גן ילדים. צילום אילוסטרציה: אייל טואג
גן ילדים. צילום אילוסטרציה: אייל טואג

"לא יכולתי לשתוק": הסייעת שהביאה להרשעת הגננת שולי צרפתי מספרת מה קרה בגן

שנתיים לאחר שעזבה בבהילות את גן הילדים של שולי צרפתי, הגישה נגדה תלונה במשטרה והביאה להרשעתה בתקיפת פעוט, מספרת הסייעת מה התרחש שם. על הילדים שלא זזים ממקומם ועל הפחד שאפילו היא הרגישה. "שלא יאפשרו לה להתקרב לילדים בשום אופן, זה העונש שאני רוצה בשבילה", היא אומרת

פורסם בתאריך: 4.12.20 13:42

בית המשפט הרשיע בתחילת השבוע את הגננת שולי צרפתי, בעלת גן “לגעת בטבע – גן הכפר”, בתקיפת פעוט בן שנתיים ושלושה חודשים. מדובר בהרשעה שניה של צרפתי, שהורשעה לפני כחמש שנים בעבירה דומה, אך אז השופט אסר לפרסם את דבר ההרשעה. וזמן קצר לאחר מכן ובאין מפריע, פתחה צרפתי את הגן שלה מחדש, תחת שם אחר.

עם צאתה של צרפתי מאולם בית המשפט, היא הגיבה להרשעה ואמרה כי נעשה לה עוול, “נעשה עוול, יש פה אי צדק. זה לא דין”, אמרה צרפתי. הוריו של הפעוט שהותקף, אמרו בצאתם מבית המשפט: “הצדק עשה את שלו היום”.

שולי צרפתי היום בבית המשפט

שולי צרפתי בבית המשפט

הפרשה התפוצצה בחודש אוקטובר 2018, אז נעצרה צרפתי בעקבות תלונה שהגישה נגדה סייעת, שעבדה בגן שלוש שעות בלבד, במהלכן הייתה עדה לאלימות מצד הגננת. כתב האישום שהוגש נגדה לאחר מכן וגם ההרשעה, מתבססים ברובם על עדותה של הסייעת גילה (שם בדוי), שקיבלה השבוע את הבשורה על ההרשעה בהתרגשות רבה: “קיבלתי שיחת טלפון מהאמא של הילד שהייתה בבית המשפט והיא עדכנה אותי. היא אמרה שהצלתי לא רק את הילד שלה, אלא את כל הילדים בגן הזה ושתינו בכינו. אני אמרתי את האמת, והשופטת האמינה לי. וזה מאוד ריגש אותי, כי לצערי אחרי כל מה שעברתי בדיון בבית המשפט לא חשבתי שתהיה כאן הרשעה. אני מאוד-מאוד שמחה ואם הייתי צריכה לעשות את זה עוד פעם, הייתי עושה זאת שוב ושוב”.

“לא הכרתי אותה”

היא בת 63 ועד לפרשה עסקה בחינוך וגידול ילדים כ-40 שנה. בתחילת דרכה הייתה גילה מטפלת בגני ילדים. עד שלאחר מספר שנים פתחה משפחתון, יחד עם בתה, שהופעל מתוך ביתה הפרטי. “הרבה מאוד ילדים גדלו אצלנו”, היא מספרת, “מעולם לא פרסמתי את הגן, פשוט כולם באו מפה לאוזן כי ידעו שאצלי הילדים מקבלים חום ואהבה”.

ילדים מהדרום בפעילות בגן הבוטני

ילדות בגן. אילוסטרציה

10 שנים ניהלה את הגן, אבל אז נאלצה בתה לעזוב בשל סיבות אישיות וגילה החליטה לסגור לגמרי את מפעל חייה. “היום הילדים הראשונים שגידלתי כבר חיילים”, היא מספרת בגאווה. אחרי שסגרה את הגן, היה לה ברור שלא תוכל להישאר בבית ללא תעסוקה לאורך זמן וגילה החלה לחפש עבודה כשכירה. בתור אשת חינוך ותיקה, מוערכת ועם ניסיון רב, היא החליטה להמשיך בתחום אותו אהבה כל כך, והחלה לחפש עבודה בגנים אחרים. “נתקלתי בפייסבוק במודעה שדרושה גננת. ראיתי שזה מאוד קרוב לבית שלי וחשבתי שזה יכול להסתדר לי מצוין”, היא מספרת. הייתה זו מודעה שפרסמה הגננת שולי צרפתי. גילה יצרה קשר מיד ובין השתיים התקיימה שיחת טלפון להיכרות ראשונית.

לפני שפנית לשולי הכרת אותה ואת הרקע שלה?
“לא, לא. רק אחרי שהתחילה כל הפרשה להתגלגל החוקרת סיפרה לי שהיו תלונות עליה בעבר. ורק אז התברר לי שאחרי הפרשה ההיא, היא פשוט החליפה את שם הגן ופתחה מחדש. בוודאי שלא הכרתי אותה ולא ידעתי את כל זה לפני שפניתי אליה”.

איך היא נשמעה לך בשיחה הראשונה ביניכן?
“בסדר גמור. השיחה הראשונה בינינו הייתה דווקא פתוחה מאוד. היא סיפרה לי על מצבה המשפחתי ואני סיפרתי לה פרטים מאוד אישיים עליי. אני בן אדם פתוח ולפעמים אפילו מדברת קצת יותר מידי. בסוף עורך הדין שלה השתמש בכל המידע האישי הזה נגדי בבית המשפט”.

“הילדים לא זזו”

השתיים קבעו שיום למחרת, בשעה 8:00, תתייצב גילה בגן של צרפתי לשעתיים התרשמות. “היא הייתה אמורה לראות בשעתיים האלה אם אני מתאימה או לא” אומרת ג’. כבר בדקות הראשונות שלה בגן חשה גילה תחושת אי נוחות קלה: “נכנסתי והיה שקט מופתי, חשבתי שהגעתי לגן של רובוטים. אני שנים רבות בתחום החינוך, אני יודעת מה זה לנהל גן ואיך נראית התנהלות בגן תקין. כאן קיבלה את פני דממה, כולם ישבו על הכיסאות ולא זזו. אני יודעת מה זה להיכנס לגן, תמיד יש קול צחוק של ילדים, יש רעש של עשייה ויש גם ילדים שבוכים. כאן זה לא נראה לי כמו גן רגיל”.

גן ילדים. צילום אילוסטרציה: תומר אפלבאום

גן ילדים. צילום אילוסטרציה: תומר אפלבאום

לדברי גילה כל הילדים בגן שמרו על שתיקה מוחלטת, למעט שני ילדים שבכו. “הרמתי את הילד שבכה והיא מיד צרחה עליי ואמרה שאין מצב שאני מרימה ילד שבוכה, כי רק ככה הוא ילמד לא לבכות. אמרתי לה שהוא קטן והוא צריך חיבוק. היא אמרה שאני לא אדאג ושהוא מקבל גם חיבוקים והבהירה לי שאני לא מרימה ילדים שבוכים. גם כשעזרתי לילד קטן להתפנות באסלה, שהייתה גדולה למידותיו, חטפתי צעקות ונדרשתי לתת לו להתמודד לבד. ראיתי אותה גוררת ילד ביד לשירותים, כדי שהוא ישטוף ידיים. כל ההתנהלות שלה והיחס שלה היו ברוח הדברים האלה. לא היה שם חום, לא נשיקות ולא חיבוקים. זה כבר התחיל לעשות לי רע בבטן. אחרי ארוחת הבוקר אמרתי לה שאני הולכת הביתה ויצאתי משם עם הרגשה מאוד לא טובה”.

את הדברים שגילה מספרת כי ראתה בגן, מאשרת גם השופטת ענת חולתא שצפתה בסרטוני מצלמת האבטחה של הגן וכך היא כתבה: “התנהגות הנאשמת קרה, תנועותיה חדות ותקיפות, הילדים מועברים ממקום למקום במשיכה ובתנועות חדות, לא נראה קשר עין עם הילדים, לא מגע רך או חם… לא נצפו חיוך, מחווה של רוך, הבעת חום או שמחה והכלה ולו פעם אחת. הצופה בסרטונים ברצף יתרשם בעצמו”.

“את הרבצת לילד”

למחרת הגיעה גילה לגן כמתוכנן ומיד עם כניסתה לגן נתקלה שוב בילד שבכה יום קודם. “כשהוא ראה אותי הוא מיד התקרב אליי שאני ארים אותו. אני רק ראיתי את ההבעה על הפנים שלה וזה הספיק לי כדי לא להרים אותו, אפילו אני פחדתי. לקחתי אותו לאחד הכיסאות והתחלנו לשחק. אחר כך התחילה ארוחת הבוקר, אז היא לקחה אותו בחוזקה והושיבה לידה. שאלתי אותה למה היא לא משאירה אותו במקום שלו, היא אמרה לי שהיא רוצה אותו קרוב אליה. הוא התחיל שוב לבכות והיא הושיבה אותו בינה לבין ארונית שהייתה מוצבת מצידו השני, זאת אומרת שלא הייתה לו יכולת לזוז משם”.

ילדה בוכה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE

ילדה בוכה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE

לדברי גילה הילד המשיך לבכות והשליך את צלחת האוכל שלו. “היא צעקה שבגן שלה לא זורקים צלחות, הילד התחיל לבכות חזק יותר ונתן לה מכה ביד. היא משכה אותו בשיער ונתנה לו מכות על הפה, תוך שהיא צורחת עליו שזה גן שבו לא בוכים ובו כולם אוכלים. הילד נכנס להיסטריה, שאני לא יכולה לתאר במילים”.

כאן גילה כבר לא יכלה לשתוק יותר ולדבריה התעמתה עם צרפתי: “אמרתי לה את הרבצת לילד, בגלל זה הוא בהיסטריה. היא אמרה לי ‘מה פתאום?! את חולמת, את אישה הזויה וחולה. אני לא ארביץ לילד, את לא יודעת מה את ראית’. באותו רגע אמרתי לה שאני כבר יודעת מה לעשות מכאן, לקחתי את התיק שלי ויצאתי”. גילה הנסערת מיהרה לביתה וכבר מהדרך חייגה למשטרה. “הגיעו אליי הביתה שני שוטרים, שלקחו אותי לתת עדות בתחנת המשטרה”.

שולי צרפתי בבית המשפט. צילום: יוסי פרטוק

שולי צרפתי בבית המשפט. צילום: יוסי פרטוק

“עימות לא פשוט”

בימים בהם אנחנו נתקלים שוב ושוב בסיפורים על גננות מתעללות וסייעות שבוחרות להעלים עין ולעזוב את מקום העבודה במקרה טוב או כאלה שמשתפות פעולה, במקרה הגרוע. אין זה מובן מאליו שגילה לא היססה לרגע לפני שפנתה למשטרה, עבורה לא הייתה זאת התלבטות בכלל: “לא התלבטתי לשנייה אחת, היה לי ברור שזה מה שאני צריכה לעשות. אחרי שראיתי מה היא עושה לילד, לא עניין אותי שום דבר. איך אפשר להתעלם מדבר כזה?! מעולם לא הייתי במשטרה ולא בבית ממשפט, אבל לא חשבתי פעמיים לפני שהגשתי את התלונה. לא יכולתי לשתוק, איך הייתי ישנה בלילה כשאני יודעת מה קורה שם וממשיכה לשתוק?”.

