מוגן מפני נפילות. תומר גלאם. צילום: אדי ישראל

חצי שנה בפועל: תומר גלאם מדבר על הכל

חמישה חודשים חלפו מאז הבחירות שהביאו את תומר גלאם לכס ראש העירייה בפועל, וזה הזמן לסיכום ביניים. בריאיון חגיגי לקראת פתיחת השנה החדשה הוא מדבר על התחבורה בעיר ("נחלץ את אשקלון מהפקקים"), על התעסוקה ("יש ביקוש מצד מפעלים להגיע לאשקלון"), על העירייה שקיבל ("קיבלתי מערכת בפשיטת רגל"), על הכדורגל ("נמצא רוכש לקבוצה"), על משבר מעיין שרה ("מבין את ההורים שנאבקו"), על הסטטוס-קוו ("יהיו שבתות קהילה במתנ"סים"), על איתמר שמעוני ("אין בינינו כל קשר"); ומה גרם לו לדמוע בסוף הריאיון?

פורסם בתאריך: 15.9.17 10:49

בפתיחת הריאיון אני שואל את ראש העירייה בפועל כמה זמן הוא בתפקידו. הוא מתקשה מעט לזכור במדויק כמה זמן עבר מאז נבחר בידי מועצת העיר לתפקידו. "מרוב העומס של הימים אני כבר לא זוכר, חמישה חודשים עברו ככה", הוא אומר. "מה שעברנו ב-160 ימים אלה מהלכים שעוברים בחצי קדנציה כדי להספיק אותם, ואנחנו רואים את הדברים הלכה למעשה מתממשים. אם זה בעניין האירועים שהחלטנו שאין חברה שמפיקה אותם, אלא החברה כלכלית באמצעות חטיבת אירועים. וראינו מה המשמעות שמפיקים לבד אירועים איכותיים שלא נופלים ממפיקים והצלחנו להגדיל את כמות האירועים בשכונות ואירועים בפארקים וגינות המשחקים, החל מ'גינה לי' ועד אירועים בשכונות ובאמפי".

גלאם מציין את הפסקת העסקתה של חברת הפקות האירועים כהישג שחסך לעירייה כסף שתורגם לאירועים נוספים במהלך חופשת הקיץ: "קיבלנו יותר באותו הסכום. הולכת להיות לנו המשכיות של 'דרום עולה', וזאת חתיכת השקעה מטורפת. התושבים צמאים לקבל את מה שמגיע להם. בשנה וחצי האחרונות הייתה פה סוג של הדממה. קיבלתי מערכת בפשיטת רגל. הרבה יותר קשה לייצב מערכת בפשיטת רגל מאשר להקים מערכת מחדש".

"דרום עולה" צריך המשכיות? או ש"בריזה" תחזור עם הופעות מלאות באמפי?
"יהיו אירועים. אני לא יודע אם 'בריזה'. אני לא פוסל את האפשרות של הופעות כמו שהיו עם שוואקי, ועשינו מחיר סמלי כדי לעשות סדר שלא יקרה מצב שמישהו מגיע ואין לו כניסה. והנה הגיעו אלפים. יש פה הופעות שלא היו שנים במגזר הדתי ובמגזר העולים. דיברו על כמה התרבות חסרה, כי אחד התמקד ב'בריזה', וזה היה רק 'בריזה'. אחד התמקד ב'דרום עולה' וזה היה רק 'דרום עולה'. אז הוכחנו שבאותה רמת תקציבים אפשר גם וגם. הנה 'דרום עולה' ושתי הופעות באמפי בפארק והופעות בשכונות, הצלחנו להגיע להכול. העיר גדלה, והיום אנחנו 147 אלף תושבים. יש הגירה חיובית, ואני הגדרתי את העיר בחזון כעיר של משפחות, הן מבחינת מחירי הנדל"ן, שעדיין סבירים ביחס לשוק, והן מבחינת ההטבות שמקבלים בצהרונים ופעילויות וקייטנות שהעירייה תומכת בצורה שלא נתפסת בערים אחרות".

גלאם באירוע הקיץ. צילום: משה ביטון

על מחירי הדיור אין לכם ממש השפעה.
"המחירים שפויים, ונכון שיש מחיר למשתכן, אבל תראה באשדוד כמה עולה דירת ארבעה חדרים, כמעט שני מיליון, ופה אפשר למצוא בשכונת אגמים את אותה הדירה רק ב-1.2 מיליון, בשכונה טובה עם בתי ספר איכותיים והצלחה בבגרויות, הן בתחום חברתי והן בבגרויות בכלל. אנחנו רואים את התוצאות כי השאלה היא לא כמה אתה משקיע, אלא איך אתה משקיע. זה קו החשיבה שאני עובד איתו מאז שנכנסתי לתפקיד".

"הקמתי חמ"ל לעניין התחבורה"

אחד הנושאים המטרידים כמעט כל תושב בעל רכב הוא עניין הפקקים שנוצרו בעיר בעיקר בשעות מסוימות. חלק מהם לא מוצדקים, ובסך הכול נגרמו בשל תכנון לקוי. "נושא התחבורה זה נושא שלקחתי לתשומת לבי. הקמתי חמ"ל לעניין הזה, כי עד היום לא ניתן מענה לנושא התחבורתי באשקלון. אני מתכוון להתנות את חתימת החלק השני של הסכם הגג של 15 אלף יחידות דיור בכך שיינתן מענה לתחבורה למוסדות ציבור ומוסדות חירום, כמו משטרה, בית חולים, כיבוי אש, מגן דוד אדום. אם לא, לא נתקדם עם ההסכם. אנחנו נחלץ את אשקלון מהפקקים".

בעבר זה לא היה תנאי להסכם הגג?
"לצערי לא. למשל המחלף שאנו אמורים לבנות, חלקו היה אמור להיות ממומן על ידי משרד התחבורה, כמו גם בפרויקט של שיקוע הכביש ליד ויקטורי. פתאום החליטו שם שלא מקצים 50 מיליון שקל. אבל למזלנו יש את כחלון, וזה הזמן להודות לו כי הוא מבין את הצרכים. לא בגלל שאני ראש העיר הראשון שלו, אלא בגלל שהוא יודע לאן העיר יכולה להתפתח, והעיר יכולה להתפתח ל-300 אלף תושבים. אנחנו הולכים על התחדשות עירונית, שהייתה תקועה, ועל שיקום שכונות. אין שכונה ותיקה שלא תבוא לידי ביטוי בנושא התשתיות, הן מדרכות, הן ביובים, מים וחשמל, בשנה הקרובה. אפשר לראות את הפרויקטים האלה מתחילים ברמת אשכול, ברחוב יהודה הלוי, השופטים, רחוב אהוד. איפה שכל השלטים ניצבים, תהיה להם היתכנות. בברנע למשל לא טופל נושא החניות, היא נבנתה בחטא ויש מצוקה, ומחפשים פתרונות. היום כל תכנית שמגיעה לפתחי, אני בודק איך אפשר להוסיף חניות מבלי לפגוע בשטחים הציבוריים".

אתה מרגיש בנוח עם כל השלטים האלה שתליתם בחוץ?
"למה לא? סוף סוף מציגים את העשייה כמו שהיא. נותנים מענה. עוד מעט תהיה חותמת על זה – 'בוצע'. כי אנשים אומרים שסתם שמים שלטים, אבל מבחן התוצאה הכי חשוב: שהכול בוצע. היום כלום יודעים שבאנו לעבוד".

"עוד מעט תהיה על זה חותמת – 'בוצע'". צילום: דוד לוי

מה לגבי החניה ליד בניין העירייה? קניון גירון מתכוון להפוך את החניון שלו לקומת מסחר.
"עד שלא יימצא פתרון לחניות, לא תאושר שום תכנית. יש פה תכנית מורכבת של חניה תת-קרקעית מתחת למתחם הקיים, ואת השטח הקיים להפוך לשטחים ירוקים. אבל צריך להבין שהחניה בתשלום הפכה לסיפור הצלחה. מקומות שהפכנו לחניה כחול-לבן הפכו לתוססים כי יש תחלופה. מה שקרה עד היום זה שבאו עובדים מהבנק ומהעירייה וחנו מהבוקר, ולאזרחים לא הייתה חניה כשהם רצו להיכנס לחנויות. החניה בתשלום היא מהלך מבורך. הסכום הוא מינימלי, כך שלא מרוויחים, הוא לא מכסה את האחזקה של החניות. בעבר היה רעש קשה מול הסוחרים, אבל היום יש ביקוש להרחיב את הנושא של חניה בתשלום, כי זה מחיה להם את המקום. תחשוב שאם אתה רוצה לקנות נעליים לבן ואתה יודע שבמגדל אין חניה, אז תלך לקוסמוס או בכלל תזמין מהאינטרנט".

תומך בהפיכת המדרחוב לכביש

נקודה נוספת שמציקה לתושבי העיר היא נושא התעסוקה, וישנם תחומי עיסוק שכמעט אי אפשר למצוא בעיר, וכך נאלצים רבים לעבוד מחוץ לעיר.

המדרחוב באשקלון. צילום: דוברות עיריית אשקלון.

דובר שהסכם הגג יהיה תלוי בפתרונות תעסוקה. מה יהיה עם התעסוקה?
"אמרתי, ואני לא מסתיר זאת, שבלי לתת לעיר אזור עדיפות לאומית א' אין סיבה שנחתום על הסכם הגג. אז נכון שהיו דברים שקודמו בגלל הסכם הגג, אבל תראה את המצב, לא יכול להיות שערים מסביב, כמו נתיבות, שדרות וקריית גת, יהיו בעדיפות לאומית ואנחנו לא. הפעלתי את כל הקשרים שלי כדי לתת מענה לתעסוקה. הנה, מיד לאחר שנבחרתי הקצו לנו 400 דונם בכדי להקצות למפעלים פטור ממכרז, ובקרוב נחתום הסכם עם קוקה קולה על הרחבת מפעל קרלסברג. יש עוד הרבה עבודה. יש את טחנות הקמח ויש את תדביק. יש לנו צוות ואגף שמתעסק רק בזה, הן בהרחבה של רב בריח והן בזה שיש הרבה מפעלים על הפרק. עם כל זה שאין לנו עדיפות לאומית א', יש ביקוש להעביר מפעלים".

לא רואים את הביקוש.
"גם מה שאתה רואה עכשיו זה תהליך שלוקח שנים. זה סוג של תהליך, אבל כבר התחלנו אותו. לצערי, במשך שנים זה לא בא לידי ביטוי".

בוא נדבר בשמות.
"טחנות הקמח – 250 עובדים. נושא קוקה קולה עם הרחבה של 140 דונם, זה יעסיק מעל 500 עובדים. רב בריח – מעל 350 עובדים, והם כבר בהחלפת טיוטות עם מינהל ההנדסה. מפעל תדביק".

הייטק בקטנה. אזור התעשייה הדרומי באשקלון. צילום: אלירם משה

מה עם הייטק? הרבה אנשי הייטק עובדים מחוץ לעיר.
"יש עכשיו ביקוש לבוא לפארק ההייטק החדש. התהליך הזה לא ייקח יום או יומיים, אבל אנחנו בכיוון הנכון לתת פתרון לתעסוקה בעיר אשקלון. הצלחנו לפתור חלק מהבעיה שהייתה מאוד מהותית עבור התושבים שגרים פה וחלקם שיבואו לגור פה, וזה יבוא לידי ביטוי בחלק השני של הסכם הגג כדי שנוכל להיות יותר אטרקטיביים ונוכל למשוך מפעלים איכותיים לפה".

נראה דילול במספר כלי הרכב בחניון הרכבת?
"תהיה פחות נהירה למרכז, ויינתן מענה לכל חתך האוכלוסייה, הן בייצור והן בהייטק ובמפעלי תעשייה. אני חושב שתהיה ירידה במספר העובדים מחוץ לעיר. היום אם אין הכנסות של 60 אחוז ממסחר ותעשייה ו-40 אחוז ממגורים, אז אתה הופך להיות לא יציב מבחינה כלכלית. זו המגמה שלי, ואנחנו עומדים בזה".

נציגי העירייה והרכבת מסיירים בתחנת הרכבת. צילום: דוברות עיריית אשקלון

אנחנו מדברים על מסחר, ראית את המדרחוב? דיברו על פרויקט גרנדיוזי, והיום הוא גוסס.
"אני אומר את זה בצער, כי גדלתי במגדל, אבל ככל שמנסים להחיות – לא מצליחים. מי כמוך רואה שנפתחים מרכזים חדשים עם אטרקציות, ואילו המדרחוב, עם כל מה שעשו בו, התמלא טלאים. יש כל מיני רעיונות, כמו להפוך את זה למרכז בילוי עם פאבים ומסעדנות כדי להחיות את המקום. יש רעיון לפתוח את הציר ושיהיה ציר חד סטרי, והתנועה תחזור למדרחוב. בעבר, כשבנו את המדרחוב, אחרי חודשיים הייתה כתבה בעיתון: 'מדרחוב – מת רחוב'. כבר בתחילתו הוא לא היה סוג של הצלחה".

אז אני מבין שהרעיון להמשיך את המדרחוב עד לאל-עפיה כבר לא יקרה.
"הפוך, אני בעד לפתוח את המדרחוב, לא לסגור אותו. הציר שהכי ניזוק הוא הציר מבוטיק סטייל ועד קפה רוז'ה. אפשר לראות שאיפה שיש ציר תנועה, שם זה עובד. כל זמן שאני פה לא תהיה סגירה, ולהפך, יש מגמה לפתוח את מה שסגור. אין פתרון קסם. אז נעשה עוד הופעה ועוד אטרקציה, ואז נמכור עוד שניים-שלושה פריטים באותו היום, זה לא מה שיפתור. מה שיפתור זה לפתוח את הציר מלמעלה ועד לחאן ולעשות הכול כדי להביא לשם עסקים שיכולים למשוך קהל אליהם".

"אני מבין את ההורים שנאבקו למען מעיין שרה"

אחד המשברים שניחתו על העיר ועל העירייה בשבועות האחרונים היה המשבר של בית הספר מעיין שרה סביב ההחלטה של העירייה לשפץ את המוסד ולשכן את התלמידים באופן זמני במתנ"ס וולדנברג. היו הורים שטענו כי המתנ"ס לא מותאם לצורכי הילדים המיוחדים. עד לבית משפט הגיע המשבר הזה. "רוב ההורים תמכו, חלקם המועט התנגדו, וזה לגיטימי", אומר גלאם. "אני כל כך מבין את אלה שיצרו את המאבק. הם עשרות שנים רווים הבטחות ולא האמינו לי כשאמרתי שנשקיע עשרה מיליון ובאוגוסט הכול יסתיים. לכן לא נכנסתי למאבק ונתתי להם לנהל אותו כמו שהם רצו ודאגתי שמתנ"ס וולדנברג יהיה נגיש לנכים".

מתאים או לא? מתנ"ס וולדנברג. צילום: אלירם משה

למה באמת לקחתם אותם למתנ"ס ישן ולא לקחתם אותם למתנ"ס חדש, כמו הרצוג או נווה אילן?
"בכל מתנ"ס יש את ההתאמות עצמן ויש לקחת בחשבון שצריך לעשות זאת בתיאום עם כל הגורמים. אל שתשכח שהרצוג למשל לא כל כך גדול ולא יכול לתת מענה כמו בוולדנברג, ששם חילקנו לשניים: יסודי ועל יסודי. העל יסודי במתנ"ס עצמו, והיסודי בבית המתנדב. זה היה הכי מתאים עבורם מבחינת הנגישות והפעילויות שהם עוברים שם ביום-יום. דבר שני, הכסף הזה לא יורד לטמיון, אחרי שהם יחזרו לבית הספר יש מספיק גורמים, כמו תנועות נוער והמתנ"ס עצמו, שישמחו לקבל את המתקן כפי שהוא. מבחן התוצאה היה לתת את הכלים לתלמידים שילמדו שם. בית הספר החדש יהיה אחד היפים בארץ. אני נגיש ורגיש לקהילה, אני לא יכול לשפוט את מי שהגיש את העתירה, כי אני מבין אותם. גם אני הייתי בלופ הזה שהבטיחו ולא קיימו, ולכן אני היום אעשה הכול כדי לתת מענה לאותה אוכלוסייה, כי זו חובתי".

"העירייה תדאג שיהיו בעלים להפועל אשקלון"

לאחר שלוש שנים שבהן שכרה עיריית אשקלון את זכויות הניהול של קבוצת הכדורגל הפועל אשקלון, היא החליטה לרכוש את זכויות הניהול לצמיתות. העירייה, לאחר אישור של משרד הפנים, תהפוך להיות הבעלים של קבוצת הכדורגל העירונית. גלאם מצדו סבור שלא נכון שהעירייה תחזיק את הקבוצה, והוא אומר כי הפתרון הוא למצוא רוכש. "אני חושב שראוי שהעירייה תדאג שיהיו בעלים איכותיים שידעו לנהל את הקבוצה, ואם צריך תמיכות של העירייה, אז יהיו. אנחנו נצא למכירה של הקבוצה, וכשנמכור את הקבוצה, התוצאות יהיו יותר טובות עבור האוהדים ועבור הקבוצה. המטרה שלי לקבל החלטה נכונה. גם בנושא הכשרת האצטדיון למשחקי ליגת העל, בהתאחדות הרימו גבה ולא האמינו שנכשיר את המגרש, והנה, עמדנו במשימה והכשרנו את האצטדיון, והתקציבים עברו ועושים הכול כדי לחזק את הקבוצה. יש לנו אחריות כלפי האוהדים וכלפי הקבוצה. פגשתי אוהד שאמר לי: 'אתם כולכם דיבורים, ולא תקנו את הקבוצה, אל תעבדו עלינו, זה לא יקרה'. ואני לא מאשים אותו, פשוט הוא גם היה רווי הבטחות. זה קרה לי גם בגן בשכונת הרצוג. כשהבטחתי להם גן משחקים גדול וחדשני, אמרו לי: 'לא, זה לא יקרה', כי אנשים שבעי הבטחות. אבל אני שם את האמת על השולחן ואומר את האמת בצורה ברורה, כדי לא לגרום לתושביי לחיות באשליות. אגב, אותו אוהד העלה בסוף פוסט וכתב שהוא לא מאמין שסיימנו את הסאגה של הקבוצה ואת הכשרת האצטדיון. מה שנותר עכשיו זה רק לאחל בהצלחה לשחקנים של יובל נעים".

בזמן שאיתמר שמעוני החל בהליכים לרכישת הקבוצה נטען לא פעם שהכספים הללו באים על חשבון התרבות שנחרבה פה בעיר אשקלון. הנה כמה מהמוסדות שנעלמו באותה התקופה: תיאטרון קדם, התזמורת האנדלוסית, התזמורת הקאמרית, פסטיבל עין יהודית ועוד. "אנחנו מעצימים היום את התרבות בעיר ועושים הכול כדי להעצים את התיאטרון המקומי, יוצרים קשר עם גורמים חיצוניים כדי להחזיר פעילויות שהיו בעבר, ובמקביל אנחנו מחזירים לחיים את המשכן לאמנויות הבמה. אני לא חושב שיש פרויקטים שצריך למנוע אותם כי נבחר ציבור אחר עשה אותם. היום אין מספיק מענה תרבותי. למזלנו, יש את היכל התרבות ומרכז הנכסים, אבל העיר גדלה, ויש לנו הרבה שוחרי תרבות, ולכן החלטנו להחזיר את הפרויקט הזה. היו פה מי שהיו מוכנים לשם מיליונים כדי שהפרויקט לא יקום, כי זה הציג אותו ולא מישהו אחר הציג אותו. באשקלון יקום המשכן לאמנויות הבמה כי הוא חיוני לעיר. אנחנו נחזיר ונעשה גם וגם. צריך להבין שבתקציב צריך להביא את כולם לידי ביטוי".

היו טענות מצד קבוצות ספורט שנפגעו בגלל חיסולי חשבונות אישיים. מה עושים היום כדי למנוע את זה?
"המניע העיקרי שלפיו יהיו התבחינים זה יהיה עד כמה אלה שמפעילים את הקבוצות יעשו מחירים אטרקטיביים לאותן פעילויות, לא כמה הוא מעורב פוליטית או כמה הוא משמיע רעש בפייסבוק או מעלה התנגדויות. בנושא הזה התבחינים ייבנו לפי מי שדואג שהמחירים שלו יהיו הוגנים לכל כיס עבור התלמידים, ולא יהיו רק רווחיים עבור מנהלי העמותות. אני בא ממקום שלא היה כלום, ואני רוצה לדאוג שלכל ילד תהיה הזדמנות שווה".

מה יהיה עם בית הספר לכדורגל? נמני כבר לא פותח פה את השנה.
"לא פוסל שהחברה העירונית היא שתפעיל את בית הספר. זה הדבר היחיד שהוא רווחי בחברה העירונית".

אבי נימני. צילום: אורי קריספין

הוא היה אמור להיות רווחי אם לא ההעברה התמוהה שמבקר העירייה ציין בביקורת שלו.
"אם ניכנס לכל ההעברות התמוהות שהיו שם ובחברה כלכלית, אתה לא צריך מגזין חג, אתה צריך ספר".

איך היחסים שלך עם מי שבין היתר הביא לבחירה שלך לתפקיד, איתמר שמעוני?
"הוא לא מגיע לפה בכלל. מאז הבחירות הוא היה פה פעם או פעמיים. בגלל המגבלות שלו אין בינינו כל קשר. חוץ מלאחל לו בהצלחה בדרכו ובתהליך שהוא עובר, אין לי מה להוסיף".

"מאחל לו בהצלחה". גלאם ושמעוני. צילום: דוד לוי

למה אין ראש מינהל חינוך? למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? שנה וחצי מאז שקמינסקי עזב.
"היה מכרז לפני כניסתי לתפקיד, ניגשו מועמדים, לא נמצא מישהו מתאים, ויצא מכרז חדש. עכשיו יש זימון לאנשים שניגשו, וכולי תקווה שיימצא מישהו מתאים. היום חסר לנו מי שיחליף את בריגה ואת קמינסקי".

"יהיו שבתות קהילה במתנ"סים"

ענייני החרדים-חילונים לא ממש צפו על פני השטח באשקלון במשך שנים רבות, אך זה קרה בשלהי כהונתו של איתמר שמעוני, כאשר בין היתר נסגרה הבריכה העירונית בשבת. המושג סטטוס-קוו חזר לשלוט בשיח בעיר, וסיעת העולים החליטה אפילו לעגן זאת בהסכמים הקואליציניים. "הסטטוס-קוו יישמר בצורה הוגנת לשני הכיוונים. גם לדתיים וגם לחילונים. נשמור על הסטטוס-קוו כפי שהיה פה שנים רבות מבלי לפגוע באף אוכלוסייה", אומר גלאם.

מה לגבי מתנ"סים בשבת? ייפתחו?
"יהיה מה שנקרא שבתות קהילה. מתנ"סים לא ייפתחו. יש שבתות של תרבות, שיבואו לשמוע הרצאה או לשחק שחמט באותו מתחם, אין שום כוונה לפגוע בכבודה של שבת או למנוע מאנשים שהם לא דתיים מלהתנהל באורח החיים שהם חיים בו. אני צריך לתת מענה לכל מגזר שהוא. בארבעה חודשים הספקנו להגיע לכל המגזרים שקיבלו מה שלא קיבלו שנים. לא ראיתי ראש עיר שמממש 90 אחוז מההסכמים הקואליציוניים בתוך ארבעה חודשים. זה מתוך רצון שהשותפים שלי צריכים לקבל את השירות עבור הציבור שבחר בהם. אני לא אדם ריכוזי ואני אוהב להאציל סמכויות על הסגנים וחברי המועצה, ובגלל זה אני לא כועס על פוסט כזה או אחר שנכתב או כתבה אחרת. אתה נמדד בסופו של דבר ברמת העשייה, כמה אתה משקיע בכל התחומים, כמו חינוך, תרבות, ספורט, תחבורה, תעסוקה, תיירות. ראש העיר צריך לדאוג לכל המכלולים, בסופו של דבר, הצלחה או כישלון זה ראש העיר, והיום ברוך השם אנחנו נמצאים במקום של הצלחות".

יורם שפר, הרב יצחק ברדא ותומר גלאם.

גלאם אומר כי אחד הדברים שפגעו מאוד בהתנהלות של העיר זה חוסר היציבות השלטונית. "יש לנו תושבים מדהימים, עיר חמה ואטרקטיבית שחוותה טלטלות קשות בתחום המוניציפלי. אני חושב שזאת אחת הבעיות הקשות שיש לנו בעיר: חוסר יציבות שלטונית. אני אעשה הכול כדי להמשיך עם האני מאמין שלי ועם הצוותים המקצועיים ועם אנשי הציבור שייבחרו להמשיך איתי גם בשנת 2018, כי מגיע לעיר הזאת את הטוב ביותר. נעשה הכול כדי לשמור על השלטון יציב, כי די עייפנו מתחלופות ומהפכות שהיו פה בשנים האחרונות. לציבור האשקלוני ולעיר אשקלון מגיע יותר ממה שהם קיבלו עד היום".

כמה זמן אותה רואה את עצמך בתפקיד?
"אני חושב שכל ראש עיר מצליח לא צריך לכהן יותר משתי קדנציות. זה די והותר ומעבר לזה, הרצון והדרייב לשנות ולעשות דברים אחרי שתי קדנציות כבר הולך ויורד. אני מאמין שאנחנו נהיה שם, בעזרת השם. אני יותר מרגיש בתקופה הקצרה שאני נמצא כמה קשה להחזיר את האמון של הציבור בנבחרי הציבור, כמו הנושא של מעיין שרה והמכון להתפתחות הילד והתחבורה והחינוך. אנשים כבר לא מאמינים, כי כמה אפשר להאכיל אותם בהבטחות שווא".

"ראש עיר מצליח לא צריך לכהן יותר משתי קדנציות". צילום: אדי ישראל

בשנת 2018 יהיה רב עיר לאשקלון?
"בעזרת השם. אני מאמין שייבחר ראש עיר חדש, ויזכה אותי הקב"ה להמשיך את הכהונה פה. אנחנו לא מתכוונים כרגע למנות רב עיר, הכוונה שלנו אחרי הבחירות היא למנות רב עיר".

"לא בושה לדמוע"

אין ספק שהרקע שבו גדל גלאם, בשכונה העתיקה במשפחה קשת יום, משפיע לא מעט על סדר היום שלו, והוא אומר כי זו הסיבה שהוא שם דגש על בני הקהילה האתיופית. "סוף סוף הקהילה הזאת מקבלת מה שהיא צריכה. אתה יודע מה ההישג לי? כשאבא של אברה מנגיסטו בא ומנשק אותי ואומר לי: 'זאת פעם ראשונה שמגיע ראש עיר לקהילה, יושב ומבטיח ובאמת מקיים'. אמרתי לו: 'זה חימם לי את הלב שאתה יודע מי עושה ומי לא, מי מבטיח ומי מקיים'. במבחן התוצאה אף פעם לא נגעו בהם, ופתאום נוגעים בהם".

מה באמת העירייה עושה למען השבתו של אברה מנגיסטו?
"קודם כול, אנחנו נזכיר בכל פתיחה של ישיבת מועצה את מספר הימים שהוא בשבי. הקצינו להם מקום כדי לנהל את המאבק, ואנחנו מקצים להם תקציבים לצורך המאבק. אמרתי להם מה אני יכול לתת ומה אני לא. אמרתי מה אפשר ומה לא, במקום להבטיח להם הכול. לבוא ולהגיד דברים שהם לא בסמכותי ולא כפופים אליי, זה לא יקרה".

גלאם עם אגרש מנגיסטו. צילום: פוטו יוסי את עוזי

לפני כמה שבועות נכנסה ללשכת ראש העירייה בפועל תומר גלאם קבוצה של ילדים בסיכון. גלאם שוחח איתם ושמע את אחד הילדים מתפאר ואומר|: "אני לא לומד". גלאם ביקש ממנו להישאר בלשכה אחרי שכולם הלכו: "למה אתה לא לומד? מה אתה צריך?" הילד הסביר לו שהוא בבית ספר שהוא לא רוצה להיות בו. "זה הטלפון שלי", אמר לו גלאם ומסר לו פתק. "יש בעיות או רבת עם המורה – זה הטלפון שלי, תתקשר. אבל אתה מבטיח לי דבר אחד: שאתה הולך לבית הספר. תראה, אני לא למדתי, ותראה לאן הגעתי רק אחרי שהבנתי שצריך ללמוד, ואולי עם לימודים הייתי מגיע למקום טוב יותר. אבל רק תלך לבית הספר. לא רוצה ללמוד? אל תלמד, אבל תהיה במסגרת".

"הילד, ברוך השם, חזר ללמוד, ויש לו מנוי של הכדורגל, והוא מתאמן בלי כסף. לי לא היה, אבל הקב"ה נתן לי את הזכות לתת לילדים את מה שהם צריכים", מספר גלאם ועיניו מתחילות לנצוץ.

אתה דומע?
"לא בושה לדמוע".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר