בשכונת שמשון (עתיקות) באשקלון, באזור הרחובות יוספטל ואפרים צור, תוכנן פרויקט ‘פינוי בינוי’. כזה שישנה את פני השכונה, יכלול ריאות ירוקות, פארקים, שדרוג תשתיות ובנייה חדשה לגמרי של הבניינים, שעומדים שם עשרות שנים ומתפרקים מכובד השנים וההזנחה.
הדיירים התבשרו על הפרויקט הגרנדיוזי לפני כשנתיים, לטענת היזמים הם קיימו כנסים לדיירים, בהם הציגו מצגות מושקעות, גרפים ותמונות אילוסטרציה. לא עוד שכונת עוני מלוכלכת ומתפוררת.
צילום: אורי קריספין
“זאת סכנת נפשות של ממש”
מדובר בפרויקט רחב היקף, שכולל 1600 בתי אב, בנייה מחדש של הבניינים ולמעשה הקמה של שכונה חדשה מהיסוד, שתכלול בסופו של תהליך כעשרת אלפים יחידות דיור. לצורך כך פעלה החברה ‘נתנאל התחדשות עירונית’ על החתמת דיירים על הסכמה ראשונית וכן הציבה משרד בשכונה. אלא שאז החלו לצוץ בעיות ומכשולים בלתי צפויים. “עברנו שלב מאוד קשה של החתמת הדיירים. לא היה קל לקבל את הסכמתם, מדובר באוכלוסייה מורכבת, יש כאן הרבה קשישים שאינם צלולים וצריך לאתר את האפוטרופוסים שלהם. יש כאן דירות בשכירות שרק הבעלים שלהם יכולים לחתום, יש דירות עמיגור, הכל מהכל”, מסביר שלומי לנקרי, מנהל הקשר עם הדיירים בפרויקט. “בינתיים הכל תקוע כי העירייה לא חותמת על האישור הסופי של התכנית ורק אחרי החתימה זה יכול לעבור לועדה המחוזית”. ואם לא די בכך לטענת החברה התברר כי העירייה הוציאה למכרז אחד מהשטחים הסמוכים, שהיה אמור לשמש את הפרויקט ונמכר בינתיים לידיים פרטיות. “גילינו את זה ממש במקרה ואין לנו מושג איך זה קרה ולמה. בשביל להבין את חומרת העניין צריך להסתכל על התמונה בכללותה. אנחנו מקימים פה שכונה חדשה, מספר התושבים בה הולך לגדול בצורה משמעותית ביותר ולכן צריך לפתח תשתיות ולהקים מוסדות ציבור וחינוך. לצורך כך אנחנו זקוקים לכל השטח הזה וברגע שלוקחים לנו חלק ממנו אחנו בבעיה רצינית”, מסביר לנקרי. הוא הגיע לעירייה על מנת לקבל תשובות אך לטענתו לא זכה למענה. “העבירו אותי מקומה לקומה ובשורה התחתונה לא היה עם מי לדבר. לא ברור מי החליט להוציא את השטח למכרז, מי חתם על זה ולמה לא שאלו אותנו כשידעו שזה שטח שנועד לטובת הפרויקט”.
שלומי לנקרי. צילום: אורי קריספין
לנקרי, שמלווה את השכונה ואת הפרויקט כבר חודשים ארוכים, מספר שככל שחולף הזמן המצב במקום רק הולך ומחמיר. “צריך להגיע לכאן בשביל להבין איך אנשים חיים פה, זאת סכנת נפשות של ממש. לא פעם הענקנו סיוע בהתנדבות, כי בלתי אפשרי לעמוד מהצד ולראות את ההזנחה והסבל של דיירי המקום. אנחנו פה בשביל הדיירים, אנחנו האבא והאמא של השכונה הזאת ונותנים מענה לכל דבר ומטפלים בכל ההליכים הבירוקרטיים והבעיות. אנחנו כבר רוצים להתחיל לעבוד ולהביא את הבשורה למקום, אבל מונעים מאיתנו וככל שעובר הזמן הבעיות רק גוברות. יש כאן הזדמנות לעשות משהו טוב ובמקום להרים את הכפפה רק מערימים קשיים”, הוא אומר.
שנים של הזנחה. צילום: אורי קריספין
כאשר הוא הגיע לשכונה בפעם הראשונה, הוא מספר כי נרתע מעט, “לא ידענו מאיפה להתחיל והאם זה אפשרי, הכול היה נראה שונה ואולי קצת מפחיד, אבל משהו משך אותנו לתוך השכונה להיכנס ולא לצאת ממנה. התחלתי לעבוד על דירה ועוד דירה ולאט לאט גילינו שיש פה אנשים טובים וחמים שמגיע להם לחיות בכבוד ובתנאים הרבה יותר טובים, למרות שחלקם נראו מיואשים מכאב על מצב השכונה. אני מכיר כל דייר ודייר חלקם כיום חברים שלי, כל בניין ובניין עלייתי וירדתי אותו עשרות פעמים, ובלי להתבייש אין מישהו שיכול להגיד כיום שהוא מכיר את הדיירים יותר טוב ממני. השכונה הזו נתנה לי שיעור לחיים ואני אומר את זה כדי שהאוזניים האטומות ידמיינו להם איך זה לחיות בשכונה כזו שכונה שיש בה אנשים טובים שיש בה הכול אבל כאילו מישהו מעניש אותם ואומר להם זה הגורל וכך תחיו לנצח. מצב השכונה כיום הוא קטסטרופלי מבחינת תשתיות: הצפות, נזילות מגגות לדירות, ריחות של ביוב, בניינים רעועים, חדרי מדרגות שבורים, ללא חשמל בחדרי המדרגות, ללא גישה מינימלית לנכים, לכלוך יום יומי, צמחיה שגדלה לה, עכברים, חולדות, ילדים שאין להם גן בטיחותי אחד לשחק בו, כבישים עם בורות, הזנחה חמורה של הרשויות ברוב הדברים והייתי אומר שההזנחה הזו היא פשע בעיקר כאשר רואים שהרשות בונה כיכרות בברנע, משקיעה בצמחייה, מגדילה כבישים ואולי משפרת את פני העיר מכספי התושבים רק לא בשכונות שבאמת צריכות ודורשות”, אומר לנקרי.
צילום: אורי קריספין
"הכל תקוע"
בשבוע שעבר נפגשו לנקרי ונציגי החברה עם ריימן פולאט, מנהל חטיבת התחדשות עירונית של החברה הכלכלית, שבמסגרת תפקידו מנהל את קידום הפרוייקטים כדוגמת ‘פינוי בינוי’. “הגענו בצורה מסודרת עם כל המסמכים והתכניות ועם האדריכלית של הפרויקט, שהציגה את כולו לפרטי פרטים. אני חייב להגיד שזה פרויקט שתוכנן בקפידה וכל פרט נלקח בחשבון, על מנת לתת את המענה הראוי והטוב ביותר לתושבים”, אומר לנקרי.
במסגרת הפגישה ביקשו אנשי החברה גם תשובות בעניין השטחים שיצאו למכרז, אך לטענתם גם משם יצאו עם סימני שאלה גדולים אפילו יותר. “ריימן נותן לנו שירות נהדר ואין מילה אחת רעה להגיד עליו, אבל בעניין הזה עדיין נותרנו בערפל. נאמר לנו שזה לא קשור אליו ולא לחברה הכלכלית, שזה עניין של העירייה ולשם אנחנו צריכים לפנות ושוב חזרנו לנקודה ללא מוצא. עד היום לא ברור האם השטחים האלה אכן יצאו למכרז והאם הם נרכשו, אף אחד לא סיפק לנו תשובה רשמית, אז אנחנו ניזונים משמעות ומבינים שאכן כך קרה. זאת ממש סטירת לחי ואם זה נכון נצטרך לחשב דברים מחדש”, אומר לנקרי.
שלומי לנקרי. צילום: אורי קריספין
את חוסר שיתוף הפעולה עם העירייה הוא מקשר לפרשיות האחרונות בהם מעורב ראש העירייה ואל העובדה שלאחרונה הוא הושעה מתפקידו. יחד עם זאת מסרבים בחברה לקבל את העניין הזה בהבנה. “הכל כאן נופל בין הכיסאות, אין תשובות ואין חתימה על הפרויקט. אם ראש העיר נמצא בבעיה אז שימנו מישהו אחר לטפל בעניינים הללו, לא יכול להיות שכל העיר תיתקע ומי שישלם את המחיר יהיו בסופו של דבר התושבים”.
“קשה מאוד לעבוד בצורה כזאת”
לטענת לנקרי, הגורם היחיד שנותן, כאמור, מענה לאנשי החברה הוא מנהל החטיבה להתחדשות עירונית בחברה הכלכלית של אשקלון, עו”ד ריימן פולאט, שהשמיע השבוע גם הוא ביקורת בנוגע להתנהלות העירייה, אך זהירה.
ריימן פולאט. צילום: אורי קריספין
“נפגשתי עם נציגי החברה וראיתי את התוכניות, אבל צריך להבין שמדובר פה בפרויקט בהיקפים חסרי תקדים, עשרת אלפים יחידות דיור חדשות. זה משהו חריג בהיקף שלו ולכן ההיערכות לכל הדבר הזה היא אחרת ודורשת יותר זמן”, הוא מסביר. “אנחנו רק בתחילת התהליך וחסרים עוד הרבה דברים בשביל לצאת דרך. ביקשתי שיציגו לי את חתימות הדיירים ועדיין לא קיבלתי, בלי זה אנחנו לא יכולים לזוז מילימטר. כמו כן נדרש מהם לערוך כנס לתושבים, הסביר וליידע וגם זה עדיין לא נעשה. בנוסף ביקשתי דו”ח כלכלי, על מנת לוודא שאכן הפרויקט הזה כדאי לקבלן המבצע ושלא יקרה מצב שבו הוא ינטוש הכל באמצע. מבחינתי כרגע אלה הדברים שחסרים ואני הולך איתם יד ביד, אני הראשון שרוצה בהצלחתו של הפרויקט הזה”.
בנוגע לפרשת הקרקע שיצא למכרז, טען פולאט שהדבר אינו בשליטתו אך מאשר שאכן נעשה מהלך שכזה. “אני יודע שזה אכן יצא למכרז ונמכר”, הוא אומר. “לצערי זה היה ללא תיאום, למרות שברור היה שהשטחים הללו נועדו לצורך הפרויקט. זה למעשה רק חלק מהמלחמה שאני מנהל לאחרונה, במטרה ליצור מדיניות עירונית ולצורך כך אני צריך תקציב שעדיין לא ניתן לי. קשה מאוד לעבוד בצורה הזאת, קשה לי וקשה לעיר כולה. אני מרגיש שעובדים בלי תכנון והכל נעשה ‘על הדרך’ ומבחינתי כרגע התושבים לא מקבלים את מה שמגיע להם וחבל. פגשתי 40 יזמים שמעוניינים לעבוד ולקדם את העיר, כולם רק מחכים למדיניות ולתקציב ולא מדובר בסכומים גדולים”, אומר פולאט.
כינוס דיירים בפרויקט
משלמים את המחיר
בתווך שבין הפוליטיקה לבירוקרטיה, לפרשיות השחיתות וההשעייה עומדים הנפגעים העיקריים והם דיירי שכונת שמשון, שמחכים בקוצר רוח שמישהו יתעורר שם. “אנחנו חשים תחושת תסכול גדולה מאוד וחוסר אונים מוחלט”, אומרת ולנטינה פטוב, יושבת ראש ועד הדיירים באחד הבניינים. “אנחנו מדברים על זה כבר שנתיים, אני אשת הקשר בין החברה לדיירים ואני גם עוזרת להם בתירגום, כך שאני מלווה את העניין הזה מתחילתו. עצוב שזונחים ככה את התושבים הותיקים ודיירי השכונות החלשות, הם פשוט מתוסכלים”. כמו לנקרי גם ולנטינה מספרת על תנאי מחייה קשים ביותר ועל סכנת חיים של ממש. “הכניסה לבניינים בלתי אפשרית, יש כאן אנשים מבוגרים שפשוט לא יוצאים מהבית כי חוששים למעוד. יש פה פיצוצי צנרת וביוב חדשות לבקרים, אף אחד לא מטפל והכל רטוב. בבניין שלנו היה פיצוץ מים, שגרם לרטיבות קשה וחלקים של טיח נחתו לנו על הראש מהתקרה. ראינו בפרויקט הזה בשורה של ממש, הוא נתן תקווה לקשישים שמתגוררים פה שיהיה טוב יותר, אבל לצערי ככל שחולף הזמן המצב מחמיר ולאף אחד לא אכפת”.
צילום: אורי קריספין
לנקרי מוסיף כי החברה משקיעה המון כדי לשנות את המצב הרעוע של השכונה, “חברת ‘נתנאל התחדשות עירונית’ הוציאה תוכנית אב שעולה מאות אלפי שקלים ושתשנה פה את המאזן לחיובי, תפתור את בעיות הצפיפות ותגדיל לבעלי הדירות את הדירות. השינויים יהיו משמעותיים ביותר, יהיו המון שטחים ציבורים, שטחי תעסוקה ומקומות עבודה, שטחים ירוקים, המקום יהיה דוגמא לדורות הבאים ולמקומות אחרים. אנחנו יודעים שזה לא תוכנית למחר בבוקר אבל אם הרשויות יעודדו את התוכנית 70% מהדרך אנחנו נעבור ונחסוך המון זמן והפרויקט יצא אל הפועל”, הוא אומר.
שלומי לנקרי. צילום: אורי קריספין
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "הפרוייקט אינו "תקוע". החברה המדוברת נתבקשה, על ידי החטיבה להתחדשות עירונית, להעביר מספר אישורים, בהם חתימות דיירים ותכנון הפרוייקט, ולעמוד בסטנדרטים מסויימים שלאחר מסירתם, תידון בקשתם כמקובל".
