שכונת שמשון. צילום: אורי קריספין
שכונת שמשון. צילום: אורי קריספין

מדוע לא מגיע לאשקלון מה שמגיע לאשדוד?

אברהם ירדאי עבר להתגורר באשקלון לפני שנים אחדות, והוא לא מצליח להבין למה מה שעובד אצל שכנתנו מצפון לא עובד פה אצלנו באשקלון

פורסם בתאריך: 17.8.17 22:17

איני מכיר טוב את אשקלון בהיותי דר בה רק שנים מעטות ומפני שעוד לא הזדמן לי להיות בכל חלקיה ושכונותיה.

אני תושב אשדוד שבעת הזאת מתגורר באשקלון, ובתור "אורח" וחדש בעיר הבחנתי וראיתי בה כל מה אדם חדש יכול לראות במקום חדש, מה שאולי תושביה הוותיקים לא כל כך רואים, בבחינת אורח לרגע רואה כל פגע. דברים אלו מעוררים בי שאלות ותהיות באשר לשיקומה, התחדשותה ופיתוחה, שאלות מדוע הדבר קורה ומדוע נדמה לי שרק אני חושב על כך, כי לא נתקלתי בהרבה אשקלונים שחושבים כמוני.

אברהם ירדאי

עם זאת, אפשר לומר כי אני הספקתי כבר להכיר בעיר חלקים לא מבוטלים, החלקים הישנים יותר, מאפרידר דרומה ודרום-מזרח, לא מעט בזכות הליכה שאני עושה במקומות האלה וגם בנסיעות.

כבישים

הכבישים במקומות האלה צרים ולא ישרים, משובשים. את היותם צרים אפשר לייחס למבנה העיר ולעתיקות השכונות, ואין לעשות הרבה זולת הריסתם ובנייתם מחדש, שזה כמעט בלתי אפשרי בעיקר מבחינה כלכלית. לעומת זה, אין שום מניעה ליישר את הכבישים המשובשים, המחוספסים והמסוכנים. יש גם שיש בהם סדקים, בליטות ובורות מסוכנים – מה שאין באף מקום באשדוד.

למשל הכבישים שמאחורי השכונות והבניינים שמול התחנה המרכזית, כבישי היציאה והכניסה של מוניות השירות הבין-עירוניות ובשכונות בהמשך ופנימה יותר. הכבישים של תחנת הרכבת גם הם משובשים ובלתי תקינים. יש שם שתי כניסות: מכיוון צפון ומכיוון מזרח, כאשר המזרחי מתפצל בהמשך, והפיצול שלו לכיוון דרום שמקיף את מתחם קוסמוס הוא הכי גרוע.

בנייני השכונות

מצב הבניינים של הרבה מאוד שכונות באשקלון הוא גרוע מאוד עד מביש בעידן שאנו נמצאים בו. לאדם שבא ממקומות אחרים לא מעט בניינים נראים לא ראויים למגורים. והגרוע מזה והמאכזב הוא שאין אפילו סימנים של עבודות לשיקומם, אם פינוי-בינוי או פרויקט אחר. הרי פרויקטים כאלה, רבים ומגוונים, רצים זה שנים רבות בכל ערי ישראל.

תכניות שיקום שכונות ותמ”א 38 כבר מתקיימים באשדוד זה למעלה מ-20 שנה. עבודות השיקום היפות באשדוד כוללות גם בניינים שנבנו לפני 25 שנה (ראו במקומות לאורך רחוב דוב גור למשל ובאזורים ח’ ואחרים). עבודות השיקום והחידוש מתבצעות באשדוד בכל העיר כולה. ונוסף לאלפי הבניינים שעברו את הפרויקטים האלה, בנותרים אין שכונה ובניין הזקוקים לכך שאין בהם תכניות תמ”א 38 או אחר, אין מדרכה ופינה באשדוד שלא שודרגה ושלא נראית יפה, כבישים נוחים ויפים בכל מקום ושכונה.

לראשונה ראיתי באשקלון בתוך העיר שטחי עפר משמשים למקומות חניה, למשל מול התחנה המרכזית ובהמשך, סמוך לאצטדיון הכדורגל, נמצא מגרש ענקי כזה. גם סמוך לבנייני מגורים וסביב משרדי הממשלה, הפנים, הרישוי, הקליטה באזור מגדל ועוד.

מעניין מאוד שהעיר אשקלון היא גם היחידה בארץ בהשוואה לערים במעמדה וגודלה שהתחנה המרכזית שבה לא שודרגה והפכה למודרנית יותר מאז הקמתה בשנות ה-50.

אשדוד. צילום: אורי קריספין

כידוע, אשקלון ואשדוד הן שכנות אשר מרחק של פחות מ-20 קילומטר מפריד ביניהן, ואף בצדיהן החופיים והמערביים הן הולכות ונהיות סמוכות יותר אחת אל אחותה. אם כך, מדוע מה שנעשה באשדוד לא נעשה באשקלון? במילים אחרות, מדוע מה שמגיע לתושבי אשדוד לא מגיע לתושבי אשקלון? שהרי תושבי שתי הערים האלה הם אזרחי מדינה שווים, ורוב הפרויקטים לשיקום ולחידוש המוזכרים לעיל שייכים למדינה, קרי משרד השיכון באמצעות משרדי השיקום, ולא העירייה. העירייה היא היוזם, הפועל והמוציא לפועל את הדברים. והיא זו בעצם שדורשת את המשאבים לכך מהמדינה, ובלי זה ודאי שגם באשדוד לא היה קורה דבר.

כדי לדייק בדבריי: ראיתי ברחוב שפירא שני שלטים: אחד מהם פרסום לתרופה, השני הכרזה כי עומד להתבצע במקום פרויקט תמ”א 38. נדמה כי השלט השני הועמד שם בטעות, משום שלא נכתב שם תאריך כלשהו או לוח זמנים מתוכנן. וזאת דווקא באזור שמצבו שפיר יחסית לבנייני הרכבת הכפולים שמול התחנה המרכזית לכיוון מזרח עד לביאליק, שמצבם "על הפנים".

ההנהגה הנוכחית של עיריית אשקלון, מאז כינונה בעקבות פרישת ראש העירייה הקודם איתמר שמעוני, נמצאת בתפקידה כמעט ארבעה חודשים, ואין הטענות האלה מכוונות אליה ואפילו לא לראש העירייה איתמר שמעוני, שיש שאומרים שהוא דווקא התחיל טוב ואף עשה לטובת התושבים בתחומי החינוך ובכלל בשנים המעטות אשר שימש בהן ראש עירייה.

עם זאת, יש לקוות כי כתבה זו תגרום לפקוח את עיניה של עיריית אשקלון וראש העירייה תומר גלאם, ויעשו לתיקון המעוות ואת המוטל עליהם, בעיקר אם יש להם תוכניות להיבחר שוב בשנה הבאה.

ארנונה

לפי כתבה שפורסמה ב-4.8.2017 בעיתון זה במדור "מצב העיר" מתברר כי סכומי הארנונה שגובה העירייה מבעלי עסקים בעיר עולים על הארנונה של האזור המבוקש ביותר בתל אביב, עיר מרכז העסקים של ישראל. פלא פלאים! לפי הכתבה, אנשי עסקים, ובראשם עו”ד בשם איציק דדון שרואיין בידי ג’ני פרנקל שלום, מתארגנים להיאבק בהתהוות מצב זה.

איפה שיקום שכונות? שכונת שמשון. צילום: אורי קריספין

למיטב ידיעתי, העיר אשקלון אינה נמנית עם הערים החזקות של ישראל, אלא ההפך הוא הנכון. אם כך, מדוע ועל מה העירייה גובה סכומי אקסטרה שלא מגיעים לה? אם הדברים נכונים, הרי מדובר בגזל ובמעשה בלתי חוקי שאכן יש להיאבק בו ולהחזירו למצב שבו העירייה תגבה מה שמגיע לה ותפסיק לגזול מתושביה.

זאת ועוד, אם העיר אשקלון אינה נמנית עם הערים החזקות בישראל, ולא רק זאת, היא גם לא עושה למען תושביה לפחות בתחומים שכתבה זו עוסקת בהם – כמו באשדוד שכנתה – מדוע היא פעילה יתר על המידה בתחום הגבייה בניגוד לעשייה?

לתושבי אשקלון מגיע מה שמגיע לתושבי אשדוד, ומותר לנו, אבל בעיקר לעירייה, להתקנא בעיר אשדוד.

אברהם ירדאי הוא פעיל ציבור בקרב הקהילה האתיופית

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר