משה כהן הוא אב בית שלקח את התפקיד שלו כמה צעדים קדימה: מאב בית, לאב התלמידים בתיכון אורט צור ברק בג'וליס, שם החל לעבוד רק לפני חמישה חודשים. "הלוואי והיו לי עוד הרבה שנים שם, כדי שאמשיך לתת מעצמי".
כהן, בן 67, גדל רוב חייב בשכונת מצוקה באשקלון. אחד האחים שלו הפך לעבריין, ומשה היה קרוב ללכת בדרך זו גם כן. "המשפחה שלי לא חינכה אותי לפשע, אך נחשפתי לזה המון, גם מאחי, גם מהשכונה, והבנתי בעצמי שזה לא הדבר הנכון לעשות", סיפר ל'כאן דרום'. לאחר שהשתחרר מצה"ל, חזר לשכונה בה גדל, אסף בסביבתו נערים צעירים, והחל לקבץ אותם למשחקי כדורסל, כדורגל ושאר משחקי חברה, העיקר שלא ידרדרו לפשע. "לימים פגשתי את אחד הנערים שתמכתי בו. הוא אמר לבן שלו "בזכות האיש הזה, אתה הבן שלי היום", זה מישהו שהצלתי מפשע, והיום הוא אדם נורמטיבי ומוצלח".
משה כהן אב הבית עם תלמיד
במשך שנים עבד משה בחברת קרלסברג. שם פגש תלמידים מבתי ספר מקצועיים וגם אותם הוא לקח תחת חסותו. "היום אני מכיר אנשים שעבדו איתי כנערים בקרלסברג, והם מצליחים. כשאני רואה שנערים מצליחים לצאת מתקופות מאתגרות בזכות החסות שלקחתי עליהם בזמנו, זה מחזק אותי ומדרבן אותי להמשיך לעשות את זה. ברגע שילד מקבל תמיכה הוא לומד איך לתמוך גם במישהו אחר. זה גלגל וזה מצליח".
כיום, אלה תלמידי אורט צור ברק שזכו במשה. משה כהן פרש לפני מספר חודשים מקרלסברג, וכבר בחודש הראשון שלו בחופשה, החל לעבוד באורט צור ברק כאב בית. "מתפקיד שמתעסק בתחזוקת בית הספר, הפכתי לכזה שנותן תמיכה רגשית ונפשית לתלמידים. אני כמו חבר שלהם, כשקצת קשה או מאתגר בלימודים, אני אוזן קשבת עבורם".
אב הבית של אורט צור ברק, משה כהן
הוא מביא איתו כל בוקר לבית הספר את דמות האב שלו, דמות להשראה עבור התלמידים. "אני לוקח על עצמי לעודד אותם כשהם צריכים עידוד, מסיח את דעתם לפעמים עם שולחן שאני בונה או ארוחה שאני מכין יחד איתם, נותן להם לעזור לי במשימות שאני עושה והם מרגישים טוב עם זה. נערים ונערות צריכים מילה טובה, צריכים אוזן קשבת ותמיכה, זה הגיל שלהם, ואני יודע שאני יכול לעזור. הידיעה שהעזרה שלי מובילה אותם קדימה עושה לי טוב. הלוואי ויהיו לי מספיק שנים שאוכל לתת להם".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
