בטרם אתייחס לסוגיה הכי בוערת כאן אצלנו, גלוי נאות: היכרותי את הנושא מקרוב והקשר הישיר שלי לחלק מהאנשים הנוגעים בדבר כמעט והניאו אותי מלהתייחס לנושא (עניין של אתיקה). עם זאת, אני מתקשה לצאת פטור בלא כלום, שכן הקבוצה הזאת יקרה לי ולכולנו. מאותם הטעמים שבגינם כמעט ולא התייחסתי, אמנע מלנקוט עמדה באשר לאחריות של מי מהנוגעים בדבר המצב שאליו נקלענו, לפחות למען ההגינות מהמקום שבו אני נמצא. אבל אגע בזהירות:
יש לי הערכה רבה לדרור אלמלם ולצוות שעבד איתו בשנים האחרונות.
ברמה המקצועית, יש לי תפיסת עולם מאוד מוגדרת לגבי מה באמת נחשב להצלחה של מועדון. ואני מדגיש: הצלחה של מועדון,לא של קבוצה. ההבדל ברור.
למצב שאליו נקלעה הפועל אשקלון, הקבוצה היקרה שלנו, אפשר היה לצפות. הייתי יכול להעלות כאן כתבה שלמה על איך ולמה הקבוצה הגיעה לאן שהגיעה. לא צריך להיות מומחה גדול בספורט או בפיננסים כדי לדעת זאת. עם זאת ובהסתכלות קדימה, רצוי וראוי מאוד שגם העמותה וגם העירייה יעשו צעדים זו לקראת זו על מנת להוציא את העגלה מהבוץ. הכיוון אכן חייב להיות שבעתיד הקבוצה תעבור לידיים פרטיות. איך עושים את זה? קודם כול דואגים שהקבוצה לא תתפרק!
אני עוצר כאן ומתפלל, כמובן יחד איתכם, שהשכל הישר, ביחד עם הרצון הטוב יתחברו. ויפה שעה אחת קודם.
תן לי עיתון, בבקשה
מוזר איך שהמושג הבנאלי הזה “לקנות עיתון” הפך כאן לגולת כותרת חדשותית. הרי פעם, לפני שהיה לנו אינטרנט, הפעולה הכי בסיסית על הבוקר הייתה לקנות עיתון וסיגריות במקרה שלי…
השבוע כשעלתה בדיון במשפטו של איתמר שמעוני סוגיית השליטה בעיתון "קול אשקלון" קשה היה לנתק אותה מהסוגיה הלאומית יותר: ביבי נתניהו ועיתון/ אתר וואלה. כאן וגם כאן מדובר לכאורה על ניסיון לקבל סיקור אוהד או תואם צרכים פוליטיים.
אני מניח שמשפטנים מכאן ופרשנים משם ימשיכו לאכלס פאנלים חדשותיים כשאחד טוען שגם סיקור אוהד יכול להיחשב לשוחד ואחר יטען שזה בסך הכול עבירה אתית או מקסימום הפרת אמונים.
ממרומי גילי וחרף ניסיוני הדל בעיתונות, אני מבקש לקבוע שאין מצב שסיקור אוהד ייחשב לשוחד.
מן הידועות היא מקדמת דנא וגם היום שיחסי הגומלין בין פוליטיקאים, עסקנים לבין אנשי תקשורת הם יחסים של קח ותן במקרים רבים. כשאתה רוצה מידע בתחום מסוים, מידע שנמצא אצל מאן דהוא, אתה מלטף אותו מעט ברמה תקשורתית על מנת לפלס דרך למידע החשוב יותר. אולי יש בכך משום חציית קו אתית לכל היותר, אבל שוחד? אין מצב.
אם למערכת יחסים כזאת אפשר להדביק תווית של שוחד, רצוי מאוד שיתחילו לבנות אגפים חדשים בבתי הכלא הצפופים ממילא.
לרוץ לספר לחבר’ה 1
המצב הביטחוני המתוח והמורכב בגבול הצפוני ימשיך ככל הנראה ללוות אותנו חודשים ארוכים, לכל הפחות עד ערב הבחירות. מדיניות העמימות הביטחונית שניהלה ממשלת ישראל עד לפני כמה שבועות מפנה כעת את מקומה להצהרות לוחמניות בטרם ואחרי פעולה. כך זה התחיל בחשיפת המנהרות, וזה נמשך כיום לאחר תקיפת צה”ל בתגובה לירי טיל מסוריה. למעשה, מאז כניסתו של נתניהו לתפקיד שר הביטחון חלה התפנית המדוברת.
כמעט כל יריביו הפוליטיים של נתניהו מיהרו לתקוף את המדיניות החדשה.
“מדובר בתעמולת בחירות”. יש מי שטוען שביבי “מסכן את ביטחון המדינה ואף מקרב אותנו לעימות מיותר מול האיראנים”. מהליכוד לעומת זאת טוענים שהמדיניות החדשה באה לחזק את ידי צה”ל ולהרתיע את האיראנים, החיזבאללה והסורים מכניסה להרפתקאות מול ישראל.
צילום" דו"צ
אני מניח שאת תוצאותיה – לטוב ולרע – של המדיניות החדשה נדע רק במהלך החודשים הקרובים. עם זאת, ואפילו שאני לא מאמין שביבי עושה זאת מטעמי בחירות, אהבתי את המדיניות הקודמת. אהבתי שלא רצנו “לספר לחבר’ה”.
בעבר הורדנו להם כור אטומי שלם מבלי שאיש פצה פה וצפצף, ביצענו אלפי פעולות ללא תגובה, כאילו שהאויב ממש שמח על האפשרות לא להיות חייב בתגובה.
אסור שהשכלה גבוהה תהיה תקרת זכוכית עבור הורים צעירים.
הכנסת מתפזרת לבחירות, אבל אני ממש לא מתכוונת להתפזר יחד איתה.
בשנה קודמת יזמנו הצעת חוק משותפת עם חבר הכנסת איציק שמולי וערן חרמוני – שכל מוסד אקדמי מעל 5,000 סטודנטים יחויב להקים מעונות יום עבור אימהות ואבות באקדמיה.
הצעת החוק נולדה ממספר לא מבוטל של פניות מסטודנטיות במכללה לעזרה. הן שיתפו אותי בקשיים שלהן להיות אימהות עם סטטוס של סטודנטיות באקדמיה. הן שיתפו אותי בדילמה שדופקת להן על דלת ימים אחרי הלידה: להפסיק או להמשיך את הלימודים? ואם ממשיכים – איך?
היפה בעיניי בפנייה שלהן אליי היה שהן ידעו מה הן רוצות, מעון ילדים במכללה. ביררתי עם שותפיי יושבי הראש במוסדות שונים בארץ ומצאתי כי מעונות ילדים מתקיימים במקומות בודדים ברחבי הקמפוסים בארץ, פחות מעשרה מתוך 46 מוסדות לימוד! ואם המעונות קיימים, אז חלקם ב"חצי כוח”. מקצים עבורם שטח, וההורים חתומים על כך שלא המוסד ולא האגודה אחראיים וסלמת'ק. זה גם פתרון ויכול להיות שהוא טוב, אך אסור לו להיות קבע, אלא רק זמני. ומכאן הבנתי שמדובר במצוקה ארצית.איציק שמולי עזר לנו לתרגם את המצוקה להצעת חוק.
בפתח דבריי אני רוצה למסור את תנחומיי למשפחת ביאדגה, שבנם היקר יהודה ז”ל נקטף ונרצח בידי שוטר באמצע הרחוב כאילו היה מדובר בפושע או ראש ארגון עולם תחתון. חזרתי מן הלוויה עם תחושות מאוד קשות והרבה בלבול ושאלות מדוע אנחנו כאן אם בסוף קוטפים אותנו בזה אחר זה.
זו חוויה נוראית לראות ילד צעיר שמשלם בחייו, ומול זה ישנו אדם שכמה שעות לאחר הרצח חזר לשגרת עבודה ללא חרטה וללא התנצלות בפני המשפחה. אתה מנסה למצוא כאן משהו הגיוני ואנושי אבל אין, כי אתה מבין שכללי המשחק מאוד ברורים למערכת המשומנת שמדכאת אותך, ואתה אפילו לא מרגיש זאת.
התחושה היא קשה מאוד, קשה מאוד לקום לבוקר רגיל, לשגרת חיים יומיומית אחרי הרצח הקשה הזה. האם הגענו לנקודת אל חזור? האם באמת נגמרו כל האפשרויות לחיים רגילים בתוך חברה מתוקנת שראתה סבל רב ושסעים לאורך כל חייה?
אבי יצחק. צילום: אבי רוקח
נדמה לי שמשהו כאן קורה מתחת לרדאר בצורה חרישית ובאופן הכי כואב, וזה איבוד אמון מוחלט במערכת שאמורה להגן עלינו האזרחים. ואם אכן כך הדבר, צריך לשאול אם יש הצדקה לקיומנו. יכול להיות שיש כוונה שמוסתרת היטב מאחורי הפעולות הקשות האלה. האם יש תכניות מגירה מתויקות בקלסרים כיצד לדכא אוכלוסייה מסוימת? אך ייתכן שחיי שחורים כאן במדינה שלנו הפכו להיות לסכנה קיומית ממשית. אך יכול להיות שמדינת ישראל, שאמורה לחבק את השוני בתוכה, שנבנתה בעיקר בגלל שנרדפה בגולה, דווקא היא אט אט הפכה להיות כזו שמכשירה קרקע לוהטת באוזלת ידה בטיפול בנושאים הכי רגישים לחיי אזרחיה ללא הבדל.
היכן מגילת העצמאות שאומרת שצריכים לחיות כאן בשוויuן ללא הבדל דת, גזע ומין? האם לא למדנו מן המקרים בשנים האחרונות שבהם קופחו חייהם של צעירים מבני העדה האתיופית ללא שום הצדקה? אך ייתכן שטעויות חוזרות על עצמן מבלי שאיש נותן את הדין. לדעתי יש הסבר כואב, אך יש בו מן האמת, הרי דברים רעים קורים כשאנשים טובים שותקים. מצד אחד חברה שלמה מתעלמת ונשארת אדישה אל מול המראות הללו ולא נוקטת עמדה ברורה כנגד הזוועות האלה שמתרחשות מתחת לאפה, מצד שני הממסד או המערכת המשטרתית התרגלו שאין בידינו את הכוח לעשות צעדים משמעותיים משפטיים כנגד כל עוולה שמתרחשת בחברה כנגד אזרחים שחורים ושקופים, ואיש לא יעמיד אותם לדין, ועולם כמנהגו נוהג וממשיכים כרגיל.
אני כאן רואה רצח כפול באירוע הזה, פעם אחת רצחו את הצעיר שכל החיים עוד לפניו, הרי אתה לא יורה לבטן “החשוד המיידי” כהגדרת המפכ"ל הכושל ואחרי שהוא נופל לרצפה מיד מבצע ירי גם לראשו כדי לוודא הריגה ולא להשאיר לו סיכוי לחיות.
מה שיותר כואב לי הוא המחשבה שאולי יש כאן ניסיון התשה תמידי. כי איך ייתכן שקהילה ששמרה על יהדותה במשך 2,500 שנה בגולה, התמודדה עם קשיים, רעב, עוני, בידול, ופתאום כשאנחנו כאן, פוגשים את שיא הרוע. מה לא עברנו כאן ב-40 שנות קיומנו? שפכו את דמנו, ניסו לצמצם את הילודה בתוכנו, חיילים נהרגים ב"תאונות” בשירות הצבאי, פותחים תיקים לנערים, רוצחים ילדים, מכים אותנו בכל סופ”ש מזדמן במקומות בילוי. אני שואל ברצינות האם יש כאן ניסיון התשה של קהילה שלמה? האם יש כאן דיכוי איטי לקהילה שלמה? הרי לא ייתכן שלא לומדים לקח אחרי כל אלה.
לפני כשנתיים וחצי הגיע מידע מודיעיני לאנשי היחידה המיוחדת של משמר הגבול, ולפיו תושב אחד המושבים הסמוכים לאשקלון מגדל בחצר ביתו כמות גדולה של שתילי קנאביס. בעקבות המידע פשטו השוטרים על ביתו של החשוד.
כחולי המדים גילו כי המידע שהיה בידם הוברר כמהימן ובגינת ביתו של האיש, נמצאו שיחים רבים של קנאביס. בבדיקה שנערכה בהמשך התגלה כי מדובר בכמות של שישה וחצי קילוגרם של שתילי קנאביס, אותם גידל. לאחר הפשיטה, הוא נעצר נחקר ושוחרר לאחר חקירתו.
מריחואנה. צילומים: דוברות המשטרה
לאחר המקרה פנה האיש לעורך הדין רובי גלבוע – מומחה למשפט פלילי- בבקשה כי ייצג אותו באישום שהוגש כנגדו בעקבות כך.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בהליך משפטי שניהל עו"ד גלבוע, תוקן כתב האישום שהוגש נגדו בגין גידול יצור והכנת סמים מסוכנים, והחזקה שלא לצריכה עצמית, והוא הואשם בעבירה של גידול סמים מסוכנים.
לאחר ימים סוערים מאוד בגזרת הפועל אשקלון נראה כי ישנם סימני רגיעה. בעקבות המחאה של אוהדי הקבותה בביתו של איתמר שמעוני, יחד עם הסיטואציה הבלתי אפשרית שקברניטי הקבוצה כפו עליה, נראה כי כעת הנהלת הקבוצה בראשות צ'יקו מגיה ועמותת ותיקי אשקלון מוכנה להגיע להסדר ולפנות את מקומה.
כחלק מהניסיונות להגיע להסדר מבלי לפגוע בקבוצה בזמן הזה, הנהלת הקבוצה קראה לכל השחקנים והצוות המקצועי לחזור בחזרה והבוקר הצוות המקצועי הגיע, יחד עם כל השחקנים, למעט שחר הירש וגל צרויה שצפויים לעזוב.
למרות הסערה בקבוצה מאמינים כי מעז יצא מתוק ושהם יוכלו לנצח את הפועל עכו ולהישאר בתמונה. אחד השחקנים הבכירים אמר הבוקר: "בליגה הזו הכל אפשרי ואסור לנו לאבד תקווה. אנחנו חייבים להישאר בתמונה בכל מחיר אבל אנחנו צריכים את הקהל איתנו שידחוף אותנו ברגעים הקשים האלה. אפשר להבין את האכזבה והקללות בתקופה האחרונה אבל זה הזמן שלהם להרים את כולנו מהרצפה בשביל שנצא מכאן לדרך חדשה".
סוף טוב הכול טוב? אחרי שבוע סוער במיוחד נראה שעיריית אשקלון, חברי העמותה והנהלת המועדון בדרך לחתימת הסכם שיעניק מעט שקט לאוהדי הקבוצה אחרי שדפיקות הלב שלהם השבוע הרקיעו שחקים.
עם זאת, כאוס כזה גדול לא חווינו בהפועל אשקלון מעולם. לא האינטריגות עם פרוספר אזגי ואפילו לא הסכסוך בזמנו בין מנשה עלוואה ויוסי פרטוק, כולל החלפת המנעולים המפורסמת, יכולים להשתוות לבלגן הענק שהתחולל בשבוע האחרון בקבוצת הכדורגל העירונית.
אי אפשר לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר במשך שבועות מספר, לאחר שכבר במהלך הגיליונות האחרונים חשפנו את מערכת היחסים העכורה בין הנהלת הפועל אשקלון לראש העירייה תומר גלאם ואת דרישתו של האחרון להיפרד מאנשי האמון של ראש העירייה הקודם איתמר שמעוני. אותה מערכת יחסים, שללא ספק עלתה השבוע על שרטון נוסף ומשמעותי, הצליחה לשבור את כל השיאים האפשריים.
