בשבוע שעבר ערכו צוערי קורס הקצינים של משמר הגבול "יום לזכרו" של סגן ניצב ארז יפת ז"ל, שנפטר בשנת 2010 ממחלת הסרטן. היום הזה נערך בהשתתפות משפחה וחברים קרובים שסיפרו על אישיותו הייחודית.
ארז גדל בראשון לציון. התחנך בפנימיית בן שמן, ושם סיים את התיכון. בצה"ל שירת ביחידת הצנחנים ונלחם במלחמת לבנון השנייה. בסיום שירותו הצבאי עבד כמאבטח בראשות שדות התעופה במסוף רפיח, והתגורר באשקלון. שם הוא הכיר את גאולה, אותה נשא לאישה בשנת 1986, ויחד הביאו שני ילדים, בן ובת.
בשנת 1989 החליט ארז שהוא רוצה להתגייס למשטרת ישראל, כי רצה לתרום לביטחון המדינה. ארז התגייס לימ"מ ושירת שם משנת 1989 ועד 2000. הוא היה לוחם, מפקד צוות, מדריך קורס וקצין קליעה. משנת 2000 עד 2003 היה סגן מפקד המסתערבים באיו"ש ומשנת – 2003 עד 2005 היה מפקד פלחוד קו התפר, שם קיבל את דרגת הסנ"צ. משנת 2005 ועד 2010 היה במג"ב מרכז – מג"ד שרון ושפלה.
יום לזכרו של סגן ניצב ארז יפת ז"ל. צילום: דוברות המשטרה
יום לזכרו של סגן ניצב ארז יפת ז"ל. צילום: דוברות המשטרה
בשנת 1993 ארז חלה לראשונה במחלת הסרטן ונאבק בה בכוח רב ואף המשיך לעבוד. לאחר מספר שנים החריפה מחלתו, והוא נלחם בה, עד שנפטר מהמחלה, בשנת 2010. הוא היה בן ארבעים ושבע במותו ונטמן בבית העלמין באשקלון.
את ה"יום לזכרו" החלו הצוערים בהתנדבות בבית החולים ברזילי באשקלון בתרומות דם, ביקור וחלוקת תשורות בכלל המחלקות. בהמשך היום התבצע שיח לצוערי ההשלמה ע"י לוחם משמר הגבול שחלה במחלת הסרטן, הוא סיפר על ההתמודדות עם המחלה וההחלמה שלו. בערב ערכו לזכרו ערב מורשת במתנ"ס אלוני ציון באשקלון.
יום לזכרו של סגן ניצב ארז יפת ז"ל. צילום: דוברות המשטרה
יום לזכרו של סגן ניצב ארז יפת ז"ל. צילום: דוברות המשטרה
בערב המורשת הוקרנו במסדרון תמונות של ארז מתקופות שונות בחייו, והוקרנה מצגת שהכינו צוערי הקורס על ארז. חבריו הגיעו וסיפרו עליו ועל חייו, ביניהם ראש ענף המפקדים, וגם אחיו של ארז.
בתו של ארז, בר, נאמה נאום מרגש: "מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת את אבא שלי כאדם מרשים, כריזמטי", סיפרה, "גם ששיתף אותנו בהיותו חולה (18 שנים באיחור) הוא תמיד נתן את התחושה שהוא בלתי מובס, ותכננו תוכניות לטיסות בעתיד. גם כשהרופאים הקציבו לו חודש וחצי לחיות הוא קרא תיגר על האבחנה ונלחם במשך חצי שנה. גם ברגעיו האחרונים, שהייתי נוכחת בהם, הוא נלחם. נלחם עד השנייה האחרונה, נאבק על כל נשימה. כי כזה הוא היה אבא שלי, לוחם אמיתי, עד נשימתו האחרונה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
