גפן דאבוש מאשקלון, משרתת כיום במערך הת"ש של משמר הגבול. לא במקרה היא הגיעה למג"ב, "אני גאה להמשיך את המורשת המשפחתית – זו הדרך שלי להנציח את אבא", היא מסבירה.
אביה, יצחק דאבוש ז"ל, ילד שמיני במשפחה, עלה לארץ מלוב כשהיה תינוק. הוא גדל על ערכים של ציונות ואהבת הארץ. והתחנך בבית ספר ממלכתי-דתי "אור החיים" באשקלון.
בנעוריו, בעת מבצע "שלום הגליל" נחשף לפעילות המוגברת של משמר הגבול וכבר אז ידע שהוא רוצה להתגייס למג"ב ואכן כך היה, בנובמבר 1986 התגייס יצחק והגיע למג"ב ולאחר שסיים את שירות החובה, המשיך לשירות קבע. במהלך השנים, שירת במגוון תפקידים בענף הלוגיסטיקה ובגזרות מג"ב בעזה, ערבה, מרכז, מערת המכפלה ובמרחב עוטף ירושלים.
הוא הכיר את רחל אישתו במהלך השירות הצבאי ולאחר שסיימה את שירותה נישאו השניים והתגוררו בעיר אשקלון עם שתי בנותיהן כסיף וגפן. "יצחק, היה בן אדם אהוב שהשאיר רושם טוב ואווירה חיובית ושמחה בכל מקום שבו שירת", מספרים במג"ב.
יצחק דאבוש ז"ל ובתו גפן בילדותה
"מאז שנולדתי אבא שלי היה בקבע במג״ב", משחזרת גפן, "אבא שלי שירת רחוק מהבית וזה דבר לא קל. לא קל שאבא מגיע לבית ב22:00 הזמן היחיד שהייתי באמת נהנית ממנו זה בסופ"שים".
במהלך שירותו, חלה יצחק במחלה והחל טיפולים רפואיים, אך יחד עם זאת, הוא המשיך את שגרת חייו בין הבית לבסיס אותו כל כך אהב. "האמת היא שלפני שאבא שלי נפטר לא התעניינתי יותר מידי על השירות שלו וזה דבר שאני מצטערת עליו. אבל תמיד שאבא היה מספר על דברים מהשירות שלו היה לו ניצוץ בעיניים, לא כל בן אדם הולך עם כיסא גלגלים לבסיס כרגיל", מספרת גפן.
יצחק דאבוש ז"ל ובתו גפן בילדותה
רב סמל בכיר יצחק דאבוש נפטר בגיל 50 ביום י"א באייר תשע"ט (16.5.2019) והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון.
"כשאבא שלי נפטר הייתי תלמידת אולפנה בת 16 זה גיל שאת חייבת להחליט שירות לאומי או צבא", מסבירה גפן, "ובמהלך השבעה חשבתי על איך אני מנציחה את אבא שלי בצורה הכי יפה שיש והחלטתי שאני מוותרת על הפטור (בגלל שהייתי באולפנה) ומתגייסת למשקית ת"ש במג"ב".
גפן דאבוש במדי מג"ב
גפן גדלה בשכונת גבעת הפרחים, למדה בבית הספר נווה אילן ביסודי ובאולפנת צביה בתיכון.
מה אמא חשבה על ההחלטה שלך להתגייס למג"ב?
"אמא מאוד שמחה שהתגייסתי. היא דחפה לזה. לאמא יש חיבור מאוד מיוחד למג"ב. אמא שלי לא שירתה במג"ב אבל אמא שלי מג"בניקית בנשמה".
מה היה בשבילך מג"ב בתור ילדה?
"מאז ומתמיד מג"ב חלק מהמשפחה שלי. נולדתי לתוך המורשת של מג״ב ברמה של לעשות שבתות וחגים בבסיס של אבא שלי, החברים של אבא כמו דודים שלי בקשר איתם כל הזמן".
פגשת בשירות שלך כאלה שהכירו את אביך?
"כל הזמן. עד היום וזה הכי מרגש בעולם. כיף לדעת שזוכרים את אבא שלך ושהוא יצר לעצמו שם טוב בכל מקום".
רס"ב יצחק דאבוש ז"ל
האם את חושבת לחתום קבע במג"ב?
"זאת שאלה שתמיד מעסיקה אותי. לקראת השחרור שלי אדע מה הכיוון שלי".
גפן אומרת כי למרות השנים שחלפו מאז פטירתו של האב, הכאב נוכח וקיים איתה בכל עת. "הזמן לא באמת מרפא, תמיד יהיה חור בלב. ימים שהוא ממש חסר לנו זה יום הזיכרון, יום ההולדת שלו, אזכרה וכמובן חגים ושבתות. כל הזמן".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