גלאם: “הנהלת הפועל ירדה מהפסים”
לא בכל יום קם ראש עירייה ומתבטא בחריפות שכזו כנגד הנהלת קבוצת כדורגל, אלו שעד היום עוד היו מתפרנסים מעיריית אשקלון ומועסקים בידי גלאם עצמו. “הנהלת הפועל אשקלון ירדה מהפסים”, שיגר גלאם בהודעה לעיתונות. “היא מסכנת את הקבוצה, פוגעת באוהדים ומביאה הלכה למעשה לפירוקה של הקבוצה. מדובר בהשתלטות של גורמים פוליטיים הקשורים לגורמים מפוקפקים שמנסים להשאיר אדמה חרוכה אחריהם במטרה לנסות ולקבל כספי ציבור בדרך בלתי ראויה ובניגוד לכללי המנהל התקין”.
תומר גלאם עם יו"ר הקבוצה והמאמן. צילום: דוברות עיריית אשקלון
גלאם המשיך וטען בחריפות כי אותם גורמים לא השלימו עם תוצאות הבחירות ואף רמז על לקיחת כספים בשנים האחרונות מהקופה הציבורית לכיס הפרטי באומרו: “נגמרו הימים שגורמים מיוחסים נהנים ממטעמי הקופה הציבורית ועושים בקבוצה כבשלהם תוך שהם משרתים אינטרסים אישיים ופוליטיים. הקופה הציבורית של תושבי אשקלון היא לא הפקר”.
ראש העירייה הנבחר לקח החלטה מאוד קשה ואמיצה ומבחינתו היא גם הייתה הנכונה והחיונית: הפועל אשקלון לא תקבל תקציבים עד אשר יוחלפו חברי העמותה וההנהלה והוא אף הכריז מלחמה על אנשי העמותה וההנהלה והתחייב לנקוט צעדים משפטיים נגדם. מבחינתו, כל עוד אנשיו של איתמר שמעוני נמצאים במועדון ושולטים כספית בתזרים המזומנים, הברז מעיריית אשקלון יהיה סגור, בעיקר כי הוא לא סומך על דרור אלמלם וצ’יקו מגיה, ויתרה מכך, הוא לא סומך על ראשי העמותה חנן זילברמן ושירן מנור.
חנן זילברמן ושירן מנור
מבחינה חוקית, עמותת ותיקי הפועל אשקלון היא כיום הבעלים של קבוצת הכדורגל הפועל אשקלון. היא היחידה שיכולה לפטר עובדים, להחתים שחקנים ולשלם משכורות. זוהי הסיבה למלחמת ההתשה שעבר בימים אלו תומר גלאם, בניסיון לבצע את השינוי המיוחל עבורו. מנור, שבשנים הראשונות נחשבה לפעילה אדוקה של איתמר שמעוני אך גם הספיקה בהמשך להסתכסך עמו, בחרה השבוע לפרוש מהעמותה והגישה מכתב התפטרות. מנור לא מחפשת צרות והבינה שגלאם פונה לערכאות משפטיות וכי לא כדאי לה להיכנס למבוי סתום במקום שבו היא פועלת בהתנדבות וכלל לא מקבלת שכר.
הכניסה של אמנון גלולה
אלא שלמרות הצעד החיובי בחרה מנור להעניק את כרטיס הכניסה לעמותה לאחד מהאנשים הקרובים לשמעוני ומי שהלך איתו יד ביד בבחירות האחרונות – אמנון גלולה. תומר גלאם, שביקש מחברי העמותה לפנות את מקומם, עשה זאת כדי להכניס אנשים משלו, ולכן המהלך האחרון כלל לא תרם לכך, שכן מנור וגלולה נמצאים על אותה משבצת מבחינתו. “זה ברור ששירן לא תתקע סכין לחברים שלה במועדון ועל אף שהחליטה לעזוב היא עשתה את זה ברוח טובה תוך שמירה על יחסים טובים עם שמעוני ופמלייתו”, אמר השבוע גורם המעורה בפרטים ל"כאן דרום".
אמנון גלולה
למרות קרבתו של גלולה לראש העירייה הקודם איתמר שמעוני והרצון לעזור גם לחברו הקרוב צ’יקו מגיה, לא מעט אנשים הרימו גבה באשר לכניסתו לעמותה ולפיכך גם לקבוצת הכדורגל. לגלולה (52), נשוי פלוס שלושה, עבר פלילי ולא בטוח שהוא האיש המתאים לשמש חבר עמותה, קל וחומר כמורשה החתימה היחידי בעמותה.
גלולה אגב, עוד לפני שמינויו אושר אצל רשם העמותות ועוד לפני שהוחלפה חתימתה של שירן מנור בזו של גלולה בבנק פועלים בסניף אשקלון, כבר נכנס לתפקיד, ולמעשה היה האדם שהתקשר לבצע את גל הפיטורים של העובדים שפוטרו.
בשורה התחתונה, היה ברור לאורך כל השבוע כי כל זמן שהרכב העמותה נשאר מזוהה עם שמעוני והמנהל הטכני צ’יקו מגיה נותר במועדון, הרי שהפועל אשקלון תסבול מקשיי קיום. אמנון גלולה הגיב ל"כאן דרום", הסביר את כניסתו כחבר עמותה ואף תקף את תומר גלאם: “אשתי חברת עמותה וחברי העמותה ביקשו ממני שאכנס ואעזור להם בפתרונות לסיים את העונה בכבוד. תומר התחייב לעבריינים שעבדו בשבילו בבחירות את קבוצת הכדורגל והיום הוא נתון ללחץ עד כדי איומים לקיים את התחייבותו, ולכן הוא מפר את הסכם העברת הכספים כדי לגרום לקבוצה ולהנהלה להתפרק”.
המפנה המפתיע
בתוך כך, לאחר שכל השחקנים קיבלו הודעת שחרור וכבר החלו בהתקשרות עם מועדונים אחרים, חלה תפנית גדולה בעלילה. כולם זומנו ביום רביעי בבוקר והתאמנו, כשהבשורה מבחינתם הייתה מפיו של צ’יקו מגיה שבישר להם שהושג מתווה בין העירייה לעמותה וכי הוא עוזב את הקבוצה.
נוסף לכך, הוא הבטיח כי את שכרם יקבלו ב-28 לחודש. השחקנים אמורים לעלות לשחק על כר הדשא במשחק הקרוב מול הפועל עכו, אך יש לציין כי עד לכתיבת שורות אלו ההסכם בין העירייה לעמותה טרם נחתם ורק אם הכול ילך כמתוכנן, הפשרה צפויה להפוך לרשמית.
חזרו להתאמן. שחקני הפועל אשקלון צילום: (דוברות הפועל אשקלון)
אם אכן המתווה ייצא אל הפועל, מסתמן כי העירייה תיקח על עצמה את כל חובות הקבוצה ואף תאפשר לאנשי המנהלה להחזיר לעצמם את הערבויות המופקדות בבקרה התקציבית ותפקיד ערבויות בעצמה. בנוסף, הרי שכל ההנהלה לא צפויה להמשיך, וחלק נכבד מחברי העמותה אמורים לפנות את מקומם.
אלמלם: “במלחמה כולם מפסידים”
מי שכבר עשה זאת מוקדם יותר השבוע הוא המנכ”ל דרור אלמלם, שהלך עם מגיה יד ביד בשנים האחרונות והיה שותף להישגים בלתי רגילים. אלמלם לקח צעד אחורה והגיע להסכמה כי העמותה תפטר אותו, על פי חוק, והוא למעשה יעזוב את הקבוצה. אלמלם מצדו הבין כי הוא לא צריך את כאב הראש הזה, הוא מספיק מבוסס כלכלית ומי שמכיר את אלמלם יודע שהוא דוגל בשלום ולא מעוניין להיכנס למלחמות.
