כנס מיוחד התקיים השבוע במכללה האקדמית אשקלון, כשבכירי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התכנסו לציון 30 שנה למהפכת המכללות האקדמיות – מהלך שנחשב לאחת מנקודות המפנה החברתיות החשובות בישראל.
אלא שבמקום חגיגות – נשמעו בעיקר איתותים מדאיגים על המשך הדרך. ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל ומייסד המכללה האקדמית אשקלון, שיום לפני הכנס הציג את דבריו בטור מיוחד, אמר: אם לא הייתה מהפכת המכללות האקדמיות בשנת 1995 – הייתה כאן מהפכה חברתית אלימה, כמו הפנתרים השחורים, ואולי יותר גרוע מזה". לדבריו, באותן שנים כ-40% מהמועמדים לאקדמיה נדחו, והמערכת הייתה סגורה בפני שכבות שלמות. "זו הייתה קודם כול מהפכה חברתית. השטח צעק – והמדינה נאלצה להגיב".
כנס באקדמית אשקלון. צילום: אל די איי הפקות
ד"ר שמעון אוחיון מהמכללה האקדמית אשקלון חיבר בין האקדמיה למציאות הביטחונית והחברתית, כשהזכיר את החטוף רן גואילי ז"ל, ואמר כי למרות ההנגשה של האקדמיה לפריפריה – הפערים עדיין כאן: "כלכלה ורפואה לא נמצאים בפריפריה. כל עוד זה כך – אין מוביליות אמיתית ואין חוסן כלכלי".
פרופ’ עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, אמר כי המכללות הפכו לעמוד תווך של ההשכלה הגבוהה, והודיע על צעדים חדשים: הקמת קרן למחקר יישומי במכללות, קידום פרופסורות ופיתוח מסלול דוקטורט מקצועי. "המכללות לא צריכות להיות אוניברסיטאות – הן צריכות להיות משהו אחר, אבל לא פחות חשוב".
פרופ’ ניסים בן דוד, יו"ר ועד ראשי המכללות, חשף נתון מטריד: סטודנט במכללה מתוקצב כיום בשליש בלבד מסטודנט באוניברסיטה – למרות שכשליש מחוקרי ישראל עובדים במכללות, וטען כי יש תפיסה אליטיסטית – "כאילו מחקר יש רק באוניברסיטאות".
נשיא המכללה האקדמית אשקלון, פרופ’ אליקים רובינשטיין: "שלושים שנה במובן היסטורי היא תקופה קצרה, אך ראויה לציון בזכות התוצאות, אלפי בוגרים ומוסמכים של המכללות. עם זאת הדגיש כי אין לשבת על זרי הדפנה וכי מדובר בציון דרך ולא בסוף הדרך".
כנס באקדמית אשקלון. צילום: אל די איי הפקות
בסיום הכנס הודיע ד"ר מוטי גיגי מהמכללה האקדמית ספיר כי בשנה הקרובה ייצא ספר שיסכם את הדיונים והמחקרים שעלו בכנס – בניסיון להגדיר מחדש לאן הולכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ומה המקום של הפריפריה בתוכה.
