כ-20 מיליון שקלים תובע רונן טבקול מכל מי שהיה מעורב, לטענתו, במאבק הבלתי פוסק נגדו ומנע ממנו לקבל היתרי בנייה ורישיון עסק להפעלת הסוכה הלבנה. התביעה הכספית הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והנתבעים בה הם עיריית אשקלון והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובאופן אישי מהנדס העירייה לשעבר דוד ירון וראש העירייה המושעה איתמר שמעוני.
כזכור, תחילתה של הפרשה הזאת אי שם בשנת 2010, אז רכש טבקול, מהנדס ויזם, את מתחם הסוכה הלבנה בחוף גוטה בעיר. את הקרקע רכש טבקול מרוזה מגירוב, אשר שנים מספר קודם לכן הגישה תכנית בינוי להקמת מרכז אירועים על הקרקע בתיאום עם הוועדה המקומית ואדריכל העירייה דאז אריק ברששת. על פי כתב התביעה, התכנית אושרה במרץ 2009 עוד לפני שרכש טבקול את הזכויות, ובהמשך לתכנית הבינוי תוכננה על ידי עיריית אשקלון ובתיאום עם אדריכלית מטעמה של מגירוב תכנית לבניית טיילת, תוך שילובה של הסוכה הלבנה בתכנית. אדריכל העיר הציג בפני טבקול, כחלק מהבדיקות שערך לשם רכישת הזכויות, את תכניות הטיילת ותכניות העירייה והוועדה המקומית ביחס לסוכה הלבנה ואת השתלבות הטיילת בהתאם לתכנית הבינוי. בכתב התביעה נטען כי בעקבות מצגי העירייה והוועדה המקומית ולאחר פגישות רבות שערך טבקול עם הגורמים הרלוונטיים והמוסמכים, הוא רכש את המקום בחודש אוגוסט 2010.
גוטה על המים בסוכה הלבנה
אלא שאז חלומו של טבקול להפוך את המתחם לשוקק חיים החל להתנפץ, כאשר לטענתו, העירייה החלה להערים עליו קשיים שונים. תחילה חשב שמדובר בקשיים נקודתיים, מכשולים בירוקרטיים בדרך להגשמת החלום, אולם ככל שחלף הזמן התברר לו, כך לטענתו, שעיריית אשקלון תעשה הכול על מנת למנוע ממנו לפתח את המקום.
80 אלף שקל בחודש
לטענת טבקול, בחודש ינואר 2011 חתם על הסכם שכירות של ארבע שנים עם חברת גוטה על המים, בדמי שכירות חודשיים על סך 80,000 שקל וכן מחצית מהרווחים בגין הכנסות מאירועים. בין בעליה של חברת גוטה ובין טבקול הייתה הסכמה בעל פה כי ההסכם ותנאיו יחולו עד לבניית הסוכה הלבנה הגדולה, ואז יעודכנו התנאים. חברת גוטה על המים החלה לפעול לקבלת רישיון עסק והחלה להשקיע במקום לקראת תחילת פעילות, אלא שאז נתקלו באינספור צווים שיפוטיים שהוציאה העירייה ונסוגו מההסכם.
בהמשך, כך על פי כתב התביעה, התקשר טבקול עם חברה אחרת, שהייתה אמורה להקים במקום מתחם מסעדות ואירועים. היזמים, אשר מפעילים עסקים גדולים ומוכרים בתל אביב, החלו להשקיע במתחם, רכשו ציוד, אך לאחר שנוכחו כי הרשות מונעות כל הפעלה של המקום, נסוגו גם הם מההסכם.
בנוסף, כך נטען, במהלך השנים קיבל טבקול הצעות לרכישת המקום, בכפוף לכך שיהיו לו היתרי בנייה. אך כל יזם אשר פנה לעירייה קיבל חוות דעת שלילית והומלץ לו שלא יתעסק עם המקום.
איתמר שמעוני
לטענתו של טבקול, אף על פי שהיו בידיו היתרי בנייה שחודשו והוארכו, והוא מילא אחר כל הדרישות במלואן, כאשר ביקש לקבל אישור עסק העלתה העירייה טענות ובקשות נוספות. האשימו אותו בסיכון הציבור, בפגיעה במצוק המתמוטט ובמקביל ביצעו ניתוקים של מים וחשמל למקום ואף הציבו חסימה פיזית לכניסת כלי רכב לחניית המסעדה. בהמשך הוא אף התבקש לבצע סקר ימי בעלות של מיליוני שקלים.
בתחילת 2013 הוגש נגד טבקול כתב אישום כולל, וזאת לאחר שביקש לעשות זאת על מנת שיוכל להפריך את הטענות נגדו. יוחסו לו עבירות בנייה, ובתום הליך של יותר משלוש שנים וחצי הוא זוכה, לאחר שהצליח להוכיח כי ההתנהלות כלפיו והסנקציות שהוטלו עליו לא הוטלו על אף מקום אחר. הוועדה המקומית הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ערעור על הכרעת הדין המזכה, הוא התקבל בחלקו והושת על טבקול קנס סמלי על סך 10,000 שקל, וכעת בכוונתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
רונן טבקול
לאחר חמש שנים ארוכות ומייגעות, כך על פי כתב התביעה, ורק לאחר שוועדת הערער הורתה לוועדה המקומית לפחות ארבע פעמים להנפיק לטבקול את טופס היתרי הבנייה הוא הונפק בחודש יוני 2016, מיד לאחר שמהנדס העירייה דוד ירון סיים את תפקידו. טופס ההיתר, כך נטען, הונפק על בסיס האישורים שהגיש טבקול כבר בשנת 2011. בחודש ינואר 2017 הונפק גם היתר בנייה לפיתוח ולמסלעה בלחצה של היועצת המשפטית, לאחר שמהנדסת הוועדה המקומית החדשה סברה שכל הבנייה כלולה בהיתרים קודמים ויתר הבנייה אינה מצריכה כלל היתר.
לאחר פניות חוזרות ונשנות והערמת קשיים נוספים, כך לטענת טבקול, הונפק רישיון עסק לסוכה הלבנה בספטמבר 2017. לאחר קבלת רישיון העסק ביקש טבקול סוף סוף להפעיל את המתחם, בהתאם לתכנית הנגישות שהינה חלק מרישיון העסק שהונפק לו.
לטענת טבקול, מהנדסת העיר ועיריית אשקלון קבעו כי אם העירייה לא תקיים את חובתה לבצע את דרכי הגישה, אזי הוא יהיה רשאי לבצע את הגישה בעצמו. משלא ביצעה את העבודה, החל טבקול עצמו בביצוע העבודות וקיבל מיד צו הפסקת עבודה.
“מניעים זרים ופוליטיים”
כעת, כאמור, הוגשה התביעה הכספית בגובה של כמעט 20 מיליון ש"ח. בכתב התביעה נטען כי הנתבעים יצרו בפני טקבול מצג שווא כי בכוונתם להפוך את הסוכה לבנה לנכס המשתלב בטיילת של אשקלון, תוך הגדלת שטחה כדי שתפעל כמקום בילוי ואירועים המהווה חלק מהטיילת של העיר אשקלון.
עוד נכתב כי הנתבעים “עשו כל שלאל ידם על מנת למנוע מהתובע להפעיל את הסוכה הלבנה במתכונתה הקיימת, כל שכן במסגרת התכנית לטיילת של אשקלון, בחוסר תום לב וממניעים פסולים, ברשלנות, בזדון, בהטעיה, במצגי שווא, בתרמית, תוך הפרת חובות חקוקות, אפליה ובניגוד לעקרון השוויון ותוך הפרת חובותיהם על פי דין. כל זאת תוך גרימת עוגמת נפש לתובע ותוך גרימת נזקים כספיים כבירים לתובע וכאשר השקעותיו יורדות לטמיון”.
דוד ירון
על המהנדס לשעבר דוד ירון, שסיים את תפקידו בחודש יוני 2016, נטען בכתב התביעה, כי פעל מתוך מניעים אישיים במטרה לנקום את סיום עבודתה של אשתו, שעבדה בחברה הכלכלית וסיימה את עבודתה, לאחר שטבקול התלונן עליה. “מהעת הזאת וכנראה אף ממניעים נוספים פעל ירון במזיד ומתוך כוונה לגרום נזק לטבקול ולסגור עמו חשבון”, נכתב. עוד נטען כי הוא ניצל את תפקידו כמהנדס העיר על מנת להתעמר בטבקול ולהפעיל נגדו אמצעים אגרסיביים כדי להביא לסגירת החשמל והמים במקום.
על איתמר שמעוני נטען כי הוא חתם על הודעת הפקעת הקרקע, כאשר היה ברור שהסוכה הלבנה אינה חלק מהשטח הציבורי ולכן אינה מיועדת להפקעה. “ראש העיר פעל ממניעים זרים ופוליטיים, לאחר שטבקול סירב לתמוך בו בבחירות לראשות העיר, ולאחר מכן בנובמבר 2013 חתם על מסמכי ההפקעה”, נכתב.
כתב התביעה מפרט יותר מ-20 סעיפים שבהם נטען כי הנתבעים פעלו ברשלנות ובזדון וגרמו למחדלים. כך למשל נכתב כי הם דרשו היתרי בנייה אף שהיו בידיהם היתרים בתוקף, נמנעו מלקיים דיונים להוצאת היתר בנייה והערימו קשיים לצורך הוצאת ההיתרים, דרשו דרישות בלתי הגיוניות ובלתי סבירות לצורך הוצאת היתר בנייה ונקטו אמצעים קיצוניים לסגור את המקום ולסכל את תהליכי התכנון.
“טבקול איבד את רוב נכסיו”
כעת תובע טבקול את הנזקים הכספיים שנגרמו לו במהלך שבע השנים הרעות, לדבריו. טבקול טוען בכתב התביעה כי הוא “איבד את רוב נכסיו, את ביתו הפרטי, את נכסי ילדיו ואת ביתה של רעייתו דאז, את פרנסתו ואת בריאותו וסובל ממגוון בעיות בריאות. כאשר הוא משקיע את כל זמנו ומרצו להתמודד עם רשויות שלטוניות הפועלות בין היתר ברשלנות תוך הצג מצגי שווא, בזדון, בתרמית, בהפרת חובות חקוקות ואשר מתעמרות בו באינספור הליכים שמעסיקים אותו יום ולילה, כאשר מדובר ברדיפה אישית שמעטים חווים כמותה וכעת על הנתבעים לשאת באחריות להתנהלותם”.
רונן טבקול בסוכה הלבנה. צילום: אורי קריספין
לכתב התביעה מצורפת חוות דעתו של מומחה אשר פירט את הנזקים הכלכליים וחישב את ההכנסות שהיו אמורות להיות לטבקול, אם הכול היה מתנהל כמתוכנן. כך נכתב, למשל, כי ההסכם עם גוטה על המים היה מניב לטבקול סכום של 80,000 שקל בחודש ולאחר ההרחבה המדוברת של המקום סכום של 144,700 שקל בחודש. כמו כן, נטען כי החברה שבבעלותו ביצעה במקום עבודות תשתית ופיתוח בסכום של 3,724,450 שקל, שאותו הוא תובע כעת חזרה. בנוסף ביצעה גם החברה עבודות הגנה מפני נזקי הים בהיקף של 3,514,560 שקל. על הוצאות נוספות הוא תובע 890,000 שקל וסכום של 300,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו. סך הכול הוא תובע סכום של 19,753,140 שקל.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
“בהליך הפלילי הוכח כי ההתעמרות בטבקול לא ננקטה כנגד אף עסק אחר בעיר אשקלון, לרבות עסקים שנבנו ללא היתרי בנייה, כל שכן כנגד עסקים שנבנו על פי היתרי בנייה ואף לא כנגד בעלים קודמים של הסוכה הלבנה טרם נרכשו הזכויות בה על ידי טבקול. בעיר אשקלון פעלו באותה עת וגם כיום למעלה מ-1,500 עסקים ללא רישיון עסק חלק ניכר מהם ללא היתרי בנייה או בהליכים, לא הגישו כתבי אישום, לא סגרו את העסקים, לא הוציאו כנגדם צווי הפסקת מנהליים או שיפוטיים ולא ניתקו מים, חשמל ודרכי גישה ולא דרשו מהם אישורים שנדרשו מטבקול כגון תסקירים סביבתיים וסקרים ימיים בעלותם מיליוני שקלים”, נכתב בכתב התביעה.
לסיכום נכתב: “הנתבעים פעלו בין היתר ברשלנות, תוך הפרות חקוקות, בתרמית, תוך יצירת מצגי שווא אשר גרמו לו נזק חמור”.
תגובות: “טענתו של טבקול כבר נדחתה בבית המשפט”
מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: “איננו מנהלים תביעות באמצעות התקשורת. תגובתנו תועבר בדרכים המקובלות לבית המשפט”.
איתמר שמעוני מסר בתגובה: “אני מכבד את רונן ומאחל לו הצלחה בכל עסקיו ועיסוקיו. לגבי התביעה העירייה תיתן ייצוג גם לנושאי המשרה. אני סמוך ובטוח שהעירייה תדע להגיב עניינית לתביעה”.
דוד ירון מסר בתגובה: “מר טבקול ביצע עבודות בנייה ללא היתר בסוכה הלבנה ועל עבירות אלו הורשע בבית המשפט. מר טבקול ביקש להוציא היתר בדיעבד לעבודות אותן ביצע ללא היתר ונדרש על ידי ועדת בניין ערים להמציא, בין היתר, סקר ימי מלווה בחוות דעת של מהנדס ימי בהקשר לעמידות המבנה למול הים, מר טבקול טען שעלות הסקר גבוהה מאוד ולא היה מוכן להזמין סקר חוות דעת כזו, חוות דעת כזו לא הוגשה. כולנו, כולל מר טבקול, רואים כיום שללא ביצוע הגנות על המבנה ישנה סכנת לקריסתו. ועדת ערר החליטה שהיתר למבנה (ללא החוץ) יוצא כאשר העירייה צריכה לבדוק לאחר כל חורף ו/ או סערה אם המבנה מסוכן, והיתר לחוץ המבנה יוצא לאחר חוות דעת/ סקר ימי. האמור לעיל היה לקראת סוף תפקידי כמהנדס עיר והמשך הטיפול היה בידי מהנדסת העיר שהחליפה אותי. מר טבקול התרעם על דרישות לגיטימיות של הוועדה, שכולנו רואים את נחיצותן היום. באם היו נעשות לא היינו מגיעים למצב שבונים והורסים כיום את המיגון לסוכה הלבנה. מכיוון שמהנדס העיר/ הוועדה הינו יועץ של הוועדה מר טבקול מצא לנכון לתבוע את העירייה, את הוועדה את, יו״ר הוועדה (ראש העיר) ואותי גם יחד”.
לעניין הטענות לפיהן ירון "סגר חשבון" עם טבקול בשל פיטורי אשתו מסר ירון: “לא היו דברים מעולם. מר טבקול טען זאת בבית המשפט שדן בעבירות הבנייה שלו, והשופט דחה את הטענה”.
