פעם בשבוע פעילי סניף אשקלון של תנועת הנוער 'כנפיים של קרמבו', תנועה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים, מגיעים לפעילות משותפת במרכז קהילתי ברנע באשקלון. השבוע, פעילי הסניף סיכמו את סוף השנה העשירית בפעולות ומסיבת סיום שלא הותירו אף עין יבשה.
שרית שבייב, 18, רכזת התקשורת של הסניף מספרת: "עדיין קשה לי לעכל שזו מסיבת הסיום האחרונה שלי, כשהגעתי לסניף בפעולה האחרונה, נעמי, חניכה בסניף חיבקה אותי חיבוק חזק ולא רצתה שאעזוב, זה היה רגע שזכור לי ואני בטוחה שלא אשכח".
ליאל שמואלי, 14, חונכת בסניף מתארת את ההרגשה: "הפרידה הראשונה היא הפרידה הכי קשה, בפעולה האחרונה הייתה בתוכי מערבולת של רגשות שמערבים עצב, התרגשות, שמחה וחשש, החיבוק האחרון שלי עם גיא הוטבע בזיכרוני לעד. אני כבר מתגעגעת לימי ראשון ומצפה בקוצר רוח לשנת הפעילות החדשה".
הפעולה האחרונה הגיעה לסיומה, האורות כבו, ההסעות הגיעו, החניכים והחונכים נפרדו בחיבוק לצלילי השיר "התחלה חדשה" ובציפייה להגיע לסניף בשנה הבאה ולצבור חוויות מרגשות וחדשות.
"פתחו עליו כיתת יורים בלי רחמים": כבר שנה שמשפחתו של עדי ז"ל שזוהה כמחבל מחכה לתשובות
עדי אוחנה ז"ל יצא מעבודתו בתחנת הכוח רוטנברג ב-7.10 ונורה למוות לאחר שנחשד כמחבל. עד היום משפחתו טרם קיבלה הודעה רשמית על נסיבות האירוע. בראיון ל'כאן דרום' מספרת תמי, אחותו של עדי ז"ל, על השנה הקשה שעוברת המשפחה: "אמא שלי רק מחכה לרגע להצטרף אליו", על השאלות שנותרו ללא מענה: "אנחנו יודעים מה קרה שם רק משמועות ובמשך שנה שלמה מתעלמים מאיתנו", וגם משחזרת את אירועי השבת שחורה, את ההודעה על מותו שהגיעה במקרה ועל הקושי לחגוג את החגים בלעדיו
