כיפת ברזל בפעולה. צילום: אילן אסייג
כיפת ברזל בפעולה. צילום: אילן אסייג

"יכולת בלתי נתפסת": עשור ליירוט הראשון של כיפת ברזל בשמי אשקלון

מערכת כיפת ברזל שינתה את חיינו באזור הזה של הארץ, אך מסתבר שגם היא עצמה השתנה באופן קיצוני ועוד תשתנה מאוד בתקופה הקרובה. האנשים שפיתחו את המערכת וליוו אותה בעשור האחרון ברפאל מסבירים מה נשתנה בה מגלים כי בקרוב יירוט של רקטה יהיה ללא עלות ונזכרים ברגע שהתבשרו על היירוט הראשון

פורסם בתאריך: 7.4.21 17:35

בדיוק לפני עשר שנים, בתאריך 7 באפריל 2011 בשעה 18:20 זה קרה: רקטה ששוגרה לעבר העיר אשקלון הפעילה את מערכת צבע אדום. התושבים נמלטו מיד למרחבים המוגנים, ואז נשמע קול נפץ אדיר.

רבים מהתושבים בטח ניסו לשער, כפי שעשו במשך השנים שקדמו לכך, היכן נפלה הרקטה, האם יש נפגעים ואיזה נזק נגרם בעקבות כך. אלא שאז החלו לרוץ השמועות והדיווחים כי לראשונה הרקטה לא הצליחה להגיע ליעדה אלא יורטה על ידי מערכת הפלא ששמה "כיפת ברזל".

למרות הסקפטיות והביקורות על המערכת היא עשתה את עבודתה בדיוק כפי שציפו ממנה ותושבי עוטף עזה ובכלל תושבי חצי המדינה המאויימים על ידי הרקטות מצליחים לחשוש פחות לחייהם. יעידו על כך כמות התיעודים המופצים ברשתות החברתיות מכל יירוט. קודם להפעלת המערכת אותם תושבים רק חיפשו מחסה מפני רקטות ההרס.

"מוטיב של ציונות"

אבל כל זה לא היה קורה לולא האנשים שישבו ותכננו את המערכת הזאת ועשו זאת במהירות שיא על מנת להחזיר את הביטחון לתושבי הדרום.

אחת מהם היא מיכל, ראש תכנית מערך קרקעי ברפאל. "ביום היירוט הראשון היינו ביום גיבוש בקארטינג של שותפי פרויקט כיפת ברזל" ואני הייתי מחוץ למסלול", היא נזכרת, "קיבלתי טלפון מחבר, שחבר שלו משרת בכיפת ברזל והוא סיפר לי לראשונה את הבשורה, רגע לאחר היירוט. כמובן שהקפצתי את השאר מהמסלול בהתרגשות רבה, ואחרי שחגגנו את היירוט בארוחה חגיגית, נסענו למכון לשם כדי לראות את סרטוני היירוט".

היא עובדת ברפאל משנת 93' וספציפית בפרויקט כיפת ברזל, משנת 2008. "זה הפרויקט שאני הכי גאה בו ובהחלט יכולה להעיד שמדובר בפרויקט חיי", היא מספרת. "התחלתי בפרויקט כמהנדסת מערכת שו"ב (שליטה ובקרה). ליוויתי את הפרויקט הזה מימיו הראשונים ולמעשה חוויתי את כל ההתפתחות שלו, החל משלבי התכנון והמבצוע הראשוני, וההטמעה שלו בשטח כשבמהלכה עברנו הסלמות ביטחוניות בהן היינו בקשר שוטף והענקנו תמיכה 24 שעות ביממה לחיילים בשטח".

כיפת ברזל באשקלון. צילום: אילן אסייג

כיפת ברזל בפעולה. צילום: אילן אסייג

מיכל מציינת, כי בניגוד למה שהצטייר בקרב גורמים שונים שמתחו ביקורת על היכולות, לה בשום שלב, לא היה ספק כי המערכת תיתן את המענה המתאים. היא מספרת כי הצוות שעבד על המערכת לא ראה בזה רק עבודה, אלא חש תחושת שליחות, "מה שמאוד מיוחד בפרויקט הזה זו המסירות אין קץ של האנשים האלו מתוך מוטיב גדול של ציונות והבנה שזו מערכת מצילת חיים. כששומעים בחדשות על אזעקה, רגע לאחר מכן אני מקבלת טלפונים והודעות מכל חברי הצוות כשפה אחד כולם מציעים לתת יד. מדהים שמדובר באנשי משפחה ואני לא צריכה להתקשר אליהם כדי לבקש עזרה, פשוט כולם מציעים לבוא מיוזמתם. יש המון שליחות בפרויקט הזה וזה דבר שנורא מרגש לראות, אנשים קמים בכל שעה בכל מצב. לאחרונה זה בא לידי ביטוי לא מעט, אנשים שהיו שותפים בפרויקט הזה בעבר, מתקשרים אלי ושואלים 'יש עוד משהו שבפרויקט שאני יכול לעשות?'".

כיפת ברזל באשדוד. צילום: פבל

כיפת ברזל באשדוד. צילום: פבל

נקודת השבר: מלחמת לבנון השנייה

בשנת 2006 נורו לעבר ישראל כ-4,000 קטיושות, כ-400 מתוכן נפלו בשטחים בנויים וגרמו לאבידות בנפש ולנזקים כבדים. הצבא נלחם בעומק לבנון אך מערכת הביטחון עמדה חסרת אונים אל מול גשם הרקטות שנחתו על העורף וזרעו הרס רב.

אחד האנשים שחש את התסכול הזה היה אל"מ מאיר, אז מפקד מערך הבקרה האווירית בחיל האוויר והיום מנהל השיווק ופיתוח עסקי של כיפת ברזל בחברת רפאל.

מוסך הרכבת לאחר פגיעת הקטיושה. צילום: משה מילנר/לע"מ

מוסך הרכבת לאחר פגיעת הקטיושה. צילום: משה מילנר/לע"מ

"במלחמת לבנון השנייה ראינו מה קורה במדינת ישראל ולאזרחי המדינה כשאין מערכת כמו כיפת ברזל ואיך אתה עומד חסר אונים מול מטחי הרקטות שנורו אז מלבנון שאין לנו מענה מיטבי כנגד הדבר הזה", אומר אל"מ מאיר, "הדוקטרינה עד אז בחיל האוויר ובצה"ל הייתה שאין לנו רגל הגנה בדוקטרינה הצהלית אלא רק עיקרון התקפה. הדוקטרינה דיברה על זה שגורמים להכרעת התוקף כשתוקפים אותו ולא כשמתגוננים מפני הרקטות שלו. אף אחד לא חשב עד מערכת לבנון השניה לפתח מערכת לרקטות קצרות טווח. וגם אם כן חשבו על זה מערכה של לבנון השנייה הייתה הזרז בהחלטה להצטייד במערכות מסוג שכזה".

אל"מ מאיר. צילום: דוברות רפאל

אל"מ מאיר. צילום: דוברות רפאל

היית שותף לתחושת חוסר האונים?
"כן, כאל"מ בחיל האוויר שאחראי על מערך הבקרה האווירית עומד חסר אונים. אפילו את הנושא של ההתרעה כנגד טילים זה פעם ראשונה שביצענו זה היה במלחמת לבנון השנייה ובאלתור הצלחנו להעביר התרעה אחרי אירוע הרכבת בחיפה שבו נהרגו שמונה אנשים".

"'המשוגעים' של רפאל"

לאחר מלחמת לבנון השנייה בחנה מערכת הביטחון מספר מערכות ליירוט רקטותמלבד מערכת כיפת ברזל, "רקטות וקטיושות היו תמיד על הגליל ואז התחיל גם בדרום, ב-2001 התחיל ירי רקטות לעבר עוטף עזה. נבחנו מערכות שונות, בין השאר מערכות מבוססות לייזר שנקראת נאוטילוס שבשביל יירוט בודד היו צריכים תחנת כוח ודובר על לייזר כימי, לא כדוגמת הלייזר שיש היום", מסביר אל"מ מאיר, "נשקלו מערכות תותחים כמו וולקן פלנקס ובסוף הוחלט להצטייד במערכת טילאית שהיא כיפת ברזל. אף אחד לא האמין שזה דבר אפשרי, גם לא האמריקאים שבאו לבחון את זה, שאפשר לפגוע עם טיל ברקטה ולכן האמריקאים לא היו שותפים בפיתוח של המערכת. כל הפיתוח של כיפת ברזל בוצע בשקלים ישראלים. כשאומרים תודה לאמריקאים זה על הכסף שנמסר עבור הצטיידות ולא עבור פיתוח".

אתה היית מהסקפטים?
"כשאתה עומד חסר אונים לא קשה לשכנע אותך להאמין בפתרון הזה ואבל הדבר הכי משמעותי זה כשאתה מכיר את המהנדסים והמפתחים ברפאל אתה מבין שאין דבר שאי אפשר לבצע. כשאתה רואה את החבורה הזאת של המפתחים והמהנדסים של כיפת ברזל שרואים בזה שליחות לטובת עם ישראל, אין ספק שהם יצליחו ובוודאי שאנחנו רואים את זה גם היום. הפיתוח של כיפת ברזל לא מפסיק לרגע. אפשר לומר שהמערכת שיירטה את הרקטה באפריל 2011 היא מערכת שונה בתכליתה מהמערכת שקיימת היום ופרוסה היום".

את החבר'ה של כיפת ברזל הוא מתאר כ"משוגעים" במובן החיובי של המילה שהלכה נגד הרוח ונגד התפיסה הרווחת בשדה הקרב, "עד היירוט הראשון והמבצעים שבאו לאחריה, אנשים לא תפסו את גודל השינוי שמתרחש לנגד עינינו בהיבט הלחימה הא-סימטרית והמענה שחברת רפאל נותנת למדינת ישראל ולצה"ל אל מול האיום הרקטי", אומר אל"מ מאיר.

ירי של כיפת ברזל מעל אשקלון

שיגור של כיפת ברזל מעל אשקלון

במהלך השיחה עם אל"מ מאיר הוא נשאל מדוע זה כל כך בלתי נתפס שטיל יוכל לפגוע ברקטה? התשובה שלו הייתה מעט מעשית. הוא הציע למתוח את הידיים לצדדים ובמהירות לנסות להפגיש את קצות האצבעות, "זה קשה, עכשיו קח שני טילים שנעים במהירות של בערך 1,500 קמ"ש ותחשוב מה זה לפגוע עם כזה טיל עם טיל אחר שצריך להתפוצץ בדיוק מטר לידו ולגרום לו נזק כזה שהוא לא יתפוצץ על הבית של המשפחה שלך. זאת הנדסה של גאונים. זה להביא מערכת שיודעת לגלות בזמן קצר רקטה ויודעת לשערך היכן תיפול, אם היא נופלת בשטח שאתה רוצה להגן עליו או לא ואם כן אתה משגר טיל כנגד הרקטה הזאת שמחשב כל הזמן את המסלול הבליסטי של המטרה ואמור לפגוש אותו בנקודת מפגש כזאת שגם השברים יפלו במקום שלא יפגע בתושבים מתחת. וזה לעשות ביותר מ-94 אחוזי הצלחה, אין לזה אח ורע בעולם".


רוצים להישאר מעודכנים?

הצטרפו לוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"

הצטרפו לטלגרם של "כאן דרום אשקלון"

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באייפון


"הכיפה של היום שונה לגמרי"

כמי שמתגוררים באזור עוטף עזה ובמרחב של הירי הרקטי הצלחנו להבחין לא פעם בחדירה של רקטה את הגנת המערכת. אם זה במבצעים שבהם נורו עשרות רקטות יחד וכמה מהן הצליחו ליפול באשקלון או אשדוד ואף לגבות מחירים בנפש כמו בחודש מאי 2019 אז נהרגו משה אגדי תושב אשקלון ופנחס פשווזמן תושב אשדוד מנפילות של רקטה בתוך הערים.

פנחס פשווזמן ומשה אגדי זכרם לברכה. תמונות באדיבות המשפחות

פנחס פשווזמן ומשה אגדי ז"ל. תמונות באדיבות המשפחות

אחד המקרים שבהם הצליח האויב לחדור את המערכת זה היה בחודש נובמבר 2020 כאשר רקטה בודדת פגעה פגיעה ישירה במחסן במפעל קרלסברג שבאזור התעשייה באשקלון.

"אנחנו נערכים כל הזמן ולומדים את כל השינויים שהאויב עושה ואנחנו מסתכלים גם מה קורה, לא רק באזור שלנו ולומדים לעומק את ההתפתחויות של היכולות שיכולות להיות אצל האויב", מציין אל"מ מאיר, "ולא רק מה שקיים עכשיו אלא גם מה שיכול להתהוות בעתיד הקרוב והרחוק. לזה אנחנו מתכוננים ולכן המערכת שונה בתכליתה ממה שהיא נבנתה לפני 10 שנים. בין אם התמודדות מול מטחי רקטות כפי שפורסם על ידי צה"ל בניסוי מערכת האחרון שבוצע אל מול כמות רבה של מטחים ואל מול טילי שיוט וכטב"מים. כשיצאנו לדרך ב-2011 המערכת לא יועדה לעשות את זה והיום המערכת יודעת לעשות את זה בצורה טובה מאוד. כל זה כשלא שינו את החומרה של המערכת. זה אומר שהמהנדסים החכמים מצלחים למצות מהמערכת בשינויי תוכנה בעיקר, הרבה המאוד יכולות המותאמות לאיומים שמתהווים".

הנזק שנגרם למפעל

הנזק שנגרם למפעל קרלסברג

בסבבים הבאים נראה פחות מקרים של רקטות שחודרות את ההגנה האווירית?
"כן. גם בעימותים האחרונים ראית מעט מאוד חדירות כאלה, המערכת מחזיקה במעל 94% הצלחה זה מספרים מרשימים. בדרך כלל חדירה כזאת מתרחשת כתקלה זה מיד מתוחקר ולומדים את התקלה ומיד מתקנים. עובדי רפאל והמהנדסים נמצאים כל הזמן בתמיכה לחיל האוויר ולמערך ההגנה גם בעת מלחמה ובעימותים צבאיים כדי לשפר את המערכת תוך כדי לחימה. כמו שעשינו בצוק איתן וגם באירועים האחרונים".

פיני יונגמן צילום: דוברות רפאל

פיני יונגמן. צילום: דוברות רפאל

"הכיפה של היום ממש לא דומה לזו שלפני עשור למעט צורתה החיצונית", מוסיף פיני יונגמן, סמנכ"ל בכיר, ראש חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל, "בחודשים האחרונים סיימנו סדרת ניסויים מורכבת נוספת ובמה מתחנו את היכולות של המערכת עוד קצת למעלה. במסגרת הניסויים בחנו במספר תרחישים המדמים איומים עתידיים שעמם המערכת עשויה להתמודד בזמן עימות ביבשה ובים כדוגמת טילי שיוט, וכמו גם יירוט בו זמנית של מגוון איומים כמו כט"במים ומטחי טילים ורקטות ועוד תרחישים עמוסים ומורכבים שאני יכול לומר בגאווה שהמערכת תתמודד איתם בצורה טובה מאוד".

בקרוב: יירוט רקטות ללא עלות

אחת הביקורות על המערכת הייתה בעיקר על המחיר של כל טיל מיירט שעומד על עשרות אלפי דולרים אל מול רקטה שעלותה כמה מאות דולרים. ההשוואה הזאת נעשתה לא פעם, אך אל"מ מאיר מציע זווית ראייה אחרת של העלויות, "אם מדברים על עלות המיירט, אז צריך לדבר על ההשוואה לא על המיירט אל מול טיל המטרה אלא אל מול העלות של פגיעה חלילה באזור מגורים אל מול הטיל המיירט ופה המדידה הנכונה של העלות-תועלת ולא אם טיל קסאם עולה 1000 דולר אל מול טיל מיירט שעולה יותר מכך", מסביר אל"מ מאיר, "יחד עם זאת זה הטיל הכי זול שקיים במערכות ההגנה האווירית בעולם בסדר גודל של 1 ל-10. טיל פטריוט חדש היום עולה 3-5 מיליון דולר אם לא יותר ופה אנחנו מדברים על טיל שעולה עשרות אלפי דולרים בלבד, אלה פערים בלתי נתפסים. זאת מערכת שתוכננה להיות מיירט זול".

הבניין שנפגע בדרום העיר

המחיר של נפילת רקטה. בניין שנפגע בדרום אשקלון בנובמבר 2018

מה עוד אפשר לשפר במערכת?
"אחד הדברים שהולכים לשפר זה הוספת יכולת לייזר ליירוט רקטות קצרות טווח וכך נוריד את עלות היירוט, כי ברגע שהלייזר יוכל ליירט טילים, מחיר כל יירוט של לייזר הוא 0 אז העלות של היירוט תרד משמעותית וזה כשישתלב הלייזר בעולם ההגנה האווירית".

אם הוא זול, למה שהוא לא יהיה בלעדי ליירוט?
"בכל מקום שאפשר יהיה ליירט עם לייזר יירטו עם לייזר. למערכת לייזר יש יתרונות ויש חסרונות".

כמו ביירוט בתנאי מזג אוויר קשה?
"בין השאר".

מערכת כיפת ברזל באשקלון. צילום: אילן אסייג

מערכת כיפת ברזל באשקלון. צילום: אילן אסייג

אחד האיומים הזכורים ביותר ממבצע צוק איתן היה ירי הפצמ"רים שגרמו לפגיעות רבות כאשר נפלו בשטחי כינוס של חיילים ומערכת כיפת ברזל לא הצליחה ליירט אותם מאחר והם נורים לטווח מאוד קצר. המערכת המשופרת עם הלייזר תוכל להתמודד גם עם פצמ"רים, "לייזר יכול מאוד לסייע מול פצמ"רים אבל כמו שנאמר לכל מערכת יש יתרונות וחסרונות והשלם זה הפתרון. השלם זה השילוב בין המערכות – הפתרון הרב שכבתי בהגנה האווירית שמשולב בו הלייזר וכיפת ברזל ושרביט קסמים וחץ".

עולה טענה אם ישראל צריכה כל כך להתגונן? אולי בגלל זה אנחנו פחות מתמודדים עם האויב שמתעצם כי כיפת ברזל גורמת לשאננות.
"הנקודה היא כזאת, חברת רפאל אחראית לפתח את הטכנולוגיה ולתת אותה לצה"ל ככלי נוסף בארסנל הפתרונות. הדוקטרינה הצה"לית להתקפה או הגנה תלויה בצה"ל ולא ברפאל ואני מדבר בכובע של רפאל. את השאלה הזאת צריך להפנות לצה"ל ומשרד הביטחון. אין ספק שחלילה אם לא הייתה מערכת כיפת ברזל והייתה נופלת רקטה על גן ילדים, מדינת ישראל לא הייתה יכולה להכיל את זה כפי שהיא יכולה להכיל את זה היום. מערכת כיפת ברזל יכולה לאפשר לקברניטים מרחב של שיקול דעת יותר רחב ממה שהיה קורה לו לא הייתה כיפת ברזל".

מחבלי החמאס עם מרגמות. צילום: מתוך סרטון תעמולה של חמאס

האויב משתפר. מחבלי החמאס עם מרגמות. צילום: מתוך סרטון תעמולה של חמאס

איך לדעתך תיראה המערכת הבאה? התושבים יוכלו לחוש יותר בביטחון לעומת העבר?
"כבר היום, אם אתה משווה את תושבי אשקלון היום אל מול תושבי נהריה של 2006 שפשוט המתינו כמו ברווזים לשמוע את הבום, ללא שום מערכת הגנה ולעומת היום שגם ימשיכו להתגונן אבל התחושה היא שתושבי מדינת ישראל יודעים שיש להם על מי לסמוך ולישון טוב יותר בלילה. יש רמת ביטחון יותר גבוהה שהטיל שנורה מעזה או מלבנון יהי לו מענה באוויר והוא לא יתפוצץ על בית".

היום בערב תציין ישראל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה כאשר הסיסמה "לעולם לא עוד מהדהדת אצל כל אחד מאיתנו. אצל אל"מ מאיר המושג הזה מקבל משנה תוקף, "כמי שהוביל חמישה מסעות של 'עדים במדים' לפולין כמפקד פו"ם, ושירת 29 שנים בצבא והסיסמא 'לעולם לא עוד' חרוטה ותמונת שלושת מטוסי ה-F15 תלויה אצלו במשרד גם היום, אז אני יכול לומר לך שזה לא רק בכיפת ברזל, אלא בכל העשייה הביטחונית של רפאל והתעשיות הביטחונית וצה"ל בכלל. אם נחקור לעומק את שורשי הדרייב שנמצא אצל כל אחד מהאנשים שאמון על פיתוח מערכת כזאת או אחרת, להגנת מדינת ישראל זה יושב לו בבק מיינד שלו. ללא ספק שצבא חזק ויכולות מתקדמות בעולם הם ידאגו לזה שלא עוד".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. גיא

    אנשי רפאל אלביט התעשיה האווירית …. ושאר עובדי התעשיות הבטחוניות, ראויים לכל תודה שבח. תודה לכם.

  2. סופג

    תודה לכל האנשים המוכשרים שיצרו את כיפת הברזל, תודה לחיילים האמיצים המפעילים את המערכות, תודה לתעשיה.

    אבל לפוליטיקאים, "מנהיגי" המדינה, אשר מקבלים את כיפת הברזל ומדיניות ספיגת הרקטות, לא מודה. פיצוצים מעל הראש, אזעקות וריצות מקלטים זה אינו מצב סביר וזה לא בטחון. עלויות כיפת הברזל אדירות, מול השקעה קטנה מאוד של האוויב וכל יירוט הוא כישלון כלכלי קטן למדינת ישראל, זה כסף שנזרק לאוויר וממלא כמה כיסים עמוקים בדרך.

    כל מדינה בעולם הייתה כבר פועלת להפסקה של ירי הרקטות על יישוביה. עשרות שנים של טרור באוויר זה לא ניצחון שלנו.

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר