מהנדס העיר לשעבר, דוד ירון, בבית המשפט
מהנדס העיר לשעבר, דוד ירון, בבית המשפט

משפט שמעוני | העדות המרכזית של מהנדס העיר לשעבר

דוד ירון, מהנדס העיר לשעבר, שסיים את תפקידו תחת שלטון שמעוני מוסר את עדותו בשעות אלה בבית המשפט. "סיסמאות היו בלי סוף: 'רוצים יזמים', 'משחררים חסמים' אבל ההתנהגות הייתה הפוכה"

פורסם בתאריך: 10.12.18 12:17

בבית משפט המחוזי בתל אביב התכנסו שוב הצדדים במשפטו של ראש העירייה לשעבר, איתמר שמעוני. בשבועות האחרונים העידו רועי רביב ודורון נקשרי שמכרו ליזם יואל דוידי את אתר האינטרנט שהפעילו. מאז האחרון כבר הפך לחבר מועצה ואפילו לסגן ראש העיר בתואר. בשבוע שעבר העיד אדריכל העיר אריק ברששת וככל שנצברות העדויות נחשפים לכאורה דפוסי הפעולה של צמרת בכירי העירייה בנוגע לעסקים של איש העסקים יואל דוידי.

הבוקר התכנס בית המשפט שוב כאשר העד שעל הדוכן הוא לא אחר מאשר מהנדס העיר לשעבר דוד ירון אשר התפטר מתפקידו בשיאה של אותה תקופה.

לאחר פתיחת קצרה של השופטת מתחילה חקירה ראשית על ידי התובעת עו"ד קרן צבירן.

דוד ירון, מציג עצמו כמי שכיהן בתפקיד מהנדס העיר אשקלון משנת 96' ועד שנת 15' וסיפר כי היום הוא "עצמאי שמייעץ בענייני הגשת תוכניות והיתרים".

דוד ירון בבית המשפט.

דוד ירון בבית המשפט.

"חודש ומשהו אחרי שאיתמר עלה, מנכ"ל העירייה אמר שהוא רוצה שאסיים את תפקידי. הגעתי לסיכום עם איתמר שאחרי חצי שנה אני עוזב" סיפר ירון בפתח דבריו "אחרי חודשיים איתמר הזמין אותי למסעדה ואמר שהוא רוצה שנעבוד יחד עוד 20 שנה. אחרי תקופה שוב היתה לי שיחה עם חיים סופר ואחרי זה איתמר שרצו שאסיים את תפקידי ואמרתי שזה יהיה בעוד חצי שנה".

תובעת: תספר מתי הודיעו לך בפעם הראשונה?
ירון: ב-31.12 הייתה ישיבה עם אפרידר והמנכ"ל אמר לי אתה יכול ללכת, ברצון או במלחמה.

תובעת: מה היה בפגישה עם איתמר?
ירון: אמרתי לו שנהוג אצל ראשי ערים קודמים שיש תוכניות משמעותיות קובעים פגישה עם ראש העיר ומדברים עליה. בעקבות אותה פגישה הוא קבע פגישה מחזורית כל שבועיים. בפועל נפגשנו פעמיים. תמיד זה נדחה.

תובעת: איזה עוד פגישה הייתה עם איתמר?
ירון: נפגשתי עם המנכ"ל ואחרי זה עם איתמר נפגשתי ב'קפה קפה' והוא הציע שאהיה יועץ לענייני הסכם הגג באשקלון וכל הזמן השבתי שאני לא מעוניין.

תובעת: הוא דיבר איתך על סיום התפקיד?
ירון: כן. הוא אמר שהוא רוצה שאהיה שותף להסכם הגג אבל לא הייתי מעונין.

תובעת: למה?
ירון: בגלל היחסים וחוסר האמון בינינו.

תובעת: תתאר מה קרה על רקע סיום העסקתך?
ירון: ביקשתי שכל ההליכים לסיום העסקה יהיו מול היועצת המשפטית ולא מול המנכ"ל בגלל חוסר האמון. הם אמרו לי לחתום שסיימתי את התפקיד לבקשתי, אבל אני התעקשתי לכתוב שזה לבקשתם. סביב הפיצויים הייתה מחלוקת.

תובעת: תסביר לי בבקשה באופן כללי קודם, על הליך חתימה של היתר?
ירון: מוגשת בקשה להיתר למדור מסוים. הם בודקים דברים כלליים כמו חתימת בעלים ושכנים. משם התיק מועבר לבודקת תוכניות אזורית. היא בודקת ועוברת מול המתכנן. אחרי זה יושבת עם המנהלת שלה לראות שהכל בסדר, מכינים טיוטה של סדר יום, ואז יש ישיבה של פרומו דיון מוקדם לקראת הוועדה. זה נעשה בערך תשעה ימים לפני הוועדה, אנחנו אמורים להוציא סדר יום שבעה ימים לפני. בתקופה של שמעוני אחרי שסיימנו ישיבת פרומו, משה פוקס היה עולה לקומה רביעית ואז ראינו שתיקים מסוימים לא נכנסו לוועדה.

תובעת: איזה תיקים נכנסו?
ירון: נידונו והיזם משלים דברים שהוועדה דורשת ואחרי שמשלימים הכל הוא עובר אצל בודקת ואז הוא משלם אגרות והיטלים. אחרי זה מנהל האגף ואז זה עובר אליי, אני מעיין, חותם ומעביר לראש ועדת המשנה ואז זה עובר ללקוח.

תובעת: מה קורה כשיש ליקויים?
ירון: לא נותנים היתרים כשיש ליקויים. אנחנו דרשנו לגדר את האתר לפני מתן ההיתר. באה חברה ואומרת אנחנו מוציאים מכרז לחברה שתבנה והיא תגדר, אז תוציא היתר לפני גידור.

מגדרים את מתחם השוויצריה הקטנה. ארכיון: אלירם משה

תובעת: כמה זמן היתר?
ירון: מהגשת הבקשה עד כניסה לוועדה משהו כמו חודשיים וחצי לוועדה, אבל תלוי גם במי שהגיש את הבקשה אם יש השלמות. אחרי ועדה צריך לעשות השלמות.

תובעת: היו טענות לגבי חוסר יעילות?
ירון: בתחילת השלטון של שמעוני הוא כתב פוסט ודיבר נגד היעילות. אבל אנחנו היינו אחת מ-12 ועדות ראשונות שקיבלו סמכות עצמאית אחרי שמשרד הפנים בדק אותנו. אמרו לנו עיריית חיפה מתפקדת ולקחו אותנו באוטובוס לסיור, בסוף ביקשתי פרוטקול של הוועדה וראיתי שאצלם לוקח 10 חודשים מזמן הגשת הבקשה עד הכניסה לוועדה.

שופטת: היו לך שיחות עם מי שטען נגד ההנדסה?
ירון: לא. אם הוא דאג לפרסם בעיתונות וזה אז אין מה לדבר.

תובעת: מה זה אומר ועדה עצמאית?
ירון: היא יכולה לאשר תוספת זכויות יותר יותר מאשר ועדה רגילה.

שופטת: ובתקופת שמעוני?
ירון: קיבלנו לשנתיים עד אוגוסט 15'.

תובעת: איזה אווירה איתמר הביא איתו?
ירון: הייתה אווירה שכולם בעיקר עם החוזים האישיים הם במטווח, לראיה שבסוף כהונתו כמעט אף אחד לא נשאר וגם אלה שמתחת עפו לא מעט. סיסמאות היו בלי סוף: 'רוצים יזמים', 'משחררים חסמים' אבל ההתנהגות הייתה הפוכה.

תובעת: תן לי דוגמה
ירון: היועמ"ש, הגזבר, גזברית שהוא הביא, מנהל שפ"ע, מנהל התברואה, מנהל החברה העירונית.

הביא גזברית שגם היא עזבה. נחמה שריקי

תובעת: מה אתה חשת באותה התקופה?
ירון: לגביי אמרו לי 'לך הביתה' ואחרי זה 'תחזור'. כאילו מי שלא מתיישר עם ראש העיר הולך הביתה.

תובעת: בעלי התפקידים שציינת הם בעלי תפקידים מקצעיים ששירתו אצל קודמים?
ירון: היו כאלה שתכננו לעזוב כמו הגזבר. אין משרות אמון בתפקידים הבכירים. כמו היועמ"ש שהיה 20 שנה תחת כמה ראשי ערים. הגזבר היה מנהל הכנסות וגזבר 17 שנה.

תובעת: תתאר את הישיבות עם איתמר
ירון: היו ישיבות יותר כלליות כאלה ופחות ישיבות עבודה. הייתה ישיבה של כלל המנהלים משהו דו שבועי וכל פעם נושא אחר. לא קשור למנהל הנדסה.

איתמר שמעוני, גלעד אורן וחיים סופר. צילום דוד לוי

תובעת: הזכרת שמשה פוקס עלה לקומה 4 וירדו נושאים מסדר היום. מה היה מסביב לזה?
ירון: יש לי טיוטת סדר יום ופתאום אני רואה תיק שלא שם. אני שואל אז היא אומרת לי 'פוקס עלה לראש העיר והוריד את זה'. ראש העיר רוצה שיציגו לו את הפרויקט זה אנטי סיסמה לשחרר חסמים.

תובעת: מה אמרו היזמים שירדו אותם מסדר היום?
ירון: פעם הייתי אצל מנהל אגף רישוי והיזם שאל ומנהל האגף התפתל. אחרי שהיזם יצא אמרתי למנהל האגף שישלח אותו לפוקס. או יזם אחד מתקשר אליי ואומר לי 'הזמינו אותי להציג את התוכנית שלי וכולה תחנת דלק, מה אני אציג?'

תובעת: אחרי הפרומו, כשראש העיר רוצה לקיים ישיבה מה קורה שם. יש ערך לישיבה?
ירון: 99 אחוז לא. אם זה 3/4 בניינים ובונים עשרות בניינים, אז לא. הרי אם היה רוצה בשלב הראשוני היה יכול לזמן אחרי הגשת הבקשה, אבל לא בשלב שמגישים לוועדה.

תובעת: מה הייתה ההתנהלות בעניין התוכניות של דוידי?
ירון: כל פיפס שדוידי הגיש וכל תוכנית וכל דבר ישר טלפון מחיים סופר 'כל מה שהגיש אני רוצה עד מחר, ותגיבו, ורוצה לשמוע מה דעתכם' וזה כמובן בא על חשבון אחרים. מה שהיה מגיע מדוידי ישר היה קופץ מעל השולחן. אולי אצל יזם אחר נמצא משהו אחד. אבל אצל דוידי כשהיינו מקבלים, היינו סופרים את הזמן תוך כמה זמן יגיע המייל בעניין שלו.

יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני. צילום: דוד לוי

יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני. צילום: דוד לוי

תובעת: מה אתה יכול לומר לגבי ישיבות?
ירון: דברים לא נעמו, אז ישר ישיבה אצל סופר. "למה אתם אומרים ככה?" "למה אתם לא יכולים?" עשרות ישיבות ככה. בדרך כלל המנכ"ל נוכח ואני נוכח, ולפעמים אריק האדריכל נוכח ולפעמים שנינו. הרבה פעמים היו מזמינים את פוקס. הוא לא סמך עלינו והיה מזמין את משה פוקס שכאילו הוא הדעה המקצועית, למרות שהוא לא העיפרון הכי מחודד. כמו הקומיסר בשלטון הקומוניסטי.

תובעת: תתייחס לפרויקטים של דוידי.
ירון: היו שלושה. היה פרויקט בשדרות ירושלים ופרויקט של מרכז פאר והיה פרויקט גדול ומשמעותי של הסילו (מרכז אביאל. ד.ל). חוץ מאותה ישיבה שנחקרתי עליה, רוב הישיבות היו על שדרות ירושלים ופאר שדווקא היו יחסית מינוריים.

ירון הסביר שהיו פרויקטים גדולים בעיר שלא זכו ליחס דומה.

ירון: היה פרויקט משמעותי כמו יזם שהגיש בקשה להקמת מלון ולא דנו בו למרות העדיפות. היה פרויקט של אלעזרא במרינה. היה אחד שהגיש בקשה למלונאות ונזרק מלשכת ראש העיר.

תובעת: מי היזם?
ירון: במגרש 18 יזם בשם פלד. אדריכל העיר, היזם והנציגים ישבו. הוא הראה תוכניות, הוא אמר שהוא גבולי כלכלית ושהוא צריך אישור להנחה בארנונה וראש העיר אמר לו "אין לך כסף ואתה בא אליי?" תוך חמש דקות הישיבה הסתיימה.

תובעת: כמה ישיבות היו בעניין של אלעזרא על המרינה?
ירון: אולי שתי ישיבות. אם על פאר מדברים על תוספת קומה שתיים, פה מדובר על 12 אלף מטר. פרויקט חשוב.

תובעת: כשיזמים מגישים תוכניות, איפה מתקיימות ישיבות? מתי יש ישיבות?
ירון: לפני איתמר היה נגמר בליווי של האדריכל, ואם לא היו בעיות לא הייתי רואה עד הפרומו. למשל בסילו היו בעיות חניה ולא משתלם, אז נעשה חניה בגג ועשינו את זה. הייתה בעיה נוספת במגרש ורצינו לאשר כניסה נוספת למתחם אז מצאתי תוכנית שמאפשרת. מה שאני מראה שאנחנו פותרים הכל בדרג שלנו בלי להגיע לקומה הרביעית.

תובעת: ואיך בתקופה של שמעוני?
ירון: יזמים היו באים ומציגים תוכניות מה רוצים לעשות.

שופטת: ומה אתה חשבת על אותן ישיבות?
ירון: בזבוז זמן. יש דברים לא מיוחדים שצריך לעשות מצגת בפורום כזה. כשיזם מסוים אומר לי 'אני צריך להציג תחנת דלק, מה יש לי להציג?'

תובעת: אם היו פרויקטים אחרים?
ירון: היו ישיבות בנוגע לאברהמי, בן שבת, חן שחר ועשוש. דוד עשוש הגיש בקשה שלא נראית בכלל ואז סופר מזמן בקשה ומתחיל לשאול למה לא עושים ככה ומנסים ללחוץ שנסכים לתוכנית שלו.

חיים סופר. צילום: דוד לוי

תובעת: ואצל ראש העיר הקודם מה היה קורה אז?
ירון: 99% לא היו מאשרים והיו שואלים מה לעשות כדי שיהיה אפשר לאשר

תובעת: כמה ישיבות היו בעניין דוידי?
ירון: עשרות. אולי 20 או 30 ישיבות.

תובעת: מה לגבי פרויקטים של יזמים שלא ציינת?
ירון: זה נפתר בדרג המקצועי.

תובעת: תתייחס ללגיטימיות של הלחצים?
ירון: המנכ"ל לא מבין בתחום ההנדסה והלחץ שלו לא ברור. הוא מביא לנו יועצים משפטיים כדי לנסות לעקוף אותנו. זה היה לא נעים בצורה שהוא מדבר.

תובעת: תתאר.
ירון: אחת הישיבות הייתה אחרי ועדת בניין ערים בעניין של דוידי. ישיבה לא מתוכננת אצל סופר בעניין דוידי. ואז אמרו הישיבה עברה לתומר ובתחילת הישיבה בה יושב תומר גלאם, אנשים של דוידי, אני ואריק ואז סופר מציץ ואומר 'אני מקווה שלא תתקעו אותו כמו שאתם רגילים לתקוע'. אדם בכלל לא נעים וזה לא המקרה היחידי שהוא התייחס אלינו כאילו אנחנו תוקעים את היזמים.

תובעת: מה קורה בישיבות מבחינת סופר?
ירון: נגיד כשרצו להוסיף 3 קומות לפאר. ו'אתם יכולים להוסיף אם אתם ועדה עצמאית'. אמרנו שאנחנו לא יכולים אז הוא היה מביא יועץ משפטי שאומר שהוועדה שלנו כן יכולה. וככה לחצו ובסוף יצא שהיינו צודקים.

פאר סנטר. צילום: אלירם משה

פאר סנטר. צילום: אלירם משה

שופטת: ההערות של סופר היו בעניניי תכנון או כלליות?
ירון: גם וגם. הוא היה מביא את היועץ שלו פוקס או יועצים משפטיים.

תובעת: מה מפריע לך בפוקס?
ירון: אני מהנדס ואריק אדריכל. והוא בא ומחפש דברים לא רלוונטיים. למשל כשהגיע העניין של בניין פאר והתקשרו מחברת חשמל ואני אמרתי שצריך טופס 4, הולך חיים סופר לפוקס ומבקש למצוא מקרים דומים שלא ביקשנו טופס 4. ואז בישיבה המקרים עולים אבל הם לא דומים בכלל. ואז מבזבזים זמן וישיבות אבל הוא היה השליח שלהם.

משה פוקס

משה פוקס

תובעת: המנכ"ל לא פנה אליך לפני ישיבה?
ירון: לא. הוא פנה לפוקס בשביל זה.

תובעת: בעניין הלחצים עם מי שוחחת?
ירון: עם אריק היחסים שלי היו טובים.

תובעת: להבנתך, מה המשמעות שתוכנית מתקדמת מהר?
ירון: כסף.

תובעת: תתאר את הישיבות על הסילו?
ירון: היו ישיבות שלי ושל אריק והיה הנושא של חצר המשק שהיזם רצה להפנות לכיוון דרום לכביש בן גוריון ובעתיד תהיה שם דרך ראשית. חשבנו שיותר נכון להקים את זה בכיוון מערב. לפני 40 שנה הקימו סופרמרקט שמקום הפריקה והטעינה שלו לכיוון בן גוריון ותמיד הקניטו אותנו על זה שככה זה נראה. לכן דרשנו שהוא יפנה את הפתח לכיוון מערב ואז אנחנו מגיעים לישיבה וזה נראה שמישהו הכין את כולם. לפי השאלות.

נקות הפריקה במרכז אביאל. צילום: אלירם משה

לאן תופנה נקודת הפריקה והטעינה במרכז אביאל. צילום: אלירם משה

תובעת: זאת השערה.
ירון: לא. לפי אופי והשאלות אתה רואה שהם היו 'מבושלים'.

תובעת: למה מה קורה בדרך כלל?
ירון: במקרה שאני והאדריכל בדעה מסוימת ב-99% הוועדה איתנו. פה כולם הצביעו פה אחד. לא היה 'צדיק בסדום'

תובעת: מה קורה לגבי המוכנות?
ירון: רובם באים לא מוכנים, הם באים בלי הפרוטוקול המודפס ששלחנו להם.

תובעת: במה זה היה שונה?
ירון: הם באו 'מבושלים', מישהו ישב איתם ושכנע אותם.

תובעת: הזכרת שני אירועים בסילו שמצאת להם פתרון. מה היה עד לוועדה בפרויקט הזה?
ירון: זה פרויקט גדול. לא הייתה הרבה מעורבות עד הוועדה שבאנו וראינו את ההחלטה. זה מתחם שכולו חקלאי, חוץ מהסילו שעבר שינוי יעוד ותוכננה כניסה מרחוב צה"ל, אמרו לי שהוא חייב עוד כניסה. ונזכרתי שיש תוכנית ישנה עם דרכים שנושקת למתחם שלו ופותרת את הבעיה שלו.

פעם היה פה סילו. היום בניין משרדים של היזם יואל דוידי. צילום: אלירם משה

תובעת: אחרי שהוועדה מאשרת יש עיכובים או דחיות מצידך?
ירון: לא. אם אף אחד לא מגיש ערר אנחנו מאשרים הכל.

תובעת: תתייחס לאירועים נוספים בהקשר לזה?
ירון: קרה שאני והיועמ"ש היינו בדעה אחת כמו במתחם ערמונים. היו שם המון עבירות בנייה. כדי להכשיר אותן הוא הגיש תב"ע. ויש מדיניות כזו שיש סיבה לדון אותו לחומרה בגלל העבירות ואנחנו התנגדו להמליץ על התב"ע שלו, אבל הוועדה המליצה.

תובעת: באיזה שלטון?
ירון: הפעם הראשונה הייתה בשלטון הקודם בוודאות (תחת בני וקנין. ד.ל).

תובעת: מתי ועדה נכון שתקבל החלטה בניגוד לדעה מקצועית?
ירון: הייתה בתיק מסוים שאם הוועדה מחליטה בניגוד לדרג המקצועית אז שתוצג חוות דעת מקצועית נוספת. פה לא הייתה חוות דעת מקצועית נוספת.

שופטת: האם חברי הוועדה מודעים לזה?
ירון: בכלל לא מודעים לזה.

תובעת: מה היה ביום החתימה על ההיתר?
ירון: באותו היום הייתה ישיבה בירושלים בנושא עיר היין, תוכנית לאלפי יחידות דיור ומאות אלפי שטחי מסחר.

עיר היין. הדמיה: ארמון אדריכלים

תובעת: כמה ישיבות היו לך עם המנכ"ל וראש העיר בנושא עיר היין?
ירון: אפס.

תובעת: תחזור לחתימה על ההיתר.
ירון: הייתה ישיבה של שיתוף ציבור באשכול הפיס, והחלטנו שאריק יהיה שם. אני הייתי בישיבה בירושלים ואחריה נסעתי לאסוף את הבן שלי משדה התעופה. ואז מתקשר אריק ואומר המנכ"ל פה לידי ותומר ודוידי ורוצים שאחתום במקומך על היתר בניה. ידעתי שמסתובבים בהנדסה ולוחצים על היתר ואמרתי אני אוריד את הבן בבית ואגיע לעירייה לחתום על ההיתר. הגעתי למשרדי, היה שם חיים סופר, דוידי, ומההנדסה עינב ופרדי. עינב היא בקיאה בחומר והתחלנו לעבור על החומר. המנכ"ל ראה שזה לוקח זמן אז הוא אמר 'אני הולך ותעדכנו אותי כשאתם מסיימים' עבדנו עד חצות ואז התקשרנו לתומר שיבוא לחתום ואז קרוב לחצות שחררנו את ההיתר.

תובעת: מה עשיתם שם?
ירון: במסגרת ההיתר מתקבלים המון אישורים. אז צריך לבדוק את האישורים ולעשות תיקונים. אני יודע כמה זמן עובר מאז שהבודקת חותמת ועד שעינב חותמת, וכשזה קורה יום אחרי, זה זמן שיא.

תובעת: מה ידעת לגבי הדחיפות של ההיתר?
ירון: אמרו לי שהיזם עשה עסקה ואם לא ייצא היתר באותו היום העסקה תתבטל.

תובעת: באילו נסיבות ויוזמה הגעת לעירייה?
ירון: אמרתי לאריק 'אני אבוא לחתום'

אריק ברששת בבית המשפט

אריק ברששת בשבוע שעבר בבית המשפט

תובעת: למה יזמת הגעה לשם??
ירון: דיברתי עם אריק וידעתי שלוחצים עליו לחתום ואמרתי שנגיע ונסיים עם זה. שלא ישבו לנו על הצוואר.

תובעת: איך ידעת שזה דחוף?
ירון: אריק אמר לי בשיחה.

תובעת: מתי להערכתך קורה חתימה כזו ליזם פרטי?
ירון: זה לא קורה. אולי כשיש פיצול אז אני נשאר קצת אחרי.

תובעת: מתי זה קורה?
ירון: רק מבנים ובתי ספר לפני פתיחת שנת הלימודים.

ירון החל לדבר על בניין פאר הוא סיפר שמשה חג'ג' שהיה בעל המבנה של פאר וסיפר כי בעקבות ערר שהגיש חג'ג' התעכב היתר הבניה שלו.
ירון: כשבנו את המבנה הזה נעשו כמה חריגות בניה כמו מעקה על הגג וממד על הגג מתוך כוונה לבנות קומה נוספת. הוגשה בקשה לאשר את החריגות. הבקשה נבדקה והתברר שאין מספיק זכויות בניה והן מוצו והתחילו ישיבות אצל המנכ"ל איך אפשר לאשר. הייתה סדרה די גדולה של ישיבות.

פאר סנטר

פאר סנטר

תובעת: תספר לגבי המכרז של הזכויות העודפות
ירון: כשדוידי נכנס לבניין פאר הייתה לו תוכנית לתוספת של שלוש קומות ואמרו שזה בסמכות ועדה מקומית עצמאית. התחילו ויכוחים ודיונים ונגמר התוקף של הוועדה העצמאית ולא חידשו לנו את ההיתר. הוא היה יכול להגיש תוכנית מחוזית אבל הוא לא הגיש. מה שכן היה אפשר זה להעביר זכויות מבניין אחד לבניין אחר באותו המגרש. עכשיו חלק מהזכויות היו בבניין העירייה והיה אפשר למכור אותן אז דוידי זכה במכרז. ואז היו ישיבות עם סופר בנושא כדי להעביר את הזכויות לבניין פאר.

תובעת: מה סופר אומר חוץ מלכנס את הישיבות?
ירון: אתה מסתכל עליו ישר 'תפסיקו לעשות ככה, תבדקו'. ההתייחסות שלו בכבוד רב לצד השני ואנחנו משביתי השמחות.

תובעת: הוא מבקש מכם דברים?
ירון: הוא אומר ליועצת המשפטית תבדקו את זה ותבדקו את זה, כי הוא לא סומך עלינו אבל תמיד צדקנו.

תובעת: זומנת לישיבה אצל סופר בנושא חיבור לחשמל בלי טופס 4.
ירון: סופר אומר משה פוקס הציג 7 מקרים שבהם בלי טופס 4 היה חיבור לחשמל. אז הראנו שרק במקרה שבו הרחיבו עסק קיים אז לא היו צריכים טופס 4. אבל במקרה שנבנה עסק נוסף אז כן דרשנו טופס 4.

תובעת: מה חשבת על המעורבות של סופר בעניין הזה?
ירון: בעבר לא הייתה מעורבות של קומה רביעית בענייני טופס 4. הכל היה נסגר אצלנו. לא קיימנו ישיבות על דברים כאלה.

ירון נשאל על פרויקט שוויצריה הקטנה ומספר על הפרויקט בשדרות ירושלים שבו ניתן לבנות מבנה מסחרי נמוך, אך דוידי ביקש לבנות מגדלי מגורים.

ירון: התנגדתי לבנייה לגובה. הייתה ישיבה עם יורם שפר, אריק ונציגים של דוידי ושם הבענו את ההתנגדות שלנו. עורך דין מטעם היזם ניסה לשכנע אותנו שניתן לתת הקלה.

תובעת: היו גורמים נוספים שניסו לשכנע?
ירון: לחצו עלינו לעשות דברים בניגוד לדעתנו המקצועית.

תובעת: מה היה קורה במקרים של יזמים אחרים?
ירון: זה היה מטופל ואפילו לא מגיע אליי ואם יש לנו התנגדות אז זה נעצר. אבל היזם עדיין יכול להגיש בקשה לוועדה.

תובעת: תענה לטענה שהקפדתם הקפדת יתר כזה קשור לדוידי?
ירון: זה שיצא היתר לפרויקט כזה בתוך חצי שנה זה זמן שיא.

יואל דוידי. צילום: דוד לוי

תובעת: נטען ששמתם מקלות בגלגלים לדוידי.
ירון: זה לחלוטין לא נכון.

תובעת: משה פוקס, מה היה בנוגע למכרז לו?
ירון: הוא מזכיר הוועדה וממונה על הנכסים ורצה לפרוש והוא שוכנע להישאר רק בתפקיד מזכיר הוועדה.

תובעת: תספר לי על המכרז
ירון: ראיתי מכרז פנימי למנהל וועדה ויועץ לתכנון ובנייה ושמאות ברמה של סגן מנהל אגף. ישר כתבתי להם שהמכרז לא חוקי כי כתוב שהוועדה תמנה את מנהל הוועדה. ראו שאני צודק וביטלו את המכרז.

תובעת: מה ידע משה פוקס בזמן אמת על איך שאתה תופס אותו?
ירון: הייתה סיטואציה אצל מנהלת הלשכה שלי ומהחדר שלה יש כניסה למטבחון להכין קפה ומשה פוקס היה שם. מישהו דיבר על משה פוקס ולא ידע שהוא שם ואז פוקס יצא ואמר 'זה לא יפה שמדברים עליי מאחורי הגב'. אמרתי לו ש'זה לא יפה שאתה מדבר עלינו מאחורי הגב' בקומה רביעית.

פוקס משמאל עם שמעוני ומנכ"ל החכ"ל דאז גלעד אורן

בשלב הזה עברו לדבר על הישיבה שהתקיימה עם אלי אלעזרא.

תובעת: מי רשם את הפרוטקול של הישיבה?
ירון: אלברט אלקובי מנכ"ל אפרידר. יצאו שלוש גירסאות לפרוטוקול: פעם אחת על נייר של אפרידר עם חתימה של אלקובי. פעם שניה דף של עירייה עם חתימה של אלקובי. פעם שלישית דף עירייה עם חתימה של שמעוני. אבל התוכן זהה.

רשפ את הפרוטוקול מטעם אפרידר. אלברט אלקובי. צילום: אלמוג סוגבקר

תובעת: מי כותב בדרך כלל?
ירון: נותנים למישהו לכתוב אבל לא לנציג של היזם, כדי שלא יכתבו לטובתם.

תובעת: תספר על גביית ההודעה במשטרה.
ירון: זומנתי ב5.1 ואמרו לי שזו עדות ולא חקירה.

תובעת: תתייחס לאפשרות שהחוקרים הכווינו אותך.
ירון: היה לי מספיק מה לומר ולא היו צריכים להכווין אותי.


לאחר מכן התקיימה חקירה נגדית סניגורו של שמעוני עו"ד גבריאל רפפורט

סניגור: יש ישיבות שולחן עגול עם ראש העיר שבהן מוצגים פרויקטים, כמה כאלה היו?
ירון: עשרות. היו הרבה ישיבות בשנתיים הללו.

סניגור: לגבי אותן ישיבות.
ירון: היו כמות אדירה של עובדים והיזם היה בא עם האדריכל שלו ועוד מישהו מטעמו. זה היה בזבוז זמן.

סניגור: יזם מציג פרויקט וגורמים מסוימים מביעים את דעתם וראש העיר נותן את רוח המפקד. מה המשמעות של רוח המפקד?
ירון: שראש העיר תומך בה ואנחנו תומכים. אבל יש מקרים כמו אצל אפרידר למשל שהיו רעיונות הזויים ולא תמכנו בהם.

סניגור: היית נותן יד למשהו לא חוקי? אמרת בחקירה שלך שקיצור זמן שווה המון כסף ליזם. זה נכון שזה מכניס גם כסף לעירייה? וזה שירות לציבור?
ירון: כן. אבל כשאתה מקדים יזם אחד אתה פוגע באחר.

סניגור: אז אתה מקדם יזם והוא מרוצה, זה טוב לעיר?
ירון: לא ממש כי היזם שזז הצידה בגללו, הוא מאוכזב.

סניגור: מישהו אמר לך לקדם יזם אחד על חשבון אחר?
ירון: כשמנכ"ל העירייה שולח מייל ואומר שעד מחר העניין יטופל אז אני שם הכל בצד ומטפל רק בו.

סניגור: ציינת בחקירה שלך שיש מניעים זרים בהוצאה של פרויקטים מסדר היום של הוועדה המקומית. למה חשבת שיש מניעים כאלה?
ירון: יש מפעל תעשייה שקיים הרבה שנים ורוצה תחנת דלק, זה לא כזה סיפור ואני לא מבין למה ראש העיר צריך להתעסק בדבר כזה ולראות תוכניות וזה.

תחנת הדלת פז ציקי באזור התעשייה הדרומי צילום: אלירם משה

תחנת הדלת פז ציקי באזור התעשייה הדרומי צילום: אלירם משה

השופטת: מה הטעם הלא ענייני בזה?
ירון: לא נראה לי הוגן לעשות את זה בדקה ה-90 ליזם.

סניגור: תחנת הדלק הוקמה ליד קצא“א ויש סיכון של שיגורי רקטות אז טבעי שראש העיר ירצה לראות.
ירון: ראש העיר עם כל הכבוד הוא לא הסמכות הביטחונית.

סניגור: הייתה פניה מפיקוד העורף לראש העיר.
ירון: לא מכיר.

סניגור: אתה מכיר את הפרויקט עצמו מבחינת כמויות דלק שהיו שם?
ירון: לא.

סניגור: אני מפנה אותך למקרה נוסף שבו ראש העיר הורה להוציא מסדר היום ומדובר בקניון גירון ואיתמר כתב שהוא עושה זאת כי הוא לא מכיר את הפרויקט.
ירון: ישיבות כאלה על פרויקט גדול היה אמורות להתקיים בהתחלה. לא ברגע האחרון רגע לפני הוועדה.

סניגור: מטרת ישיבות השולחן העגול היו כדי להתאים את התוכניות לחזון ראש העיר. מסכים עם זה?
ירון: מילים ריקות.

סניגור: איתמר שמעוני לא הפעיל עליך לחץ לקדם פרויקט כלשהו. זה נכון?
ירון: כן.

סניגור: אתה אמרת שבעניין עיר היין היו 0 ישיבות אצל מנכ"ל העירייה. ואצל ראש העיר?
ירון: אולי. אני זוכר שהצגנו לראש העיר את התוכנית.

רפפורט הציג לו פרוטוקול של ישיבה שבה הוא השתתף: פה עסקתם בעיר היין.
ירון: זאת ישיבה בנוגע להסכם הגג והוזכר שם עיר היין. זאת לא ישיבה על עיר היין. אתה רואה פה אמירה תכנונית? אין פה כלום.

סנגורו של שמעוני הציג מסמכים כלשהם לדוד ירון והתובעת דרשה לדעת את מקור המסמך.
הפרקליטה עו"ד הילה גבאי אמרה כי לשמעוני אין גישה למחשבי העירייה ולכן חשוב לה לדעת מהיכן הגיע המסמך.
במקום נוצר ויכוח בין הצדדים כאשר רפפורט ביקש שלא לחשוף את השם. הוא הסכים לכתוב את השם של מקור המסמך לעיני השופטת בלבד.

עוה"ד גבריאל רפפורט ומנחם רובינשטיין

עוה"ד גבריאל רפפורט ומנחם רובינשטיין

השופטת הביטה בשם ותהתה מדוע לא יחשוף את שמו?
רפפורט המשיך להתעקש שאין הוא מסכים.
ועו"ד מנחם רובינשטיין תהה מדוע חוקרים סנגור באמצע דיון בבית המשפט.
לגבי מסמך אחד אמר שמעוני כי איילת וינר מחברת 'פרו ש.י.א' היא המקור למסמך הזה.

סניגור: אמרת למשה פוקס שהוא מדבר עליך מאחורי הגב בקומה הרביעית. מה יש לך להסתיר מקומה רביעית?
ירון: יש דברים שהם בין עובדים שלא צריכים לעלות למעלה.


לאחר מכן הוזמן סניגורו הנוסף של שמעוני עו"ד מנחם רובינשטיין לחקור את ירון

סניגור: אני אוחז מסמך שנעשה על ידי חברת 'לוגסי יועצים' שנתבקשה לבדוק מה קורה במינהל הנדסה בין השנים 11'-14'. הדו"ח שהוגש לעיריית אשקלון ביולי 15' מתייחס לאגף התכנון ב-2014 ונאמר שאין הגדרת תפקידים ברורה, תקנים לא מאוישים, מעקב אחר תב"עות לא שיטתי, הממשקים בין אגף רישוי לאגף התכנון רופפים. האם ההערות על אגף התכנון ידועים לך ומה תגובתך לדברים?

ירון הביט במסמך ואמר כי אינו מכיר את המסמך.

סניגור: היו בעיות באגף התכנון שאתה היית אחראי עליו.
ירון: בכל ארגון יש מקום לשיפור. אנחנו עמדנו ועשו לנו בדיקה מקיפה ממשרד הפנים. בדיקה כוללת ועמדנו בהצלחה.

סניגור: לפני ששיפרתם ובדקתם, האם הייתה בעיה במעקב אחר תב"עות חדשות.
ירון: לא זוכר שהיו בעיות.

סניגור: הייתה אצלך ביקורת שניהלה חברת א. ורון. האם זה נכון שלא התערבת בצד האדריכלי של המבנים.
ירון: אריק הוא האדריכל והוא מתעסק יותר באדריכלות. אני מהנדס.

סניגור: משה ג'רפי, מנהל אגף תיאום מערכות. אני מבין שמערכת היחסים שלך איתו לא היו כל כך טוב.
ירון: הוא נכנס לתפקיד כעוזר מנכ"ל והוא היה שלוח של המנכ"ל והתייחסנו אליו כשלוח של המנכ"ל.

משה ג'רפי

משה ג'רפי. שלוח של המנכ"ל

סניגור: אתה מכיר את עו"ד חיים ברנזון?
ירון: הוא עסק בענייני הפרישה שלי מטעם העירייה.

סניגור: הוא הוציא לך מכתב שאתה מועסק כמהנדס בחברת אפרידר והטענה הייתה שלא עבר מועד ההקפאה.
ירון: אני כחצי שנה לאחר שפרשתי הציעו לי בחברת אפרידר לעבוד ואחרי שבוע אמרה לי היועמ"ש שיש לי תקופת צינון. אז עזבתי מיד בלי לקבל שכר.

משרדי חברת אפרידר במרכז אפרידר. צילום: אלירם משה

משרדי חברת אפרידר במרכז אפרידר. צילום: אלירם משה

סניגור: הבעלים אלעזרא, מי הוא?
ירון: היה מנכ"ל החברה הכלכלית ואחרי זה קנה את חברת אפרידר.

סניגור: הוא גם הבעלים של חברת הכשרה. אשתך עבדה בחברת הכשרה כשאתה עבדת בעירייה?
ירון: היא עבדה שם אחרי שאני עזבתי דה פקטו את העירייה.

סניגור: אני מחזיק מכתב שהופנה למספר אנשים, בהם איתמר שמעוני ויורם שפר. מנכ"ל העירייה הוציא לך מכתב על עמוד חשמל וטען טענות לגופן של עניין ואתה טוען שהן לא נכונות.
ירון: הגבתי מיד במכתב חריף. זאת לא הפעם הראשונה שהמנכ"ל שולח מכתבים כאלה אליי ולאריק אבל אני עניתי אבל לא לכולם היה את האומץ להגיב.

סניגור: אני מחזיק מכתב שכתב המנכ"ל תחת כותרת של 'כשלים מתמשכים'.
ירון: צריך לבדוק איך הוא התנהל. אנחנו קיבלנו שבחים.

עו"ד מנחם רובינשטיין, סנגורו של שמעוני

עו"ד מנחם רובינשטיין, סנגורו של שמעוני

רובינשטיין המשיך והציג מכתבים שנשלחו ממנכ"ל העירייה ועסקו בביקורת על התנהלותו של ירון. את רובם לא זכר ירון.

סניגור: האם אתה זוכר שהייתה בעיה בשנת 15 הזנות של פניות תושבים למערכת? האם אתה זוכר ששוחחת על זה עם חיים סופר?
ירון: לא.

סניגור: עם נסיבות פרישתך היו ברקע טענות של מנכל העירייה ושל ג'רפי.
ירון: הם הפעילו לחץ מאסיבי על פרויקטים מסוימים, אני כנראה הפרעתי להם. אז כדי לפטר מישהו שולחים לו הרבה מכתבים ומכינים לו תיק.

מחר תמשיך חקירתו הנגדית של ירון על ידי עו"ד נוית נגב, הסנגורית של יואל דוידי.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    דוד ירון מה עם כול המעטפות שאתה ואחים שלך קיבלתם מי.ד ׳תתבייש

  2. האמת תנצח

    אחד המהנדסים ההזויים שהעיריה ידעה.. איש קטן ושפל… שמחפש רוע.. צריך לבדוק את העדות שלו.. סילף בלי סוף..

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר