אילוסטרציה: asap/ingimage

המנהלת המיתולוגית של מקיף ד' הורשעה בגרימת מוות ברשלנות

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור הפרקליטות והרשיע, ברוב דעות, את שוש ארז, אשת חינוך ותיקה והמנהלת המייסדת של מקיף ד', בגרימת מותו ברשלנות של הקשיש משה אברמוביץ', שאותו דרסה למוות בעת שחצה את הכביש

פורסם בתאריך: 30.7.17 20:17

בהחלטה דרמטית הרשיע בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ברוב של שני שופטים מול אחד, את תושבת העיר שוש ארז בגרימת מותו ברשלנות של משה אברמוביץ'. מדובר על ערעור שהגישה פרקליטות מחוז דרום באמצעות עו"ד אדווה ויצגן לאחר שבחודש נובמבר בשנה שעברה זיכה בית המשפט לתעבורה באשדוד את ארז מחמת הספק. כעת יחזור התיק לבית המשפט על מנת שייתן את גזר הדין.

התאונה שטלטלה את חייה

שוש ארז

ארז (70) היא גמלאית של משרד החינוך ומוכרת לרבים בעיר בזכות עבודתה רבת השנים במערכת החינוך בעיר. היא עסקה בחינוך 35 שנה ובמהלך הקריירה שלה הקימה וניהלה את אחד מבתי הספר היסודיים בעיר ואת תיכון מקיף עירוני ד' והייתה מפקחת באיזור דרום ויושבת ראש חבר המנהלים באשדוד. חייה השתנו ללא היכר בבוקרו של יום 22 באוקטובר 2014, סמוך לשעה 7:20 בבוקר, שאז אספה ארז במכוניתה את חברתה, והשתיים עשו דרכן מרחוב שדרות ירושלים לכיוון היציאה הצפונית מהעיר, כשהיעד הסופי היה תחנת הרכבת.

אל היעד הסופי השתיים לא הגיעו, שכן בצומת הרחובות מנחם בגין-אייר, סמוך למעבר חצייה, פגעה ארז בהולך הרגל משה אברמוביץ' בן ה-91. אברמוביץ' פונה מהמקום לבית החולים ברזילי בעיר, כשהוא סובל מחבלות קשות. חמש שעות לאחר מכן הוא הועבר להמשך טיפול בבית החולים סורוקה בבאר שבע וכעבור חמישה ימים נוספים נפטר מפצעיו. ארז הועברה לחקירה ולאחר מכן גם שחזרה את פרטי האירוע. על שאלת החוקר כיצד קרה שלא הבחינה בהולך הרגל הסבירה ארז כי התנועה בשעה זו של הבוקר הייתה עמוסה מאוד והיא נסעה לאט, כשהיא לוחצת לסירוגין על הברקס, ושיירת המכוניות שלימינה הסתירה לה את כל שהתרחש מהצד הזה, שממנו ככל הנראה החל המנוח לחצות את הכביש. "באופן טבעי נהג שנוסע ישר, כשהתנועה עמוסה ומכוניות לפניו עוצרות כל הזמן, לא מחפש בין המכוניות לראות מה קורה שם", אמרה.

עוד מסרה ארז בגרסתה כי בשל תנאי הדרך והעובדה שהשמש סנוורה אותה היא נסעה באטיות, נסיעה שלא עלתה על 30 קמ"ש. "מגן השמש לא ממש השפיע ולא עזר לסנוור, ואני התגברתי עליו בכך שמיקדתי את המבט לשליש התחתון של השמשה כדי שאוכל לראות כמה שיותר טוב את מרחב הנסיעה שלי", אמרה והוסיפה כי הגיעה למעבר החצייה בזהירות ולא ראתה הולכי רגל.

אילוסטרציה. צילום: דוברות מד"א

תחילה: זיכוי

בחודש יולי 2015 הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד ארז, כשסעיפיו הם גרימת מוות ברשלנות ואי-מתן זכות קדימה. לטענתה, היה על הנאשמת להאט עד למהירות המאפשרת עצירה, ללא קשר לקיומו של הולך הרגל; היה עליה להבחין במנוח בטרם הפגיעה, להגיב, ובכך למנוע התאונה או לפחות להפחית את נזקיה.
אלא שלאחר הליך משפטי ולאחר ששמעה את נימוקי שני הצדדים החליטה שופטת בית המשפט לתעבורה באשדוד נועה חקלאי לזכות את ארז מסעיפי האישום מחמת הספק, והדבר הביא לערעור.

הערעור

בחודש דצמבר האחרון הגישה פרקליטות מחוז דרום ערעור על הזיכוי של ארז בטענה כי לנוכח הממצאים העובדתיים, שנקבעו על ידי בית המשפט עצמו, מן ההכרח היה להרשיע את ארז במיוחס לה. בערעור ביקשה הפרקליטות להדגיש כי ארז מכירה היטב את מעבר החצייה שבו אירעה התאונה ואת התמרורים המתריעים על קיומו ועל החצייה של הולכי הרגל במקום. ואף על פי שהיא הייתה מודעת לכך שיש כלי רכב שמסתירים את הנעשה במעבר החצייה, היא לא שינתה במאומה את אופן נהיגתה ולא האטה את מהירות רכבה. בנוסף, היא כלל לא הבחינה בהולך הרגל ופגעה בו בעודה נעה באותה המהירות שבה נהגה לפני שהתקרבה אל מעבר החצייה.

כאמור, בשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור הפרקליטות וקבע כי הייתה כאן נהיגה רשלנית שהובילה למותו של אברמוביץ'.

"לא ראתה את המנוח עד לרגע הפגיעה"

השופטת גילת שלו. צילום אתר בתי המשפט

הרשעתה של ארז לא התקבלה פה אחד, והרכב השופטים היה חלוק בדעתו בנוגע לכך. השופטים גילת שלו ויורם צלקובניק היו דעת הרוב שהכריעו להרשיע את ארז בגרימת מוות ברשלנות.

בהחלטתה כתבה השופטת שלו כי ארז "נסעה בשיירה של כלי רכב, כאשר לטענתה כלי רכב שנסעו בנתיב הימני הסתירו ממנה את המתרחש בחלקו הימני של מעבר החצייה, ולטענתה אף השמש ממול סנוורה מאוד והפריעה לה באופן שנדרשה להוריד את מגני השמש ולהתמקד 'בשליש השמשה בו הייתה ראות טובה'. לאור הראות הלקויה כתוצאה מסנוור השמש וכתוצאה מחסימת הנתיב הימני, הרי שהמהירות של 30 קמ"ש, שיכולה הייתה להיחשב כסבירה בתנאי ראות אחרים, לא הייתה סבירה בנסיבות אלו".

לדברי שלו, היה על ארז להאט את נסיעתה, אף שנסעה במהירות 30 קמ"ש. אלא שארז "לא האטה את מהירות נסיעתה בהתקרבה למעבר החצייה, למרות המכשולים שהפריעו לה לראות את מעבר החצייה, דבר שהיה עליה לעשות כדי לוודא שמעבר החציה פנוי, וזאת בין אם המנוח חצה במעבר החצייה ובין אם חצה אחרי מעבר החצייה. לכל האמור יש להוסיף את העובדה שארז כלל לא ראתה את המנוח עד לרגע הפגיעה ממש, וזאת למרות שהוא הספיק לחצות כמעט את כל רוחב הכביש ונפגע מהחלק הקדמי-שמאלי של רכבה; למרות שרכבה של המשיבה גבוה יחסית; ולמרות שגם המנוח היה אדם גבוה יחסית".

המחלוקת בתיק נסובה בעיקר סביב השאלות היכן בדיוק חצה אברמוביץ' את הכביש וכמה מטרים הרחק ממעבר החצייה. עם זאת כתבה השופטת שלו: "גם במרחק של עשרה מטר אחרי מעבר החצייה, מדובר ב'תחום מעבר החצייה', כך שחובת הזהירות המוגברת על הנהג עדיין חלה".

לגבי מהירות נסיעה קבע השופט צלקובניק: "נוכח כך שהמנוח הוטח לעבר שמשת הרכב ומשם נפל אל הכביש. הרי שעלה כי המשיבה לא נסעה בנסיעה מזדחלת, עד כדי אפשרות עצירה על אתר, שהתחייבה מכך ששדה הראייה לימינה היה חסום, ואף לנוכח סנוור השמש מולה. מהירות הנסיעה 40-30 קמ"ש על פי הקביעה לא תאמה את תנאי הדרך והסיכון המוגבר לפגיעה בהולכי רגל העשויים לחצות את הכביש במקום".

הנימוקים לזיכוי נותרו בדעת מיעוט

השופט יואל עדן. צילום אתר בתי המשפט

השופט יואל עדן, שזיכה את ארז ונותר בדעת מיעוט, כתב כי לדבריו המחלוקת נעה סביב שלושה עניינים: מהירות הנסיעה, שדה הראייה, שממנו ניתן היה להבחין בחציית הולך הרגל, ומקום חציית הולך הרגל את הכביש. בשניים הראשונים מתבסס השופט על ממצאים עובדתיים המקלים עם ארז, ולפיהם מהירות נסיעתה הייתה 30 קמ"ש ואולי פחות מזה, ושדה הראייה 12 מטרים וייתכן פחות מכך. בעניין מקום חציית המנוח את הכביש כעשרה מטרים אחרי מעבר חצייה, אומר השופט כי חובת הזהירות של נהג המתקרב למעבר חצייה אינה זהה לחובת הזהירות שלו לאחר שעבר אותו.

"חובת הזהירות המוגברת עניינה ההתקרבות אל מעבר החצייה ומעבר החצייה עצמו. משהסתיים מעבר החצייה, וודאי במרחק של עשרה מטר לאחר שהסתיים, חוזרת חובת הזהירות למידתה הרגילה והקיימת בכל מקום אחר, כמובן שבהתאם לנסיבות המסוימות באותו מקום. מובהר כי סיטואציות מסוימות ומקומות מסוימים מחייבים גם הם חובת זהירות מוגברת, ואולם ביחס לעצם היות המקום כעשרה מטר לאחר מעבר חצייה, נתון זה לכשעצמו, והוא בלבד, איננו יכול להביא למסקנה בדבר קיומה של חובת זהירות מוגברת", קבע השופט. והוסיף: "התשתית העובדתית האמורה מביאה גם למסקנה בדבר קיומו של ספק סביר באשר לאי-מתן זכות קדימה להולך רגל".

הוא סיכם כשכתב: "התשתית הראייתית אשר באה בפני בית משפט ואשר נבחנה על ידו בקפידה לא אפשרה הגעה למסקנות ברורות בדבר האופן המדויק של התרחשות התאונה. גם לכך יש משמעות בדבר קיומו של ספק סביר".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר