דלה איינוגבה, הפועל אשקלון, צילום אורי קריספין
"אני בטוח ב-100% שנשאר בליגה". איינוגבה. צילום: אורי קריספין

מהפכה: רק שני זרים בהפועל אשקלון בעונה הבאה

לאור הנהלים החדשים של מינהלת הליגות, הפועל אשקלון צפויה להיפרד משלל הזרים שפקדו אותה בשנה האחרונה, ומנגד תצטרך הקבוצה להצטייד ביותר שחקנים צעירים. כאילו כל זה לא מספיק, גם לא ברור עדיין מה יעלה בגורלו של המאמן הצעיר

פורסם בתאריך: 25.5.18 13:00

שבועיים לאחר סיום העונה של הפועל אשקלון סימני השאלה הם הדבר הוודאי ביותר במועדון הכחול. שחקנים חתומים אין, מעל המאמן חגה עננה, ואפילו הקהל לא צפוי לגדוש את היציעים בלאומית. את נושא היו”ר שאיננו זמן מה מתחנו, קימטנו וסרקנו מכל היבט אפשרי, ונכון לעכשיו לא ברור התקציב ואיך תיראה הפועל אשקלון מודל 2019/2018 בליגה השנייה.

אולי מוקדם מדי לומר, אבל לפחות כרגע הפועל אשקלון לא נראית כמו קבוצה שהולכת לעלות ליגה ולהסתער על המקומות הראשונים. דבר אחד בהחלט ברור ונוגע לכל קבוצות הלאומית: מנהלת הליגה מתכננת מהפכה של ממש.

בדרך ללאומית. שחקני הפועל אשקלון (צילום: אורי קריספין)

הרפורמה מדברת על הפחתת כמות הזרים לשניים בלבד החל מהעונה הקרובה. מעבר לכך, כל קבוצה תחויב לרשום בטופס המשחק לכל הפחות שישה שחקנים בני 23 ומטה. המטרה היא ברורה: להצעיר את הליגה הלאומית ולהפוך אותה לישראלית יותר. המשמעות עבור הפועל אשקלון היא קריטית ונחוצה.

בעונה הבאה שחקני הבית יהוו חלק מרכזי וחשוב בבניית הסגל ושלד הקבוצה ואף בקבלת דקות המשחק. ליאור חדריאן וטל מכלוף, שחקני הבית מהסגל של אשתקד, שלא ברור אם ימשיכו בעונה הבאה, כבר חלפו מעל פני גיל 23, אך עבור אלו שנמצאים בקבוצת הנוער מדובר בהזדמנות מצוינת לבצע קפיצת מדרגה. אוראל פיניה, יאיר הדר, שליאל אוזן, אוהד עטיה ודולב אברג’ל הם רק חלק מהשמות שצפויים להתרוצץ בעונה הבאה על הדשא של אצטדיון סלה, ולו לכמה דקות. כיוון שמנהלת הליגה לא מחייבת השתתפות דווקא של שחקני הבית, אשקלון עשויה לצרף גם שחקנים צעירים מבחוץ.

צ'אנס לשחקני הנוער. שחקני אשקלון (צילום: אורי קריספין)

אם כי כבר כעת גורם במועדון אומר כי תינתן עדיפות לשחקנים תוצרת בית. בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על כך שהפועל אשקלון בקדנציה הנוכחית בת ארבע השנים לא הצליחה להצמיח דור חדש של שחקנים שתפסו מקום בקבוצה הבוגרת. יתרה מכך, לא ניתן לסמן ולו שחקן בית אחד שעלה מהנוער וקיבל הזדמנות ממשית לתקוע יתד בהרכב הקבוצה. גם את שילובו של ליאור חדריאן, שקיבל את אפודת השוער הראשון כשהקבוצה שיחקה בליגה הלאומית לפני שנתיים, מייחסים לפציעתו של השוער הראשון דאז גליל בן שנן, שנפצע וגמר את העונה, ורק בשל כך חדריאן תפס את מקומו.

באשקלון יש מי שטוענים כי ההצלחות בשנים האחרונות הן אלו שלמעשה מנעו מהמאמן דאז יובל נעים להעניק אשראי לשחקנים צעירים וחסרי ניסיון ולהעדיף שחקנים בשלים יותר. כעת במועדון הכחול יצטרכו לדעת לחבר את שתי הנוסחאות יחד לאחת: שילוב שחקני בית תוך כדי אי-ויתור על היותה קבוצה מובילה בליגה הלאומית. מעבר להחלטת מנהלת הליגה הנוגעת לעונה הקרובה, נדמה שמסתכלים שם לטווח הארוך יותר.

ספסל הפועל אשקלון במשחק הירידה. צילום: אורי קריספין

כך למשל בעונת 2020/19 כל קבוצה תהיה רשאית לרשום זר אחד בלבד ותחויב לרשום בטופס המשחק לכל הפחות שבעה שחקנים בני 23 ומטה. שנה לאחר מכן מתן הדגש לשחקנים צעירים יקבל תנופה גדולה אף יותר, כאשר הקבוצות יחויבו לרשום שמונה שחקנים צעירים בטופס המשחק. מעבר לנעשה על כר הדשא, המנהלת לקחה על עצמה גם לעודד הגעת קהל למגרשים, ותאפשר החל מהעונה הקרובה כניסה חינם לנשים ולילדים עד גיל שמונה.

“זהו רגע חשוב עבור הליגה הלאומית המתחילה במסע למיצוב כליגה ישראלית, מרגשת וצעירה”, סיפר על כך ארז כלפון, יו”ר מנהלת הליגות. “ברצוננו להעצים את חוויית הצפייה של ילדים, נשים ומשפחות, וזאת לצד יצירת חממת גידול לשחקנים ישראלים צעירים. אנחנו מאמינים כי המהלך יעודד את ההשקעה בשחקני בית, שילובם ויצירת זהות קהילתית חזקה של המועדון. אני רוצה להודות למנהלי המועדונים שהתאחדו כולם לקידום הרפורמה החשובה הזאת, תוך ראייה ארוכת טווח של קידום הכדורגל הישראלי ורצון כן להצעיד את הליגה הלאומית קדימה”.

חדריאן יקבל את אפודת השוער הראשון?

אם ליאור חדריאן לא יקבל בעונה הקרובה את אפודת השוער הראשון בהפועל אשקלון, אין לו יותר מה לחפש בקבוצת נעוריו ואולי עדיף גם שיחליף מקצוע. הקולות שזעקו כבר העונה לבצע חילוף בין הקורות לא עזרו במיוחד, ונראה שבליגה הלאומית וכשהקבוצה עם הגב אל הקיר זו בדיוק ההזדמנות להעניק לחדריאן צ’אנס אמיתי. אשקלון תעשה טעות חמורה אם תחפש להביא שוער מבחוץ, ובכך תדחוק שוב הצדה את שוער הבית המוכשר שלה. הליגה השנייה מתאימה למידותיו של חדריאן, אם רק תינתן האפשרות להשתפשף ולצבור עוד קצת ניסיון.

זכה לתשבוחות. חדריאן (צילום: אורי קריספין)

אמנם המהפכה שמבצעת מינהלת הליגה מתייחסת לשחקנים צעירים שגילם נמוך מ-23, ולכן הדבר אינו נוגע לחדריאן, שכבר חגג 27, אך בכל זאת ניתן יהיה לבנות כאן לראשונה זה תקופה ארוכה שלד של שחקני בית בראשותם של חדריאן ומכלוף, שיוכל להיות הבסיס לשנים הבאות.

מי יהיו שני הזרים של הקבוצה?

לאור העובדה שאשקלון ירדה לליגה הלאומית וכמות הזרים שניתנת היא שניים בלבד, כך גם ברור שרוב הזרים לא ימשיכו בעונה הבאה בהפועל אשקלון. אם להסתמך על העונה האחרונה, הרי שהראויים ביותר להמשיך עם הקבוצה ולתפוס את משבצת שני הזרים הם מירקו אורמוש וברניסלב יובאנוביץ’ שהפגינו יציבות מסוימת. אם אכן אנשי אשקלון יצליחו להשאיר אותם במועדון, זה כבר סיפור אחר. לא בטוח שהשניים יסכימו לרדת ליגה ואולי ינסו לחפש את מזלם במועדון אחר בליגת העל. ברור לכול שהרצון של אשקלון יהיה לנסות ולהשאיר אותם.

אורמוש. צילום: אורי קריספין

המשמעות היא שככל הנראה הזרים האחרים: דלה איינוגבה, מילן סמיליאניץ’, ולדימיר דבאלישווילי ודוד מנגה ייפרדו מהמועדון. למען האמת, גם אם ניתן היה להחתים שלושה זרים בלאומית, ספק גדול אם אחד מהארבעה האחרונים היה מקבל הצעה להארכת חוזה עקב העונה החלשה שסיפקו. כך או כך, שני הזרים יהיו חייבים להיות מספיק איכותיים וברמה אחת מעל הישראלים כדי שאשקלון תתפוס מקום בצמרת הגבוהה.

מי יעמוד על הקווים?

כמעט כל האוהדים ואנשי הספורט שותפים לתחושה שמסאי דגו סיים את תפקידו בהפועל אשקלון. צריך לקרות משהו מאוד יוצא דופן על מנת שאנשי העירייה והנהלת הקבוצה יחליטו להעניק לו קרדיט מחודש אחרי שלא הצליח לשנות ולו במאום את אופי הקבוצה ואת סגנון המשחק שלה מאז קיבל את המושכות לידיים.

מסאי דגו. צילום: אורי קריספין

מעבר לכך, הרי שהוא לא צלח את המשימה שלשמה הובא, והיא: להשאיר את הקבוצה בליגת העל. חלק גדול בקהל האשקלוני משווע למאמן מסוג אחר, משכבת גיל בוגרת יותר, בעל ניסיון ועם אופי דיקטטורי שידע להרביץ תורה בשחקנים. אנשי אשקלון עדיין לא החליטו על זהות המאמן, ואף טרם נעשתה פנייה למאמנים הפנויים בשוק, אך לא צריך להיות נביא כדי להבין שאלי כהן "השריף", אלישע לוי או אפילו פיני עייש הם מועמדים ראויים שנמצאים על הכוונת.

הקהל יצליח להרים את עצמו?

הקהל של הפועל אשקלון חווה בעונה האחרונה אכזבה קשה מקבוצתו. האוהדים ציפו שהמועדון יצליח לתקוע יתד חזק בליגת העל, ובכך יהפוך למועדון לגיטימי בליגה הראשונה. אלא שהעונה הלכה הפוך לחלוטין מהתקוות, שהתחלפו במהרה לייאוש. זה התבטא היטב בקרחות ביציעים ובהלך הרוח הפסימי ברחוב הספורטיבי וביציעים. עד כדי כך שגם בעונה הבאה לא ברור כלל אם נראה התגייסות של הקהל. סביר להניח שרק במשחקים מכריעים הוא יגיע בהמוניו וידחוף את הקבוצה. זה הקהל האשקלוני, כשיש עניין – הוא מגיע, וכשאין – הוא יעדיף להתרכז בצהרי יום שישי בהכנות לערב שבת. ואם המחאה נגד השלטון העירוני תימשך, בכלל צפוי להיות שמח בעונה הקרובה.

 אוהדי אשקלון (צילום: אורי קריספין)

לפי מצב העניינים הנוכחי, עד שלא יגיע מתעניין פוטנציאלי לרכוש את הקבוצה ועד שלא תתקבל הודעה רשמית מצד העירייה כיצד היא מתכוונת לנהוג כדי להביא אחד כזה, הקהל לא יעשה חיים קלים לאנשי הקומה הרביעית, וזה כמובן אמור להשליך גם על מצב הרוח ביציעים. כך או כך, המוטיבציה והאדרנלין שהיו קיימים באוהדים לפני ארבע שנים הולכים ואוזלים, ועושה רושם שהעניין שיש בקבוצה הולך ופוחת.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר