בצל הידיעות על חתימת מזכר הבנות בין חברת קצא"א לבין חברת MED-RED Land Bridge לשינוע נפט מאזור המפרץ הפרסי לישראל ואספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון, רשות הטבע והגנים מפרסמת מסמך חוות דעת מדעי המפרט את הסכנות והאיומים למערכות האקולוגיות ממהלך זה. ההסכם עצמו לא נחשף לעיני הרשות ולכן עמדת הרשות כללית ואינה מתייחסת לפרטי ההסכם.
על פי ההערכות, הקו הימי של קצא"א ו-MED-RED Land Bridge צפוי להוביל מוצרי נפט מאיחוד האמירויות ושווקים אסיאתיים אחרים לשווקים מערביים וזאת באמצעות תשתית ההובלה והאחסון של חברת קצא"א. הנפט ותזקיקיו ייפרקו מעשרות מכליות מידי שנה בנמל הנפט של חברת קצא"א באילת, נמל הממוקם בלב מערכת אקולוגית מהרגישות והחשובות בארץ ובעולם ובצמוד לשמורות הטבע הימיות של ישראל במפרץ, ויוזרם דרך צינור יבשתי ארוך ומיושן אל נמל אשקלון. שם עשרות מיכליות יעמיסו אותו וישנעו לנמלי אירופה.
נמל קצא"א
ברשות הטבע והגנים מביעים חשש ממשי מבוסס ניסיון עבר, כי שינוע חומרים מסוכנים לסביבה, בכמויות גדולות, כרוך בסכנה סביבתית, כאשר הסיכוי לתאונות וכשלים, טכניים ואנושיים, סביר שיגדל ככל שנפח התעבורה הימית יגדל. ברשות הטבע והגנים מזכירים כי טעויות אנוש וכשלים טכניים בתשתיות של חברת קצא"א גרמו בעבר הרחוק והקרוב לנזקים חמורים לסביבה, בין היתר מאסונות דליפות הנפט בעברונה בשנות השבעים, בעברונה ב- 2014, בנחל צין ב- 2011 ובמפרץ אילת בשנות השבעים.
על פי חוות הדעת, זיהום ים בדלקים פוגע במערכות פיסיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי חוליות שונים, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני הבניין של השוניות באילת.
בתוך כך רשות הטבע והגנים מביעה חשש גם לערכי הטבע בים התיכון בשל הגדלת תנועת המכליות ותדירות הפריקה וההעמסה שלהן בנמל הנפט באשקלון. על פי חוות הדעת זיהום בדלק ממקור זה עלול לפגוע באוצרות הארכאולוגיים הימיים המצויים מצפון לנמל בתחומי הגן הלאומי אשקלון, בתחומי שמורת הטבע הימית אבטח ובחופים החוליים המשמשים אתרי הטלה של צבות ים. בנוסף, זיהום ים בדלק עלול לפגוע בתשתיות החופיות המרובות באזור זה, ובמיוחד במתקני ההתפלה באשקלון, אשדוד ושורק המספקים כמות נכבדה מהמים השפירים בישראל.
מיכל נפט במתחם קצא"א
לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל הרשות, הזרמה מוגברת של דלקים דרך מפרץ אילת ולאורך כל הנגב אל הים התיכון טומנת בחובה סכנות רבות שלרובן אין לאף אחד שליטה מלאה. לפי הסטטיסטיקה העולמית התקלות יקרו ועלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים. בכל מקרה הרשות תדרוש הקצאת אמצעים מיוחדים לטיפול באסונות שכאלה. ההיסטוריה שלנו מול אירועי קיצון כאלו אינה מעודדת.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
לדברי יהושע שקדי מרשות הטבע והגנים, "רשות הטבע והגנים מודעת למאמצים של המשרד להגנת הסביבה להתוות הנחיות רגולטוריות בתהליך שינוע הנפט, וברור שהנחיות מהודקות יכולות לצמצם את הסכנות החבורות לכך. אולם, הניסיון מראה שרגולציה יכולה להקטין סיכונים אך לא למנוע אותם, וכשמדובר במערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות, אין להסתכן כלל. לפיכך, רשות הטבע והגנים מתנגדת לשינוע נפט דרך מפרץ אילת בכלל ולהגדלה של כמויות הנפט בפרט. יש צורך לבחון מחדש את הסיכונים הקשורים במיזם זה באמצעות הגופים האמונים על שמירת הטבע במדינת ישראל".
מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ולשמירה על האזור בו היא פועלת והיא משקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. בזכות קצא"א השתמרה והתפתחה שונית האלמוגים במפרץ במשך למעלה מ- 50 שנה, במקביל לעבודה התפעולית, וזאת הודות לנהלי הבטיחות המחמירים ביותר ומחויבות החברה לסביבה בה היא פועלת. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, ועומדת בתקנים בינלאומיים למען שמירה והגנה על הסביבה. אנו גאים ונרגשים מחתימת ההסכם ההיסטורי שנחתם במעמד שר האוצר האמריקאי, והוא המשך ישיר להסכמי אברהם. ההסכם יחזק את הכלכלה הישראלית ויבטיח ביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה".
