו התחלנו במלאכה לפני פחות מ-4 חודשים ויש לנו עוד דרך ארוכה לעשות בשביל להגיע אל המטרה שלשמה אנחנו עובדים קשה. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאנשים המדהימים שכיבדו אותנו בטקס הדלקת נרות חנוכה ובעיקר ראש עיריית אשקלון מר תומר גלאם. תודה להורי ושחקני המועדון, תודה ענקית לצוות המדהים שהוא שותף מלא בכל ההצלחה שלנו ותודה לאנשים שתומכים ומסייעים לנו".
בשבוע שעבר, במסגרת כנס ארצי שנערך בנושא, הוענקה תעודת הצטיינות ממשרד הרווחה למרכז מית"ר אשקלון ולצוות המרכז על מתן מענה טיפולי, חינוכי ותעסוקתי יוצא דופן. מית"ר ראשי תיבות "מרכז יום תומך רב-תחומי" המיועד לנוער במצבי ניתוק. המרכז מטפל בבני נוער בין הגילאים 12-18, הסובלים מהזנחה פיזית, רגשית וחינוכית מתמשכת ונמצאים במצבי עזובה המובילים לביטויים התנהגותיים קשים, הנמצאים בהליכים משפטיים ולגביהם מופעל צו מעון יומי. באשקלון פועל המרכז בהובלתה של המחלקה לנער ונערה באגף הרווחה בעירייה.
"הודות לעבודת צוות מקצועית, מסורה וממוקדת מטרה, מית"ר אשקלון מחזיר 80 אחוז מבוגריו, מידי שנה, למערכות משלבות בקהילה. התעסוקה מהווה כלי התערבות משמעותי בתהליך הטיפול לו זוכים בני הנוער במית"ר. אנשי הצוות רואים בתעסוקה כלי המאפשר את השינוי המיוחל לפיתוח תחושת המסוגלות", נכתב בנימוקי התעודה.
עוד נכתב כי, "עו"ס המית"ר, נטלי קלימיאן, במקצועיותה יוצאת הדופן, בצניעותה ובמסירותה, הצליחה לרתום את כל אנשי הצוות לתהליך של 'עבודה מוכוונת טראומה'. כמו כן, צוות המית"ר ראוי לציון על יציבות והתמדה רבת שנים, התורמים רבות להצלחת בני הנוער המטופלים בו. מית"ר אשקלון ראוי להצטיינות על השינוי הפיזי והסביבתי המסייע גם הוא להצלחת בני נוער".
כרמית אוחיון מקבלת את תעודת הוקרה מראש העיר. צילום: דוברות העירייה
בעירייה התגאו בהישג וביקשו גם לציין כי במרכז מית"ר אשקלון פועל בהצלחה רבה פרויקט 'נערי האור', בהובלתה של עמותת 'פטריציו פאולטי', במסגרתו מייצרים בני הנוער במקום נרות ייחודיים.
הבוקר התקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעתירתו של ראש העיר לשעבר איתמר שמעוני באשר לפסילת תוצאות הבחירות בטענה לאי סדרים.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
שמעוני הגיש בעתירתו מסמכים המעידים לכאורה על צדקת טענותיו. אלא שמתברר שבית המשפט סבור כי המסמכים שהגיש שמעוני מזוייפים, לכאורה.
השופט אליהו ביתן פונה לעורך הדין דניאל כהן המייצג את שמעוני:
השופט ביתן: ראית את התגובה? אני מתייחס במיוחד לתגובה של משיב 3 (תומר גלאם) על פני הדברים זה מטריד ביותר במילים עדינות. איך קיבלת מסמכים שלא מתאימים למה שיש בתיק? איך קיבלת מסמכים שעל פניהם מזויפים?
עו"ד כהן: אנחנו הגשנו את התלונה ליועץ המשפטי.
עו"ד דניאל כהן
השופט ביתן: ממי קיבלת את המסמכים?
עו"ד כהן: קיבלתי מנציגים של איתמר שמעוני. אביבית סימני שהגיעה יותר מפעם אחת. היא אומרת שצילמה.
השופט ביתן: איך זה שונה? הדברים כל כך בולטים. השאלה מי זייף? זה שזה מזוייף זה ברור לחלוטין. השאלה מי זייף? אני שואל מה אתם רוצים כאן? זה במישור הפלילי המובהק החמור ביותר. אחרי שקיבלתם תשובה למה זה ממשיך?
הפרקליטות: המשטרה בודקת.
לדברי הפרקליטות, המשטרה חוקרת את הזיופים לכאורה וכבר זומנו מספר אנשים למסירת עדות בעניין.
השופט ביתן: צריך לתפוס את הגברת סימני. אבל זה לא אומר שמי שצילם זייף.
הפרקליטות: למשטרה הוגשו ראיות שהמסמכים זויפו.
השופט ביתן: אפשר לראות מספרים ששונו.
המחזור ה-14 של הליגה הלאומית יצא לדרך היום לאחר שנדחה עקב מזג האווויר הקשה שפקד אותנו ביום שישי. הפועל אשקלון, מעודדת מהניצחון הגדול על הפועל קטמון יצאה למשחק חוץ קשה מול הפועל רמת השרון.
משחם משמים בגרונדמן לא הניב יותר מדי תמורה לכרטיס ושתי הקבוצות סיימו בתיקו
פורום יצרני החשמל הפרטיים יוצא היום בקריאה חסרת תקדים: כדי להפחית באופן מירבי את זיהום האוויר מייצור החשמל יש לסגור לאלתר את תחנת הכח הפחמית הישנה ולהחליפה בתחנת כוח בגז טבעי.
על פי עבודה כלכלית שערך הפורום לדבריו, על מנת להפחית באופן מירבי את זיהום האוויר הנגרם מייצור חשמל, יש להפסיק את פעילות תחנות הכח הפחמיות הישנות, בהן תחנת הכח רוטנברג באשקלון באופן מיידי ולא להסבן לגז טבעי. כך מבקש פורום יצרני החשמל הפרטיים.
פועלים בתחנת הכח רוטנברג. צילום באדיבות לע"מ
משרד האנרגיה פרסם לאחרונה תכנית אסטרטגית למשק האנרגיה עד לשנת 2030. המטרה העיקרית: הקטנה משמעותית של היקף זיהום האוויר בישראל. התכנית כוללת, בין היתר, הפסקת השימוש בפחם במתקני ייצור החשמל והגברת השימוש בגז טבעי לצורך ייצור חשמל.
תחנת הכח דוראד. צילום: יגאל גורן.
אולם, במקביל לקידום התכנית והקריאות להפחית את זיהום האוויר, משרד האנרגיה פועל להסבת תחנות הכח הישנות – רוטנברג באשקלון ויחידות 6-5 בחדרה לגז טבעי, מהלך אשר יביא לשריפה כפולה של גז טבעי ולגידול משמעותי בפליטות CO2 זאת בהשוואה לפעילותן של תחנות יעילות יותר הפועלות אף הן על גז טבעי.
לקראת שבוע המתנדבים של רשות הטבע והגנים, הצפוי להתקיים בין התאריכים 22-29 בדצמבר 2018, יוצאת לדרך זו השנה השנייה תכנית ההתנדבות "משפחות בשביל שקמה".
משפחות מאזור שקמה (שדרות, חוף אשקלון, שער הנגב, מרחבים צפון, בני שמעון ולכיש מערב) מוזמנות להירשם להכשרת המתנדבים המתחילה ב-19 בדצמבר 2018.
שמורת זיקים. צילום: שירה בלוך
תכנית ההתנדבות "משפחות בשביל שקמה", המתחילה בינואר 2019, תכלול הסברה, הכוונת מטיילים בשמורות הטבע במרחב והשתתפות בפעילויות שונות למען שמירת טבע באזור. בשנה האחרונה השתתפו במסגרת התוכנית מעל עשר משפחות שניהלו לאורך השנה תחנות מידע והסברה, הכווינו מטיילים בתקופת הפריחה והתנדבו במבצעים לשמירת הטבע.
ההכשרה לתכנית מתחילה ב-19 בדצמבר 2018, והיא תימשך לאורך שלושה מפגשים. ההכשרה אינה כרוכה בתשלום אך מותנית בהרשמה מוקדמת. משפחות שישתתפו בתכנית יזכו להדרכה במגוון נושאים של שמירת טבע וסיור מודרך באחת משמורות הטבע שבמרחב שקמה.
פיילוט חדש בגני הילדים באשקלון עשוי לצמצם את תחלואת השיניים בקרב תושבי העיר בעתיד. זה מתחיל כבר כעת הגני הילדים ועשוי להשפיע על בריאות שיניהם בהמשך.
הפיילוט, המתבצע בימים אלה בגני ילדים בשכבת טרום חובה, כולל ניקוי שיני הילד ומריחת פלואוריד על השיניים עם הפניית מכתב להורים עם ממצאי הבדיקה. תכנית דומה מונהגת בהצלחה רבה בארצות רבות ברחבי העולם, בהן סקוטלנד.
ילדי הגנים באשקלון עם חיוך רחב. צילום: סיוון מטודי
גננת גן 'לפיד', יואלה בריוטקר: "הפיילוט שיפר יותר את המודעות לצחצוח וטיפול בשיני הילדים גם בקרב ההורים. הילדים משננים את הדקלום 'ציח וצח', משתפים פעולה ואף בפינות הסוציודרמטיות הם נוהגים לצחצח שיניים לבובות" מסרה השבוע הגננת מגן לפיד, יואלה בריסטקר. גם עמיתתה, אפרת ידידי מגן החוף ידעה לשבח את התכנית החדשה "בהתחלה הייתה הסתייגות לגבי התכנית וההורים חששו, במהלכה ההורים ברכו על התכנית ואף נהגו לשאול מתי הביקור הבא, יום מדויק וכדומה. הילדים ממש נרגשים ומביעים עניין וידע בנושא".
על רקע המתיחות הביטחונית בעוטף עזה בחודשים האחרונים, הודיע לאחרונה שר החינוך נפתלי בנט כי בשנה הקרובה תיכנס לתוקפה תכנית "חוג לכל ילד" לילדי עוטף עזה.
"למצב הביטחוני המתוח בדרום בחודשים האחרונים יש השפעה על חיי התלמידים ולכן, בשנת הלימודים הקרובה, אנחנו נעניק לתלמידים הפוגה בשעות אחר הצהריים ונעניק חוג לכל ילדי הדרום בכיתות ד'-ה' כדי להעשיר את התלמידים ולאפשר להם פעילות חווייתית", הודיע שר החינוך.
יוסי דהרי, מנכ"ל המתנ"ס במועצה הסביר כי במסגרת התכנית ולפי משרד החינוך, בשנת הלימודים הקרובה יעניקו חוגים לאחר שעות הלימודים בסכום של 200 שקלים ל-33 מפגשים. החוגים יינתנו בתחום מדעים, אומנות, מוסיקה וספורט. בישיבה שהתקיימה השבוע עם נציגי החברה למתנ"סים (מפעילת התוכנית) הוסבר מתווה התוכנית וצוות המתנ"ס נערך להפעלתה ברחבי המועצה.
"זו יוזמה מבורכת אשר תסייע להרחיב את היצע החוגים וכן כמות המשתתפים בחוגים תוך יצירת מענה חיובי לבילוי בשעות הפנאי וחינוך למצוינות" מסר דהרי.
בבית משפט המחוזי בתל אביב התכנסו שוב הצדדים במשפטו של ראש העירייה לשעבר, איתמר שמעוני. בשבועות האחרונים העידו רועי רביב ודורון נקשרי שמכרו ליזם יואל דוידי את אתר האינטרנט שהפעילו. מאז האחרון כבר הפך לחבר מועצה ואפילו לסגן ראש העיר בתואר. בשבוע שעבר העיד אדריכל העיר אריק ברששת וככל שנצברות העדויות נחשפים לכאורה דפוסי הפעולה של צמרת בכירי העירייה בנוגע לעסקים של איש העסקים יואל דוידי.
הבוקר התכנס בית המשפט שוב כאשר העד שעל הדוכן הוא לא אחר מאשר מהנדס העיר לשעבר דוד ירון אשר התפטר מתפקידו בשיאה של אותה תקופה.
לאחר פתיחת קצרה של השופטת מתחילה חקירה ראשית על ידי התובעת עו"ד קרן צבירן.
דוד ירון, מציג עצמו כמי שכיהן בתפקיד מהנדס העיר אשקלון משנת 96' ועד שנת 15' וסיפר כי היום הוא "עצמאי שמייעץ בענייני הגשת תוכניות והיתרים".
דוד ירון בבית המשפט.
"חודש ומשהו אחרי שאיתמר עלה, מנכ"ל העירייה אמר שהוא רוצה שאסיים את תפקידי. הגעתי לסיכום עם איתמר שאחרי חצי שנה אני עוזב" סיפר ירון בפתח דבריו "אחרי חודשיים איתמר הזמין אותי למסעדה ואמר שהוא רוצה שנעבוד יחד עוד 20 שנה. אחרי תקופה שוב היתה לי שיחה עם חיים סופר ואחרי זה איתמר שרצו שאסיים את תפקידי ואמרתי שזה יהיה בעוד חצי שנה".
תובעת: תספר מתי הודיעו לך בפעם הראשונה?
ירון: ב-31.12 הייתה ישיבה עם אפרידר והמנכ"ל אמר לי אתה יכול ללכת, ברצון או במלחמה.
תובעת: מה היה בפגישה עם איתמר?
ירון: אמרתי לו שנהוג אצל ראשי ערים קודמים שיש תוכניות משמעותיות קובעים פגישה עם ראש העיר ומדברים עליה. בעקבות אותה פגישה הוא קבע פגישה מחזורית כל שבועיים. בפועל נפגשנו פעמיים. תמיד זה נדחה.
תובעת: איזה עוד פגישה הייתה עם איתמר?
ירון: נפגשתי עם המנכ"ל ואחרי זה עם איתמר נפגשתי ב'קפה קפה' והוא הציע שאהיה יועץ לענייני הסכם הגג באשקלון וכל הזמן השבתי שאני לא מעוניין.
תובעת: הוא דיבר איתך על סיום התפקיד?
ירון: כן. הוא אמר שהוא רוצה שאהיה שותף להסכם הגג אבל לא הייתי מעונין.
תובעת: למה?
ירון: בגלל היחסים וחוסר האמון בינינו.
תובעת: תתאר מה קרה על רקע סיום העסקתך?
ירון: ביקשתי שכל ההליכים לסיום העסקה יהיו מול היועצת המשפטית ולא מול המנכ"ל בגלל חוסר האמון. הם אמרו לי לחתום שסיימתי את התפקיד לבקשתי, אבל אני התעקשתי לכתוב שזה לבקשתם. סביב הפיצויים הייתה מחלוקת.
תובעת: תסביר לי בבקשה באופן כללי קודם, על הליך חתימה של היתר?
ירון: מוגשת בקשה להיתר למדור מסוים. הם בודקים דברים כלליים כמו חתימת בעלים ושכנים. משם התיק מועבר לבודקת תוכניות אזורית. היא בודקת ועוברת מול המתכנן. אחרי זה יושבת עם המנהלת שלה לראות שהכל בסדר, מכינים טיוטה של סדר יום, ואז יש ישיבה של פרומו דיון מוקדם לקראת הוועדה. זה נעשה בערך תשעה ימים לפני הוועדה, אנחנו אמורים להוציא סדר יום שבעה ימים לפני. בתקופה של שמעוני אחרי שסיימנו ישיבת פרומו, משה פוקס היה עולה לקומה רביעית ואז ראינו שתיקים מסוימים לא נכנסו לוועדה.
תובעת: איזה תיקים נכנסו?
ירון: נידונו והיזם משלים דברים שהוועדה דורשת ואחרי שמשלימים הכל הוא עובר אצל בודקת ואז הוא משלם אגרות והיטלים. אחרי זה מנהל האגף ואז זה עובר אליי, אני מעיין, חותם ומעביר לראש ועדת המשנה ואז זה עובר ללקוח.
תובעת: מה קורה כשיש ליקויים?
ירון: לא נותנים היתרים כשיש ליקויים. אנחנו דרשנו לגדר את האתר לפני מתן ההיתר. באה חברה ואומרת אנחנו מוציאים מכרז לחברה שתבנה והיא תגדר, אז תוציא היתר לפני גידור.
מגדרים את מתחם השוויצריה הקטנה. ארכיון: אלירם משה
תובעת: כמה זמן היתר?
ירון: מהגשת הבקשה עד כניסה לוועדה משהו כמו חודשיים וחצי לוועדה, אבל תלוי גם במי שהגיש את הבקשה אם יש השלמות. אחרי ועדה צריך לעשות השלמות.
תובעת: היו טענות לגבי חוסר יעילות?
ירון: בתחילת השלטון של שמעוני הוא כתב פוסט ודיבר נגד היעילות. אבל אנחנו היינו אחת מ-12 ועדות ראשונות שקיבלו סמכות עצמאית אחרי שמשרד הפנים בדק אותנו. אמרו לנו עיריית חיפה מתפקדת ולקחו אותנו באוטובוס לסיור, בסוף ביקשתי פרוטקול של הוועדה וראיתי שאצלם לוקח 10 חודשים מזמן הגשת הבקשה עד הכניסה לוועדה.
שופטת: היו לך שיחות עם מי שטען נגד ההנדסה?
ירון: לא. אם הוא דאג לפרסם בעיתונות וזה אז אין מה לדבר.
תובעת: מה זה אומר ועדה עצמאית?
ירון: היא יכולה לאשר תוספת זכויות יותר יותר מאשר ועדה רגילה.
שופטת: ובתקופת שמעוני?
ירון: קיבלנו לשנתיים עד אוגוסט 15'.
תובעת: איזה אווירה איתמר הביא איתו?
ירון: הייתה אווירה שכולם בעיקר עם החוזים האישיים הם במטווח, לראיה שבסוף כהונתו כמעט אף אחד לא נשאר וגם אלה שמתחת עפו לא מעט. סיסמאות היו בלי סוף: 'רוצים יזמים', 'משחררים חסמים' אבל ההתנהגות הייתה הפוכה.
תובעת: תן לי דוגמה
ירון: היועמ"ש, הגזבר, גזברית שהוא הביא, מנהל שפ"ע, מנהל התברואה, מנהל החברה העירונית.
הביא גזברית שגם היא עזבה. נחמה שריקי
תובעת: מה אתה חשת באותה התקופה?
ירון: לגביי אמרו לי 'לך הביתה' ואחרי זה 'תחזור'. כאילו מי שלא מתיישר עם ראש העיר הולך הביתה.
תובעת: בעלי התפקידים שציינת הם בעלי תפקידים מקצעיים ששירתו אצל קודמים?
ירון: היו כאלה שתכננו לעזוב כמו הגזבר. אין משרות אמון בתפקידים הבכירים. כמו היועמ"ש שהיה 20 שנה תחת כמה ראשי ערים. הגזבר היה מנהל הכנסות וגזבר 17 שנה.
תובעת: תתאר את הישיבות עם איתמר
ירון: היו ישיבות יותר כלליות כאלה ופחות ישיבות עבודה. הייתה ישיבה של כלל המנהלים משהו דו שבועי וכל פעם נושא אחר. לא קשור למנהל הנדסה.
איתמר שמעוני, גלעד אורן וחיים סופר. צילום דוד לוי
תובעת: הזכרת שמשה פוקס עלה לקומה 4 וירדו נושאים מסדר היום. מה היה מסביב לזה?
ירון: יש לי טיוטת סדר יום ופתאום אני רואה תיק שלא שם. אני שואל אז היא אומרת לי 'פוקס עלה לראש העיר והוריד את זה'. ראש העיר רוצה שיציגו לו את הפרויקט זה אנטי סיסמה לשחרר חסמים.
תובעת: מה אמרו היזמים שירדו אותם מסדר היום?
ירון: פעם הייתי אצל מנהל אגף רישוי והיזם שאל ומנהל האגף התפתל. אחרי שהיזם יצא אמרתי למנהל האגף שישלח אותו לפוקס. או יזם אחד מתקשר אליי ואומר לי 'הזמינו אותי להציג את התוכנית שלי וכולה תחנת דלק, מה אני אציג?'
תובעת: אחרי הפרומו, כשראש העיר רוצה לקיים ישיבה מה קורה שם. יש ערך לישיבה?
ירון: 99 אחוז לא. אם זה 3/4 בניינים ובונים עשרות בניינים, אז לא. הרי אם היה רוצה בשלב הראשוני היה יכול לזמן אחרי הגשת הבקשה, אבל לא בשלב שמגישים לוועדה.
תובעת: מה הייתה ההתנהלות בעניין התוכניות של דוידי?
ירון: כל פיפס שדוידי הגיש וכל תוכנית וכל דבר ישר טלפון מחיים סופר 'כל מה שהגיש אני רוצה עד מחר, ותגיבו, ורוצה לשמוע מה דעתכם' וזה כמובן בא על חשבון אחרים. מה שהיה מגיע מדוידי ישר היה קופץ מעל השולחן. אולי אצל יזם אחר נמצא משהו אחד. אבל אצל דוידי כשהיינו מקבלים, היינו סופרים את הזמן תוך כמה זמן יגיע המייל בעניין שלו.
יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני. צילום: דוד לוי
תובעת: מה אתה יכול לומר לגבי ישיבות?
ירון: דברים לא נעמו, אז ישר ישיבה אצל סופר. "למה אתם אומרים ככה?" "למה אתם לא יכולים?" עשרות ישיבות ככה. בדרך כלל המנכ"ל נוכח ואני נוכח, ולפעמים אריק האדריכל נוכח ולפעמים שנינו. הרבה פעמים היו מזמינים את פוקס. הוא לא סמך עלינו והיה מזמין את משה פוקס שכאילו הוא הדעה המקצועית, למרות שהוא לא העיפרון הכי מחודד. כמו הקומיסר בשלטון הקומוניסטי.
תובעת: תתייחס לפרויקטים של דוידי.
ירון: היו שלושה. היה פרויקט בשדרות ירושלים ופרויקט של מרכז פאר והיה פרויקט גדול ומשמעותי של הסילו (מרכז אביאל. ד.ל). חוץ מאותה ישיבה שנחקרתי עליה, רוב הישיבות היו על שדרות ירושלים ופאר שדווקא היו יחסית מינוריים.
ירון הסביר שהיו פרויקטים גדולים בעיר שלא זכו ליחס דומה.
ירון: היה פרויקט משמעותי כמו יזם שהגיש בקשה להקמת מלון ולא דנו בו למרות העדיפות. היה פרויקט של אלעזרא במרינה. היה אחד שהגיש בקשה למלונאות ונזרק מלשכת ראש העיר.
תובעת: מי היזם?
ירון: במגרש 18 יזם בשם פלד. אדריכל העיר, היזם והנציגים ישבו. הוא הראה תוכניות, הוא אמר שהוא גבולי כלכלית ושהוא צריך אישור להנחה בארנונה וראש העיר אמר לו "אין לך כסף ואתה בא אליי?" תוך חמש דקות הישיבה הסתיימה.
תובעת: כמה ישיבות היו בעניין של אלעזרא על המרינה?
ירון: אולי שתי ישיבות. אם על פאר מדברים על תוספת קומה שתיים, פה מדובר על 12 אלף מטר. פרויקט חשוב.
תובעת: כשיזמים מגישים תוכניות, איפה מתקיימות ישיבות? מתי יש ישיבות?
ירון: לפני איתמר היה נגמר בליווי של האדריכל, ואם לא היו בעיות לא הייתי רואה עד הפרומו. למשל בסילו היו בעיות חניה ולא משתלם, אז נעשה חניה בגג ועשינו את זה. הייתה בעיה נוספת במגרש ורצינו לאשר כניסה נוספת למתחם אז מצאתי תוכנית שמאפשרת. מה שאני מראה שאנחנו פותרים הכל בדרג שלנו בלי להגיע לקומה הרביעית.
תובעת: ואיך בתקופה של שמעוני?
ירון: יזמים היו באים ומציגים תוכניות מה רוצים לעשות.
שופטת: ומה אתה חשבת על אותן ישיבות?
ירון: בזבוז זמן. יש דברים לא מיוחדים שצריך לעשות מצגת בפורום כזה. כשיזם מסוים אומר לי 'אני צריך להציג תחנת דלק, מה יש לי להציג?'
תובעת: אם היו פרויקטים אחרים?
ירון: היו ישיבות בנוגע לאברהמי, בן שבת, חן שחר ועשוש. דוד עשוש הגיש בקשה שלא נראית בכלל ואז סופר מזמן בקשה ומתחיל לשאול למה לא עושים ככה ומנסים ללחוץ שנסכים לתוכנית שלו.
חיים סופר. צילום: דוד לוי
תובעת: ואצל ראש העיר הקודם מה היה קורה אז?
ירון: 99% לא היו מאשרים והיו שואלים מה לעשות כדי שיהיה אפשר לאשר
תובעת: כמה ישיבות היו בעניין דוידי?
ירון: עשרות. אולי 20 או 30 ישיבות.
תובעת: מה לגבי פרויקטים של יזמים שלא ציינת?
ירון: זה נפתר בדרג המקצועי.
יחידת ההונאה של מחוז דרום במשטרת ישראל חוקרת חשד לזיופים של פרוטוקולי בחירות של מערכת הבחירות באשקלון. הזיופים, על פי החשד הנבדק, נעשו לאחר פרסום תוצאות הבחירות. את התלונה הגיש מנהל הבחירות באשקלון, ליאור קלצ'קין.
כזכור, איתמר שמעוני הגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, ערעור על תוצאות הבחירות באשקלון וטען כי הוא המנצח בבחירות כאשר הוא מתבסס על פרוטוקולים של קלפיות מסוימות.
על פי הפרוטוקולים ששמעוני מציג, לטענתו ישנן קלפיות, שמספר הקולות שבהן, גבוה ממספר הקולות שהוקלד והועבר לוועדת הבחירות. הבחירות כזכור, הסתיימו בפער של 374 קולות ולטענת שמעוני, אם יתוקנו שגיאות ההקלדה, תוצאות הבחירות ישתנו באופן שהוא ניצח בפער של 153 בסך הכל.
מנהל הבחירות באשקלון, ליאור קלצ'קין. צילום: פבל
שמעוני הציג לדוגמה את קלפי מספר 40 שבה הוקלדו לו 90 קולות אך בפועל, לטענתו, נספרו בה לזכותו 245 קולות. מנהל הבחירות הגיש תגובה לערעור באמצעות עו"ד אורית קרץ, מטעם פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) ובה נכתב: "לגבי הטענות לפגמים בפרוטוקולים ובהקלדת התוצאות יצוין כי הוגשה תלונה בחשד לשינויים שנערכו לכאורה בפרוטוקולים לאחר הבחירות והנושא מצוי בחקירה משטרה… לגבי הטענות הנוגעות לקלפיות 156,13,03,40 – בעניין הפרוטוקולים בקלפיות אלה כפי שצורפו כנספחים לערעור, עלה כאמור חשד שהנתונים כפי שמופיעים בנספחים אינם משקפים נכונה את הפרוטוקולים כפי שנערכו ונחתמו. הנושא כאמור נמצא בחקירת משטרה, נתונים שהועברו למשטרה יוצגו לבית המשפט הנכבד במעמד צד אחד".
פתקי הצבעה בקלפי באשקלון
בנוסף, בתגובתו לבית המשפט דוחה קלצ'קין את רובן המכריע של הטענות שהעלה שמעוני בעתירתו:
ביחס לטענות למעורבות עובדי עירייה בבחירות והפצת הודעות בגנות שמעוני, נטען כי בית משפט כבר התייחס לזה בעבר וכתב כי פעולות של "הצבת/הסרת שלטים או שיחות של עובדי עירייה עם בוחרים פוטנציאליים להצביע עבור מועמד מסוים, גם מתוך הנחה שפעולות אלו אסורות, אינן בגדר ליקויים היורדים לשורשו של עניין בהקשר של ביטול תוצאות הבחירות. יש למצות את הדין במקרה המתאים על ידי סנקציות מנהליות או משמעתיות על העושה ולא במישור של פסילת קול של הבוחר".
עוד נטען כי הטענות הללו "נטענו באופן כללי בלבד ומבלי שהוברר מה הזיקה בין ליקויים אלה לתוצאות הבחירות וממילא לא הוצג מהו מספר הקולות אשר ניתן למשיב 3 (גלאם) שלא כדין בעקבות התנהלות זו לכאורה".
בספטמבר האחרון פתח 'מודוס', בית הספר למוזיקה של משה לבר את שנת הפעילות החמישית שלו. בארבע השנים האחרונות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, הוא קוצר הצלחות בכל רחבי העולם, שולח מוזיקאים צעירים להופיע על הבמות הכי נחשבות ולהשתתף בתחרויות היוקרתיות ביותר, והם חוזרים משם עם המקומות הראשונים. הרבה גאווה ונחת זה מסב ללבר, ולמרות זאת, הוא עדיין פגוע וטעון על כל ההתנהלות שגרמה לו לפרוש מניהול הקונסרבטוריון העירוני ולצאת לדרך עצמאית.
11 שנה הוא ניהל את הקונסרבטוריון, קידם פרויקטים, ערך פסטיבלים, יצר את הדור הבא בתחום המוזיקה בעיר ובארץ והקים את התזמורת הקאמרית שייצגה את אשקלון בכבוד רב. “זה היה מפעל שבנינו יחד עם העירייה והחברה העירונית ועוד הרבה אנשים טובים ומוכשרים שנרתמו לתוך כל הדבר הזה במטרה להפוך את אשקלון לעיר שוחרת תרבות והצלחנו”, הוא נזכר, “הגענו לשיאים מאוד גדולים, זכינו בפרס התרבות, וכל התחום הזה בעיר פרח. עד שהתחלף השלטון”.
ומה קרה?
“איתמר שמעוני עלה, והכול התחיל לקרוס, החלו לאט-לאט לסגור את כל הפרויקטים התרבותיים שבנינו. פסטיבל עין יהודית הופסק, הקאמרית נסגרה, תיאטרון קדם נסגר, התזמורת האנדלוסית עברה לירושלים. גם הגופים הפרטיים, שהיה להם חשוב להציל את התרבות בעיר, נפגעו קשות. כל הפרויקטים שלנו, שדאגו לקידום הנוער, הופסקו. פשוט נכנסו לחמש שנים של בצורת תרבותית”.
הבנת מה בעצם קורה?
“באותה תקופה לא ממש, מבחינתנו התחלף השלטון ויצאנו לדרך חדשה. עד שהבנו שחל שינוי מהותי בתפיסה. מעיר פלורליסטית, ששואפת למצוינות, מעורבות של תושבים, קידום ושדרוג, הפכנו למשהו אחר, פופוליסטי וזול, שדוגל בפסטיבלים ענקיים עתירי משאבים, שאף אשקלוני לא היה שותף להם. הכול בשביל הנראות ופחות תוכן, זאת הייתה התחושה”.
לבר ניסה להילחם כל עוד כוחו בו, הוא נפגש עם מקבלי ההחלטות, ניהל משא ומתן והאמין בכל ליבו שהדברים יסתדרו, שכל בר-דעת מבין שאי אפשר לגרום לסגירתם של המפעלים הללו שהביאו כל כך הרבה כבוד לעיר. “לנו היה חשוב להציל את התרבות בעיר בכל מחיר, אז עשיתי הכול לשם כך. נטעו בי אמונה שבסופו של דבר הכול יסתדר, שזה משהו זמני ושהשינויים הם לטובה. נכנסנו לסוג של ‘הולד’, וככל שחלף הזמן הבנתי שהכול קורס כמו מגדל קלפים ושאין תקווה”.
משה לבר על הפסנתר. צילום: אורי קריספין
זה הפתיע אותך?
“מאוד. הגענו לשיאים, הישגים מאוד גדולים, ולא הייתה שום סיבה שזה יקרה. לא ראינו את זה בא, וזה הפליא אותנו מאוד. לגמרי תפסו אותנו לא מוכנים. אני, אישית, לא הייתי מוכן לשינוי הפתאומי הזה. לא הייתה שום סיבה לקחת משהו קיים ומוכח, שמביא כבוד לעיר, ולהפיל אותו במכה אחת”.
גם נעלבת?
“כן. לקח לנו הרבה מאוד זמן לבנות את הדברים הללו, להגיע לתודעה ולהביא הישגים. הכי קל לבוא ולהרוס הכול בהינף יד. האכזבה האישית שלי הייתה מאוד גדולה, והרגשתי שאילצו אותי לעשות דברים שאני לא רוצה ולמעשה עשו עליי אמבוש, רצו שכול הוותיקים יפנו את מקומם”.
השנה שקדמה לסיום עבודתו הייתה עבורו מאוד קשה. הייתה זו גם השנה שבה איבד את שני הוריו בזה אחר זו. “אני בן יחיד, אז זו הייתה עבורי מכה לא קלה, שרק התווספה לכל המתח והלחץ שהייתי שרוי בו. עוד ניסינו לדבר אל לבם, אבל לא הייתה אוזן קשבת. סגרו לא רק את התזמורות, אלא הפסיקו גם פרויקטים כמו ‘פרס נוער מצטיין’ ו’צעירים יוצרים’. עשו ‘קאט’ להכול”.
כשהבין לבר ששום דבר לא הולך להשתנות ושהדרך החדשה, שאותה מתווה הנהלת העיר החדשה, אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה שלו, הוא החליט בלב כבד לעזוב הכול ולצאת לדרך עצמאית. “תחום התרבות היה על סף חורבן ממשי, והרגשתי שחייבים למצוא פתרון כדי להחזיק את העניין הזה כמה שיותר ולא לתת לו ליפול, אז המשכתי את המפעל הזה לבד. עשיתי ניתוק טוטאלי והלכתי לדרך עצמאית. מעבר לזה שכבר לא הייתה לי אופציה להישאר, גם אם רציתי, כי נקלענו למאבק לא נעים, שהגיע לפסים אישיים ומשפטיים”.
מודוס. בית הספר למוזיקה שהקים משה לבר. צילום: אורי קריספין
היו חששות?
“היה חשש אחד מרכזי, שלא ממש התבדה לגמרי. זה לא שיש לי איזו מחלת רדיפה, אבל ידעתי שאני אתקל בקשיים. בהתחלה התנגחו בנו, סגרו בפנינו את השערים של בתי הספר כדי שלא נוכל להגיע לתלמידים והערימו קשיים. זה תחום שההשקעה בו מאוד גדולה ואתה צריך לקחת סיכונים, אז לא היה קל בכלל. אבל אני מאמין שאם אתה טוב, אתה תצליח. כיוונו גבוה, הבאנו את המורים הכי טובים, והרבה מהם גם המשיכו איתי מהקונסרבטוריון, לא התפשרנו ובסוף הצלחנו”.
תמרה יוסמן מורת הפסנתר, יאיר מירל (היושב) שחזרו מארה״ב לאחר שיאיר זכה במקום הראשון בתחרות הפסנתרנים ״פלורידה קיז״ והופיע באולם הקרניגי הול הידוע בניו-יורק, משמאלי הכנר ירמי חוסיד ומורתו ילנה זבריאנסקי שזכו לאחרונה יחד עם הרכב הכנרים של מודוס במקום השני בתחרות בינלאומית בבלגרד.
כשלבר מדבר על הצלחה, הוא מתכוון להצלחה בינלאומית של ממש, לא פחות מכך. השנה הראשונה הייתה אמנם מאוד מאתגרת, אבל בשלוש השנים שבאו לאחר מכן החל בית הספר שלו לנסוק. “רק בשבוע האחרון תלמיד שלנו, יאיר מירל, זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית לפסנתרים שנערכה בפלורידה. לאחר מכן התארח במופע גאלה חגיגי, שנערך באולם קרנגי הול בניו-יורק. זה אולם שבודדים זוכים לנגן בו, פסגת שאיפותיו של כל אמן. הרכב הקשת שלנו זכה במקום הראשון בתחרות בינלאומית, שנערכה בבלגרד. אסף פינקל זכה בתחרות פסנתרנים בארצות הברית, ובאותה תחרות זכו גם הצעירים יותר בשלושת המקומות הראשונים. בשלוש השנים האחרונות דחפנו את החבר’ה לתחרויות ארציות ובינלאומיות, והם מגיעים להישגים נפלאים, זו גאווה גדולה. אלה הישגים שאף אחד לא יכול להתהדר בהם, רק הם עצמם. זאת עבודה מאוד קשה, שדורשת הרבה מאוד זמן וגם השקעה כספית גדולה מאוד של ההורים. גם אנחנו מנסים לסייע ולעמוד מאחוריהם”.
יאיר מירל מקבל את פרס המקום הראשון
אנחנו כמעט ולא שומעים על ההישגים האלה.
“זה נכון וזה כואב, כי מדובר בהישגים מאוד משמעותיים והם לגמרי שווי ערך להישגים בספורט ובתחומים אחרים. מוזיקה פחות מקבלת תשומת לב בעיר, בטח שלא את תשומת הלב הראויה, וזה חבל כי לצערי גם ככה אין לנו הרבה דברים להתהדר בהם. בתחומי הספורט הפופולאריים העירייה משקיעה דווקא לא מעט, אבל לא צומחים פה כישרונות. בתחומים כמו ג’ודו ושחמט יש הישגים יפים מאוד, אבל שוב מדובר בקהילה עצמאית שנלחמת, משקיעה מעצמה ולא מוותרת. ברמה העירונית זה התמוסס לגמרי, וזה עוול גדול. אנחנו לא רוצים לקטלג את עצמנו כפריפריה, אבל לשם זה הולך”.
רביעה ווקאלית מתוך המקהלה של בית הספר מודוס בניצוחו של מר מיכאל ליינוונד (יושב משמאל)
קצת קשה למצוא היום ילדים שיתעניינו במוזיקה ויהפכו אותה למקצוע. לא?
“מוזיקה זה תחום תובעני, שדורש הרבה מאוד השקעה, ולא כולם מוכנים לוותר על הרבה דברים ולהשקיע. היום זה הרבה יותר קשה מפעם, בטח בעיר כמו שלנו”.
משה לבר עם תלמיד במודוס. צילום: אורי קריספין
אז איך משכנעים אותם?
“אני חושב שזה הרבה מהבית, ולהורים יש השפעה מרבית על הבחירה בתחום העיסוק של הילד. אבל זה לא רק זה, זה גם מאמץ של הרשות. יש למשל מפקח ארצי למוזיקה, שעשה מהפכה בתחום הזה בעפולה, בשיתוף פעולה עם הרשות ומשרד החינוך. הוא הכניס את המוזיקה לבתי הספר, הקים פרויקטים מהגיל הרך ועד לתיכון ובנה צוותים מקומיים, שתפקידם למשוך ילדים לתחום. ראו תוצאות נהדרות, ומתוך המסה הזאת של הילדים שהביעו התעניינות כמה נתפסים בסוף ומפתחים קריירה. אני מאמין שילד או מבוגר שוחר תרבות הוא בן אדם טוב יותר ואזרח טוב יותר. יש דרך לעשות את זה, אבל אנחנו עדיין נמצאים במקום אחר”.
היום יש שיתוף פעולה עם העירייה?
“כן, יש שינוי מגמה מאוד חיובי. זה התחיל כבר מתחילת שנת הפעילות בחודש ספטמבר האחרון, עוד לפני שנערכו הבחירות. לאחרונה היה גם אירוע גדול של 70 שנה לאשקלון, שאני הפקתי מוזיקאלית. יש תחושה שדברים הולכים לכיוונים אחרים, אני מאוד מקווה שזה באמת יקרה. עיר בלי תרבות ומוזיקה זו עיר בלי נשמה”.
תלמידי הפסנתר של מודוס מקבלים מלגה מראש העיר תומר גלאם. מימין לשמאל:
אסף פינקל, משה לבר, ניקול אוחרימנקו, ראש העיר תומר גלאם, דניאל חוסיד, סופיה ביילין והמורה תמרה יוסמן מורתן
אפשר להחזיר לעיר את כל מה שאבד?
“זה לא יהיה קל, אבל אני בטוח שכן. זה גם חשוב, כי נכון להיום אין לאשקלון אף גוף אמנותי ייצוגי בשום תחום. זאת בניגוד אפילו לערים פריפריאליות קטנות אחרות. העיר עדיין מתאוששת מהסחרור שהיא נקלעה אליו, וצריך להחזיר הכול למסלול. אני יודע שכרגע יש רצון מהנהלת העיר החדשה, לשנס מותניים ולהחזיר עטרה ליושנה. מבחינה כלכלית זה אפשרי. אם ניקח, לדוגמה, את הסכומים שהושקעו פה בפסטיבלים הענקיים, אז אפשר בסכום הזה להחזיק במשך כמה שנים את כל הגופים שנסגרו”.
בלילה שבין שישי לשבת, בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, נזרק רימון גז לעבר בית בשכונת אפרידר. לא נגרם נזק ולא היו נפגעים.
הבית אליו נזרק הרימון הוא ביתו של איש העסקים, אמנון גלולה. גלולה עסק בשנים האחרונות בפעילות פוליטית למען איתמר שמעוני.
הוא עלה לכותרות כשפרסם שיחה מוקלטת עם היועץ האסטרטגי ליאור חורב בה נשמע חורב אומר: "אתה תהיה מגובס מכף רגל ועד ראש".
אמנון גלולה
עורך דינו של איתמר שמעוני, דניאל כהן, סבור כי האירוע של זריקת הרימון קשור לעדותו של גלולה בעתירה של שמעוני לפסילת הבחירות. זאת למרות עברו הפלילי של גלולה, הכולל מספר הרשעות.
אם היינו שואלים את מיטב הפרשנים והמוחות מי תנצח במשחק העונה בליגה הלאומית, הרי שרובם היו ככל הנראה עונים: הפועל קטמון. תשובה טבעית לאור העובדה כי מדובר במוליכת הטבלה ובמי שלאחרונה ביססה את עצמה כמועמדת מספר אחת להעפיל בסיום העונה לליגה הראשונה.
לא הרבה נתנו סיכויים ליריבה שלה הפועל אשקלון, זו שמוקמה ערב המפגש במקום הרביעי, והימרו שהאדומים מירושלים ימשיכו בתנופה. אלא שהקבוצה הבלתי צפויה של שלומי דורה הוכיחה שוב כמה היא באמת בלתי צפויה ומול הקהל הביתי שלה הפתיעה עם שני שערים קסומים של שחר הירש ואליאור משעלי ועם ניצחון ענק על הטוענת לכתר.
אשקלון, שבעצמה מגדירה את עצמה כמועמדת לעלייה, סיפקה הצהרת כוונות מהדהדת, וזה עוד במשחק פושר שברובו היה בשליטתה של הקבוצה האורחת. עם זאת, לא מעט נקודות אור נצצו בשורות הפועל אשקלון, ואלו לא היו רק הנרות שדלקו במחצית המשחק על החנוכייה המפורסמת של רוז’ה חטב.
גל צרויה, שחזר אחרי היעדרות לא קצרה, הוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא שחקן של קבלות כאשר היה אחראי על בישול שני השערים. היה מי שחשש כי מלך השערים של הקבוצה יחזור חלוד, אך זה הוכיח שהוא חזק בעניינים.
מעל כולם בלט השוער האשקלוני ליאור חדריאן, שהיה המצטיין על המגרש ובדקות רבות היה הסיבה להשארתם של האשקלונים בתמונת המשחק. חדריאן סיפק הצלות מדהימות, ואחרי המשחק רבים מהאוהדים הכתירו אותו כשוער הטוב בליגה הלאומית. “ליאור מוכיח שבוע אחר שבוע שהיה נכון להעניק לו את אפודת השוער הראשון העונה”, אמר גורם בכיר במועדון. “מחמם לנו את הלב לראות שחקן בית מצליח כך. רק שימשיך בצורה הזו”. תצוגת השוערות של חדריאן לא נעלמה גם מעיניהם של הקבוצה מנגד, וגם מאנשי האדומים קיבל חדריאן פידבקים.
מעבר לשניים הללו, במועדון ציינו גם את שחר הירש, שבמשחק פושר שלו הצליח להתעלות על עצמו, שחרר כדור עוצמתי לרשת של הקטמונים והפתיע גם את יושבי היציע המרכזי. כזכור, הירש הצטרף לאשקלון לפני כחודש ימים, וזהו למעשה היה שער הבכורה שלו במועדון. בקבוצה מבינים כי עדיין עליו להשתפר ולהימנע מאיבוד כדורים, אך יחד עם זאת ידעו להחמיא לו על כיבוש השער החשוב. “הירש קיבל ממני טלפון עוד בסוף יוני, אבל הוא כיוון גבוה ורצה ליגת העל”, אמר המאמן שלומי דורה בסיום שמאוד מעריך את הירש.
במשחקה של אשקלון הורגש השוני הגדול בין שתי המחציות, כאשר הראשונה הייתה בשליטה מוחלטת של הפועל קטמון ועם אפס הזדמנויות לאשקלון, ואילו במחצית השנייה המשחק הצליח להתאזן ואף לנטות לטובת המקומיים. גם דורה הבחין בכך ואמר בהקשר לכך: “במחצית הראשונה קטמון היו רמה מעלינו. במחצית ייצבנו קצת את השורות. לפעמים צריך קצת להרים את הקול כדי לעורר את השחקנים וזה עבד. אמרתי לשחקנים במחצית שלא היינו טובים בהנעת הכדור ובאגרסיביות, ולבסוף סימנו וי גדול על המשחק הזה והתבססנו בצמרת. מתחילת השנה אנחנו מתקדמים ממשחק למשחק, והניצחון הוא יותר מנטלי מאשר מקצועי. אם במשחק פחות טוב שלנו ניצחנו את מוליכת הטבלה, זה אומר שאנחנו בכיוון הנכון. יש לנו רק לאן להתקדם”.
במצב רוח מרומם יצאו שחקני הקבוצה והצוות המקצועי למחרת בבוקר למרכז הרפואי ברזילי, ביקרו במחלקת הילדים של בית החולים וחילקו סופגניות ומתנות למאושפזים.
בזכות עירונות ותשומת לב של אזרחים ניצלו חייה של צבה שנמצאה הבוקר בחוף דלילהץ. הצלם ובעל בית הספר לצילום 'חשיפה', אדי ישראל ירד לסיור מקדים בחוף הים לפני הגעת הסטודנטים שלו, עימם קבע יום צילום בחוף הים. "פתאום הבחנתי במשהוא מבצבץ מתוך הבוץ על החוף. צילמתי עם המצלמה, עשיתי זום וגיליתי שמדובר ברגליים של צבת ים. רצתי מהר למרות סופות החול והגשם שירד בחוץ" מתאר היום ישראל "כשהגעתי אליה חשבתי שהצבה מתה. לפתע ראיתי תזוזה קלה ברגליים וניסיון של הצבה להרים את ראשה. הפכתי אותה בניסיון לאפשר לה לחזור אל הים, אך הצבה הייתה תשושה ולא זזה. התקשרתי אל פקח רשות הטבע והגנים והמשכתי לבדוק שהצבה שורדת".
כך מצא אדי ישראל את הצבה. צילום: אדי ישראל, חשיפה בית הספר לצילום
פקח רשות הטבע והגנים הראל בז העביר את הצבה אל מרכז להצלת צבי ים במכמורת לבדיקה ומתן טיפול רפואי.
הצבה נלקחת לטיפול