לאורך כל התקופה האחרונה אלמלם לא הסכים להיכנס לעימותים ורצה לפתור דברים דרך הידברות מול ראש העירייה. אלא שאלמלם טען השבוע בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו כי גלאם לא ניאות להיפגש איתו בארבע עיניים למרות כמה בקשות כאלו. אלמלם הביע את אכזבתו על כך ומיהר להבהיר: “איני נאחז ומעולם לא נאחזתי בקרנות המזבח. אין זה אני ואין זו דרכי. וכעת, בבואי לשתף את שעבר על המועדון בשנים האחרונות, לא לשם האדרה עצמית נעשה הדבר, אלא כדי להעביר מסר חד, ברור וצלול: במלחמה כולם מפסידים! העברתי מסר ברור וחד משמעי: כל החלטה שראש העיר יקבל בעניינה של הקבוצה – מקובלת עליי, אבל חשוב שהכול ייעשה באופן מסודר ומכובד. ‘ראש העיר רוצה שתישאר, איתך אין לו בעיה’, הייתה התשובה שחזרה על עצמה. לצערי עד היום ראש העיר לא מצא לנכון להיפגש עמי, למעט שלוש פגישות אקראיות”.
אלמלם: "איני נאחז בקרנות המזבח". צילום: אורי קריספין
אלמלם, שעוזב את מועדון נעוריו לאחר ארבע שנים וחצי בתפקיד המנכ”ל, יכול לזקוף לעצמו לא מעט הצלחות והישגים, אך בעיקר נקודות זכות. לא הרבה יודעים שבזמנים קשים אלמלם היה האיש שהוציא מכיסו כספים על מנת לשלם משכורות לשחקנים. אלמלם אף הפקיד בתחילת העונה ערבויות בבקרה התקציבית, כאלו שבשלב זה עדיין נמצאות שם אף שעזב, אך צפויות לחזור אליו במידה שייחתם ההסכם. גל התגובות שקיבל אלמלם באותו פוסט מעידות על האהדה הרבה שרוחשים לו חבריו וקהל האוהדים, שאף ראו כעת כמהלך אצילי את העובדה שהוא אכן לא נאחז בקרנות המזבח.
מגיה: “שגלאם יעשה בדק בית”
אם נחזור למגיה, הרי שגם הוא בסופו של יום רוצה לטענתו בטובתה של הפועל אשקלון. מבחינתו, הוא רוצה להמשיך ולהפעיל את המועדון על הצד הטוב ביותר, אך מי שמונע זאת ממנו הוא ראש העירייה תומר גלאם, אשר עצר את התקציבים ולא מאפשר לו לשלם משכורות לקבוצה. זו גם הסיבה לכך שמגיה שחרר שחקנים בתחילת השבוע, כיוון שלא נותרה לו ברירה.
מגיה התראיין באמצע השבוע לשדר רועי צאיג ברדיו 101.5 ולראשונה בתקופה האחרונה הסביר את עמדתו: “מר תומר גלאם הוא לא ראש העיר ארבעה חודשים, הוא מעל לשנתיים. התירוץ והסיבה שלו הם שמדובר בפוליטיקה, אבל שיעשה בדק בית עם עצמו למה הוא באמת עושה את כל המהלכים האלה. הכול פוליטי, יש פה נקמנות כי אנחנו נכס של איתמר שמעוני וכמובן בגלל התחייבויות שלו לכל מיני פעילים שלו שהוא הבטיח להכניס במקומנו. אנחנו שומעים את זה וגם היה כתוב בכל מיני מקומונים שהוא התחייב להכניס פעילים שלו לתפקידים כאלה ואחרים מבלי לציין שמות. אני מציע לאדון תומר גלאם לעשות בדק בית לפני שהוא בא בהאשמות כאלה ואחרות. לפרק את הקבוצה, עם כל הכבוד, הוא עדיין לא רשם העמותות ולא בית משפט. יש הליך שהוא חוקי במדינת ישראל. אנחנו נתנו להם ארבעה חודשים מהיום שהוא נבחר והיינו עם דגל לבן, ידנו הייתה לשלום, ומשאים ומתנים לא צלחו עם שליחים של תומר. הוא לא רצה להיפגש איתנו ולצערי היינו מוכרחים לעשות את הצעד הזה של שחרור שחקנים כי אני לא אחזיק פה שחקנים כבני ערובה ולא אשלם להם משכורות, יהיה פה כאוס ובסופו של יום העמותה יכולה להגיע לפירוק. אם הייתה לעמותה את האופציה מבחינה חוזית וחוקית להשתחרר מהשחקנים עד ה-15 לחודש ובאנו והארכנו את זה בעוד שישה ימים כדי להגיע להידברות ולסגור את העניינים כמו שצריך על הדרך הטובה ביותר ואז הצד השני לקח צעד אחורה, זו התוצאה”.
גלאם ומגיה
מגיה אף טען כי הוצעה לגלאם קבוצת רוכשים בראשותו של דרור אלמלם שלה הוא סירב: “מנכ”ל הקבוצה לשעבר גיבש קבוצת רכישה וגיבש סכום של שני מיליון שקל לראש העיר, שטען שהוא מחפש רוכש לקבוצה. כל האופציות היו על השולחן, גם האופציה לסיים את העונה, וכל צד יעמוד בהתחייבויות שלו ולהגיע להידברות בסוף העונה כדי לא לפגוע בשוטף של הקבוצה. הפוסל במומו פוסל, אני לא אגיד שתומר גלאם ירד מהפסים, כמו שהוא אמר עלינו, אני לא ארד לרמה שלו. מי שיודע את סוד העניינים, יודע”.
בפרשה מסופר על מעמד הר סיני, וכתובות בה עשר הדיברות. הפרשה מלמדת אותנו על קשר האהבה העמוק בין הקב”ה לעם ישראל ועל חשיבותה של מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כדרך היחידה שלנו לצאת מכל הצרות שלנו כיחידים, כחברה וכעולם שלם. סיפורו של יתרו, גיבור הפרשה, הוא סיפור מופתי – יתרו רואה ליקויים בעבודתו של משה, והוא אינו נשאר אדיש לכך. יתרו לא מסתפק בתיאור הליקוי, אלא גם מציע את תיקונו. יתרו קולט את העומס האדיר שעל כתפי חתנו משה ואת סכנת השחיקה המאיימת עליו, ובתבונתו הרבה מבין שבין חזון ותפיסה בסיסית, המתקיימים אצל משה, לבין המציאות נדרש לקיים מעשה. לשם כך נדרשים ניהוג, שיפוט העם והסדרות, לא רק בין האדם למקום, אלא גם בין אדם לאדם.
אין די במנהיג עם רצון טוב, מסור ונכון (כמשה, המנהיג ושופט את העם 7\24), וכי נדרש לו למשה לעבור למבנה אשר יאפשר ניהוג מלמעלה וניהול מוכוון משימה כלפי מטה – שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
משה הענק לא רק שומע המלצות, בניגוד למה שקורה היום בנושא המלצות של ועדות ויועצים (שנקברות במגירות), משה רבנו קם ועושה: המהירות והטוטאליות שבה משה מתמסר לעצתו של יתרו מלמדות אולי עד כמה משה מותש ועד כמה הוא זקוק לעצה טובה מאדם קרוב שאכפת לו. אמנם אלוהים נמצא תמיד לצדו, אך מסתבר שאדם נזקק גם לדאגתו של בן אנוש.
ויתרו מוסיף: בחר לך אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת שאינם רודפי בצע. מהמלצתו על אופן בחירת האנשים ניתן להסיק על אחריותו של המנהיג לאתר למדרגי הניהוג וההובלה השונים את האנשים הנכונים. אבל המנהיג אינו יכול לגלגל את האחריות כלפי מטה. על המנהיג לבזר סמכויות, לסמוך על שותפיו במדרג ההנהגה ולוודא שהם פועלים כראוי. בעצם יתרו אומר למשה: תבחר נכון, כדי שתוכל לסמוך על אנשיך במטרה לאפשר לעם (לארגון) למצות את עצמו. זאת ועוד, הן בפרשה והן בימינו אנו, אנשים צריכים להאמין במנהיגים ולסמוך עליהם כדי ללכת אחריהם, והמנהיגים מצדם חייבים לבזר סמכויות ולבחור אנשים ראויים על פי אמות מידה ברורות של כישרון – “אנשי חיל”, אנשים יודעי חוק – “יראי אלוהים”, כלומר ישרים ובעלי יושרה – “אנשי אמת ושונאי בצע.”
ומכאן ללקח נוסף הקשור בענווה, בהיעדר התנשאות ויוהרה.
עד כמה זכה משה, עד כמה זכינו אנו, שהמלצות הניהול והארגון של יתרו אומצו. כך יכול היה משה להנהיג, כך התאפשר לעם להתנהל. וכל זאת מיתרו – גוי רחמנא לצלן, או גוי שהתגייר לפי המסורת.
משפטו של ראש העירייה לשעבר איתמר שמעוני מתקרב לנקודת רתיחה. אתמול, אחד הימים הגורליים בחייו של שמעוני. במהלך הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב נחקר שמעוני בפעם הראשונה על ידי התובעות מפרקליטות מחוז תל אביב.
אם בדיון הקודם החקירה התנהלה על ידי פרקליטו עו"ד מנחם רובינשטיין ובמהלכה הוא נתקל בשאלות שהתשובות עליהן עשויות לחזק את חפותו, הרי שעתה שמעוני ניצב מול השאלות הקשות שהתשובות אליהן תהיינה גורליות לפסק הדין לכשינתן.
החוקרת היא כאמור נציגת הפרקליטות, עו"ד הילה גבאי שלאחר פתיחת הדיון מוזמנת על ידי השופטת לפתוח בשאלותיה לעד המרכזי.
גבאי: מתי חשדת שיש חקירה משטרתית בעניינך? אני אעזור לך, בדצמבר 14' פורסמה בניוז1 כתבה שמתנהלת נגדך חקירה. מכיר את הכתבה? שמעוני: אני מכיר אותה.
גבאי: תספר מה הנסיבות? שמעוני: אני מכיר, אני לא זוכר. הנושא שכל פעם רוצים לעצור אותי זה כל הזמן עלה. לגבי הכתבה ראיתי אותה.
גבאי: חצי שנה לאחר מכן עלו חשדות נוספים בנוגע להסכמים. אני מציגה שיחה בינך לבין שרון עטיה, שקיבלו טלפון מיאח"ה שרוצים להגיש לך צו. זוכר את השיחה? שמעוני: כן.
גבאי: אתה זוכר שהיו שיחות על האפשרות שתיעצר? שמעוני: כל הזמן היה.
גבאי: בעקבות הכתבה ביוני על הסכמי השתיקה דיברת על האפשרות שיעצרו אותך ויגיעו ממס הכנסה? שמעוני: יכול להיות.
“כולם ידעו שיש חקירה”
גבאי: אני מראה לך שיחה בינך לבין רויטל אשתך שאמרת שפנו מהמשטרה לאחת המתלוננות. אתה זוכר את השיחה? שמעוני: לא כל כך.
גבאי: אמרת לה כך: "הוא גם אמר לי שפנו אליה מהמשטרה. והיא אמרה לא היה לא נברא לא היה כלום". שמעוני: הרקע הוא שאשתי שואלת למה אני לא עומד מול המצלמות ואומר שלא הטרדתי. אז יכול להיות שאמרתי את זה כדי להרגיע את אשתי. היא רצתה שאעמוד מול המצלמות וסביר להניח שאמרתי לה את זה כדי להרגיע אותה.
גבאי: עובדים בעירייה ידעו שעומדים לעצור אותך. נגיד גלית כהן, אמרה בעדותה שנושא החקירה שיאח"ה מנהלת נגד העירייה היה ידוע. שמעוני: גלית לא דיברה איתי על זה. אבל כולם ידעו.
גבאי: איך אתה יודע שכולם ידעו? שמעוני: אם ל'אשקלון 10' יש רשימת מיילים של עובדי העירייה ורועי רביב שולח הכל והם מתייגים את כולם בפייסבוק אז כולם ידעו.
גבאי: 'אשקלון 10' ואתה לא הייתם ביחסים טובים, אז איך אתה יודע? שמעוני: אני ראיתי מייל כזה. הגיע לכל העובדים. 'אשקלון 10', לא סתם שלמה כהן אמר שעוד מעט עוצרים אותי.
גבאי: אתה בחודש יולי 2015 נפגש עם שרון מילר ואומר לו עומדת להיות נגדי חקירה, מה ישאלו אותי? מילר אמר בעדותו: "אני נפגשתי כמה פעמים עם איתמר, דיברתי איתו כמה פעמים, התייעצתי איתו ברמה המשפטית. נושא ההתייעצות הוא חשש שהולכים לעצור אותו".
גבאי: הוא אמר שהתייעצת איתו כמה פעמים. שמעוני: יכול להיות שכן, אני לא זוכר.
גבאי: ישבת עם מילר וסופר בהיכל התרבות. שמעוני: אני זוכר שישבתי עם מילר שם.
גבאי: אז ידעת שאתה עשוי להיחקר בנושאים פליליים ושהולכים לפתוח נגדך בחקירה. שמעוני: לא יכול להיות שזה שייך לנושא שאני נחקר בו. אין סיכוי. אולי כתב התקשר אליי בנוגע למינוי פוליטי.
גבאי: אז התייעצת עם מילר בנוגע לחקירה נגדך? שמעוני: אין סיכוי שהתייעצתי עם מילר וסופר בנוגע לדברים האלה. אולי בנושא של מינוי פוליטי.
גבאי: אתה זוכר שזימנת את הפגישה הזאת? שמעוני: לא זוכר.
גבאי: שרון מילר אומר בוא נגיד הוא חשב שעומדים לחקור אותו. שמעוני: אני לא זוכר.
גבאי: לפעמים אתה זוכר פרטים. מאוד זוכר. אתה נפגש עם עורך דין פלילי. שמעוני: מילר מבחינתי היה בבחירות נגדי ועשינו סולחה. אין מצב שהייתי מתייעץ עם מילר בנושא של חקירה שלי. נושא החקירה עלה כל הזמן. אין קשר בין הכתבות שהראו לי לשיחה עם מילר.
גבאי: באותם חודשים מה שעלה בתקשורת זה הסכמי שתיקה ועבירות של שחיתות שלטונית. שמעוני: את מציגה את זה איך שנוח לך, אי אפשר להציג אותם בנפרד. אין סיכוי שאשב עם מילר ואדבר איתו על חקירה בקשר לכתבות, כשאני מכחיש הכל.
גבאי: הסביבה הקרובה שלך פונטה ואחיך ידעו שחקירה בפתח. שוחחתם על זה? שמעוני: לא ישבתי איתם ספציפית.
גבאי: אבל אחיך אומר שאתם ביניכם דיברתם על זה שעומדת לפרוץ חקירה ועומדים לעצור אותך. שמעוני: רק בנושא של שרשור על כתבות שפורסמו. לא לשבת עם עופר על שיחה שעומדת להיפתח חקירה.
גבאי: עופר אמר בחקירה שלו. שמעוני: עופר יסביר לך. שיחה ספציפית עם עופר שתיפתח חקירה לא הייתה. אני לא זוכר שיחה כזאת.
עופר שמעוני
גבאי: עופר שאל את החוקר אם זה נקרא לשבש? והחוקר השיב לו שזה שיבוש. שמעוני: את מעלה את זה למדרגה שכאילו הייתה ישיבה עם עופר על זה. עד לישיבת המועצה הייתה תקופה רגועה שלא דיברו ואז הייתה הכתבה בערוץ 10 ואני הכחשתי ושוב זה דובר ולקראת המעצר זה עלה שוב.
שופטת: זה עלה בגלל שלמה כהן או עוד מקורות? שמעוני: אני זוכר משלמה כהן וממסרון שהגיע יומיים לפני מכתב.
גבאי: כבר תקופה ארוכה שומע שעומדת לפרוץ חקירה אתה לא מנהל שיחה עם עופר? שמעוני: בדרך כלל זילזלתי בשמועות ואין סיכוי שישבתי עם עופר על זה ואני אומר לו תעשה כך וכך, אין מצב.
גבאי: סמוך אתה מדבר על הודעת SMS שקיבלת מה היה בו? שמעוני: היה כתוב שהולכת להיות פרשייה גדולה באשקלון.
גבאי: עם משה פונטה שוחחת? שמעוני: סביר להניח שברמת הידיעה, אז אולי החלפנו מילה על זה שמנסים להפיל אותי עוד פעם. והוא משיב שיחפשו את החברים שלהם.
גבאי: בתקופות שזה הדאיג אותך אתה מתייעץ איתו? שמעוני: לא. מה שתיארתי זה הרמה.
"לא האמנתי שתפרוץ חקירה"
שמעוני גם אמר בעדותו כי לא האמין שתפרוץ נגדו חקירה, וזאת משתי סיבות: “אחת, זה עלה הרבה. וסיבה שנייה, שעבדתי כל כך הדוק עם המשטרה ונלחמתי בפשיעה ולא האמנתי שמשהו כזה יקרה. אני יצאתי נגד הפשיעה ונגד השחיתות וראו בי מי שנלחם. אז כשיצאו כתבות שיתפתי את משה, אבל לא ישבתי איתו על זה. אני הייתי איזה פעמיים-שלוש ביאח”ה לפני כן וגם נשאלתי על הסכמי השתיקה ועניתי ולא חשבתי שתהיה חקירה”.
גבאי: ביומיים שלפני המעצר, הייתה ישיבת המועצה והמסרון קרתה התרחשות. תספר על זה. שמעוני: שלמה כהן אמר לי "זו הישיבה האחרונה שלך פה". והוא התרברב שאלשיך היה הפקוד שלו בשב"כ ואמר את זה בביטחון אז דיברו על זה. גם אז לא דיברתי על זה בשיחות. אני חושש מדבר אחד, מהעניין הזה שיתפוצץ העניין של הסכמי השתיקה, זה הדאיג שהיה כתוב במסרון שתתפוצץ פרשייה ולא היה כתוב מה, זה הדאיג אותי. זה מה שהפריע לי. לא חקירת המשטרה.
שלמה כהן
גבאי: שלמה כהן אמר שיעצרו אותך? שמעוני: הוא אמר. זאת ישיבת המועצה האחרונה שלך. מעבר לזה, תראי לי ראש העיר שלא אמרו שהולכים לעצור אותו.
גבאי: אתה ורויטל התכוננתם לזה שיעצרו אותך? שמעוני: אני חששתי בעניין מרויטל והיא כן הייתה בהתחלה בעניין הזה.
גבאי: המעצר לא נפל כרעם ביום בהיר. שולחים לך מסרון של דודי לוי, אז ידעת שהולכים לעצור אותך. שמעוני: מי שהפיץ את הכל זה היה רועי רביב. המעצר היה כרעם ביום בהיר.
גבאי: אתה אומר בהודעה שלך במשטרה ככה: בחור בשם דודי לוי הוא ידע שעד יום רביעי. זה היה אצלנו בעירייה ולקחו מסמכים וכל פעם מישהו אומר על זה, אז כשדפקו בדלת ידעתי מה זה. שמעוני: כשדופקים בדלת ואתה רואה פנסים על הדלת ואז עשיתי את החיבור למה שאמר שלמה כהן והמסרון.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
גבאי: במהלך החודשים האלה חששת שיש האזנות לטלפון? שמעוני: חששתי כל הזמן שיודעים מה אני מדבר בקטע של 'זבובים על הקיר'.
גבאי: אז חששת מגורמים אחרים? שמעוני: מאחר והנושא של זבובים על הקיר חששתי מחוקרים פרטיים.
גבאי: לקחת את הטלפון שלך לבדיקה? שמעוני: פעמיים לקחתי ומהבדיקה יצא שאין.
גבאי: כשאתה דיברת בנייד, חששת שגורמים עבריינים מאזינים לך ובדקת פעמיים ולא היה כלום בגלל זה דיברת בקודים של עבריינים? שמעוני: לא זוכר.
גבאי: השתמשת בקודים לגבי שמות של אנשים? שמעוני: לא זוכר.
הוא לא זוכר. איתמר שמעוני כשהיה ראש עיר
התשובות הללו של שמעוני, ששוב ושוב השיב “לא זוכר”, הביאו את גבאי לשאול אותו: יש לך בעיות בזיכרון? בחקירה הראשונה שלך אמרת 192 פעם 'לא זוכר'. שמעוני: אני אמרתי את האמת בחקירה ומה שלא זכרתי לא זכרתי. לפעמים אני מרגיש שיש לי בעיות זיכרון. בעיקר אחרי הטראומה שעברתי.
גבאי: הרבה פעמים מבקש לא לדבר בטלפון בשיחות שלך עם עופר, פונטה וסופר. אתה מעדיף להיפגש. שמעוני: הרבה פעמים לא, אבל לפעמים כן.
גבאי: אתה זוכר שהייתה יום שלם עם פונטה בתל אביב ואחרי שהוא חזר לביתו באשדוד ואתה לאשקלון קראת לו לחזור ולהיפגש איתו כדי לדבר. שמעוני: לא זוכר.
הפיצויים הם בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן הפיצויים שאושרו ע"י ועדת הכספים של הכנסת בסוף דצמבר האחרון ופורסמו ברשומות אתמול.
בניין רשות המיסים באשקלון. צילום: אלירם משה
הפיצויים יינתנו במסלולים הבאים:
מסלול מחזורים לענף הדבורים – לתקופה מיום 1.5.18 ועד 28.2.19.
מסלול מחזורים לענף התיירות – לתקופה מיום 1.5.18 ועד 30.4.19.
מסלול שכר לענפי המסחר, התעשייה, השירותים, החקלאות, התיירות והדבורים – לתקופה מיום 1.5.18 עד 28.2.19.
שדות שרופים. צילום: צפריר ניר
בהתאם לתקנות, עבור כל שנה קלנדרית יש להגיש תביעה בנפרד, קרי תביעה ראשונה בגין התקופה מ-1.5.2018 ועד 31.12.2018 ותביעה שניה מ-1.1.2019 ועד 28.2.2019/30.4.2019. ניזוק מענף התיירות והדבורים יכול לבחור לתבוע פיצויים במסלול שכר או במסלול מחזורים.
מועדון הקראטה I.S.K.A בראשותם של סנסאי מיכאל וילצ'יק והצוות המקצועי המלווה, שחר מנג'ם ורפי סיטרוק משקיעים רבות בדור העתיד, בילדי העיר המשקיעים מצדם באימונים ובכושר רב. השבוע הגיעו גם התוחצאות: חברי הנבחרת קטפו את המקומות הראשונים באליפות באר שבע הפתוחה בקראטה.
הספורטאים האשקלונים הצעירים הגיעו להישגים מרשימים: שגיא סיטרוק – מדליית זהב בקאטה לגילאי 10, שיר ישראלי – מדליית זהב בקאטה לגילאי 12-13, גל בלנקי – מדליית כסף בקאטה לגילאי 8 ומדליית ארד בקומיטה לגילאי 8-9 במשקל 32 ק"ג, מאיה בננו – מדליית כסף בקאטה לגילאי 10-11, אוראל גורן – מדליית ארד בקומיטה לגילאי 14-15 במשקל 52 ק"ג, אלון דגמי – מדליית ארד בקומיטה לגילאי 10-11 במשקל 42 ק"ג, דוד זלטין – מדליית ארד בקאטה לגילאי 11, דניאל חוסיד – מדליית ארד בקאטה לגילאי 8, עמית גבע – מדליית ארד בקאטה לגילאי 6-7, עידן אוגנוב – מדליית ארד בקומיטה גילאי 10-11 במשקל 36 ק"ג.
"אני מברך את השחקנים על ההישגים היפים אליהם הם מגיעים, פעם אחר פעם. יש לנו ספורטאים מצטיינים באשקלון ויש לנו הרבה במה להתגאות. נמשיך לטפח, לעודד ולהשקיע בנבחרות אלו על מנת שימשיכו להוביל ולהביא לנו כבוד רב" מסר היום ראש העירייה, תומר גלאם.
בעיריית אשקלון אהבו השבוע את הנתונים שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל. מהנתונים עולה כי בשנת 2018 חלה ירידה במספר תאונות הדרכים והנפגעים בהן באשקלון ביחס לשנת 2017.
למשל ב-2018 אירעו ברחבי העיר 131 תאונות לעומת 170 בשנה שלפניה. גם מספר הנפגעים ירד: מ-290 ל-220.
תאונת דרכים ברחוב בר כוכבא. צילום: אלירם משה
ירידה נרשמה גם במספר הילדים והקשישים שנפגעו בתאונות דרכים: 18 ילדים מתוך 220 נפגעים לעומת 36 בשנת 2017 ו- 27 קשישים מתוך 220 נפגעים לעומת 39. גם מספר הולכי הרגל שנפגעו ירד מ-50 ל-43.
"אלו נתונים מעודדים המצביעים על כך שפעילויות ההסברה והתשתיות שאנחנו מבצעים, עושים את שלהם" מסר השבוע ראש העירייה, תומר גלאם נוכח הנתונים ורמז להשקעה הרבה של העירייה בהקמת כיכרות, חידוש צמתים ויצירת שבילים לאופנים ולהולכי רגל במקביל לכבישים. "נמשיך לפעול למען שיפור בטיחותם של תושבי העיר במטרה לצמצם ולמנוע ככך הניתן את מספר הנפגעים ותאונות הדרכים בעיר" הוסיף גלאם.
רכב שהתהפך וחסם את הכביש. צילום: אלירם משה
מעיריית אשקלון נמסר כי המטה העירוני לבטיחות בדרכים ממשיך לפעול להעלאת המודעות לבטיחות בדרכים בכל שכבות הגיל.
במהלך החודש האחרון החלה פעילות נרחבת בקרב האזרחים הוותיקים כהולכי רגל וכנהגים באמצעות פעולות שונות בתחום ההסברה, החינוך וההכשרה.
אוכלוסיית הולכי הרגל הפגיעה ביותר. גמלאי אשקלון לומדים זהירות בדרכים. צילום: דוברות העירייה
במסגרת זו, מקיים מטה הבטיחות סדנאות במועדונים ובמרכזים הקהילתיים במטרה לחדד בפני האזרחים הוותיקים את חוקי התנועה, להנחות אותם להתנהלות נכונה בכביש תוך התייחסות למגבלות הגיל ולהעניק להם כלים להתמודד במרחב התנועה המשתנה.
שלומי קוריאט, השחקן העסוק ביותר בישראל, כוכב הסדרה שנות ה-80 והפרזנטור של חברת אלבר, הגיע לאירוע השנתי שנערך בחצר נצר, לסיכום שנת 2018 של חטיבת מכירת הרכב באלבר.
במקום נכחו עשרות עובדי החברה וכן השדרה הניהולית הבכירה באלבר, בניהם אנשי העסקים האשקלונים: אלי אלעזרא, המייסד, הבעלים ויו"ר דירקטוריון אלבר ומנכ"ל החברה אורן אלעזרא.
האירוע נפתח בהצגת הישגי החברה בשנת 2018 בתחום מכירת הרכב. בפתיחת דבריו ציין אורן אלעזרא כי: " שנת 2018 הייתה שנה מעולה בתחום המכירות ועל כך אני מודה לכל אחת ואחד מעובדי החברה שנתנו את המקסימום בשנה החולפת".
הגניבות החקלאיות כבר הפכו למכת מדינה. בדרך כלל מדובר בגניבת בקר או ציוד חקלאי יקר. השבוע הגיעו הגנבים גם לפרדסי פריאור הסמוכים לאשקלון.
יחידת השיטור המשולב של מג״ב במועצה האזורית חוף אשקלון בסיוע מתנדבים תושבי המועצה תפסו השבוע לפנות בוקר רכב חשוד ולאחר בדיקה גילו כי בתוכו הועמסו 80 ק"ג פומלות על פי החשד זמן קצר לאחר שנקטפו ונגנבו מפרדסי פריאור.
החשודים עוכבו להמשך טיפול חקירות מג״ב ימ"ר דרום, היחידה שמטפלת בעבירות החקלאיות בדרום.
כזכור, לפני כחודש קיבלה יחידת השיטור המשולב של המועצה שתי ניידות סיור חדשות לטובת המשך הפעילות השוטפת.
כ-40 אוהדי הפועל אשקלון הגיעו לביתו של איתמר שמעוני בכדי להפגין נגד המהלכים של עמותת וותיקי הפועל אשקלון, שמנוהלת על ידי פעיליו הפוליטים של איתמר שמעוני. למרות שאוהדים רבים רצו להגיע, בסופו של דבר המשטרה לא אישרה קיום הפגנה של מעל 50 איש. האוהדים ממשיכים לטעון כי גם לאחר שהפסיד בבחירות האחרונות, רוחו של שמעוני עדיין מרחפת מעל הקבוצה המקומית ולכן לא ניקו אותו מהסיטואציה הקיימת.
אוהדי הפועל אשקלון מחוץ לביתו של שמעוני (צילום: דודי לוי)
כזכור ביום שני בחרה עמותת הוותיקים יחד עם מנהלה הטכני של הקבוצה צ'יקו מגיה לפטר את כל הנהלת הקבוצה, הצוות המקצועי ולהשתחרר מחוזי השחקנים ולנהל את הקבוצה בתקציב רזה על בסיס שחקני נוער על מנת לסיים את העונה ללא צורך בפירוק. העמותה בחרה במהלך זה לאחר שראש העיר תומר גלאם בחר להחליפם בתמורה להמשך תקצוב המועדון לשנה הקרובה. בנוסף העמותה החליטה לערוך שינויים במבנה העמותה כאשר שירן מנור אמורה לפנות את מקומה לאמנון גלולה, פעיל פוליטי מוכר של שמעוני בבחירות האחרונות, אך שינוי זה עדיין לא קרה בפועל. במידה וגלולה ישלים את ההליכים הבירוקרטים הוא צפוי להפוך ליו"ר העמותה. האוהדים ממשיכים להפנות אצבע מאשימה כלפי שמעוני, שלטענתם עדיין מושך בחוטים מאחורי הקלעים והגיעו לביתו. שמעוני יצא לאוהדים ואף הכניסם ושפך בפניהם את טענות העמותה.
אוהדי הפועל אשקלון הגיעו לשכנע את ששמעוני שימצא פיתרון למצב (צילום: הפועל אשקלון – דף האוהדים הרשמי)
"יש להם מחויבות בבקרה ויש מחויבויות מבחינה משפטית, אתה היית שם ערבויות של 400 אלף ש"ח?", שאל שמעוני את אחד האוהדים. "אם הייתי ראש עיר הייתי מרים טלפון להפועל באר שבע והייתי מביא את השחקנים שלהם לפה ותוך חודש היינו בליגת העל. העמותה רוצה שישלמו לשחקנים יש להם מחויבות אישית ואם העירייה סוגרת את הברז הם אלה שבסופו של דבר צריכים לשלם. אם יש אי סדרים בעמותה צריך להגיש תלונה במשטרה. אני לא מנהל את העמותה ואני לא יכול לבוא להגיד לאנשים שיתחייבו ויהיו חשופים לתביעות. העירייה צריכה לשבת עם העמותה ולתת להם התחייבויות עד סוף העונה ולהגיע להסכמים ואז הם יוכלו ללכת אבל הם לא ישבו איתם. תומר גלאם צריך להרים טלפון ולהגיע להסכמים איתם ולפי דעתי ברגע שזה יקרה הם יעזבו", חזר על כך שמעוני כאשר מס' אוהדים יחד עם עובד נוסף של המועדון, שנכח בפגישה ופוטר אף הוא במסגרת הסכסוך של העמותה טענו כי פגישה כזו אכן קרתה ואף מונה עמוס לוזון, איש עסקים ומבעלי מכבי פ"ת למגשר מצעד שני הצדדים ולמרות זאת העמותה מסרבת ללכת. "אם הייתי ראש עיר והייתי רוצה להחליף את האנשים לא הייתי עושה את זה באמצע העונה אלא מחכה שהיא תסתיים".
שמעוני המשיך לטעון כי המכשול בין הצדדים טמון בחוסר הרצון של העירייה לקחת עליה את כל ההתחייבויות על אף שגלאם הסכים לשפות את העמותה, "לעמותה יש מחויבות לשחקנים אפילו שהם שחררו את כולם. אני מאמין שאם הם ידברו איתה והעירייה תתן להם שיפוי לכל התביעות הם ייתנו את העמותה כי בשביל מה הם צריכים את זה? אני לא מבין מה הבעיה לקרוא לכולם ולסגור את העניינים אני בשנתיים הרמתי את העיר הזו למקומות שלא נראו פה אז מה הבעיה לעשות את זה?מנכ"ל לא קובע יש הנהלה אם אני ראש עיר לא הייתי מציב תנאי של החלפת חברי העמותה בשביל להעביר את התקציב. הקבוצה הייתה צריכה לקבל את התקציב בכל מקרה".
חגיגות ט"ו בשבט התקיימו בכל רחבי העיר. בכל מוסדות החינוך כולל בגני הילדים למדו התלמידים על החג לאילנות. כבכל שנה התקיימו גם טקסי נטיעות ברחבי העיר.
אחד המוקדים שמשכו את תשומת הלב היה ברחוב ז'בוטינסקי בשכונת שמשון, בסמוך לבניין שספג את אחת הפגיעות הקשות בהסלמה האחרונה, שם נטעו ראש העיר, תומר גלאם, בשיתוף ילדי גן 'רקפת', תושבים ועובדי העירייה, גינה מלבבת וירוקה של עצי פרי ופרחים.
שותלים עץ ליד הבניין שנפגע קשות. צילום: דוברות עיריית אשקלון
"דווקא במקום הזה, בו ארגוני הטרור ביקשו להרוס ולהשמיד, בחרנו לשתול חיים ולהפריח מחדש את האדמה ובמיוחד בט"ו בשבט המסמל את העמקת השורשיות, החיבור לאדמת הארץ, למולדת ולמורשת של העם היהודי" אמר ראש העירייה, תומר גלאם והוסיף "זה המסר שלנו למחבלים בעזה – בזמן שאתם מתעסקים במוות, אנחנו מקדשים את החיים, בזמן שאתם הורסים, אנחנו בונים, בזמן שאתם מחנכים את הילדים לחורבן, אנחנו מחנכים אותם לעתיד טוב יותר. יש לנו חוסן איתן, רוח נחישות ואלפי שנות היסטוריה שמעניקים לנו את הכוח להמשיך לעבר מה שאנחנו מאמינים בו".
טקס הנטיעות ליד הבניין שנפגע יחד עם ילדי גן חבצלת. צילום: דוברות עיריית אשקלון
בהקשר ישיר לבניין הנפגע בהסלמה האחרונה ובו אף נהרג אדם, ציין גלאם כי ימשיך לעשות כל שביכולתו מול משרדי הממשלה על מנת לצאת לפרוייקט בו ימוגנו בצתי התושבים בשכונה הדרומית.
מוקדם יותר השתתף גלאם בטקסי נטיעות בבית הספר 'אמירים', במרכז יום 'תמר' ובכפר הנופש לחיילים יחד עם לוחמים מהחילות השונים ובשיתוף האגודה למען החייל.
כאמור גם בבתי הספר ובגני הילדים ברחבי העיר נערכו נטיעות. תלמידי 'נווה ציון' ציינו את החג יחד עם האזרחים הוותיקים בבית אבות 'הלפרין'. טקס מיוחד ומרגש נערך ביום שישי האחרון במסגרת מיזם קהילתי של העירייה, במהלכו יצאו חברי מועדון הגמלאים של מרכז קהילתי 'נווה דקלים' יחד עם מועדון הנוער 'אקסודוס' וחניכי מועצת הנוער העירונית לטקס נטיעות משותף ביער שרשרת, שהוצת ונשרף בגל טרור ההצתות בקיץ האחרון.
בעוד ארגונים ורשויות נלחמים בגילויי הגזענות ברחבי הארץ תושבת אשקלון מצאה לנכון לכלות את זעמה על רופא משפחה ממוצא ערבי בהתבטאות מבישה ולו רק בגלל שלא קיבל אותה במהירות לסיפק לה את מבוקשה. זה קרה ביום שני השבוע במרפאת קופת חולים מאוחדת ברחוב הגבורה שבמרכז הנפתי באשקלון.
את ד"ר ראזי אלפינש מכירים רבים מתושבי העיר. 2000 מהם מטופלים אצלו באופן קבוע במסגרת הקופה. בעבר הוא עבד כרופא במחלקה הפנימית במרכז הרפואי ברזילי ובכלל ב-11 שנים האחרונות, מאז חזר מגרמניה לישראל הוא מתגורר באשקלון.
ד"א אלפינש ראזי
"ביום שני היה לנו יום מאוד עמוס. לא היו תורים פנויים, היה לנו בין 50 ל-60 מטופלים ביום ובמקרים דחופים מגיעים לחדרי אחיות" משחזר אלפינש את מה שקרה השבוע. "קיבלתי שיחה מאחת האחיות על מטופלת שנמצאת בחדר האחיות, משתוללת שהיא רוצה להיכנס לאיזה רופא ולקבל חופש מחלה. אני שומע ברקע את כל הצעקות שלה, אמרתי לאחיות בסדר. היה לי מטופל אחד בחדר אבל אמרתי בסדר, אני אחסוך לאחיות את הכאב ראש, אני אקבל אותה ואני אחסוך את הסיפור".
מיד לאחר השיחה שלחו האחיות את המטופלת לחדרו של אלפינש. היא הגיעה ונכנסה בסערה לחדרו ואפילו מבלי לבדוק אם יש ממתינים אחרים שגם מחכים בסלבנות לתורם אצל ד"ר אלפינש. "היא הגיעה, הדלת היתה פתוחה, טיפלתי במקרה" ממשיך אלפינש לשחזר "היא התפרצה לחדר עם ילדה בת 4. ביקשתי ממנה רק להמתין כמה רגעים עד שאני אסיים עם המטופל שיש לי. היא התחילה ללכלך בחוץ 'ד"ר אתה מסתלבט עלי, אתה עושה עלי רושם'. לא הבנתי את הקונטקסט, לא הבנתי מה בדיוק קורה. באתי לסגור את הדלת כדי להמשיך במקרה שאני מטפל בו, היא ניסתה לדחוף את הדלת כלפי פנימה. ואז היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי 'דוקרטור, אני רוצה לומר לך משהו', אמרתי לה 'כן' ואז היא אומרת: 'דוקטור, אתה ערבי מסריח'. במילים האלה, אי אפשר להגיד את זה יותר נכון" הרופא היה המום. הוא התעשת ולא נגרר לרמה המבישה של האשקלונית. "ביקשתי ממנה לגשת שוב לחדר האחיות כדי שיפנו אותה לרופא אחר. אלי היא לא תיכנס יותר. בזמן שביקשתי את זה ממנה הא טרקה את הדלת, והאצבע שלי היתה על המשקוף, היא טרקה את הדלת על האצבע שלי. תודה לאל שלא קרה כלום. אין שבר. שמתי חבישה טיפלתי בעצמי והכל טוב ויפה".
התופעה בה עובדי רפואה מותקפים על ידי מטופלים חוזרת על עצמה פעם אחר פעם ורק לאחרונה שבתו מספר גופים במחאה על האלימות מצד מטופלים. אבל כלפי אלפינש נוספה גם הנסיון להטיל בו דופי באשר למוצאו. אלפינש שנפגע מדברי המטופלת החליט לדווח על המקרה למשטרה. עד שהגיעו השוטרים המטופלת כבר לא שהתה במרפאה. השוטרים גבו ממנו עדות, קיבלו את הפרטיה של המטופלת ופתחו בחקירת המקרה.