הימים חלפו ג’ עודכנה שהגן נסגר והגננת הועברה לחקירה, בהמשך היא התבקשה להגיע לעימות עם צרפתי. “היא אמרה שם לחוקרת שאני לוקחת כדורים ושאני משוגעת, שלא יודעת מה אני רואה ואומרת ושאני מדמיינת. ואני אמרתי לה שהיא משקרת והיא מפלצת ואין לה זכות להרים יד על אף אחד, בטח לא על ילדים חסרי ישע. אמרתי לה שגם אין לה זכות למנוע מהילדים האלה חיבוקים ונשיקות. זה היה עימות מאוד לא פשוט עבורי”.

שולי צרפתי בהארכת מעצרה. צילום: יוסי פרטוק

שולי צרפתי בהארכת מעצרה. צילום: יוסי פרטוק

אבל כאן לא תמו הרגעים הקשים של גילה, השלב הבא הגיע כאשר התייצבה להעיד במסגרת המשפט. שלוש שעות עמדה על דוכן העדים ושמעה האשמות קשות שהופנו כלפיי מצד עורך דינה של צרפתי. “הגעתי לבית המשפט מאוד בטוחה בעצמי. ידעתי שאני דוברת אמת והייתי בטוחה בגרסה שלי לחלוטין. אבל זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שעמדתי מול שופטת, אפילו לא ידעתי איפה אני אמורה לעמוד, אז הסיטואציה כבר הייתה לי קצת פחות נוחה. ואז עמדתי שם שעות, שבהם דיברו על הגרוש שלי ועל המשפחה שלי. עורך הדין שלה תהה איך יכול להיות שסיפרתי לשולי את ההיסטוריה שלי כבר בשיחה הראשונה בינינו. אז אמרתי לו שהשיחה זרמה ככה שזה פשוט יצא ממני לבד, לא חשבתי לפני שדיברתי. ואז הם פשוט לקחו את כל הדברים האישיים שלי והשתמשו בהם כדי לנסות להוכיח שאני משקרת. אמרו שאני לוקחת כדורים שעושים לי הזיות, שאני משוגעת, שאני מקנאה בשולי ובגלל זה הגשתי את התלונה. הטיחו בי עלבונות והאשמות קשות מאוד”.

לא פשוט.
“זה היה קשה מאוד, אבל בשום פנים ואופן לא נשברתי. הלכתי אך ורק עם האמת שלי וזהו. לא עניין אותי בכלל מה הוא אומר, דבקתי באמת. רק אחרי שיצאתי משם פרצתי בבכי והייתי במצב לא טוב בכלל. בכיתי על ההשפלה שעברתי, על כך שאנשים מסוגלים להגיע לשפל המדרגה ולפגוע בצורה קשה כל כך רק כדי להציג אותי באור שלילי”.

היו רגעים ששאלת את עצמך למה היית צריכה את זה?
“בשום שלב לא, אפילו לא לשנייה אחת וזאת למרות שזאת באמת הייתה חוויה שלא פשוט לעבור אותה”.


רוצים להישאר מעודכנים?

הצטרפו לוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"

הצטרפו לטלגרם של "כאן דרום אשקלון"

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באייפון


“נותנת אהבה לנכדים שלי”

בעקבות המקרה הקשה החליטה גילה שלא לעבוד יותר בגני ילדים והיום היא בעיקר סבתא במשרה מלאה. “החלטתי שאני לא יכולה לשאת עוד דברים כאלה. היום אני נותנת את כל אהבתי לנכדים שלי. אבל עדיין משגעת אותי המחשבה על כך שיש סייעות שעדות למקרים מהסוג הזה, ואפילו גרועים יותר, ושותקות. לעזאזל הכסף והפרנסה, זה הרי לא מה שחשוב במקרים כאלה. מה שחשוב זה לשמור על הילדים הקטנים ולהציל אותם מרוע שכזה. היום, כשאני שומעת שוב ושוב על מקרים של התעללויות בגנים, אני בוכה ולוקחת את זה מאוד קשה. הבנות שלי אומרות לי להפסיק לראות ולקרוא על המקרים האלה כי הן רואות שזה עושה לי רע, אבל אני לא יכולה כי אכפת לי. עוד יותר כואב לי שבסוף הענישה שמקבלות הגננות האלה היא לא מספקת”.

מה היית רוצה שיהיה העונש של שולי?
“האמת, לא אכפת לי אם היא תשב בכלא או לא. הכי חשוב לי שהיא לא תתקרב לילדים יותר בחיים שלה. אני שכנה שלה וכל עוד זה תלוי בי היא לא תפתח פה שוב גן בשם חדש, אני מבטיחה. אבל לא הכל תלוי בי והיא יכולה לעשות את זה גם בשכונה אחרת או בעיר אחרת. אני מצפה מהרשויות שידעו לפעול בעניין הזה ולא יאפשרו לה להתקרב לילדים בשום אופן, זה העונש שאני רוצה בשבילה”.

עו"ד איתן להמן, סנגורה של צרפתי מסר בתגובה: "אנו מכבדים את בית המשפט בערכאה הראשונה, שבסופו של דבר בחר להאמין לעדה למרות שלטעמנו, עלו בעדותה קשיים לא מבוטלים. דא עקא, הגב' גילה טועה מאד בפרשנות החקירה הנגדית, למרבה הצער. בתיק זה ההרשעה מתבססת אך ורק על עדות של המתלוננת, שאינה נתמכת בכל ראיה אובייקטיבית. בנסיבות אלה, סניגור שלא יחקור את העדה לא יעשה מלאכתו נאמנה. מטרתה של חקירה נגדית היא לסייע לבית המשפט ולהצביע על בעיות אפשריות בעדות, ולא נסיון 'לשבור נפשית' את העדה, ולא ברור מאין שאובה טענה זו. יתר על כן, בית המשפט ציין עוד בזמן חקירת העדה, כי החקירה הוגנת ועניינית. לא היתה כל קביעה שיפוטית כאילו החקירה 'משפילה' או פסולה, והיפוכו של דבר הוא הנכון. המידע האישי אליו מתייחסת הגב' גילה הוא מידע גלוי לציבור, כגון ריבוי חשבונות פייסבוק של המתלוננת, שיש בהם בין היתר פרטים ביוגרפיים שקריים (כגון טענה כי למדה באוניברסיטת בר אילן, כי היא עובדת כגננת וכן הלאה), ובית המשפט התיר את החקירה גם בעניין זה. פנייתה של המתלוננת לתקשורת עוד לפני שפסק הדין הפך חלוט, תוך הפרחת טענות שאין בהן ממש, מעידה על התנהלותה הכללית, וצר לנו על כך".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. חיים

    יש ראיות?? למה נראה לי שהגברת שפוטרה רצתה לנקום בגננת??? מדוע כשהייתה בגן לא העירה לגננת? היא מסייעת לפשע !! זו נקמה של כל עובד שמפוטר

  2. אור

    חיים, רשמו שהשופטת ראתה את הסרטונים שהגננת אכן עשתה את המעשים הדוחים והלא אנשויים האלה.

    זה ברור שגם הסייעת גילה(בשם בדוי) גם חשש משולי צרפתי, אפילו עורך דינה של שולי לא אנושי בחר לפגוע ולתת אשמות לא מוצדקות כלפי המתלוננת התמימה שלנו.

  3. אחת

    אני דיווחתי על יחס גרוע של סייעת שהרימה פעוטות מהזרוע כמו עופות מנהל הגן חשש לעסק שלו וגם התחיל לנסות להוציא אותי לא אמינה ואני הגננת בגן הפרטי שלו אז עזבתי ותקופה עבדתי אפילו בשמירה לא התחום שלי ולא מצתערת רק שלא כל הפעמים מסתימות יפה יש מיקרים שאן דרך להוכיח במיוחד שאן מצלמות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר