הסכסוכים בין ארגוני הפשיעה מסלימים. לפני כשבועיים, בתאריך 26.12, התרחש אירוע ירי באזור שכונת גבעת הפרחים באשקלון. במשטרה חושדים כי הירי בוצע במסגרת סכסוך בין כנופיות המשתייכות לארגוני פשיעה, בהם ארגון הפשיעה של האחים לביא מרחובות. לאחים לביא סכסוכים שונים בעולם התחתון, בין היתר עם ראש ארגון הפשיעה, בני שלמה ממושב חלץ.
האקדח הטעון שנמצא בדירת מסתור. צילום: דוברות המשטרה
בעקבות הירי התקבלו במשטרה דיווחים על כך ולמקום הוזעקו ניידות משטרה והחקירה הוטלה על היחידה המרכזית (ימ"ר) של מרחב לכיש. חוקרי המשטרה והמז"פ אספו בזירה ראיות וממצאים ובמקביל הופעלו מאמצי מודיעין גלויים וסמויים במטרה להתחקות אחר זהות המעורבים באירוע הירי, לאחר שנמלטו מהזירה ככל הנראה לדירת מסתור.
אמש אישרה הממשלה אישרה במשאל טלפוני את תקנות הסגר המהודק וזאת בנוסף לתקנות הסגר הנוכחיות.
התקנות וההגבלות החדשות ייכנסו לתוקף החל מהיום בחצות, למשך 14 ימים, עד ליום ה-21/1/21, זאת למרות שלפי ההערכות הסגר יוארך אל מעבר לאותם שבועיים. אלו התקנות שאושרו:
תקנות הסגר המהודק
הגבלת הפעילות:
צמצום החריגים לאיסור על יציאה ממקום מגורים:
1. צמצום ההתקהלויות לעד 5 אנשים בשטח סגור ועד 10 אנשים בשטח פתוח (תוך החרגה של חתונה, ברית והלוויה, שיישארו לפי הקיים היום – 10 בשטח סגור ו-20 בשטח פתוח).
2. צמצום ההיתר לצאת לצורך טיסה מחוץ לישראל למי שרכש כרטיס טיסה החל מכניסת התקנות לתוקף, למעט למטרות המפורטות בתקנות או באישור מנכ"ל משרד התחבורה.
3. צמצום פעילות ספורט מקצועי, כך שלא ניתן יהיה להפעיל מקום אימון לצורך קיום משחקים של הליגות העליונות בענפי הכדור, אלא לצורך אימון בלבד.
4. ביטול ההיתר ליציאה לצורך פעילות להפגת בדידות עבור אזרחים ותיקים (שאינה טיפול סוציאלי חיוני).
מותר לצאת לקניות במרכולים. צילום: אליהו הרשקוביץ
חינוך:
1. איסור על פתיחת מוסד חינוך ללומדים ולעובדים בו, למעט חינוך מיוחד והחריגים שנקבעו בסעיף 10(ג) לחוק.
2. תתאפשר פעילות פנימייה במסלול הסגור ל 30 יום לפחות, וללא אפשרות לקליטה חזרה לפנימייה לתלמיד שיצא ממנה.
קנס של 500 ש"ח על הפרת הסגר. צילום: דוברות המשטרה
תעסוקה:
1. לא תותר כניסת עובדים למקום העבודה, למעט מקומות שהוחרגו ובכלל זה מקומות עבודה המספקים שירותים חיוניים, מפעלים למתן שירותים קיומיים, ומקומות עבודה שעוסקים בעבודות בינוי או תשתית.
2. כל מעסיק רשאי לאפשר שהייה של עובד במקום עבודה אם שהייתו נדרשת לשם תחזוקת המקום או לצורך המשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה, ובכלל זה תיקון ליקויים, שמירה, משלוחים, תשלומי שכר ועוד. בנוסף נקבעו הוראות ספציפיות לעניין מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד בשעות המנוחה, תעשייה ביטחונית ומפעלים תומכי ביטחון, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מועצות דתיות ומוסדות להשכלה גבוהה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
3. לרשימת מקומות העבודה החיוניים הקיימת בתקנות, נוספו עורכי הדין, במקרים שעליהם לייצג לקוחות בפני בתי משפט או מוסדות אחרים, להכין לייצוג כאמור, או לתת שירות חיוני ללקוח שאינו סובל דיחוי ולא ניתן לבצעו באמצעי דיגיטלי חלופי, וכן עובדים שנדרשים לסייע לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או לוועדת בחירות אזורית לכנסת, לצורך קיום הבחירות הקרובות.
4. מעסיקים העומדים בתנאים השונים וימשיכו לפעול, נדרשים להמשיך לעמוד בתנאי התו הסגול.
* רשימת ענפי העבודה המוחרגים תפורסם באתר משרד האוצר.
החל מהשבוע הבא, יום חמישי, 14.01.21, א' בשבט התשפ"א, בשעה 11:00 ייצא לדרך הרישום לגני הילדים ולכיתות א' לשנת הלימודים תשפ"ב. הרישום יתבצע באמצעות אתר האינטרנט העירוני בלבד ויימשך עד לתאריך 03.02.21, כ"א בשבט תשפ"א, בחצות.
תלמידי כיתה א. צילום: סיון מטודי
עקב מגבלות הקורונה, הימים הפתוחים בבתי הספר יתקיימו בזום, לטובת התרשמות ומתן תשובות לשאלות ההורים. במסגרת ההיערכות לרישום, עודכן אתר העירייה והוא כולל בתוכו עמוד הרשמה משודרג, מידע עדכני בנושא מועדים ותהליך הרישום, רשימות גני הילדים ובתי ספר, חוברות מידע דיגיטליות, טפסים ונהלים, תשובות לשאלות נפוצות ועוד.
כמו כן, על מנת לתת מענה ישיר ואישי לכל הורה, הורחבו ערוצי ההתקשרות עם מחלקת רישום וניתן יהיה לפנות אליהם גם באמצעות הוואטסאפ. השירות יהיה פעיל במשך כל תקופת הרישום במספר: 050-2020585.
אנחנו כבר מרגישים שזה טקס שחוזר על עצמו שוב ושוב בחודשים האחרונים – ההכרזה על דחיית מתן גזר הדין של איתמר שמעוני. סנגורו של איתמר שמעוני, עו"ד שרון נהרי פנה לבית המשפט ועדכן אותו כי איתמר שמעוני נחשף לחולה קורונה ב-31.12.20 וכי כעת האו נדרש להיות בבידוד עד לתאריך 12.1.21 ולכן מתבקש לדחות את הקראת גזר הדין.
הוצעו כל מיני תאריכים, אלא שלבסוף החליט השופט בני שגיא כי הקראת גזר הדין תתקיים בתאריך 24.1.12.
עורך דין שרון נהרי. צילום: תומר אפלבאום
מדובר בפעם החמישית שבו מועד גזר הדין נדחה. כזכור, בתחילה היה אמור להינתן גזר הדין בתאריך 16 בספטמבר, הוא נדחה לתאריך 3 בנובמבר ואז נדחה שוב לתאריך 24 בדצמבר, ובשל עניינים פרוצדורליים נדחה גזר הדין ל-3 בינואר וכעת כאמור נדחה שוב.
כעת מדובר בכמעט 14 חודשים שיחלפו בין הכרעת הדין המרשיעה שניתנה בחודש נובמבר 2019 לבין גזר הדין. אך חשוב לציין בין היתר כי השופט בני שגיא, שאמור לגזור את הדין הוא אינו השופט שדן בתיק. כזכור, השופטת לימור מרגולין-יחידי פרשה מכס השיפוט, יום לאחר הכרעת הדין והשופט שגיא קיבל את התיק לצורך מתן גזר הדין.
במסגרת הטיעונים לעונש דרשה הפרקליטות להטיל על שמעוני עונש של כמעט 7 שנות מאסר וכן קנס בגובה 3.2 מיליון ש"ח, בגין הרשעתו בעבירות של שוחד, הפרת אמונים ועבירות מס.
הכתב הדרומי הנחשק של חדשות 12, תמיר סטיינמן ואשתו יעל סייג צריכים להתרגל ללילות לבנים עת הפכו היום להורים, עם הולדת בנם הבכור. השניים נישאו בשנת 2018 בחתונה בה השתתפו הכתבים הבכירים של חברת החדשות.
סטיינמן, הפך לאחד הכתבים המוכרים ביותר של חדשות 12, בין היתר בשל דיווחיו השוטפים במבצעי צה"ל ובהסלמות בדרום, בהם הוא שידר שעות רבות ללא הפסקה.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ביקר היום, במרכז הרפואי ברזילי באשקלון שם פגש את המתחסן הראשון בשלב ב' של החיסון הישראלי. את הנשיא ליוו בביקורו מנהל המרכז הרפואי פרופ' יניב שרר, מנהל מערך הזיהומים פרופ' שלמה מעין, והמנהל האדמיניסטרטיבי של המרכז הרפואי צחי כהן.
תחילה קיבל הנשיא סקירה ממנהל המרכז הרפואי פרופ' יניב שרר אודות עבודת הצוותים הרפואיים בתקופת הקורונה ובפרט עם תחילת מבצע החיסונים, לצד נתוני התחלואה העדכניים. לאחר מכן, בליווי צוות ההנהלה וראש מערך הסיעוד במרכז הרפואי ד"ר נורית זוסמן, בירך הנשיא את המתנדב הראשון שקיבל את החיסון הישראלי של המכון הביולוגי (BriLife), אלעד. את החיסון קיבל אלעד במסגרת שלב ב' של הניסוי, ואותו חיסנה אחות המרכז הרפואי מיכל גרינבלט.
הנשיא ריבלין ופרופ' יניב שרר. צילום: עמוס בן גרשום
בימים אלו הושלמו ההכנות האחרונות, והשבוע יגיעו לברזילי חמשת המתחסנים הראשונים שישתתפו בשלב ב' של ניסוי החיסון הישראלי. עד כה נרשמו 350 משתתפים פוטנציאליים, וכעת לאחר השלמת סבב הבדיקות הראשוניות, ועם קבלת אור ירוק להתחלת התהליך, יוצא לדרך שלב ב' של הניסוי, שיכלול בין היתר מגזרים בהם התחלואה יחסית גבוהה.
הנשיא התייחס בשיחתו עם הרופאים לעמדות השונות המוצגות על ידי מערכת הבריאות באשר למתכונת החיסונים, והזהיר מפני פגיעה באמון הציבור החשוף לוויכוחים הפנימיים המתנהלים בראש חוצות, "נדרשנו לקבל את החיסון בשתי מנות והוסבר לנו ששתי המנות הכרחיות כדי לעבות את המערכת החיסונית. והנה בא פתאום תוך כדי התנהלות וביצוע המשימה שהמערכת היא שהכריזה עליה, אומרים לציבור שיתכן מאוד שכדאי לתת לכולם מנה ראשונה גם במחיר שלא תינתן מנה שניה. אם נגיע למצב שבו המערכת אומרת לנו בכל בוקר דבר אחר, הציבור עצמו יתחיל להתבלבל וישאל את עצמו אם הם מתווכחים בניהם איך הם רוצים שאני אאמין?".
פרופ יניב שרר, הנשיא ריבלין ואלעד המתחסן בחיסון הישראלי. צילום: עמוס בן גרשום
הנשיא התייחס לחשיבות החיסון הישראלי של המכון הביולוגי ואמר: "החיסון הישראלי שהמכון הביולוגי עמל על פיתוחו, הוא לא רק אמצעי להתגונן מפני הנגיף, אלא הוא גם הדרך השלנו להוסיף ולשכלל את מנגנוני החדשנות והפיתוח שלנו. נוכחנו לא פעם, במהלך המשבר הזה, שאופיו של הנגיף הפכפך ובלתי-צפוי, ועל כן המשך המחקר והפיתוח שלנו, פה בבית, כחול לבן, יש להם משמעות אסטרטגית. לעצמאות מדעית וביולוגית יש ערך אסטרטגי. אני מקווה שלמרות שקיימים חיסונים בשוק, המכון ביולוגי, ימשיך בפיתוח ואולי עוד תצא בשורה בתחום המאבק בקורונה, והמאבק בנגיפים בכלל, ושזו תסב לכולנו גאווה ישראלית גדולה".
בעל עסק מאשקלון, לא תיאר לעצמו כי פעולה פשוטה שכולנו עושים מדי יום, כמו לייק בפייסבוק, תביא לתקיפתו ולפציעתו. זה קרה לפני מספר ימים, כאשר בשעת ערב מוקדמת, הוא ישב בבית העסק שלו שבאחד ממתחמי הקניות שבשכונת ברנע.
למקום הגיעו שניים, אחד מהם תושב אשקלון בן 21 והשני הוא אדם שזהותו אינה ידועה ועד כה לא נתפס. פניהם היו רעולות ועל ראשם קפוצ'ון שהסתיר את זהותם, האשקלוני התקרב לבעל העסק ושאל אותו: "למה אתה עושה לייק לדברים שאתה לא צריך לעשות?". בעל העסק לא ידע על מה הוא מדבר וביקש שיסביר לו. האשקלוני פתח את הטלפון הסלולרי שלו והציג לו את הפרסום שעורר את חמתו ושאל שוב: "למה אתה עושה על זה לייק?".
אילוסטרציה: משטרת ישראל
על פי כתב האישום הוגש נגדו, הוא לא המתין לתשובה והחטיף לו מיד סטירה, ואז הרים כיסא והחל להכות אותו עם הכיסא. בעל העסק ניסה להסתתר מאחורי הדלפק ולהימלט בתוך העסק שלו, אך האשקלוני לא ויתר והמשיך להכות אותו בכיסא בזמן שהוא ממשיך לרדוף אחריו. הוא לא הסתפק בזה והמשיך להכות בו באגרופים בפניו ופלג גופו העליון.
התקיפה עלתה מדרגה כאשר האדם הנוסף שהיה שם, החל לזרוק על אותו בעל עסק, כוסות זכוכית שפגעו בפניו ובצווארו. האשקלוני הצטרף לזה כאשר הוא נטל מאפרת זכוכית והטיח ואתה בחוזקה בגבו של בעל העסק.
הוא גם לקח כיסא נוסף וזרק לעבר אותו בעל עסק ואז הביא שלוש כוסות זכוכית והטיח אותן בפניו, אחת אחרי השניה, כאשר חלק מהכוסות אף התנפצו.
הבוקר קיימה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) דיון בנושא הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון. כזכור, תחנת הכוח דוראד מבקשת להגדיל את כושר ייצור החשמל שלה באמצעות בניית תחנת כוח נוספת בשטחה במתחם קצא"א באשקלון. מדובר בהגדלה מ-850 מגה ואט ל-1,500 מגה ואט. התוספת הזו נועדה לשמש את תושבי אזור המרכז ולא את תושבי נפת אשקלון שכבר היום מייצרים חשמל הרבה מעבר לצריכה שלהם.
אלא שכפי שנחשף ב"כאן דרום" עיריית אשקלון ואיגוד הערים לאיכות סביבה לא הביעו התנגדות לתוכנית בשלבים שונים. רק לאחר הפרסום הודיעה העירייה על שינוי עמדה.
היום כאמור, התקיים דיון בוות"ל, שזו ועדה שבכוחה לאשר תוכניות שכאלו גם אם אם הוועדה המחוזית או הרשות המקומית מתנגדות לה. בישיבה השתתפו סגנית ראש העירייה, מיריי אלטיט; מהנדסת העירייה, ויקטוריה ברנגל ונציגת איגוד ערים לאיכות סביבה.
מיריי אלטיט. צילום: סיון מטודי
"כל מה שדרשנו ואנחנו עדיין דורשים זה צדק חלוקתי על ידי חלוקה נכונה של נזקי ייצור החשמל בין המרכז לדרום ולצפון, זאת בזמן שאנחנו מנסים לעשות הכל כדי להתמודד עם נושא הפחם והזיהום שאנחנו כבר סופגים בעיר", אמרה אלטיט לאחר הדיון, "המדיניות שלנו הייתה ועודנה להפחית ככל הניתן את הנזקים הנגרמים כתוצאה מהמצב הקיים והדבר אינו מתיישב עם התוכנית להרחבת דוראד. אין כל היגיון להטיל נטל נוסף על העיר אשקלון. בריאות התושבים שלנו מעל הכל. היה ותתקבל החלטה אחרת במועצה הלאומית, המנוגדת גם לעמדת העירייה וגם לעמדת הוועדה המחוזית, נמשיך לפעול כדי להביא לתיקון ההחלטה, גם בצורה של מאבק, בשיתוף התושבים ובכל הכלים העומדים לרשותנו".
איתי סהר בדיון שהתקיים בזום
גם חבר המועצה, איתי סהר השתתף בדיון, "שמעתי על תכנון, על ניצול שטח מיטבי, על זה שהתכנית מסתדרת עם הניירת, אבל לא שמעתי מילה על תושבי נפת אשקלון ועל ערך חייהם ובריאותם. על כך שכבר היום תושבי אשקלון והסביבה משלמים את מחיר הייצור של 30% מצריכת החשמל הארצית, כאשר 85% מהייצור נצרך במרכז ובצפון".
יממה אחת לפני ההכרזה על פיזור הכנסת ה-23 התרחשה תופעה שמימית נדירה של שני כוכבי ענק. צדק ושבתאי, שני כוכבי הלכת הגדולים ביותר במערכת השמש שלנו, התקבצו והופיעו כמו כוכב לכת אחד גדול וזוהר – אירוע שהתרחש בפעם האחרונה לפני 800 שנה. הכוכבים לא באמת התמזגו או השיקו אלא התקרבו מאד אחד לשני ומכדור הארץ זכינו לצפות ללילה אחד בתופעה הייחודית, כמעין אשליה אופטית. צלמים וחובבי אסטרונומיה ברחבי הארץ הפיקו תמונות נרגשות של המחזה המרהיב והבוהק שצפוי להתרחש בפעם הבאה בעוד 60 שנה בשנת 2080.
מודה שכשנתקלתי לראשונה בכותרת שעוסקת בתופעה חייכתי לעצמי בסרקזם משועשע מגודלה של המטאפורה בתזמון המדויק. בסופו של דבר, גם אצלנו בכנסת ישראל שני "כוכבי ענק" מלאים בגזים וגם חשיבות עצמית סיפקו לנו אשליה אופטית של מפגש. לא להם הצדק אבל לגמרי ההשבתה (מלשון השם: שבתאי) של חיינו בתשעת החודשים האחרונים (הריון קשה ומתסכל שלא הוביל ללידה אלא לנקודת ההתחלה). מקווה שלא ניווכח שוב בתופעה הזו, לא בבחירות הקרובות בחודש מרץ וגם לא בעוד 60 שנה.
בניגוד לצדק ושבתאי שאפשרו לנו לחזות בטבעות והירחים המופלאים שלהם, נתניהו וגנץ הותירו אחריהם רסיסי שברים של אנשים, פטריוטיזם מדמם, דגלים שחורים וייאוש שאין לו חליפי, תרתי משמע. וכמובן, מדינה בהקפאה כי שוב לא אושר תקציבה המסודר לשנה שבפתח. אנחנו כנראה זקוקים כאן ליותר מזה. באופן מטאפורי בלבד – אנחנו זקוקים למפץ גדול, ארגון מחדש של הסדר הקיים (או אולי היעדרו). איני יודעת להצביע בוודאות על תחושותיי לקראת בחירות רביעיות תוך שנתיים?!? לראשות הממשלה. שיא מפוקפק לכל הדעות שיש שמייחסים לו תחושת כישלון חרוץ ויש המוצאים בו הזדמנות. אני איפשהו שם באמצע בין שתי נקודות הקיצון בפרט בשנה האחרונה לחיינו שבה למדנו ועדיין למדים לעכל תופעות גדולות מאיתנו.
במבט לאחור, קשה לתפוס את השינויים התכופים שנכפו עלינו בפרק זמן קצר כל כך. מהר מאד ובעל כורחנו למדנו להסתגל למציאות בלתי אפשרית, לטוב ולרע. בדצמבר אשתקד עוד צחקנו בגיחוך רב על האסייתיים המשונים שהסתובבו במרחב העירוני שלהם עטויי מסיכות פה. הם נדמו לרובנו כלחוצים/מגזימים/מופרכים ובשמחה נאנחנו שכאן בארצנו זבת החלב אנחנו פטורים מהשטות הזו. היום זו מציאות חיינו ומהר מאד התרגלנו אנחנו וילדינו להתחמש במסכות על סוגיהן השונים, כאילו היו שם תמיד. כנראה, יישארו בחיינו עוד זמן לא מבוטל.
בצער רב ויתרנו על התרבות, הספדנו וקברנו אותה. היכלות סגורים, אולמות ריקים, במות נטושות שינו תכליתם והפכו למוקדי בדיקות או חיסונים. הטלוויזיה הפכה למרחב צרכנות התרבות המרכזי שלנו וגם הצפייה בסרטים או סדרות טרום הקורונה מעוררים בנו אי נחת מובנית. אנחנו צופים בהתקהלות בסנטרל פארק באיזה סרט אמריקאי או בסצנת בית קפה גדוש בסדרה ישראלית ומתחלחלים מהמחשבה שאין שמירת מרחק ואיזו צפיפות נוראית.
אם מישהו היה מתאר לי לפני שנה את יום העבודה הממוצע שלי שעומד כיום על 5-6 שיחות זום במקרה הטוב, הייתי מתקשה להאמין ומתייחסת לזה באדישות. מדחום ואלכוג'ל בכניסה למתחמים כעניין שבשגרה במקום בדיקת תיקים ועוד שינויים רבים שסיגלנו לעצמנו מכורח המציאות. איך שאני מתגעגעת להפוך טוב (בזכוכית, רותח-רותח בלי קצף) בבתי קפה שהיו לי משרד לעת מצוא או שולחן עבודה לכתיבת הטור השבועי. תוהה מתי ואיך נשוב להופעה חיה של מוזיקה טובה כשהבאסים מהדהדים ברגליים והשירים זורמים בקולי קולות עם כל ההמון הנלהב. תיאטרון מרגש, מטלטל, מצחיק ומשגע, סרטי קולנוע באולמות מרווחים עם ריח הפופקורן המנחם. המציאות כמו שהכרנו אותה לפני שנה לא תשוב עוד להיות דומה בשום אופן, אנחנו השתנינו.
אחד השינויים מיני רבים שיצרה התקופה הזו מתוך המשבר הכלכלי הגדול הביא לידי קיצו של עידן העיתונות המודפסת, בפרט המקומית. תהליך הדיגיטציה אמנם החל כבר לפני עשור כשמרבית העיתונים הגדולים בתפוצה ארצית ומקומית ניהלו במקביל לדפוס גם אתר אינטרנטי, אך תקופת הקורונה טלטלה את הסירה. עיתון כאן דרום אשקלון שיוצא לאור נאמנה כ-37 שנים בעיר ובאזור, יסגור במהדורה אחרונה זו את שערי הדפוס שלו והחל מהשבוע הבא, עם כניסת שנת 2021 האזרחית יראה אור אך ורק במהדורה דיגיטלית. והנה אני שוב חלוקה, לא בטוחה עד כמה קל לי לוותר על גרסת תדפיס הנייר של העיתון, העלעול והעיון בדפים כטקס קבוע של סוף השבוע (שום דיגיטציה לא תצליח להחליף את חווית התשחץ והסודוקו בעיתון). במהרה תיעלם העיתונות המודפסת לגמרי מחיינו ותהפוך כולה באחת למקוונת בלבד. בעוד עשור מהיום יצטלמו הילדים עם עיתון כמומנטום מתקופה רחוקה, כמו ליד תאי הטלפונים הציבוריים הספורים שעוד נותרו בארץ.
מאות בני משפחה, חברים ומכרים הגיעו ללוות היום את אופיר ורובל ז"ל, בדרכו האחרונה בבית העלמין בגבעת ציון. ורובל, תושב אשקלון כבן 48 טבע ביום שישי האחרון בחוף הים באשקלון לשם יצא לתחביב שהוא כל כך אהב: לצלול ולדוג.
"אופיר שלי, אהוב שלי, יקר שלי, מיוחד שלי", ספדה לו אלמנתו מאיה, "כבר שלושה ימים שאתה אינך וזה מרגיש כמו נצח. מחכה שתבוא ותגיד שעבדת עליי כמו שתמיד נהגת לעשות. השקט הזה לא מתאים לך. לא מתאים לצחוק שלך, לא מתאים לשמחת החיים הבלתי נלאית שלך. לא מתאים לקול הגדול שלך, לנוכחות שלך. לא מתאים למילות האהבה שלא הפסקת להרעיף על הבנות ועליי כל יום".
אופיר ורובל ז"ל
מאיה גם סיפרה על הפעם האחרונה שבה ראתה את אופיר לפני שיצא לים ביום שישי: "בבוקר יום שישי, קמנו לבוקר של אהבה. הספקת לומר לי 'מאיה, את אהבת חיי'. לו הייתי יודעת שאתה כאן לזמן מוקצב, הייתי טובה יותר. לא מעירה על הבגדים בסלון, לא כועסת שלא גרפת את המים במקלחת ולא כועסת שהשארת מהפיכה במטבח אחרי שבישלת. אני מבטיחה לך שנמשיך ללכת בדרך שלך: דרך של שמחה ושל אהבת החיים. אמשיך לגדל וללוות את הבנות המדהימות שלנו בדרך שלנו. כולנו מתגעגעות אליך ומסרבות להאמין שהלכת מאיתנו. למרות שאתה לא נוכח בגופך, נישא איתנו את האהבה הגדולה שלך, הצחוק המתגלגל, הכישרון לעשות הומור מהכל גם מהמוות הנורא. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה. היית ותמיד תהיה אהבת חיי".
קברו של אופיר ורובל ז"ל. צילום: יוסי פרטוק
בסיום ההספד השמיעה האלמנה את השיר שבעלה כל כך אהב "לחיות" בביצוע של קרן פלס ורמי קליינשטיין.
כמעט קשה לזכור אבל בתחילת הגל הנוכחי, אשקלון הייתה עיר ירוקה, ככל שעבר הזמן היא דילגה על צבעי הרמזור והייתה על סף עיר אדומה אך משם החלה ירידה וחזרה לעיר צהובה. במשך כשבועיים הייתה אשקלון צהובה, על פי המדד היומי של משרד הבריאות, אלא שביומיים האחרונים בעקבות העלייה בתחלואה בעיר היא חזרה להיות כתומה. על פי מדד הרמזור אשקלון עם 6.2 נקודות.
אשקלון כתומה
נכון לעכשיו מבחינת המגבלות העיר אשקלון צהובה, כי כך היא הוגדרה על ידי קבינט הקורונה בפעם האחרונה שהוא התכנס.
כעת ישנם בעיר אשקלון 503 תושבים המוגדרים "חולים פעילים", כאשר שיעור הבדיקות החיוביות עומד על 6%.
מחר אמור היה להינתן גזר הדין בעניינו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כמו כן, היה אמור להינתן גם גזר הדין של אחיו עופר שמעוני, מקורבו משה פונטה ואיש העסקים יואל דוידי.
אלא ששוב הודיע השופט בני שגיא, על דחיית מועד גזר הדין, הפעם מדובר בדחייה של מספר ימים ליום חמישי, 7 בינואר. כזכור, בתחילה היה אמור להינתן גזר הדין בתאריך 16 בספטמבר, הוא נדחה לתאריך 3 בנובמבר ואז נדחה שוב לתאריך 24 בדצמבר, ובשל עניינים פרוצדורליים נדחה גזר הדין ל-3 בינואר וכעת כאמור נדחה שוב.
השופט בני שגיא. צילום: תומר אפלבאום
הדחיה הנוכחית נגרמה בשל לוח הזמנים של אחד מסנגורי הנאשמים שטען כי באותו היום הוא צריך להתייצב בדיון הוכחות בבית משפט אחר.
הדחיות הקודמות נגרמו בשל בדיקות ההתאמה שנעשו לאיש העסקים יואל דודי ולמשה פונטה בדבר התאמתם לעבודות שירות.
תושב אשקלון שטבע למוות בחוף הים הוא אופיר ורובל, בן 48. זה קרה אתמול בצהריים, ורובל יצא לצלול בחוף גוטה ובמהלך צלילה חש שלא בטוב. באמצעות סירה הוא הובא למרינה באשקלון וכוחות מגן דוד אדום הגיעו למקום כדי לטפל בו, אך לאחר פעולות החייאה הם נאלצו לקבוע את מותו. הוא הותיר אחריו אישה ושלוש ילדות. הלוויתו תיערך ביום ראשון, 3.1, בשעה 12:00 בבית העלמין בגבעת ציון. המשפחה יושבת שבעה ברחוב הוורדים 65.
זירת האירוע במרינה
ורובל הוא דמות מוכרת מעולם התיירות בעיר אשקלון הוא עבד בעבר במלון גני דן ולאחר מכן עבד כסמנכ"ל מלון הרלינגטון. לאחר שעזב את מלון הרלינגטון הוא כתב בפייסבוק שלו "הייתי מאמין גדול בתיירות באשקלון ואני עדיין חולם ומאמין שבעוד מספר שנים מלונאי צעיר יוכל להתחיל קריירה מלונאית בתפקיד זוטר ולסיים קריירה עשירה בתפקיד בכיר מבלי לצאת מגבולות העיר אשקלון". בשנה האחרונה הוא ניהל את אולם האירועים דולוס שבמרינה מול.
ורובל היה ידוע כמי שאהב את הים ואהב לצלול ובילה שעות רבות בתחביב זה. רק לפני כשבועיים הוא ניצל מטביעה לאחר שסירה שבה שט התהפכה.
העיתון האהוב "כאן דרום" הפיץ בסוף השבוע את הגיליון המודפס האחרון. יחד עם זאת, "כאן דרום" ימשיך באתר האינטרנט עם כל החדשות, החשיפות, התחקירים והסיפורים.
העיתון המקומי הוותיק "כאן דרום", מפיץ השבוע את הגיליון המודפס האחרון שלו לאחר 37 שנים בדיוק וימשיך את פעילותו רק באתר האינטרנט שלו. הגיליון הראשון של המקומון הוותיק מרשת שוקן, יצא לאור לראשונה בחודש דצמבר 1983 וסיקר את הנעשה באשקלון, אשדוד וערי הסביבה. לפני כשלוש וחצי שנים הקים "כאן דרום" את אתרי האינטרנט באשדוד ואשקלון והחל לפרסם בהם כתבות ועדכונים שוטפים בנוסף לפרסום התכנים בעיתון.
גיליונות כאן דרום: הראשון, האחרון ועוד כמה בדרך
לאורך השנים עבדו עורכים וכתבים גדלו וצמחו בעיתון שעל בסיסו צמחו רבים בכאן דרום באשקלון ואם נזכיר רק חלק מהם אז מדובר באיילת יקיר טפירו, גד מנור, עליזה ארבלי, איריס ברעם, ג'ני פרנקל שלום, אלירם משה ועוד לצד כתבי ספורט כמו גייל מיכאלי, שגיא הרשקו, ליאב אחאבן ועוד.
לאורך עשרות שנות הפעילות פרסם המקומון כתבות רבות, תחקירים רבים וחשיפות שהשפיעו רבות על חיי התושבים באזור. הוא היווה בסיס ומודל להקמתם של מקומונים רבים בעיר אשקלון שחלקם שרדו עד היום וחלקם לא.
טרגדיה בחופי אשקלון: תושב העיר בן 48, יצא לצלול בחוף גוטה ובמהלך צלילה חש שלא בטוב. באמצעות יסרה הוא הובא למרינה באשקלון וכוחות מגן דוד אדום הגיעו למקום כדי לטפל בו, אך לאחר פעולות החייאה הם נאלצו לקבוע את מותו. הוא הותיר אחריו אישה וילדות.
האיש, נחשב לדמות מוכרת בעיר בקרב העוסקים בתחום התיירות ומכריו קיבלו את הבשורה המרה בתדהמה: "אני בהלם, זאת מכה, היה בחור טוב. הכרתי אותו טוב, הוא היה חבר טוב שמכבד את כולם", סיפר אחד ממכריו.
אחר סיפר כי האיש אהב מאוד את הים ואהב לצלול בו ולאחרונה הוא ניצל מהתהפכות של הסירה שלו.
זירת האירוע במרינה
ממגן דוד אדום נמסר כי "בשעה 14:11 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש, על גבר שנמשה מהים, לאחר שככה"נ לא חש טוב (על רקע רפואי), במהלך צלילה, סמוך לחופי אשקלון, והובא בסירה למרינה באשקלון. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ולאחר פעולות החייאה ממושכות קבעו את מותו של גבר כבן 48".
פרשת ויחי כוללת את דבריו האחרונים של יעקב בטרם הוא נפרד מאיתנו. יעקב היודע שימיו ספורים מעניק ברכות ו\או נבואות לנכדיו ולבניו.
ונתחיל ב"הברכה": ברכת הבנים בעם ישראל הנה "ישימך אלוהים כאפרים ומנשה". הבה נתהה – מדוע בחר יעקב להעניק את "הברכה בהא הידיעה" דווקא לשני נכדים, שבקושי הכיר וזיהה, שחיו בתרבות מצרית השונה מאווירת בית אבא ובוודאי נראו כמו מצרים?
אייל חסאן. צילום: פבל
מדוע לתעדף שני ילדים שאמם מראשי התרבות המצרית? האם זהו המודלינג? ברשותכם אציין שלוש סיבות:
ראשית – יעקב שמח שאפרים ומנשה התחנכו ברוחו שלו ולא הושפעו מתרבות מצרים. למרות הניתוק מבית יעקב בסביבה הזרה, ועל אף העובדה שאפילו אמם הייתה בתו של אחד מראשי החברה המצרית, הצליחו מנשה ואפרים ללכת בדרכי אביהם, ואגב, אין ספק שהמסר הזה בוודאי חלחל ליהודים, שביקשו לשמור על ייחודם באלפי שנות גלות.
שנית, הברכה הזו כולה תיקון חינוכי – אני הסב מקבל בנים חדשים של המשפחה אפילו שהם שונים מבניי, אני מלמד את בניי שצריך לקבל ולהוסיף ולא לבצע הדרות. יעקב, לטעמי מלמד אותנו לקבל את השונה, את האחר, החרדי והחילוני, הימני והשמאלני, הלהט"ב ועוד.
ושלישית, שני הבנים אפרים ומנשה לא קינאו זה בזה ושררה ביניהם אחווה גם כשהועדף הצעיר על הבכור. בניגוד להרבה מקרים בתנ"ך כאן אין קנאת אחים.
קבלת השונה, אסור שתהיה קושי כי אם אתגר והזדמנות, שכן יש בה עושר תרבותי, השראה, אנושיות ורגישות. דווקא כעת בעת בחירות נוספות אסור שניגרר להיבדלות והיפרדות. הבה נלמד מיעקב.
ומכאן, לבחירה איכותית: יעקב הנרגש מעניק ברכות לבני יוסף, אבל הוא עושה איקס (משכל ידיו) ומניח את הימנית האיכותית על ראש הקטן ודווקא את השמאלית הפחות נחשבת על ראש הבכור.
יוסף הנדהם מנסה להזיז לו את הידיים ואומר לו "כי זה הבכור, שים ימינך על ראשו" ויעקב מסרב, ורומז שהוא יודע את העתיד – שאפרים יהיה איכותי מאחיו הבכור.
אני מבקש להתמקד כרגע ביעקב אבינו: רוחו ומנהיגותו הנפלאה של יעקב והעדפת צעיר על בכור הופיעו בפרשות הקודמות כאשר יהודה בנו הרביעי הועדף (בצדק) כמנהיג על פני ראובן הבכור. ראיית העתיד הזו של יעקב מדהימה והבה נעשה אקטואליזציה – לא פעם מנהיגים ענקיים לא משכילים לבחור מנהיגי ביניים, או יורשים איכותיים, למרות שליכולת לבחור אנשים מתאימים, להציבם בתפקידים הנכונים, משמעות מכרעת להצלחת ארגונים, צבאות, חברות ומדינות. בחירה נכונה מהווה מבחן עליון למנהיג הנדרש לזהות את פוטנציאל התכונות והיכולות של אדם בטרם הוא מטיל אותו לעשייה בתפקיד או כאשר נדרש יורש העשוי להנהיג בעצמו. גם היום אנו רואים מנהיגי ענק ומנהלי על שמעדיפים מנהיגים בינוניים לידם. למה?
יעקב אבינו מיישם את עקרון היסוד של המנהיגות – בחירה איכותית. האלוף אמיר אשל מפקד חיל האוויר לשעבר, הוסיף "בחיל האוויר שלנו אנו נוהגים בדיוק כך. עקב מאפייני פעילות ייחודיים, לא נדיר לראות טייס בדרגת סרן מפקד בטיסה על טייס בדרגת סגן אלוף. ביצוע המשימה מחייב להעדיף את המתאים והאיכותי מקצועית אף שהוא זוטר בדרגתו". ולא רק בחיל האוויר, בסדרה "שעת נעילה" (המבוססת על אירועים אמיתיים) ראינו גם ראינו כיצד מש"ק במודיעין מנתח טוב יותר מצבים מורכבים מקצינים לידו. האיכות והמקצועיות באים לפני הדרגות.
האיכות היא בכירה ובחירה, היא העיקר, היא המפתח להצלחת מבצע, פרויקט, או ארגון. לפיכך, פרשת השבוע מלמדת אותנו שבכל מצב נדרוש ונקדש איכות. איכות תוביל למצוינות והיא תגיע רק כשיש אנשים איכותיים במערכת. ומכאן לביקורת קלה על יעקב: בפרשה זו יעקב מברך את בניו, מכתיר את בנו יהודה כמנהיג האמיתי, משבח בנים נוספים ובשלושה בנים נוזף.
לטעמי פה טעה יעקב אבינו ומיד נסביר למה – יעקב שלא שמענו אותו אומר מילה לראובן בכורו ששכב עם בלהה פילגשו, ושנכשל באתגרי המנהיגות פעם אחר פעם, נוזף בו מול אחיו "פַּחַז כַּמַּיִם" ו"חִלַּלְתָּ יְצוּעִי", יעקב מכריז – בכורי ראובן לא ראוי לבכורה. נקודה. ואגב, ראינו בפרשות הקודמות שראובן כשל בכל משבר שארע. מנהיגות – ממנו והלאה.
יעקב ששתק כאשר רצחו שמעון ולוי יושבי עיר שלמה במרמה ואף התעללו בבהמות, אינו חוסך שבטו עתה מהם. הוא מכריז בצער: אני בוש בכם "בסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי". אינני רוצה גם בעתיד להיות חלק מחבורת האלימים הזאת. וזאת למה – כי "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם".
מצד אחד האשמה חמורה, אין דין וחשבון נוקב מזה, אבל, למה בזמן אמת שתק יעקב? למה לא ניסה להוכיחם קשות אז? למה לא אמר לבניו דברים אלו כשעוד היה אפשר לתקן? מדוע הוא חיכה עד לרגע הפרידה? הרי ידוע "חוסך שבטו – שונא בנו".
האם חשש יעקב שבשעת כעס איש לא יקשיב לדבריו? אני לא מקבל זאת. האם ביקש להימנע מעימות חזיתי עם בניו? ייתכן.
בניו לא למדו בזמן את השיעור הזה אבל אנחנו כן. ביקורת לטוב ולרע צריכה להיאמר בזמן אמת כדי לתת הזדמנות לתיקון.
מועצת העיר אשקלון אישרה השבוע את תקציב העירייה לשנת 2021 בישיבת מועצה שלא מן המניין.
בפתח הישיבה אמר ראש העיר, תומר גלאם: "התקציב החדש משקף הלכה למעשה את החזון שלי לעיר אשקלון ואנחנו רואים כיצד זה בא לידי ביטוי במגמת ההגדלות בתקציב – בחינוך, בניקיון העיר וברווחה. הפעולות שאנו נוקטים היום, יעצבו את עתידה של אשקלון, וכבר בשנים הבאות ניתן יהיה לראות את ניצני השינוי הזה. אשקלון עומדת בפני אתגר משמעותי של הכפלת האוכלוסייה עם השלמת בניית השכונות החדשות בעיר, וצריך לתת לזה מענה. יש לנו עיר מדהימה, ואנחנו כבר לא מדברים על הפוטנציאל הגלום בה, אלא פשוט מוציאים אותו לפועל. כבר היום העיר אשקלון מדורגת במקומות הראשונים בדירוג הערים הנהנות מהגירה חיובית, אין לי ספק שבשנים הבאות נהיה במקום הראשון, כי לאשקלון יהיה הרבה מה להציע לתושבים הקיימים והחדשים".
בניין עיריית אשקלון. צילום: אורי קריספין
כמו כן, התייחס גלאם לבשורות שהתקבלו בשבוע שעבר עם ההכרזה על אשקלון כאזור עדיפות לאומית לתעשייה, תעסוקה וכלכלה ומעמד אזור פיתוח א' לאזורי תעשייה, "מהיום יהיה לנו הרבה יותר קל למשוך לעיר תעשיינים, יזמים, בעלי חברות ומפעלים. הם ישקיעו בעיר ואנחנו נהנה מיותר מקומות עבודה איכותיים ומהכנסות גדולות יותר לרשות שיתורגמו כמובן להשקעה בתושבים. מעבר לכך, קיבלנו סיוע מיוחד בהיקף של 218 מיליון שקלים לקידום פרויקטים לרווחת התושבים וגם הטבה מיוחדת לקידום פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות. ההישג חשוב ומשמעותי, אבל זה בהחלט לא אומר שהמאבק שלנו הסתיים". בסיום דבריו הודה לגורמים המקצועיים ששקדו על הכנת התקציב בהתאם לחזונו.
התקציב במספרים:
תקציב העירייה מסתכם בסכום של 2.17 מיליארד ש"ח כאשר התקציב השוטף עומד על 1.1 מיליארד ש"ח ותקציב הפיתוח עומד על 1.07 מיליארד ש"ח.
חינוך:
בעירייה מציינים כי תקציב החינוך זוכה השנה להגדלה משמעותית של 43 מיליון שקלים לעומת השנה הקודמת והוא תופס נתח של כ-37.05% מתקציב העירייה הכולל. יחד עם זאת, מי שביקר זאת הוא חבר המועצה איתמר שמעוני, שאמר כי בתקופתו עמד תקציב החינוך על 40% מתקציב העירייה ולכן כעת מדובר בירידה.
ראש מינהל החינוך, יובל זוזט. צילום: פבל
בעירייה מציינים כי ישנן תוצאות בשטח כמו המועמדות לפרס החינוך הארצי שבו אשקלון העפילה, לראשונה בתולדותיה, לשלב המכריע. בנוסף, נמצאת אשקלון במקום הראשון במחוז דרום (מבין הערים הגדולות) באחוזי הזכאות לבגרות – 84.6% (עלייה של 3% משנה שעברה) וכן, נמצאת במקום הראשון בישראל באחוזי הזכאות לתעודת בגרות חברתית עם 87% זכאות.
בתחום בינוי מוסדות החינוך:
בשנת הלימודים הקרובה, התשפ"ב, עתידים לקום כ-13 גני ילדים חדשים ו-2 בתי ספר חדשים בשכונות 'עיר ימים' ו'אגמים'. בנוסף, יבוצעו שלבי א' בבתי הספר החדשים – 'מדעים' ו'אמנויות' ותמשך בניית בית הספר מקיף ו' ב'אגמים'; יוקמו מעונות יום חדשים בשכונות 'ברנע' ו'נאות אשקלון' ותחל בניית בית הספר החדש לחינוך ימי.
בית הספר היסודי שמוקם בשכונת עיר ימים. הדמיה
במקביל, החלו תכנון בית ספר חדש לישיבת 'צביה', תכנון בית ספר חדש לתיכון 'בית יעקב' ותכנון כיתות לימוד חדשות בחווה החקלאית.
156 מיליון שקלים יושקעו בתכניות פדגוגיות לתלמידי העיר, צהרונים וקייטנות לילדי הגנים ותלמידי בתי הספר, פעילויות חינוכיות בתחום בטיחות בדרכים , הפעלת 12 מועדוניות, הפעלת בית ציפורה וטיפול בנוער בסיכון.
השקעה נוספת תיעשה לטובת תכנון ובניית אולמות ספורט חדשים בבתי ספר, בשיפוצים במגרשים ובאולמות ספורט ובהקמת מרכז מצוינות בכדורגל והקמת מגרש כדורגל בשכונת 'עיר היין' (בית הנבחרות – בהרחבה בהמשך).
בית ספר חדשני אגמים
בנוסף, העירייה תמשיך להשקיע בשיפוצים במוסדות חינוך, מיגון מועדוניות רווחה, יוזמות מיוחדות בחינוך ורכישת ריהוט וציוד למוסדות חינוך. בנוסף, תעשה השקעה במוסדות החינוך המיוחד על ידי הרחבת המענה הרגשי התנהגותי לילדי גנים ולתלמידים, צמצום מספר תלמידי החינוך המיוחד הלומדים מחוץ לעיר, מענים טיפולים תוספתיים בכל גני התקשורת בעיר ופתיחת מערך חוגים לילדים עם צרכים מיוחדים.
רווחה ושירותים חברתיים:
תחום הרווחה זכה גם הוא להגדלה תקציבית, של 14 מיליון שקלים, וגם במסגרתו אנחנו רואים הרחבה של מענים לכל סוגי האוכלוסייה, בהם אזרחים ותיקים, משפחות, בני נוער ותושבים עם צרכים מיוחדים.
השנה, יצאה לדרך הקמתו של מעון יום תמר לאנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית והמרכז הרב תכליתי הראשון מסוגו בעיר נפתח עבור תושבים עם צרכים מיוחדים.
מרכז יום תמר
בנוסף, במסגרת התקציב החדש תקודם הקמתו של מעון יום שיקומי בשכונות 'עיר היין' ו'אגמים' ושיפוצו של מועדון החירשים. כמו כן, תחל הקמת מרכז יום לאזרחים ותיקים תשושים והחל תכנון ובינוי מבנה מרכזי לאגף הרווחה והשירותים החברתיים כחלופה למבנה קהילה הנוכחי.
ארווחה יחל ביוזמת 'טוב שכן קרב', במסגרתה ייבנה מערך לאיתור אזרחים ותיקים בודדים ללא עורף משפחתי. בהתאם לתוצרי המיפוי יותאם סל מענים אשר יבטיח: הפגת בדידות, ביטחון אישי ותזונתי ומניעת סיכון וסכנה.
בנוסף לכל אלו, יוקם מרכז עירוני למיצוי ביטוח זכויות ועוצמה – תעסוקה, ביטוח לאומי, ניהול תקציב, סיוע משפטי ועוד. תחל תכנית אב לאומית לטיפול באזרחים ותיקים וניצולי שואה ויורחב המענה למשפחות קשות יום ובני נוער בסיכון.
שיפור פני העיר – עידן חדש בניקיון:
כאמור, גם בתחום ניקיון העיר, פינוי אשפה וגינון, בוצעה הגדלה משמעותית של 25 מיליון שקלים, המהווה הגדלה מצטברת של 37 מיליון שקלים בשלוש שנים.
בהתאם לכך, תוגדל מצבת כוח האדם של עובדי הניקיון בעשרות עובדים, יוארכו שעות העבודה עד השעה 20:00 מידי יום, התווספו טנדרים לליווי סיירת הניקיון במערך פינוי האשפה והעיר תחולק לשני אזורים, צפון ודרום, בהם פועלים שני קבלנים נפרדים לפינוי מוטמנים.
בנוסף, יתווספו מנופי גזם כולל עוזר נהג, יצוידו המנופים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לצרכי בקרה ופיקוח מלאים. תתווסף מכונת טיאוט חדשה בעלת יכולת שאיבה וקיבולת גדולה יותר. יושלם פרויקט עגלות אשפה חכמות הכוללות צ'יפים מיוחדים המתריעים בפני מנהל האזור במידה ולא בוצע פינוי לעגלה. כמו כן, אוישו שישה מנהלי אזורים חדשים.
מעצבים עתיד בקהילה:
בשורות משמעותיות גם בתחום המענה לצרכי הקהילות השונות בעיר עם הקמתם של שני מרכזים קהילתיים חדשים בשכונות 'אגמים' ו'רמת כרמים', הרחבת מרכז קהילתי 'ברנע', שיפוץ מרכזים קהילתיים ושיפוץ הבריכה העירונית ובריכת 'וולדנברג'.
בנוסף, לראשונה מזה שנים תוקם תחנה לבריאות המשפחה בשכונת 'שמשון' ותשופץ טיפת חלב ברחוב 'קרייתי', על מנת להעניק להורים ולפעוטות את המענה הראוי להם.
מרכז קהילתי חדש
בני הקהילה האתיופית בעיר יוכלו ליהנות ממועדון חדש וייעודי עבורם לפעילויות הייחודיות שלהם וגם יוצאי חבר העמים בעיר ייהנו מהקמתו של בית פיס למורשת תפוצות ישראל (בית העולה) ומהקמת 'פארק הניצחון' בשדרות בן גוריון שיוקדש ללוחמים היהודים, אשר לחמו בגבורה במלחמת העולם השנייה. בשאר ימות השנה תתקיים במקום פעילות חינוכית של מורשת והיסטוריה עבור ילדים ובני נוער; כמו כן, הפארק ייתן מענה לדיירי שלושת הבניינים (דיור מוגן) בסמוך אליו. כמו כן, יוקם המבנה להנצחתו של הרב יוסף שרביט זצ"ל.
מהפכת התחבורה נמשכת:
כ-150 מיליון שקלים יושקעו במערך התחבורה העירוני, זאת בנוסף לקידום נושא התחנה המרכזית החדשה, למענה פועל ראש העיר ללא לאות. בתחום התחבורה הציבורית, במסגרת התקציב החדש יושלם ביצוע מסוף התחבורה הציבורית ברחוב 'רמז'.
יוקמו מעגלי תנועה חדשים – בסמוך לבית ספר 'אור חיה' (לכיש-קיסריה), בצומת מונטיפיורי-טרומפלדור, בכניסה לשכונת 'כוכב הצפון' ובאלי כהן-הלוחם ויוספו מאות מקומות חנייה חדשים ברחבי העיר.
מעגל תנועה בן צבי צפניה
כמו כן, יימשך שדרוג וחידוש כבישים ברחבי העיר – כביש הגישה לגן הלאומי (רחוב בן עמר) שנמצא כבר בשלבים מתקדמים, השלמת שדרות התעשייה, השלמת כביש אליעזר בן יהודה, רחוב הטוחן, רחוב עזרא יסודי ורחוב הציונות (מרידור-קדש). בנוסף, יבוצע תכנון שבילי אופניים לאורך שדרות מנחם בגין, יצחק רבין ואלי כהן.
השקעה בשכונות הוותיקות:
השקעה חסרת תקדים תיעשה בשיקום השטחים הציבוריים בשכונות הוותיקות: נאות אשקלון, נווה דקלים, נווה ים. כמו כן, כבר החלה בנייתו של פארק משחקים בשכונת כוכב הצפון וברחוב יוספטל בשכונת שמשון מתבצע שדרוג משמעותי לשטח הציבורי (מרכז שילון) כולל הקמת גן משחקים, תאורה חדשה, שיקום מדרכות ועוד.
עבודות פיתוח מתבצעות גם ברחוב אפרים צור בשמשון, הכוללות סלילה ופיתוח שביל גישה לבניינים, סלילה פיתוח ותאורת שביל המחבר בין אפרים צור למילרוד ושיקום כביש ומדרכות ברחוב ההסתדרות (סמוך לבית הספר 'מסילה').
תחום חשוב שיקבל מענה משמעותי הוא מענה להצפות החורף כאשר בימים אלו נמשך התכנון לביצוע פתרונות ניקוז בנקודות החמות, בעיקרם רחוב הנמר בשכונת נאות אשקלון.
כמו כן, יבוצעו שיפורים בגני משחקים בשכונות השונות כולל הצללות, הקמה ושדרוג מתחמים לבעלי חיים ברחבי העיר.
פרויקטים בתחום עיר חכמה:
במהלך החצי הראשון של שנת 2021 יושלם הפרויקט הכלל עירוני להתייעלות אנרגטית בתאורת רחובות, שיפורי תאורה ומיזמים דיגיטליים לתאורה חכמה, התקנת מערכות סולאריות בגגות מבנים והקמת תשתיות עיר חכמה.
נגישות לאנשים עם צרכים מיוחדים:
הוגדל תקציב הנגשת העיר ב – 8 מיליון שקלים. החל מהנגשת מוסדות חינוך, אתרים וחופי רחצה ועד שירות נגיש לכבדי שמיעה וחירשים – קיימת כתובת מייל ייעודית לפניות ומענה אונליין ומסכות שקופות לנותני השירות.
שימור אתרים היסטוריים:
לאחר שנים של התעלמות ממשאבי העיר הטבעיים והעתיקים, התקציב החדש מביא בשורה בנושא והעירייה תחל בשימור משמעותי של אתרים ברחבי העיר. תחל יצירת מוקדים המהווים משיכה לתיירות פנים וחוץ. יחל שילוב מערכי חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי.
בכל אתר יוצב שילוט עם מידע אינפורמטיבי אודות המתחם כולל מידע דיגיטלי ותיקי תיעוד באתר האינטרנט העירוני. בשיתוף נאמני השימור באשקלון, ובשיתוף המועצה לשימור.
בית האמידים – שימור ושדרוג בית האמידים והפיכתו למרכז צעירים ונוער. יחל ניקוי האתר והכשרתו לתחילת עבודה. בשיתוף עמותת העטלפים, רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים.
בית אמידים. צילום: מנחם לזר
חאן – שדרוג פנים המבנה כולל פינוי התכולה והפיכת המקום למוזיאון ומוקד תיירותי בשכונת מגדל ההיסטורית. בשיתוף האמנים המציגים במקום, רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים.
מקווה באבא סאלי – חישוף וניקיון ראשוני למקום על מנת לשפר את שימור המקום והפיכתו לאתר תיירותי (בשיתוף המועצה לשימור).
חצר הסרקופגים – שדרוג ועדכון התצוגה הארכיאולוגית כולל הצבת אלמנטים הרלוונטיים לעיר אשקלון ולסרקופגים, שדרוג ושיקום החצר כולל קירוי הבמה והגבהתו, שינוי פני הקרקע והוספת מדרגות המאפשרות גישה נוחה לבמה (בשיתוף מינהל השימור ותחום אוצרות המדינה).
רצפת הפסיפס (רחוב יקותיאל אדם) – שיקום ושימור הרצפה שדרוג סביב המתחם כולל פינות ישיבה והנגשה (בשיתוף רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים).
קבר השייח. צילום: דוברות העירייה
קבר השייח׳ – גידור המתחם ועבודת פרזול לשמירה על האתר ולמניעת ונדליזם, הצבת תצוגה ארכיאולוגית פתוחה כולל תאורה.
הקברים הרומיים (יפה נוף-משה דיין) – שיקום הקברים ושימור פנים המבנה, פיתוח סביבתי של האתר – פרזול וגידור (בשיתוף רשות העתיקות).
פרויקטים מיוחדים:
המדרחוב – הפיכת המדרחוב למוקד תרבות, מסחר ופנאי תוך הקמת דוכני רחוב לבעלי העסקים, ברי רחוב, עדכון הדקורציה במקום ושינוי תאורת הרחוב. המהלך יאפשר צמיחה כלכלית מקומית, העצמה של עסקים קטנים, עידוד התיירות וקידום תרבות פנאי ובידור.
פארק 'עיר היין' – על שטח של 600 דונם, מתוכם 300 בשלב הראשון. פארק ייחודי ששומר על המשאבים הטבעיים במקום ויחד עם זאת מציע חוויית בילוי שטרם נראתה כמותה בישראל. בפארק יוכלו התושבים ליהנות מחדשנות לצד ארכיאולוגיה, הופעות מוזיקליות לצד פעילויות אקסטרים, מתחמי אוכל לצד מתקני ספורט ועוד.
פארק עיר היין
פארק האקו ספורט בשכונת 'אגמים' – על שטח של 600 דונם. שילוב מרהיב ומהנה של ספורט, אקולוגיה וטבע, חינוך, פנאי ונופש. הפארק יכלול: אגם מלאכותי, אמפי, בית קפה, אכסניה, קמפינג, אזור פיקניק, בריכת חורף ועוד אטרקציות לכל המשפחה.
השלמת פרויקט המצפור הנבנה ברצועת החוף – בסמוך לשכונת ברנע ב ו-ג שיהווה נקודת תצפית, בילוי ופנאי מדהימה ממש על קו המים.
חוף רחצה מוכרז חדש, השביעי באשקלון – שיוקם ברצועת החוף הצפונית, בסמוך לשכונת עיר ימים', ישתרע לאורך 300 מטר ויכלול סוכת הצלה, סככות הצללה, מקלחות, דרכי גישה לחוף, כולל נגישות לאנשים עם צרכים מיוחדים, מקומות חנייה, ציוד הצלה ועוד.
שדרוג מרכז אפרידר (רחוב צפניה) – לצד שמירה על הייחודיות והאותנטיות של השכונה יעבור הרחוב הממוקם במרכזה של השכונה שדרוג והתעוררות מחדש. העבודות כבר החלו במעגל התנועה בן צבי-צפניה, שם תוקם מזרקה עם אלמנט פיסולי בשם 'מעוף הציפור' וכמובן גינון וטיפוח סביבתי.
הקמת הפיאצה – כיכר 'בן גוריון', (כיכר המזרקה), הולכת גם היא לשנות את פניה עם תכנון מחודש, השומר על המזרקה במרכז, ולצדה מציע פינות ישיבה ודקים לכל המשפחה.
שינוי תב"ע לשני אזורים מרכזיים בעיר – תכנון מחדש של אזור האצטדיון ושדרות בן גוריון – במקומם, יוקם פארק ירוק, מהנה ורחב ידיים הכולל מגורים ומסחר. האיצטדיון יועתק למיקום אחר; תכנון מחדש של שכונת מגדל כאשר התפיסה החדשה כוללת שינוי ייעודים וזכויות בנייה למגרשים ריקים במטרה לרענן את העסקים במקום וליצור תמהיל משולב עם מגורים ומסחר.
התחדשות עירונית:
לראשונה באשקלון, נכתבה תוכנית אב להתחדשות עירונית אשר הוטמעה ב-GIS העירוני לשימוש הציבור וקהילת היזמים. כמו כן, אושרה תוכנית תמ"א 38 בוועדה המקומית עבור 5 בניינים ברחוב שפירא וכעת ממתינה לאישור הוועדה המחוזית.
בנוסף, התקבלה החלטה תקדימית של רמ"י לטובת העיר אשקלון: הגדלת אחוזי הבנייה בקרקע משלימה – ניתן לבנות עד 60% מיחידות הדיור בפרויקטים של התחדשות עירונית במגרש השלמה המצוי מחוץ למתחם המתחדש.
כך ייראה רחוב שפירא. הדמיה: אדריכל בני מגדמן וישראלי גולד בע"מ
בשורה משמעותית נוספת היא העלאת שיעור הקרקע המשלימה בעיר אשקלון לעד 25% מכלל יחידות הדיור הכלולות בהסכם הגג לטובת התחדשות עירונית. הדבר ייצור כדאיות כלכלית ליזמים לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית, ייתן מענה להיעדר המיגון בשכונות הוותיקות וישפר את סביבת המגורים ואיכות חיי התושבים בשכונות הוותיקות.
צעירים והשכלה גבוהה:
תחום הצעירים עושה צעד נוסף בדרך להתפתחות משמעותית. העירייה תקדם את הקמתו של כפר הסטודנטים הכולל: בריכת חורף אקולוגית, חצר תרבות, במת מופעים, חדר אומנים, בריכת חורף, מרחב מוגן וכיתות לפעילות פרטנית וחברתית. כמו כן, תקדם העירייה את מיקומו החדש של מתחם HUB טכנולוגי, במדרחוב, שיכלול בתוכו עמדות עבודה אישיות, חדרי ישיבות, מטבחון/ בר משקאות וחצר אחורית.
בנוסף, ישנה הגדלה בתחום המלגות עבור סטודנטים תושבי העיר. תקציב המלגות גדל במיליון שקלים בשותפויות ובמהלך השנה תורחב פעילות השת"פים. כמו כן, נפתחו 100 תקנים לסטודנטים שיחנכו אנשים עם מוגבלויות. המלגות מוענקות לסטודנטים לתואר ראשון, שני והנדסאים על התנדבותם בקהילה ותרומתם לתושבי העיר מגילאי גן ועד הדור השלישי.
