הסיפור שלפניכם מעורר שאלות לא פשוטות על המערכת המשפטית, על התנהלות הפרקליטות ועל חקירות המשטרה. זהו סיפור על משפט שהחל לפני 8 שנים, נגד תושב האזור, סוכן מוסד לשעבר ואסיר ציון בן העדה האתיופית, עם עבר מפואר ואות הוקרה מראש הממשלה, שיום בהיר אחד נעצר על ידי בלשי ימ"ר בחשד ששידל לרצח, ונחקר כאחרון העבריינים.
לפני מספר ימים, ולאחר משפט שנערך על גבי מספר שנים, הוא יצא זכאי. עורך דין רובי גלבוע מאשקלון שייצג את הנאשם, סיפר ל'כאן דרום' על ההתנהלות של הפרקליטות והמשטרה לאורך כל המשפט, והעלה תהיות על תהליך החקירה, בעיקר, בשל מוצאו של הנאשם.
תיק שהתנהל בחומרה
בבסיס משפט זה עומדים שני נאשמים תושבי האזור, בשתי פרשות שונות שקשורות אחת בשנייה: הנאשם הראשון – א', (שיוצג על ידי עו"ד הרצל סמילה), והנאשם השני, ג', סוכן המוסד לשעבר, שיוצג כאמור ע"י עו"ד גלבוע.
ג' כאמור, הינו אסיר ציון לשעבר. לפני שנים הוא נקרא ע"י המוסד לצאת לסודן ולסייע בהעלאת יהודים לארץ. הוא סיכן את חייו, ואף נתפס שם, שהה בכלא ועבר עינויים. הוא פעל תחת שם בדוי, וסייע לאלפי יהודים לעלות לישראל. על פועלו הוא זכה לאותות הוקרה, מדליה מהמוסד, אות הוקרה מראש הממשלה, והערכה רבה מכל הקהילה שלו, שמכירה בו כגיבור. את גודל הבושה שהרגיש כשנחשד בשידול לרצח, קשה לתאר במילים.
הפרשה החלה בשנת 2015, כאשר שני תושבי הפזורה העבירו מידע לימ"ר נגב לפיו סוכן המוסד לשעבר (ג') וחברו – (א'), גם הוא בן העדה האתיופית, מתכננים לרצוח את מ', אשתו לשעבר של א' ואת בן זוגה החדש. המידע שהעבירו הוביל לכתב אישום נגד כל אחד מהנאשמים: האישום הראשון נגד א' שנאשם כי נהג להתעלל באשתו עת שהיו נשואים, והאישום השני נגד ג', שנאשם יחד עם א', בקשירת קשר ובשידול לרצח, כאשר ג' נחשד כי תיווך בין א' לבין הרוצחים הפוטנציאליים.
תעודת אסיר ציון לג'
האישום הראשון מבוסס בעיקר על עדות המתלוננת, עדות חברים וחברות, עובדים סוציאליים וחוקרי משטרה. האישום השני, נגד ג' – שבעניינו התכנסנו, מבוסס על עדויות שני תושבי הפזורה, וראיות אחרות. אלא שלגביו בוצעה פעילות משטרתית שהביאה תעודת חיסיון, וגם התדיינות רבה במשפט – לנוכח דרישת עו"ד גלבוע להסיר את החיסיון, כדי לחשוף את מלוא הפעילות של המשטרה בהקשר לפרשה.
"חקירת המשטרה את ג' העלתה תמיהה לא רק בעיני, אלא גם בפני בית המשפט, שהטיח בפני החוקרים על הליך החקירה נגדו", סיפר עו"ד גלבוע ל'כאן דרום'.
"אני רואה את זה בתיקים ובמקרים אחרים של יוצאי העדה האתיופית. המסוכנות בעניינם נחשבת לגבוהה אך ורק בגלל מוצאם האתיופי, זו התחושה שלי", אמר.
אם הוא לא היה ממוצא אתיופי, זה היה מתנהל אחרת?
"היו הרבה מקרי אלימות במשפחה אצל עולי אתיופיה, ובמשטרה זה מה שהיה לנגד עיניהם. חקרו אותו, אדם מבוגר בן 70, אדם שעשה הרבה למען יהודי אתיופיה ועזר להביא אותם לארץ. הוא ללא עבר פלילי, עם אזיקים בידיים וברגליים, בלי לאכול. הוא לא עבריין. אפילו בית המשפט העיר על זה, אופן החקירה נגדו היה תמוה. לא התייחסו אליו בצורה הומנית ומכבדת במהלך כמה חקירות, לא אחת. זה כלל השפלות. הטיחו בו שהוא שקרן. החומרה שבה התיק הזה התנהל במשטרה, היא כי הם יוצאי אתיופיה, וזו תחושתי".
צילום: נתן אלפט, לע"מ
בית המשפט: "התנהלות בעייתית"
במהלך המשפט, ציטט עו"ד גלבוע את מהלך החקירה בפני החוקר, עת שהעיד במשפט, וטען כי נקט באמצעים פסולים כדי להביא להודאתו. כך תואר בהכרעת הדין: "להטחה כי השפיל את הנאשם והטיח בו דברים, ולשאלה האם זהו סגנון החקירה שלו השיב העד, "גם. בוודאי. שידול לרצח. זה לא בכפפות של משי".
"כשהוטח בו שהנאשם היה אסיר ציון באתיופיה, השיב החוקר "זה לא מעניין אותי". כאשר הסנגור הטיח שהחוקר הושיב את נאשם כבול ידיים ורגליים במשך 6 שעות מבלי לתת לו לאכול, הגיב החוקר "יכול להיות שלא רצה לאכול". כאשר ב"כ הנאשם טען בפני העד כי המטרה הייתה להרשיע את הנאשם בכל מקרה, הגיב החוקר של העד "חקרתי גם 12 שעות אנשים יותר מבוגרים ממנו. זה בסדר".
"הוטח בעד כי בחקירה השמיע לנאשם אמרות של נאשם 1 למדובב, שהתייחסו בכלל לאדם אחר, הגיב העד שייתכן ששגה. להטחה שנכון היה להוריד מהנאשם את האזיקים בעת החקירה ולו מחמת גילו המתקדם הגיב החוקר כי זהו "זקן בן שבעים שנתן את הטלפון … לבדואים על מנת שירצחו בחורה".
צילום: נתן אלפט, לע"מ
בסיכום שלב זה הבין בית המשפט כי עו"ד גלבוע הצליח להראות כי החוקר נכנס לחקירה מראש עם ההחלטה כי ג' אשם. "החוקר למעשה כבר החל "להעניש" אותו בחקירה, על ידי התייחסות שלילית כלפיו, למרות גילו המתקדם. עוד יאמר כי לא החוקר עומד לדין, ולכן התנהלותו הבעייתית עם הנאשם והתנהגותו השחצנית כלפי הסנגור בחקירה הנגדית, היא בשוליים של הרלוונטיות להכרעה. אולם, גישה זו, בה החוקר לא היה מוכן אפילו לבחון מחדש את הנחותיו נוכח שאלות טובות מאוד של הסנגור".
"תשובותיו בחקירה הנגדית ביחס לאישום השני עוררו אי נוחות רבה, יש בכך תמרור אזהרה לגבי איכות החקירה, החייבת ללוות אותנו בהערכת הראיות שנאספו".
כאמור, חקירת המשטרה העלתה תמיהה, אך לא רק. הראייה שהסתירו המשטרה והפרקליטות כי העד קיבל כסף על עדותו, הפכה את הנושא, עליו התדיינו רבות במהלך המשפט, כשלבסוף עדותו נחשבה כלא אמינה, וזיכתה את הנאשם.
כמה הניסיון המשטרתי שלך עזר לך במשפט הזה?
"מאוד עזר לי. לא הרבה עורכי דין מכירים את מערכת המודיעין המשטרתית כמו שאני מכיר. בגלל שאני איש משטרה לשעבר, ידעתי איך הדברים מתנהלים. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שהעד לא קיבל כסף. ובאופן שאינו מקרי, אחרי ששאלתי אם הוא קיבל כסף, הפרקליטות החליטה למשוך את התיק. הגשתי עתירה לגילוי ראיה חסויה, ובעתירה טענתי שיש חשד שהוא קיבל טובת הנאה תמורת עדותו בבית המשפט, ואכן כך זה התברר בסוף. חשפתי אותם במערומיהם. והם הודו בנושא, ומפה הכל מתחיל מחדש. אם יש עד שקיבל כסף, צריך להתייחס בחשדנות לעדות שלו. יש לו אינטרס ברור, זה לא עד רגיל".
בית המשפט באר שבע
זה שכיח בתיקים מסוג זה שנמשכים כ"כ הרבה זמן?
"התיק הזה היה חריג. נדיר מאוד לצאת מדבר כזה, כמעט בלתי אפשרי. מישהו שם היה מאוד להוט להרשיע את ג' ולא ברור לי למה".
"הפרקליטות משכה את האישום בפעם הראשונה, לאחר ששאלתי שאלות קשות, וזה הוביל לזיכוי הראשון. בפעם השנייה, שוב שאלתי שאלות, שכנראה גרמו להם לפחד שנחשוף את המודיעין שלהם, ואז הם שוב חזרו מהם מהאישום, וזה שוב הוביל לזיכוי. גם שם זה לא נגמר. היא ערערה פעם נוספת. זו פעם שניה בתיק אחד שפרקליטות מושכת תיק בעצמה, ומערערת. אין תקדים לזה".
עו"ד רובי גלבוע. צילום: גדי קבלו
איך בית המשפט הגיב?
"בית המשפט העליון נזף בפרקליטות המדינה בטענה שלא יכול להיות שהם חושפים עוד ועוד בתיק כל פעם, ותהה למה הם לא עשו את המחקר הזה עוד בהתחלה, וטען להתנהלות קלוקלת".
ומה עבר על ג' בכל התקופה הזו? מתסכל לקבל זיכוי ואז להיות מואשם כל פעם מחדש…
"בכל השנים האלו ג' היה בצער. בתחילת ההליך המשפטי הוא היה תקופה ארוכה במעצר בעפולה, מורחק. היה שנה במעצר בתנאים, וכל השנים לאחר מכן היה נראה שהוא חי כבשגרה, אבל עם עננה של 20 שנות מאסר במידה והוא יואשם בשידול לרצח ויצירת קשר.
"בזיכוי הראשון אני זוכר שהוא נשם לרווחה. הוא כל כך חשש מלשבת בכלא. הוא אדם בן 70. אני זוכר שהוא אמר לי 'אני יודע מה זה כלא. אני מבוגר. בבקשה שאני לא אמות בכלא, תן לי למות ליד המשפחה שלי' וזה היה מאוד מצער לראות את זה. כל פעם מחדש שהפרקליטות ערערה, הוא הרגיש חסר אונים".
תעודת הוקרה לג'
האם העבר המפואר של ג' עזר לו?
"בית המשפט שדן בהליך המעצר שחרר אותו למעצר בית בגלל שהיה לו רזומה מסוים, אבל בשאר המשפט זה לא היה רלוונטי. המשפט היה אם הוא עשה את הדבר בגינו הוא נאשם, או לא. בית המשפט שאל את שאלת המסוכנות, ומשהבין שיש פה אדם נורמטיבי שעושה לטובת מדינת ישראל, הוא שחרר אותו ממעצר לאורך המשפט".
ג' מסר ל'כאן דרום': ""זו הייתה תקופה קשה מאוד, והיה לי מאוד קשה עם זה. היה בי הרבה עצב. אני מודה לבורא עולם ולעו"ד גלבוע שהצלחנו להוכיח את האמת. מעצב גדול זה הפך לשמחה. אבל אף אחד לא יכול להחזיר לי את הזמן האבוד, את הצער והבושה שעברתי".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
