ארונות קבורה המפוארים והיפים ביותר שקיימים בישראל ונראה כי בעולם בכלל, הוצגו עד היום בבית העם בשכונת אפרידר באשקלון. כעת, במסגרת מהפכת שימור האתרים ההיסטוריים באשקלון, הוחלט להציג אותם בתצוגה מפוארת ומודרנית, כיאה ל"יצירות מופת" אלו, ובקרוב הם יוצגו בתצוגה חדשנית הפתוחה לקהל הרחב, הצפויה להתקיים לקראת חגי תשרי.
ארונות הקבורה הללו, הנקראים 'סרקופגים'- ארונות קבורה בני כ-1,700 שנה, נמצאו באופן מפתיע במהלך עבודות בנייה בשכונת אפרידר, לפני כ-70 שנה, אז הוחלט להציבם בבית העם באותה שכונה להנאת תושבי העיר ומבקרים מזדמנים. אלא שההיסטוריה שלהם, יופיים המרהיב, ומה שהם מסמלים, הובילו למסקנה כי מקומם הנוכחי אינו מתאים. ארונות קבורה אלו נחשבים לחתיכת פאזל משמעותית בהיסטוריה של העיר אשקלון, וכיאה לכך, מקומם צריך להיות בתצוגה שונה. מזמינה, מסבירה, חדשנית ואיכותית.
הדמיה של התצוגה הארכיאולוגית המתוכננת בחצר אפרידר. תכנון: אדריכל רם שואף, אדריכל מיכל רטנר, מינהל שימור ברשות העתיקות
לפי ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו ומחקרם, מסופר כי אשקלון הייתה בעת העתיקה עיר נמל ומסחר תוססת בקנה מידה בינלאומי. לגביי הסרקופגים שנמצאו- נראה כי הם יוצרו במרכזי הייצור הגדולים ביוון או באסיה הקטנה, והובאו לעיר אשקלון על פי הזמנה מיוחדת. ארונות אלו עולים בפארם ובאיכותם על כל דומיהם שנמצאו בתחומי ארץ ישראל. הגילופים שבהם מתארים סצנת מלחמה, וחוקרים מניחים שמדובר במלחמת היוונים בטרויאנים. על גבי אחד הארונות מופיע תבליט הלקוח מהמיתולוגיה, בו אל השאול (האדס) חוטף את פרספוני (בתה של דמטר, אלת האדמה והפריון בעולם הקלאסי), על גבי מכסה הסרקופג, מגולפים שני בני זוג ללא פרטים מזהים. על פי סברת הארכיאולוגים, עיצובם הסופי של הפנים נועד לעשות בהתאם לתווי פניהם של הלקוחות העתידיים, ומכאן ההנחה היא שהארונות לא הגיעו מעולם לכדי שימוש.
עבודות עיריית אשקלון ורשות העתיקות. צילום: מארק אברהמי, רשות העתיקות
כדי לארגן את מבצע הוצאת הסרקופגים מתצוגתם הנוכחית והעברתם לתצוגה מודרנית יותר בעיר אשקלון, נדרש מבצע מורכב, במהלכו הוצאו ארונות הקבורה הכבדים מהמתחם בו הוצגו, והועברו לשימור בידי מינהל השימור של רשות העתיקות. בסיום תהליך בניית ועיצוב התצוגה החדשה, יוחזרו הארונות למקומם הקבוע והמעודכן.
עבודות עיריית אשקלון ורשות העתיקות במתחם. צילום: מארק אברהמי, רשות העתיקות
"רשות העתיקות רואה בעיר אשקלון את חוד החנית בהצגת ערכי מורשת לציבור. אני מאמין שכלל הערים ילמדו ממנה כיצד משלבים חדש עם עתיק, ומכניסים ערך מוסף למרחב הציבורי", אמר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות והוסיף כי בימים אלה, מתקיימים ברחבי העיר אשקלון ובגן הלאומי שלל מיזמים משמעותיים, להנגשה עכשווית ומזמינה של המורשת המפוארת של העיר, לרווחת קהל הרחב.
הסרקופגים. צילום: דוברות עיריית אשקלון
"אנחנו עושים היום צעד ענק במהפכת שימור האתרים ההיסטוריים בעיר אשקלון", אמר ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בנושא. "לצד שימור רצפת הפסיפס, באר עיר היין, קבר השייח' ועוד אנחנו משדרגים ומשמרים את חצר הסרקופגים בבית העם במרכז אפרידר ומעניקים למקום את הכבוד הראוי לו. כך, אנחנו מצעידים יחד את עברה העשיר של העיר כעיר נמל חשובה ואת עתידה המבטיח כעיר תיירותית מהשורה הראשונה. אני רוצה להודות לסגנית ראש העיר מיריי אלטיט על יישום החזון בתחום ולרשות העתיקות על שיתוף הפעולה הפורה והמוצלח".
.ראש העיר אשקלון תומר גלאם וסגנית ראש העיר מירי אלטיט בעת ביקור בעבודות. צילום: דוברות עיריית אשקלון
לדברי מיריי אלטיט, סגנית ראש העיר, "כממונה על שימור האתרים ההיסטוריים בעיר וכתושבת העיר, זהו יום מרגש עבורי. יום, בו העבר והעתיד של אשקלון מתמזגים לאחר חודשים של היערכות והכנה בשיתוף רשות העתיקות. שימור ושדרוג חצר הסרקופגים הוא אבן דרך במהפכה שאנחנו מובילים בשנה האחרונה בתחום כמנוף ערכי, חינוכי, קהילתי, כלכלי וכמובן תיירותי בעיר אשקלון. אני רוצה להודות לראש העיר תומר גלאם על החזון ועל הרוח הגבית בעזרתם אנחנו מעצבים הלכה למעשה את המחר באשקלון תוך הסתכלות מתמדת אל העבר ואל היסודות העשירים והמרתקים של העיר".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
