רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט
רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

"אנחנו כבר לא הבנים של…": ניב ורועי ברקוביץ' הגיעו לאליצור איתו | ריאיון חגיגי

האחים רועי וניב ברקוביץ’ סוגרים מעגל ושניהם חוזרים לאשקלון, הפעם בקבוצת אליצור איתו אשקלון. רועי בתור מנכ”ל הקבוצה, וניב בתור שחקן. בריאיון חגיגי ומשותף הם מספרים על התכניות לעלות לליגת על, על הזיכרונות מאיתו שרביט, על החיים כילדים של אגדת הכדורסל מיקי ברקוביץ’ ועל הקריירה שעשו כדי להשתחרר מהצל שלו

בעוד כחודש ימים תצא לדרך העונה של אליצור איתו אשקלון, אחרי שזו עלתה אשתקד בצורה די משכנעת לליגה הלאומית. המנכ”ל אבישר מרציאנו הספיק לעזוב, כמוהו גם המאמן רועי בן יהושע, וחבר העמותה מיקי שרביט צריך היה להתחיל לשלוף שפנים מהכובע. רועי ברקוביץ’ הונחת כאן ומונה למנהל המקצועי, אחריו גם אויש תפקיד המאמן על ידי אבי סוכר, ובעקבות השניים הגיע גם האח של הראשון, ניב ברקוביץ’.

צמד האחים המפורסם כבר היה בקדנציות שונות באליצור אשקלון כשזו הייתה אימפריה בליגת העל, אבל עכשיו זה מעט שונה ממה שהכירו. שניהם מגיעים אחרי קריירות משחק מרשימות ואחרי שכבר עברו דבר או שניים בכדורסל הישראלי. רועי (36), הבוגר בין השניים, כבר הספיק לפרוש ובשנים האחרונות עבר לצד השני של הפרקט והתבסס כמנהל מקצועי ברמת השרון.

רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

כיום הוא מתגורר בתל אביב יחד עם אשתו ושלושת ילדיו. בקיץ הנוכחי הדברים זרמו מעצמם, וברקוביץ’ מצא עצמו אמון על בניית הסגל של אליצור איתו אשקלון. “האמת שאני פה קודם כול בגלל איתמר שרביט ז”ל”, הוא מסביר ונראה שיודע בדיוק לאן הגיע. “ההיכרות שלי עם איתו הייתה בשנה הראשונה שלי בבוגרים, שיחקתי פה בגלגול הקודם, והפנים הראשונות שקיבלו אותי באולם היו של ילד בן 18, של איתו. בשבילי הוא היה דמות מאוד מרכזית במועדון, הוא עשה את החיים הרבה יותר קלים לכולם”.

רועי, בהיותו מנהל מקצועי ברמת השרון, נקלע לשיחה מקרית עם מיקי שרביט והתעניין לגבי שחקנים ששיחקו באשקלון אשתקד מתוך מטרה להביאם לקבוצה מהשרון. “איכשהו השיחה התגלגלה לזה שניפגש ונעלה כמה דברים, ומפה לשם זה קרה די מהר והגעתי לכאן”, הוא מסביר על השתלשלות העניינים.

איתמר שרביט

לאחר הגעתו של רועי, להוריד את אחיו ניב (32) מליגת העל אל הליגה הלאומית אחרי עשור היה נראה כמו משימה שהופכת לאפשרית. בעונה האחרונה שלו בליגה הראשונה ניב לא ליקק דבש והפך לשחקן ספסל שלא מקבל יותר מדי דקות ממאמנו. באליצור הוא יודע שאמנם מדובר בליגה נמוכה יותר, אבל שבאשקלון יהיה לו יותר קל להביא לידי ביטוי את היכולות שלו ולהיות כינור ראשון ושחקן שחוזר להוביל.

אף שאחיו הוא האוטוריטה המקצועית במועדון, הוא דווקא מסביר כי לא רק רועי היה שיקול בהחלטה אלא שגם המאמן אבי סוכר היה גורם מרכזי. “הוא עשה לי הרבה שיחות במהלך התקופה שהייתי בחו”ל בחופשה. הוא התקשר אליי, ניסה לשכנע אותי והנה, גם הצליח. מאוד התחברתי לפילוסופיה שלו כמאמן כדורסל וגם כבן אדם. אחרי שיקולים של כמה קבוצות החלטתי לחתום באליצור איתו אשקלון, כמובן גם בגלל אח שלי. בנוסף, רציתי להחזיר לעצמי את ההנאה מכדורסל כי בשנה שעברה סבלתי מאוד מקצועית בהפועל אילת. רציתי שוב להוביל קבוצה. אני מקווה שנגיע כמה שיותר רחוק עם אליצור איתו אשקלון”. ברקוביץ’ ג’וניור גר בהרצליה, נשוי לרוני, והשניים מטפחים את בנם הקטן בן השנתיים דן.

“אני שמח שזה כבר לא ‘הבן של’, וזה פשוט ניב. ניב ברקוביץ’”

עוד כשהאחים ברקוביץ’ היו בבטן אימם שלי הם כבר ידעו שכדורסל זה ככל הנראה הייעוד שלהם בחיים. ככה זה כשאתה נולד לאבא כמו מיקי ברקוביץ’, אגדת כדורסל מהלכת, ויש יאמרו גם הכדורסלן הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. בבית תמיד שררה אווירת כדורסל, והשניים בחרו באופן טבעי ללכת בדרך של אבא והפכו את זה למקצוע. מהמשפחה הם קיבלו את התמיכה המרבית. ההורים הגיעו לכל משחק ומשחק, כך גם המשפחה המורחבת. “בגיל מאוד צעיר אני זוכר את עצמי מלווה את אבא שלי”, אומר רועי. “הייתי זורק לסל בצד בזמן שהוא היה מתאמן. נמשכתי למשחק בגיל צעיר, דמיינתי את עצמי משחק ולאט לאט זה באמת קרה, וזה נהיה יותר מקצועני. מה שחלמתי בתור ילד באמת התגשם”.

ניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

ניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

ניב: “גם אני יכול להגיד שמגיל צעיר אנחנו ביחד, מתלווים לאבא לכל האימונים והמשחקים. זה לא שהכריחו אותנו, פשוט הלכנו ברצון לאימונים ולמשחקים. זה כיף וזה כמו חיידק. כשרואים כל היום בבית משחקים ושמים לנו סל בבית, אז גם התאמנו תוך כדי. אולי קצת רמזו לנו עם הסל בחדר ועם הסל בחוץ, הייתה איזו רמיזה קלה (צוחק)”.

השם “ברקוביץ’” הולך יחד איתכם לכל מקום. זה טוב או רע להסתובב עם התווית הזו של להיות “הבן של”?
רועי: “האמת שזה כבר כל כך רחוק ממני, בתחילת הקריירה זה תמיד היה ‘הבן של’, אבל עכשיו אני כבר לא שם. בחמש השנים האחרונות הייתי ברמת השרון כמנהל מקצועי ובמחלקת הנוער בזכות עצמי. איך אני חי עם זה? אני לא מכיר משהו אחר. לא רואה בזה משהו חיובי או שלילי, זה שם, זה מה שאנחנו מכירים. בסופו של דבר לוקחים אותך כבן אדם שיכול לעזור למערכת, לא ייקחו אותך כי אתה הבן של מיקי ברקוביץ’”.
ניב: “אני לא יודע ולא מכיר מה זה לגדול עם אבא אחר. זה מה שאני יודע, זה מה שגדלתי עליו, אני רואה את זה כיתרון אדיר. יש כאלו שיגידו שזה פחות, שיש הרבה לחץ ושיש את כל ההשוואות האלה. אבל אני באמת יכול להגיד שאבא שלי הוא האבא הכי תומך שיש, הוא נותן את העצות הכי טובות, את האימונים הכי טובים, ואני הכי שמח שיש לי אבא כזה”.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשקלון? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באייפון


זה משהו שפותח דלתות?
ניב: “להפך, אני חושב שזה אפילו יותר קשה. כל מקום שאתה מגיע פותחים עיניים וחושבים שזה בגלל אבא ופרוטקציות. תמיד בנערים, נוער, נבחרות ישראל, הקניטו שאני שם בגלל אבא. זה משהו שנתן לי רק יותר דרייב כדי להוכיח שזה לא בגללו, שאני בזכות עצמי ויכול להצליח. אחרי קריירה כזו ארוכה אני שמח שזה כבר לא ‘הבן של’, וזה פשוט ניב. ניב ברקוביץ’”.

מה אבא חושב על שיתוף הפעולה בינכם עכשיו? הוא עדיין מעורב בקריירה של כל אחד מכם?
רועי: “אבא תמיד מעורב. הוא תמיד שותף ותומך, גם אימא ואחותי עדי. כל המשפחה מעורבת ומגיעה למשחקים, ועשינו לנו את החיים קלים עכשיו, קיבצנו את כולם לכיוון אחד לאשקלון”.
ניב: “אבא מאוד מעורב, הוא מגיע לכל המשחקים יחד עם אימא שלי וכמובן שגם אשתי רוני. הוא גם מעורב מאוד בכל ההחלטות, בקיץ אנחנו יושבים ביחד וככה יושבים ובודקים מה לעשות. הוא נותן לי עצות ותורם לי מהניסיון שלו. הוא גם שמח שבסוף חתמתי באשקלון ולא בקבוצה אחרת, ככה לא יהיו לו קונפליקטים אם אני ורועי נשחק אחד מול השני, אז עכשיו המשפחה מרוצה ורוצה בהצלחתה של אליצור איתו אשקלון”.

רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

“קהל כמו של אליצור שווה לא מעט ניצחונות במהלך העונה”

לפני 14 שנה הצטרף ניב ברקוביץ’ לקבוצת הבוגרים של הפועל חיפה-רמת השרון ופגש שם פנים מוכרות. באותה עת ניהל את הקבוצה אביו מיקי, ואחיו רועי שיחק בשורותיה. כעת, עם הצטרפות האחים לאליצור איתו אשקלון, הם זוכים לסגור מעגל כשהם מעט בוגרים יותר, כל אחד עם משפחה וילדים משלו ועם קילומטראז’ צבור. שניהם אגב גם ילידי חודש אפריל.

יש לכם פריווילגיה להיות באותו מועדון. איך תהיה התחושה שוב לשתף פעולה יחד?
רועי: “זה לא מוזר לי, זה קרה שהיינו שחקנים, ועכשיו הכובעים השתנו כי אני מנהל מקצועי והוא שחקן. אני חושב שזה יכול להיות משהו מדהים. קודם כול שחקן ברמה של ניב, שחקן ליגת העל ואחד הרכזים הטובים, זה משהו מדהים עבור המועדון. אני חושב שבגלל שאני מכיר אותו כל כך טוב, יודע איך לדבר ולגשת אליו ומה הוא צריך כדי באמת כדי להראות מה שהוא יודע, זה יכול להיות שילוב באמת מנצח. בסופו של דבר כולם ירוויחו”.
ניב: “נכון, היינו בתור שחקנים ביחד בעבר באותה קבוצה, אבל עכשיו הוא מנהל מקצועי ואני שחקן. זה כיף לעבוד עם אח שלך באותו מקום עבודה. אבל שיהיה ברור שאני לא רוצה לקבל הנחות ופלוסים בגלל אח שלי. אני כמו כל שחקן אחר, רגיל לחלוטין. אני רק מחכה לפתוח את העונה יחד איתו ויחד עם כולם”.

ניב, אתה מאמין שרועי יכול כמנהל מקצועי להביא הצלחה אחרי שבשנתיים האחרונות הוא די נכשל?
“לא יודע אם הוא נכשל, בשנה שעברה הוא הפסיד במשחק אחד את העלייה ללאומית, ולפני שנתיים הוא ירד ליגה עם רמת השרון. זו עונה פחות טובה אבל זה יכול לקרות לכל מאמן וקבוצה. קורה שדברים לא מתחברים. אני בטוח שהשנה הוא יצליח באשקלון וגם בעתיד”.
רועי: “אני תמיד מאמין ביכולת שלי ושל האנשים סביבי להצליח. לפעמים מבחן התוצאה הסופי הוא זה שקובע, אבל יש עוד דברים בדרך. אם לא הייתי חושב שאני יכול להצליח, אז לא הייתי מגיע לאשקלון”.

רועי ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

רועי ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

הייתה לשניכם כבר קדנציה באליצור אשקלון, שזה לא אותו מועדון שחתמתם בו עכשיו, אבל אני מניחה שאתה מכירים את האוהדים מקרוב. מה זכור לכם מהקדנציה ההיא?
רועי: “אני זוכר את הקהל של אשקלון כתומך וחם. אנשים שליוו אז את הקבוצה אני יודע שמלווים אותה גם עכשיו ושהיא חשובה להם. לדעתי הם חלק בלתי נפרד מהמועדון הזה. קהל כזה שווה לא מעט ניצחונות במהלך העונה. אני מאוד אשמח שהקהל יהיה מאחורי הקבוצה כי כולנו נמצאים פה למען מטרה אחת”.
ניב: “בקדנציה הקודמת גם לי האוהדים זכורים מאוד לטובה. אני זוכר אוהדים חמים מאוד שבאים לכל משחק, לכל מגרש לא משנה איפה זה נמצא. אחת הסיבות שחתמתי פה זה הקהל. מצחיק שראיתי בשבוע שעבר חלק מהאוהדים שאני זוכר אותם בתור ילדים ועכשיו הם כבר מבוגרים. זה אדיר. קיבלתי הודעות חמות בפייסבוק כשחתמתי, הודעות וואטסאפ שעשו לי עוד יותר כיף על זה שחתמתי פה. מקווה הם שיגיעו בהמוניהם העונה, כמו שהם תמכו בליגה א’ ובליגה הארצית”.

אוהדי אליצור איתו אשקלון. צילום: אורי קריספין

הקבוצה הוקמה לזכרו של איתמר שרביט, כמה אתם באמת מכירים את הסיפור סביבו?
ניב: “אני זוכר את איתו בתור בן אדם כל כך צנוע, חם, אוהב, מסור לעבודה שלו. השחקנים הכירו אותו באופן אישי והוא נתן את כל כולו, הוא התרגש מכל ניצחון ומכל הפסד, זה בן אדם שלקח הכול ללב. אני שמח שהוקמה קבוצה לכבודו, אני גאה להיות בה ולייצג אותה”.

רועי, מינית את אבי סוכר למאמן הקבוצה, יש אוהדים שזוכרים לו חסד נעורים ואת ההצלחה שלו כאן כשחקן, אבל יש גם את אלו שאומרים שכמאמן הוא פחות טוב. מה אתה חושב על זה?
“אני מאוד מעריך את הדעה של האוהדים, אבל אני חושב שאבי מאמן מצוין. אני מאוד מאמין במאמנים שהיו שחקנים, כי זה סוג אחר. הם מבינים את הנפש של השחקן ויודעים מה עובר עליו בכל רגע נתון. אני חושב שאבי יכול לעשות עבודה נהדרת, יש לו המון כדורסל, אני לא יודע אם תמיד הוא קיבל את ההזדמנות ואת הקרקע הנכונה כדי להוכיח את זה. אני פה כדי לעזור לו וכדי להביא את היכולות שלו, אני סומך על אבי. אני חושב שיחד עם הסגל שבנינו הקבוצה יכולה לעשות עונה מדהימה”.

אבי סוכר במדי אשקלון. צילום: פבל

יש הרבה בעיות עם האוהדים כרגע, אתם לא בדיוק משדרים איתם על אותו גל. מבחינתם הם רוצים למשל לראות את אסף אוחנה בקבוצה בכל מחיר, איפה זה עומד מבחינתך?
רועי: “שמעתי על זה, כן. גם לנו יש רצון לשמור על הגרעין מהעונה שעברה ואנחנו עושים מאמצים גדולים שזה יקרה. אני לא יכול לצאת בהצהרות שזה אכן יקרה, אנחנו מאחורי הקלעים עושים כל שביכולתנו שהדברים ייצאו לפועל ועדיין יישמר הגרעין, אבל לא כולו, כי אי אפשר לשמור את כל הסגל מן הסתם. אני מודע לרצון של הקהל, ואני מודע גם ליכולות שלנו מבחינה תקציבית, וזה משהו שצריך לקחת בחשבון”.

“המועדון הזה צריך להיות בליגת העל, אם לא השנה אז לפחות בשנתיים הקרובות”

לרועי ברקוביץ’ קריירה עתירה כשחקן כשהשיא היה הקדנציה שלו בהולנד, כאשר זכה באליפות (2007) ובגביע (2008) במדי דן בוש. במהלך שהותו בהולנד נתגלה בבדיקת שתן שלו חומר שיכול לשמש להסתרת חומרים אסורים. ברקוביץ’ טען כי מדובר בתרופה שהשימוש בה הותר לו, אך התאחדות הכדורסל ההולנדית גזרה עליו השעיה של 11 חודשים. מאוחר יותר קוצר עונשו לארבעה חודשי השעיה. אחיו ניב שיחק בעשור האחרון בליגת העל באופן רצוף. זה כלל את הפועל עפולה, הפועל חולון, מכבי אשדוד, אליצור אשקלון, בני הרצליה, עירוני נהריה והאחרונה שבהן, הפועל אילת. התחנה הבאה שלו היא כאמור קבוצת הכדורסל האשקלונית, שבשונה ממה שהורגל תשחק השנה בליגה הלאומית.

עם זאת, ברקוביץ’ ג’וניור טוען שהמעבר לא אמור להשפיע עליו יותר מדי ושלעובדה שלא מצא מקום בליגת העל יש סיבה מספיק טובה. “אני יכול להגיד שזה קיץ מוזר לכל השחקנים הישראלים בליגת העל”, הוא מסביר. “הגיעו המון מתאזרחים שבאו כביכול בזול ובאו לתפוס את התפקיד של הישראלים ואיתם גם עוד זרים. ליגת העל הפכה לליגה אמריקאית, ליגת פיתוח. את רואה כמות דלה של ישראלים מובילים, אם בכלל, אני לא חושב שיש ישראלי אחד שמוביל בקבוצות ליגת העל כי המאמנים יוצא שהם בוטחים יותר במתאזרחים ובזרים. לדעתי זה חבל, כי הבסיס צריך להיות ישראלים. איך ישפיע עליי המעבר? סבלתי מאוד מקצועית באילת, לא שיחקתי הרבה ולא נתנו לי את הדקות שהגיעו לי. השנה, אפילו שזה ליגה לאומית, אני מגיע רעב מאוד לשחק, להוכיח לכולם, להוביל קבוצה, ואני בטירוף שהעונה כבר תתחיל”.

יכול להיות שאם במהלך העונה תהיה לך הצעה מליגת העל, תרצה לעזוב?
“כרגע יש לי סעיף יציאה לליגת העל, זה הכול תלוי בסיטואציה. קשה לי להגיד עכשיו, כרגע אני כל כולי באליצור איתו אשקלון ואני רוצה בהצלחת הקבוצה. במידה ותהיה הצעה, נבחן את זה באותו רגע. כרגע אני מחויב לאשקלון”.

רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

רועי, מיקי וניב ברקוביץ'. באדיבות מגד גוזני, וואלה! ספורט

בוויז’ן שלכם, איפה מועדון כמו אליצור איתו אשקלון צריך להיות בעוד כמה שנים?
רועי: “אין לי ספק שמועדון כזה צריך להיות בליגת העל. עם עיר כזאת שאוהבת ספורט, יש גם כדורגל וגם כדורסל, עם לא מעט תושבים ומתקן כזה, אין שום סיבה שמועדון כזה לא יהיה בליגת העל. יש עוד דרך ארוכה וצריך לבנות תשתית מקצועית וניהולית לזה, כי בסופו של דבר כסף זה שם המשחק ברמות האלה. אנחנו עושים מאמצים לחפש גופים ואנשים שיתנו לנו ידיים וילכו איתנו את הדרך הזו. אם נמצא, אז אין לי ספק שהגוף הזה ייהנה וגם אנחנו”.
ניב: “זה מועדון עם קהל, ואין הרבה מועדונים עם קהל כזה תומך. אני מאמין שעם ההגעה של רועי זה ייתן להם דחיפה וניסיון, ויחד עם אבי סוכר, שהוא מאמן צעיר ורעב, אני אתן הכול כדי שהוא יצליח. יש גם עירייה תומכת, ככה שאין סיבה שהמועדון הזה לא יחזור לליגת העל. יכול להיות שאפילו השנה. השנה אפשר להפתיע ולעלות. המועדון הזה צריך להיות לליגת העל. אם לא השנה, אז לפחות בשנתיים הקרובות”.

מבחינתכם, מה ייחשב להצלחה העונה? המטרה תהיה להתמודד על העלייה?
רועי: “אנחנו מכוונים בשלב הראשון לפלייאוף 8-1. אני חושב שזו מטרה מאוד ריאלית עבור המועדון הזה, ומשם הכול יכול לקרות. הדברים מאוד נזילים, תלוי איך אתה מגיע ובאיזה כושר, עם שחקנים בריאים או פצועים. זה תלוי גם את מי אתה פוגש בפלייאוף, כל הדברים האלה משפיעים. הצלחה מאוד גדולה בשבילי תהיה להעפיל לפיינל פור”.

ברוח החג, מה תאחלו לעיר ולאוהדים של אליצור איתו אשקלון?
רועי: “אני מאחל לכולם שנה טובה ובריאה, אני מקווה שנוכל לגרום לעיר אשקלון לשמחה ואני מאוד אשמח שכמה שיותר אוהדים יעודדו ויתמכו בקבוצה, גם ברגעים הפחות הטובים. כמו שיש עליות, יהיו גם ירידות, וצריך להיות אחד בשביל השני ולעבור את התקופות הללו ביחד. שתהיה שנה טובה לכולם”.
ניב: “אני רוצה לאחל לעיר ולאוהדים שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שתהיה לנו שנה מוצלחת, שיבואו כולם למגרשים לתמוך בנו. אני בטוח שתהיה קבוצה שמחוברת לדנ”א של העיר, קבוצה לוחמת, כזו שנותנת את הכול על המגרש. הלוואי ותהיה לנו עונה גדולה ונגיע כמה שיותר רחוק”.

 


פאוור קאפל

מה התכונה הכי טובה של השני?
רועי: “הרוגע שלו, השקט הנפשי”.
ניב: “היושר שלו, הוא מאוד כן וישר וגם המסירות שלו לעבודה”

מה התכונה שטעונה שיפור?
רועי: “לפעמים לאנשים מבחוץ נראה שניב אדיש, אבל הוא הכי לא”.
ניב: “הוא טוב מדי, שזה כבר משהו לשלילה”.

משחק של איזו קבוצת כדורסל אחיך בחיים לא יפספס?
רועי: “של ברסה בכדורגל, זה יותר הכיוון”
ניב: “של אליצור איתו אשקלון”.

איזה מאכל אחיך הכי אוהב?
רועי: “שניצל ופתיתים”
ניב: “חומוס”

אם אחיך לא היה עוסק בכדורסל, במה הוא היה עוסק?
רועי: “הוא היה איש עסקים”
ניב: “אם לא עורך דין, שזה התואר שלו, אז כנראה מתופף, כי זה התחביב שלו”

איזה זמר אחיך הכי אוהב?
רועי: “ניב בהופעה של אברהם טל לא יודע אם הוא הכי אהוב עליו, אבל נזרום על זה”
ניב: “מייקל ג’קסון”

מה אחיך עושה לפני כל משחק?
רועי: “אין לו אמונות תפלות, הוא אוהב לנוח צהריים, זה משהו שהוא חשוב לו”
ניב: “נח טוב כדי להיות מרוכז”

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר