סא"ל רועי דור, מפקד לשכת הגיוס ב"ש. צילום: דו"צ
סא"ל רועי דור, מפקד לשכת הגיוס ב"ש. צילום: דו"צ

"אחרי מבצעים צבאיים יש ביקוש ליחידות לוחמות": שיחה עם מפקד לשכת הגיוס באר שבע

סא"ל, רועי דור, תושב אשקלון, מכהן מזה מספר חודשים בתפקיד של מפקד לשכת הגיוס באר שבע. בריאיון מיוחד הוא מספר איך מגדילים את מספר החיילים מהפריפריה ב-8200, מגלה איזה כוח יש למנהלי בתי הספר בשיבוצים לצה"ל ומספר איך התחושה לשרת בעזה בזמן שיורים על הבית

פורסם בתאריך: 30.12.21 06:34

את לשכת הגיוס בבאר שבע, מכיר כמעט כל תושב בדרום. אמנם היא כבר לא אותה לשכה כמו שרובנו מכירים כי בשנת 2018 היא עברה למיקום חדש. אבל מסתבר שהשינוי הגדול יותר מתחולל בתוכה פנימה. אז נתחיל קודם כל עם מספרים: בכל שנתון גיוס עוברים 19 אלף מתגייסים בשערי הלשכה. מדי יום מגיעים בין 150 ל-180 מועמדים לשירות ביטחוני (מלש"בים). הגיוסים מתקיימים במהלך 200 ימים בשנה וזה מתחלק לעונות של גיוס תומכי לחימה ועונות גל גיוס לוחמים כמו שזה בימים אלה.

 

אז אם נסכם, הלשכה עובדת כמעט כל יום בשנה והיא חולשת על תא השטח הכי גדול: מגן יבנה ועד אילת. בגדול, הלשכה הזאת אחראית להכניס בשערי צה"ל, את כל בני הנוער במרחב הזה.

לשכת הגיוס באר שבע. צילום: דו"צ

לשכת הגיוס באר שבע. צילום: דו"צ

אחת הטענות הרבות ששומעים על השירות בצה"ל הוא שיש אפליה ותמיד מביאים לדוגמה את יחידת המודיעין 8200 שרוב המתגייסים בה הם תושבי המרכז והמיעוט הוא מתושבי הפריפריה.

סא"ל רועי דור, מפקד לשכת הגיוס בבאר שבע. מה אתם עושים כדי לשנות את המצב הזה?
"בהרבה מהמקומות הלכנו למהלך של תר"ש (תוכנית רב שנתית) המיון, שאחת המטרות שלה היא לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם להגיע לכלל היחידות ותרגמנו את זה למעשים. למשל, חלק מהמפגשים ליחידות הללו מתבצעים בזום, אם זה מלש"ב מאילת, ת"א או מטולה יבצעו את אותו המבחן ויפגשו באותו מפגש זום עם הגורם שמבצע זאת.

"בנוגע לסוגיית המבחנים, יצרנו מערכת מחודשת למבחן דפ"ר ששונה מאוד ממה שהיה בעבר. כך שהחל מחודש ספטמבר שינינו את מרכיבי המבחן ופתחנו את היכולת שלנו להכיר את המלש"ב טוב יותר באמצעות מבחן אדפטיבי שמתאים את עצמו לנבחן. ככל שהוא מצליח יותר אנחנו יכולים לראות את זה תוך כדי המבחן והמבחן הפך להיות קצר יותר.

"אם בעבר המיונים ליחידות מיוחדות והנבחרות כמו 8200 זה היה במרכז הארץ וזה היה משפיע על תושבים שמתגוררים בדרום הארץ או בצפונה אז היום אנחנו מבזרים את הליכי המיון בדרום ובצפון ולאחרונה היה יום כזה בבאר שבע וזה מאפשר לנער שמתגורר בדרום לעשות את המבחנים אחרי נסיעה קצרה ולא מורכבת. אז גם במישור הזה אנחנו פועלים ליצור שוויון הזדמנויות עוד יותר מוחשי ומאפשר ואני חושב שאנחנו מתקדמים בצעדי ענק בעניין הזה וזה חלק מהתהליכים שאנחנו עובדים עליהם בשנים האחרונות".

סא"ל דור משוחח עם בני משפחה של מתגייס. צילום: דו"צ

סא"ל דור משוחח עם בני משפחה של מתגייס. צילום: דו"צ

אז השנה יהיו יותר מתגייסים ליחידות המודיעין והיחידות המובחרות מאשר בשנים קודמות?
"לא יכול לומר בוודאות, אבל כן אני יכול לומר לך שיש תוכנית שאנו מובילים אותה באכ"א שהקצה שלה הוא לשכת הגיוס באר שבע. אחד הדברים שאנחנו עושים במסגרת התוכנית שבנויה ממספר רבדים זה להיכנס לרשויות ודרכם לבתי הספר. אני קיימתי לא מעט פגישות עם ראשי ערים ואני צפוי להיפגש עם כל ראשי הרשויות בדרום, ואנחנו משלבים את מנהלי בתי הספר בשיתוף של משרד הביטחון ומשרד החינוך שהם השחקנים המשמעותיים ביותר על המגרש של בתי הספר ואנחנו מייצרים תוכנית משולבת שאמורה לקדם את הנוער ברשויות. הבשורה היא שזאת פריצת דרך, כך שבשונה מבעבר השותפים להחלטות שלנו הם הגורמים ברשויות כמו מנהלי בתי הספר. כמו דיוק השיבוץ של המלש"ב, מנהל בית הספר יכול להשפיע על שיבוץ של תלמיד שלו מתוך היכרות אישית שלו ומתוך הבנה שהשיבוץ שניתן לו אינו תואם את יכולותיו".

זאת אומרת שהוא יכול לומר לכם "יש פה עילוי במחשבים, חבל שתשלחו אותו לחימוש" אז אתם תיקחו אותו לממר"מ.
"יותר מזה, אם הוא כבר שובץ לחימוש והמנהל בא ואומר שמדובר בטאלנט בעולם המחשבים אז נתאים לו את השיבוץ בהתאם להמלצה, גם אם הוא כבר שובץ וזה כבר קורה היום הלכה למעשה. מעבר לזה, מנהל בית ספר או איש רשות שהוא שותף שלנו בתהליך שיגיד לנו שהנתונים אינם תואמים את יכולותיו של המלש"ב, בשילוב הישגיו בבית הספר, אז אנו נותנים הזדמנות למבחן חוזר מה שפעם לא היה קורה. היום אנחנו הולכים למהלך הזה בצורה מאפשרת והמנהלים מאוד מתרגשים מזה. ההבנה של כל התהליך, זה לקחת את המידע של אותו מלש"ב שמגיע טרום הגיוס ולהביא אותו לידי ביטוי בתוך תהליכי המנגנון הצבאי שמוצא את ההתאמה של המלש"ב ליחידה בקצה וזה כלי שלא השתמשנו בו בעבר".

ממר"ם. צילום: דובר צה"ל

ממר"ם. צילום: דובר צה"ל

אז אפשר לומר שבשנים הקרובות נראה מגמה אחרת?
"בשנים הקרובות צה"ל פועל באופן ממוקד להעלאת הפוטנציאל ליחידות המיוחדות בפריפריה ובאזור הדרום בכלל. אנחנו ממש עוסקים באיתור נערים למקצועות הטכנולוגים, אנחנו מאפשרים להם תוכניות מותאמות מתוך היותם תושבי הדרום על מנת להעלות את כמות הבנים והבנות במקצועות הטכנולוגיה ובמסלולי העתודה האקדמית".

יושב עכשיו תלמיד שרוצה להיות טייס או לוחם, איך הוא יכול לקבל מידע?
"מיט"ב פתחו ברשתות החברתיות, כך שכל העברות המסרים שלנו קיימים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק ויש אתר 'מתגייסים' שהוא אתר מתקדם מאוד ושם יש את כל האינפורמציה שהמלש"ב צריך והוא לא צריך להיכנס לאתרים קיקיוניים. הוא יכול בלחיצת כפתור לקבל את כל האינפורמציה על כל עולמות המקצוע שהוא יוכל לבצע בשירות הצבאי וכל זה בהתאמה אישית. זאת אומרת הוא ייכנס ליוזר שלו והוא יוכל לראות מה נתונים האישיים שלו ומה הם התפקידים שהוא יוכל לבצע בהתאם להם".

יש למשל נער שחולם להגיע ל-8200, איך הוא יודע איזה מגמה לבחור בלימודים?
"יש תוכניות כמו תוכנית 'מגשימים' שזה איתור תלמידים למקצועות הסייבר וזה מתחיל בכיתה י' עד י"ב. בעצם מאתרים בני נוער שיש להם את הכישורים והיכולות או לפחות בשלב הראשון, המוטיבציה והרצון, ואנחנו מלווים אותם. זה איתור בני נוער ליחידות הסייבר בצה"ל. מעבר לזה במסגרת המודל הרשותי שציינתי קודם, אנחנו מביאים גם עתודאים, שייכנסו לבתי הספר שילמדו תלמידים ויעשו להם חונכות ושיעורים פרטיים במדעים כדי לחזק את תלמידי הפריפריה להגיע למקצועות הטכנולוגיה והמדעים ולהתגייס לאותם מסלולים, בהם מסלולי העתודה. כי אנחנו רואים שאין מספיק עתודאים מאזור הדרום".

אנחנו שומעים על ירידה במוטיבציה לגיוס. אתה מרגיש את זה?
"אין מגמה תזזיתית למעלה או למטה שאנחנו מזהים אותה כמגמה".

מדברים על 50% מתגייסים בלבד.
"זה לא עומד על 50% זה עומד על יותר, זה תלוי גם באוכלוסיות שחייבות בגיוס ואוכלוסיות נוספות כמו ערביי ישראל והחרדים שלא מבצעים את השירות הצבאי".

חיילים בתרגיל באשקלון. צילום: דובר צה"ל

"האתוס הזה לא נשחק". לוחמים באימון. צילום: דובר צה"ל

ומה לגבי המוטיבציה ללחימה?
"בפרספקטיבה של שנים אחורה יש מגמות של פיקים שגבוהים יותר או פחות שמותאמים למציאות הביטחונית במדינת ישראל. כשאנחנו אחרי סבבי לחימה או מבצעים רחבי היקף אז אנחנו מצליחים לראות מגמה של עלייה בביקוש ליחידות הלוחמות. בתקופות שהן פחות מתוחות, אז לא תמיד זה עומד על אותם מספרים. אחרי סבב לחימה יש עליה בפיק וברצון של המתגייסים להגיע למקצועות הלחימה.

"יש הרבה מוטיבציה שאני מזהה אצלנו בלשכה ללחימה ואנחנו שמים בחוד החנית את המקצוע שנקרא לוחם ואנחנו מקפידים לעודד וזה חלק מהשירות המשמעותי שאנחנו מעודדים לעשות בבית הספר. מדי יום אני נתקל בלא מעט מלש"בים שזהו חלומם ואנחנו משתדלים לאפשר להם ואני חושב שהאתוס הזה לא נשחק והוא עדיין קיים והוא מתמודד עם אתגרים שציינת. אבל אפשר לראות את זה שההכרה שלנו במסלול הלוחם אם זה במענקים, אם זה בתוכנות לימוד ואם זה ליווי מנטלי כדי להוציא את הלוחמים עם כלים לאזרחות ונראה לי שהכשר עכשיו ללוחמים נותן את אותותיו כסוג של מסר להערכה למקצוע הלחימה".

"זה להגן על הבית"

סא"ל רועי דור, בן 39 מתגורר באשקלון, נשוי לתאיר רס"ן, אשת קבע שלאחרונה סיימה תפקיד של קצינת משא"ן בבה"ד 1. הם הורים לילד אחד בשם רימון בן 3.

"את כל מסלול השירות שלי עשיתי בסביבה לוחמת, אם זה בגדוד, דרך חטיבת גבעתי, אוגדת עזה בתפקידי האחרון הייתי קצין משא"ן באוגדת עזה. הייתי שם בסבבי הלחימה האחרונים כמו צוק איתן ועמוד ענן הייתי בחטיבת גבעתי שלחמה בצורה מאוד משמעותית ורשמה לא מעט הישגים".

הישגים וגם לא מעט אבדות, אם נזכיר את הדר גולדין. הכרת אותו?
"כן. אבל עוד יותר הכרתי אישית את המ"פ שנהרג בתקרית, בניה שראל, וגם לפני כן בגדוד שקד וגם המינוי שקיבל בפלס"ר. ישבנו כמה שעות בלילה לפני שהוא נכנס פנימה לרצועה ונהרג".

רס"ן בניה שראל ז"ל

"ישבנו לפני שהוא נכנס לעזה". רס"ן בניה שראל ז"ל

ומה קורה בלחימה כזאת? גם אתה וגם אשתך בצבא.
"האמת שזה היה מאתגר שנינו ביחידות שלא רק שהן לוחמות הן גם סגורות. הרבה מאוד תמיכה תמיכה מהבית ובתקופה של הלחימה האינטנסיבית, הייתה חלק מהזמן עם המשפחה שלה".

אז גרת בדרום ונלחמת בדרום.
"זה להגן על הבית. אני רואה את בקבוצות הוואטסאפ המשפחתיות וגם בשיחות שלי עם אשתי ותוך כדי לחימה למצוא פתרונות לילד איפה הוא יהיה ומי ישמור עליו. אבל המשימה היא ברורה ומעל הכל והמשימה שלנו באותה התקופה באוגדת עזה, אם נדבר על שומר חומות הייתה לבצע לחימה עיקשת וגם לנצח במערכה וזה מה שהיה. השגנו עליונות בכל אחד מהפרמטרים וגם הצלחנו לנטרל לא מעט איומים שהתפתחו בתוך שטח הרצועה וסיימנו שם את הלחימה כשאנחנו עם תחושת הצלחה גדולה וזאת תחושה סיפוק עילאית לסיים ככה תפקיד".

"יש נוער נפלא בדרום"

הוא גדל באשקלון, למד ביסודי בבית הספר רמב"ם, בתיכון למד בישיבת אור עציון בתנאי פנימייה. לאחר מכן, הוא התגייס והחל את שירותו בקצין העיר באשקלון ואז יצא לקורס קצינים. מאז הוא מילא תפקידים כמו קצין משא"ן ושליש גדוד בגדוד "חרב" הדרוזי, בתקופת מלחמת לבנון השנייה. בהמשך שירת בחטיבה הצפונית באוגדת עזה, בין לבין למד שני תארים, גם חינוך ומשאבי אנוש וגם ייעוץ ארגוני. מחודש ספטמבר השנה הוא משרת כמפקד בלשכת הגיוס הדרומית.

סא"ל דור משוחח עם בני מלש"בים. צילום: דו"צ

"סא"ל דור משוחח עם מלש"בים. צילום: דו"צ

זה שונה כשאתה מפקד לשכת הגיוס באזור שבו אתה מתגורר?
"מאוד. אני מתחבר לאוכלוסייה, אני מכיר את המסגרות, אני משרת בדרום כבר כמעט 10 שנים. מכיר את הנפשות הפועלות ואת המועצות ויותר קל לי להתחבר למלש"בים שמספרים לי את סיפור חייהם ואני עושה זאת עם תשוקה ורצון לעזור לכולם. יש לנו נוער נפלא בדרום ואני פוגש אותם בלשכה ואני נותן להם שוויון ההזדמנויות להגיע לשערי צה"ל, כשהם עוברים אצלי בלשכת הגיוס ומקבלים את התשתית הכי טובה שאפשר כדי להצליח בשירות הצבאי שלהם. אני משתדל בכל מקום שאני יכול לקדם ולסייע מתוך הבנה שצה"ל הוא באמת הזדמנות לכאלה גם שצריכים לעשות שינוי בחיים ולקחת את עצמם בידיים. וגם פה אני משתדל להתחבר עד כמה שאפשר ממקום ולב שיאפשר להם הזדמנות שנייה".




רוצים להישאר מעודכנים?

"כאן דרום אשקלון" בוואטסאפ

באינסטגרם

בטלגרם

בטוויטר

אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד או באייפון


תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר