היום זה נהפך להיות עובדה: עיר שרוצה להיות על המפה ולארח מופעי מוזיקה גדולים חייבת בתקן אמפיתיאטרון מרשים ומפואר. ולנו יש אחד כזה, במיקום מושלם, בפארק בין הארכיאולוגיה של אשקלון העתיקה ומול אוויר הים. לא סתם בחרתי לשים זרקור על האמפיתיאטרון בפארק הלאומי. הוא פשוט לא מתפקד מאז שעצרו את פסטיבל בריזה. האמן שהיה הכי מזוהה עמו הוא שלמה ארצי, שפקד כל קיץ את אשקלון, הביא אליה אלפים מכל אזור הדרום והיה פותח את המופע ב:מילים “ערב טוב אשקלון!”
מאז השלטון האחרון רצה להקים פסטיבל חדש: “דרום עולה”, שלא יהיה מזוהה עם שלטון וקנין הישן. שלושה ימים מרוכזים של הופעות בסוכות עם השקעה תקציבית מטורפת שמתרכזים לטובת אותו פסטיבל, ובשאר השנה אירועים קטנים אחרים. פקדתי את הפסטיבל לאורך השנים, אווירה טובה בטיילת שלנו והופעות רבות חינם לציבור.
ועדיין, תחושת ה”כן, אבל” נמצאת. באופן אישי, אני מאמין שעדיף לשלם כסף לכרטיס כדי ליהנות מהופעה ברמה ומחוויה של קבלת שירות. עם כל הכבוד לאמנים המגיעים בחינם לטיילת, אין איפה לשבת, אתה עומד על אבני חצץ, מסתירים לך מסביב, ואתה חוזר הביתה עם כאבי גב. יום אחרי, כבר ויתרתי ולא הלכתי.
כמה אמפיתיאטראות חדשים הוקמו בערים אשדוד ובאר שבע. הם מהגדולים בישראל ומאובזרים בכיסאות ובכניסה ויציאה נוחות. באשדוד האמפי יכול להכיל עד 8,500 צופים ובבאר שבע בין 12-10 אלף צופים. האמנים הגדולים ביותר בישראל מגיעים להופעות בחודשי הקיץ וממלאים את המקומות: עידן רייכל, אייל גולן, שרית חדד, תיסלם, להקות מחו”ל, מופעי אופרה וכמובן שלמה ארצי האחד והיחיד. האמפי בבאר שבע אירח השנה את מופע ה-70 למדינת ישראל.
הבעיה היא שהאמפיתיאטרון באשקלון שייך לרשות הטבע והגנים. העירייה לא משתמשת בו למופעים לציבור הרחב בחודשי הקיץ, וככה נוצר מצב שאמנים לא פוקדים את העיר ומדלגים עליה לערים השכנות, שבהן יש מקום חדש ומאובזר היטב, שאפשר למכור בו כרטיסים למופעים.
נוסף לכך, האמפי בפארק לא מתאים לרוח התקופה. מקומות הישיבה בו הם מבטון ולא כיסאות ומאחורה יש דשא שאפשר להתפרס עליו. ובטוח תמיד יהיו כאלה שיבחרו לעמוד ולא לשבת על הדשא ויסתירו לצופים האחרים. האמפי חייב לעבור שדרוג ולהיות מותאם ל-2018, וצריך לטפל גם באקוסטיקה טובה. מדובר בשטח עצום שלא מנוצל כמו שצריך. את הדשא צריך להישאר לכרטיסי העמידה.
האמפי באשדוד הוקם בהשקעה של 70 מיליון שקלים של העירייה. ביקרתי שם לראשונה לפני שנתיים ונדהמתי ממקום חדש ומושקע ומהאווירה הנעימה בתכנון שלו. האמפי בבאר שבע הוקם בהשקעה אדירה עם ממשלת ישראל, קק”ל ומפעל הפיס, והוא האמפי הגדול מסוגו בישראל. כאמור, הוא מיועד לכ-12 אלף צופים, משתרע על שטח של 105 דונם, מתאים למופעי ענק בשילוב טכנולוגיה חדשנית. בגב הבמה יש מיצג אורות ראשון מסוגו בישראל, הבנוי מ-7,800 נורות לד ונשלט באמצעות מחשב.
בעתיד מתוכנן לקום אמפי גם בנתיבות, ובינתיים אצלנו, הגן יישאר נעול. אז כדי שהאמנים יחדלו מלדלג עלינו ונזכה למגוון תרבותי של מופעים שאפשר לחלום עליהם ולקבל רק בקיסריה, הגיע הזמן שהעירייה תתפעל את המקום ומחלקת האירועים תפעל במהלך השנה להביא מופעים גדולים לעיר, מופעי תרבות מחו”ל, של ג’אז, רוק ומה לא.
האמפיתיאטרון בפארק הוא אחד מהסמלים שמזוהים עם אשקלון, כפי שלקיסריה יש את שלה, גם אשקלון על המפה. הנושא כרוך ביוזמה ובפעילות עירונית ענפה שלא מסתמכת על חברת הפקות. אין צורך להדפיס שלטי ענק שמעטרים את הטיילת כל שנה אלא פשוט לפתוח את המקום בהשקעה לא גדולה, כי הבסיס כבר קיים, ולצאת במופעים שימשכו את הקהל בכל הדרום ובכלל מישראל אלינו לאשקלון. עלו בעבר טענות על כך ש”דרום עולה” מביא אליו לעיר המון תושבי חוץ, ובכך דרך הקופה העירונית שתושבי העיר משלמים מיסים, תושבי חוץ מקבלים בחינם הופעה. תתארו לכם שיתוף פעולה עם חברת “זאפה” ופתיחת שלוחה אצלנו באשקלון. עם “אמפי שוני” בבנימינה זה עובד מצוין.
אין מה לפחד ממכירת כרטיסים. ראיתי איך הקהל האשקלוני נהר בהמוניו למופע של אנריקו מסיאס, ולרגע לא הושמעה טענה שזה לא בחינם. אני בטוח שכולם ישמחו למופעי מוזיקה באוויר הפתוח של הפארק הלאומי. מה גם שזה לא מייצר הפסדים וגם מעניק חוויית משתמש נעימה דרך ההשקעה של האמן שיודע שהקהל הגיע לאחר ששילם על כרטיסים ממיטב כספו. לפארק הלאומי יש קסם משלו, הוא מעורר געגועים לעבר, למופעי מוזיקה טובה לצד בירה קרה בקיץ האשקלוני, מגיע גם לנו.