ענג ישראל מתוך הכוכב הבא לאירוויזיון. צילום: יח"צ

"רואה את עצמי באירוויזיון": ריאיון עם ענג ישראל מ"הכוכב הבא"

היא החלה לשיר בכיתה ב’ כמעט בכוח, אבל ברגע שעלתה לבמה הבינה שזה הייעוד שלה. היום ענג ישראל מאשקלון היא מועמדת לייצג את ישראל באירוויזיון לאחר שהצטרפה לנבחרת של “הכוכב הבא”. עכשיו היא מגלה מה חשבה על הביקורת של איתי לוי ואיך מתמודדים עם שופט קשוח כמו אסף אמדורסקי

פורסם בתאריך: 3.1.20 15:04

     

ענג ישראל היא הנציגה המקומית שלנו בתחרות "הכוכב הבא לאירוויזיון 2020". עדיין מוקדם לומר אם היא תהיה זאת שתייצג את ישראל בתחרות בחודש מאי הקרוב, אולם השבוע התבשרנו שאחרי אינספור אודישנים מפרכים ומורטי עצבים ישראל נכנסה לנבחרת של 20 הגדולים מתוך אלפים שהגיעו להיבחן. אמנם לפניה עוד דרך ארוכה, אך בהחלט מדובר בהישג משמעותי מאוד עבור בחורה צעירה מאשקלון שעושה את הדרך הזאת בצורה עצמאית לגמרי, מבלי שעומדים מאחוריה אנשי יחסי ציבור ומנהלים. “אני מאוד מקווה לזכות ורוצה להאמין שזה יקרה”, היא אומרת “אבל אני יודעת שהשנה התחרות היא מאוד מאוד קשה ויש המון שמות גדולים. אז גם אם לא, זה בסדר גמור. אני לוקחת כל צעד כחוויה ומקווה לטוב”.

ענג בת ה-23 היא בתם הרביעית של ג’קי, עובד מס הכנסה, ומלי, סייעת פדגוגית בפנסיה. יש לה שלוש אחיות גדולות, שכולן למדו בבית הספר אמנויות, וגם היא עצמה הגיעה לבית הספר כבר בכיתה א’. “למרות שההורים שלי עוסקים במקצועות שלא קשורים לאמנות, הם מאוד אמנותיים”, היא מספרת, “אימא שלי מאוד אוהבת לצייר ולפסל, וזה מה שהיא עושה עכשיו בפנסיה שלה. גם כל אחת מהאחיות שלי עוסקת באמנות באופן אחר. שתיים גרות בלונדון, אחת מעצבת פנים והשנייה שחקנית. האחות השלישית גרה כאן באשקלון, היא מורה ולומדת עכשיו תרפיה באמנות”.

ענג ישראל. צילום: אופיר אייב

לדבריה, מגיל צעיר מאוד זיהתה אימה גם אצלה זיקה לאמנות, והיה זה טבעי שהיא תלך בעקבות אחיותיה ותירשם לבית הספר היוקרתי. “אני מאמינה שזה באופי של ילד”, היא אומרת, “וכשהורים רואים שזה מה שמתאים לו, צריך ללכת על זה. נכון שתחום האמנות זה מקצוע מאוד קשה ואין בו עבודה, אבל אם זה מה שהילד אוהב לעשות, אז צריך לאפשר לו, ולא לרסן את זה. אימא שלי ראתה בי את הצד האמנותי מגיל קטן, לאו דווקא את הפן הבימתי. אהבתי מאוד לצייר ולפסל, והייתי ילדה רוחנית כזאת. אז היא חשבה שזה בית ספר שיתאים לי”.

“שומעים הרבה ‘לא’”

את אהבתה לבמה ולשירה גילתה רק בכיתה ב’, אז אולצה כמעט בעל כורחה להשתתף באודישנים למקהלת בית הספר. “עד אז עסקתי בעיקר בציור ובפיסול, הייתי ילדה מאוד שקטה וביישנית ומעולם לא שרתי עד לאותו אודישן. אבל חייבו את כולם להשתתף ולנסות להתקבל למקהלה, אז הכנתי שיר של נעמי שמר ועשיתי עליו הרבה מאוד חזרות בבית. להפתעתי, התגובות היו טובות מאוד והתקבלתי. מעבר לזה, גיליתי שהבמה עושה לי טוב והתאהבתי בה מהרגע הראשון. משם החיבור הזה רק הלך והתעצם. בבית הספר עזרו לי מאוד לצאת מהביישנות, דוחפים אותך לעשות ולהופיע. זה בית ספר מעולה באופן כללי, ואני מאוד שמחה שלמדתי שם”.

מהרגע שגילתה ענג את הבמה היה מאוד קשה לעצור אותה. מגיל צעיר היא ניסתה לפרוץ קדימה, עברה מאודישן לאודישן, ואף השתתפה בפסטיגל "פנטזיה" בשנת 2006, שבו הופיעה גם שירי מימון, ששופטת אותה היום ב"כוכב הבא". “כן, זה מצחיק, וזו סוג של סגירת מעגל. בתור ילדה מאוד אהבתי את שירי והתרגשתי מאוד להופיע יחד איתה בפסטיגל, לצד עוד שמות של גדולים וטובים”.

"שומעים הרבה לא". ישראל

איך הייתה חוויית הפסטיגל עבורך בתור ילדה?
“מאוד מאוד מרגשת. זה היה חלום שהתגשם. הופעתי שם עם עוד הרבה מאוד ילדים, והחזרות היו ארוכות והיו חוויה מיוחדת בפני עצמה. אחר כך גם מאוד התרגשתי מזה שאנשים באו לראות אותי, ובמיוחד כשחברים שלי מבית הספר הגיעו”.

היו גם אודישנים בהם אמרו לך "לא"?
“תמיד שומעים הרבה ‘לא’. עד שאתה מקבל את ה’כן’ האחד הזה אתה צריך לעבור הרבה מאוד. אבל התמודדתי עם זה טוב, הייתי ילדה קולית ולקחתי את זה בסבבה. גם קיבלתי המון עידוד מהמשפחה שלי, שאמרו לי שככה זה עובד ולא לקחת שום דבר באופן אישי”.

שירות בלהקת חיל האוויר

בתחילת כיתה י”ב ביקשה ענג להגיע למיונים ללהקה צבאית, ואפילו את הזימון המיוחל היה קשה מאוד להשיג. “צריך לבקש ספציפית את הזימון, וזה לא היה פשוט. צריך לנדנד להם הרבה ולהתעקש, אבל לא ויתרתי”. היא עברה את המיונים הקשים ללהקה ולאחר שלב הסדנאות שובצה בלהקת חיל האוויר.

ענג ישראל. צילום: אופיר אייב

כיוונת לשם?
“האמת שתמיד היו דיבורים טובים על להקת חיל האוויר. כי רק שם שרים עם כלים חיים, אין פלייבקים, הכול בלייב ומכינים ספציפית לכל הופעה את השיר שמבקשים, בעוד שבלהקות אחרת פשוט רצים עם רפרטואר קבוע, שזה פחות כיף. אז מבחינה מקצועית, חלמתי להגיע לשם ובסוף גם זה מה שקרה”.

איך היה השירות בפועל?
“היה לי שירות מדהים. נהניתי מכל רגע, למדתי המון ופגשתי המון אנשים שעובדים בתעשייה. גם נשארו איתי חברים מאוד טובים שמתעניינים באותם תחומי עניין כמו שלי, שזה נדיר”.

“האירוויזיון עושה לי פרפרים בלב”

אחרי השחרור החלה את שלב החיפוש העצמי ועבדה בעבודות מזדמנות. “קיבלתי קצת את ‘כאפת היציאה ממסגרות’, כי עד עכשיו הייתי במקומות מאוד חמים, שבהם מאוד מטפחים אותך ומרימים אותך. פתאום הרגשתי שנותנים לך בעיטה ויאללה מעכשיו זה שלך, תעשי מה שאת רוצה. זה היה עבורי לא פשוט בכלל. לקח לי שנתיים להבין איך אני בכלל ניגשת לדבר הזה. הייתי אחראית משמרת בבית קפה, וזאת הייתה עבודה מהממת. אני אוהבת את הבעלים של המקום וכיף לי לעבוד עם אנשים באופן כללי, אבל הרגשתי שאני קצת ברוטינה שלא טובה לי. עבדתי מהבוקר ועד הערב כל יום ולא מצאתי את המקום לאמנות וזה הלך אחורה. לא אהבתי את זה בכלל, הרגשתי רובוט. ניסיתי להוריד משמרות ולשלב בין השניים, אבל אצלי הדברים לא עובדים ככה. אני בן אדם של 100%, אם אני עושה משהו, אז זה רק אותו. אני גם מאמינה שאם אני רוצה להגיע לאנשהו, אז אני צריכה להשקיע את כל כולי בדבר הזה. אצלי רק ככה זה עובד, ואני חווה את זה על בשרי כל יום”.

היא התפטרה מעבודתה והחלה להשקיע אך ורק בקריירת השירה שלה, למדה אצל מיטב המורים לפיתוח קול, חיפשה את עצמה מבחינה אמנותית וגיבשה זהות. “זה לא פשוט. יש כל כך הרבה סגנונות וגישות וזה ממש ממש קשה להגיע לתוצר שאתה מאמין בו בסופו של דבר ויכול להגיד עליו ‘זה אני’ ולהיות מוכן להשמיע אותו לאחרים. אז זה הרבה עבודה בבית, הרבה ניסיונות כתיבה והופעות קטנות בכל במה פתוחה, כדי לראות את התגובות של האנשים לדבר הזה שאני עושה. להקליט, לנסות, לשמוע, לפגוש כותבים ומלחינים. זה ממש עבודה עם עצמך. בסופו של דבר הגעתי למשהו שאני באמת מאמינה בו”.

ואז הגיע "הכוכב הבא"?
“נכון. האירוויזיון מבחינתי זה חלום. מגיל צעיר אני רואה כל שנה את התחרות, וזה תמיד עושה לי פרפרים בלב. אני אוהבת את הקונספט ואת מה שהמאורע הזה מסמן, אחדות, שוויון, כולם אחד ומתכנסים לשיר ולשמוח. אלה דברים שאני מאוד מאמינה בהם”.

ענג ישראל

הגעת במטרה לזכות?
“אני לגמרי רואה את עצמי מייצגת את ישראל באירוויזיון, וזה יהיה מהמם. אבל מצד שני, "הכוכב הבא" זה גם קרש קפיצה עבורי בתחום המוזיקה. היום מאוד קשה להתנהל לבד, בלי איזושהי תמיכה מסוכן או תמיכה כלכלית שיש לך מהבית. עבורי זאת הזדמנות לחשיפה מאוד גדולה. אני רוצה לעבוד בזה ולעסוק במוזיקה ולהוציא חומר מקורי ולהגיע לכמה שיותר אנשים, אז חשבתי שזו תהיה דרך טובה להתחיל בה”.

למה החלטת לעשות את הצעד הזה דווקא השנה?
“חיכיתי שאני ארגיש מאוד מוכנה, גם מבחינת מה אני רוצה להביא וגם מבחינה ביצועית. כשאתה עושה אמנות, זאת דרך, הדבר הזה זה לא קורה ביום אחד. גם אם אתה חושב שאתה יודע מי אתה מבחינה אמנותית, זה לאו דווקא מתבטא ביצירה שלך או בהגשה. אני חושבת שהבגרות פה היא מאוד חשובה. היום אני יודעת מי אני מבחינה אמנותית ומוזיקלית, איזה סגנון אני רוצה לעשות ומה אני רוצה להביא. אז ככה שהשנה זה בא לי בטוב”.

היו גם חששות?
“ברור. מלא חששות. זה לא פשוט להיות בעמדה שמעבירים עליך ביקורת, בעיקר בעניין כזה. מוזיקה היא בעיני המתבונן, זה עניין של טעם. אז יכול להיות שאף אחד לא יתחבר, יכול להיות שכולם יתחברו ויכול להיות שחלק כן וחלק לא. היו הרבה תהיות ומחשבות על איך יהיה, הרבה אי ודאות. זה לא פשוט להיות במעמד כזה. וגם אני לא בן אדם תחרותי באופן כללי, אז היה חשש מהעניין הזה ולחץ להתמודד מול אנשים אחרים. זה מאוד קשה. אבל היום אני מרגישה שהיתרונות עלו על החששות הללו. אני מרוויחה המון מהדבר הזה, בסופו של דבר”.

“הבנתי את הביקורת של איתי לוי”

אחרי שעברה את שלב הסינונים הראשונים לתכנית, שכללו שלושה חודשים וחמישה אודישנים. הגיעה ענג לשלב האודישנים המצולמים, נפגשה עם המנחים אסי עזר ורותם סלע והופיעה מול השופטים בתחרות: אסף אמדורסקי, שירי מימון, קרן פלס, איתי לוי והצמד סטטיק ובן אל. האודישן הראשון שלה שודר לפני כחודש, ובו היא בחרה לבצע את השיר של אדל "Turning Tables". “אני מאוד מחוברת לאדל ולמוזיקה שהיא עושה”, היא מסבירה את בחירת השיר, “הרגשתי שאני יכולה להביע את עצמי בשיר הזה. בנוסף, ברגע שאת מגיעה למבחן המסך, את מביאה מספר אופציות לשירים, והמפיקים של התכנית עוזרים לך לבחור את מה שיושב עלייך הכי טוב, אז הם עזרו לי להיסגר על הבחירה הזאת”. שניות אחדות לפני שהחלה את הביצוע כבר נראה היה שהשופטים מרוצים מאוד.

הראשון שלחץ כחול והעביר אותה לשלב הבא היה השופט אסף אמדורסקי דקה וחצי אחרי שהתחילה את הביצוע. סטטיק ובן אל לחצו כחול מיד אחריו, ומיד אחר כך גם שירי וקרן. היחיד שלא העביר היה הזמר איתי לוי. “ביצעת את השיר מושלם. ממש טוב, מדויק, יש לך קול מגניב אפילו. יש לך לוק מיוחד. אי אפשר להתעלם ממך”, הסבירה שירי מימון.

בהמשך הסביר לוי את ההחלטה שלא להעביר את ענג לשלב הבא: “הטכניקה הזאת של פיתוח קול קצת קוברת את הרגש שאדם נולד איתו. הביצוע שלך היה יפה מאוד, הקול שלך והצבע שלך הוא מדהים, אחד היפים ששמעתי. אבל זה לא התרומם, זה נשאר באמצע ובגלל זה שמתי את האדום”. אמדורסקי הוסיף: “אני מסכים עם העניין הזה שלפעמים קודם כול צריך לדעת מי אתה, לפתח את האישיות. אם כבר עברת, נצלי את ההזדמנות, תפתחי את האישיות שלך, תבחרי שיר שהוא יותר נועז ותראי לנו שזה לא רק נקי ויפה”.

איך הרגשת עם הביקורת?
“יש מלא לחץ, וכשאני מאוד בלחץ, הטכניקה משתלטת עליי. במצבים כאלה במהלך הביצוע אני חושבת על איך הדברים נשמעים ואיך אני מפיקה את הצליל ופחות על החיבור והרגש ואיך אני מביעה את השיר עצמו. אני יודעת את זה ונלחמת בזה כל הזמן. כך שהבנתי מאוד את הביקורת ולקחתי לתשומת לבי”.

אסף אמדורסקי הפתיע

בעקבות הביקורת לאודישן המצולם השני חיפשה ענג שיר שאליו תוכל להתחבר באופן אישי, וכך נבחר "אייכה" של שולי רנד, ואותו היא ביצעה בתכנית ששודרה ביום ראשון האחרון, והוא זה שהביא לה את כרטיס הכניסה לנבחרת.

איפה היה החיבור האישי שלך לשיר?
“זה שיר שהייתה לי איתו תקרית מאוד מרגשת. כשהייתי במסע לפולין, הצטרף אלינו ניצול שואה שהיה איש עדות. עליתי לשיר את השיר הזה אחרי שהוא סיפר את סיפורו. הייתי חנוקה מדמעות, והשיר התקשר בדיוק למה שהוא סיפר, שהוא חיפש את עצמו, חיפש את האמונה ושאל את עצמו למה זה קורה. הוא ישב מולי ובכה במשך כל השיר, ואני מאוד התרגשתי. מאז השיר הזה הולך איתי, ואני מאוד מחוברת אליו”.

על הביצוע השני היא קיבלה שלושה כחולים: מאסף, בן אל ושירי. ושני אדומים: מסטטיק, שהחליף את לוי וקרן פלס, שטענה ששולי רנד מטיל צל כבד על הביצוע שלה. אבל מי שהפתיע בביקורת שלו על הביצוע הזה היה אסף אמדורסקי, שנחשב לשופט קשוח שלא נוהג לחלק מחמאות: “ענג, אני חושב שאת זמרת נפלאה. אני חושב שהקול שלך פשוט נהדר. את שרה מקסים, גם בחלש וגם בחזק, גם נמוך וגם גבוה, את מוזיקלית, נהדרת. את גם בוחרת את הסלסולים הקטנים במינון מאוד אינטליגנטי, לא מעמיסה”. כשנשאל על ידי אסי אם יילחם על מקומה של ענג בנבחרת, ענה אמדורסקי: “אני חושב שהיא בגמר”.

אסף שיגר אותך ישר לגמר.
“כן. אני חשבתי שאני לא שומעת טוב את מה שהוא אומר, אבל זה היה וואו. ברגע שאתה שומע משהו כזה, אחרי שאתה עובד כל כך קשה ומלא בחששות, אז הלב מתמלא”.

זה שזה נאמר מפיו של אסף נתן לזה ערך מוסף?
“לגמרי. גם בתור צופה בתכנית תמיד חיכיתי לשמוע את הביקורת שלו. אני מרגישה שהוא מאוד מאוד מקצועי ושופט לעניין. נכון שהוא קצת קשוח, אבל אני מאוד מעריכה את הגישה הזאת. כל חיי למדתי עם מורים מאוד קשוחים, אז זה היה באמת מרגש ומפתיע”.

“זאת עם הפוני”

במהלך האודישנים העלו המנחים והשופטים שלוש סוגיות נוספות הקשורות לענג. תחילה התקשו להסתיר את הפתעתם משמה הייחודי, ורותם סלע אפילו שאלה את הוריה בבדיחות הדעת: “אתם קראתם לילדה ענג ישראל? נפלתם על הראש?”. “כן, זה עניין שעולה הרבה”, צוחקת ענג, “השם שלי בהחלט הולך לפניי וגורר מלא תגובות. אז כן, נולדתי מספר דקות לפני כניסת שבת וקראו לי ענג כי נאמר ‘וקראת לשבת ענג’. אני מאוד אוהבת את השם שלי, עם השנים למדתי לסנן את ההערות הפחות טובות ולהתייחס רק לטובות. בבית הספר לא היו לי בעיות עם השם, למדתי עם אותם ילדים מכיתה א’ עד י"ב, אז בשבילם הייתי פשוט ענג וזהו. אני מאוד אוהבת את זה שיש לי שם ייחודי, וכשאצטרך לבחור שם עבור ילדיי, אבחר גם להם שמות ייחודיים. מבחינתי, זה להרגיש אינדיבידואל בתוך כל ההמון הזה”.

העניין השני, שדובר עליו לא מעט במהלך התכנית, הוא המראה המיוחד שלה והוא הוגדר על ידי השופטים כמראה שאי אפשר להתעלם ממנו.

מתי גיבשת לך את הלוק הייחודי?
“ואיי, מאז ומתמיד אני ‘זאת עם הפוני’, זה פשוט חלק ממי שאני. אני מאוד אוהבת את המראה היפני. בגיל 12 ראיתי איזושהי דמות וביקשתי מאימא שלי לעשות תספורת כמו שלה. זה מאוד החמיא לי ומאז הולך איתי. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי הפוני”.

ענג ישראל ובן הזוג

"התבגרנו ביחד". ענג ישראל ובן הזוג

והעניין השלישי והאחרון שחשוב להבהיר ולשים על השולחן הוא סוגיית החתונה עם בן הזוג שלה, עידו. הוא ליווה אותה לכל האודישנים, התרגש עד דמעות ופרגן. בעקבות מתיחה שעשו המנחים בתכנית הראשונה רגע לפני ביצוע השיר חשבה ענג שהיא הולכת לקבל הצעת נישואים על הבמה, מה שלא קרה. מאז המילים "הצעה" ו"חתונה" נזרקו לחלל האוויר אינספור פעמים. “אנחנו לגמרי לא לחוצים לחתונה”, היא צוחקת, “הכול מתקבל בהומור וברוח טובה. עידו ואני שש שנים ביחד, עברנו יחד דרך ארוכה ומדהימה, התבגרנו ביחד, התעצבנו, אנחנו מלווים אחד את השנייה לאורך כל הדרך, ויש לנו זוגיות מדהימה”.


רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"


“השירים שלי ֵיצאו בקרוב”

מעבר לטירוף שיש עכשיו סביב התכנית, ענג היא גם מורה לפיתוח קול: “אני מאוד אוהבת את העבודה שלי והיא נותנת לי הרבה מאוד סיפוק. מעבר ללמד אנשים וילדים איך לשיר, אני עוברת איתם דרך, וזו דרך מדהימה של העצמה והעלאת הביטחון העצמי”.

ואם כל זה לא מספיק, אז בימים אלה היא גם מקליטה חומרים מקוריים משלה שישוחררו לאוויר העולם ממש בקרוב. “אני מקליטה סינגלים מקוריים, שכתבו לי חברים שפגשתי. הצלחתי להסביר להם מה אני רוצה לשמוע ולאן אני רוצה להגיע. הם הבינו את הוויז’ן ועזרו לי להגיע לשירים שאני מקליטה עכשיו. הם יצאו ממש בקרוב, ואני מאוד מתרגשת”.

מה החלום הגדול?
“להופיע כמה שיותר, להוציא כמה שיותר חומר מקורי ולהגיע לכמה שיותר אנשים. אני יכולה להעיד על עצמי שמוזיקה מלווה אותי כל החיים, בתקופות מיוחדות או אירועים משמעותיים כאלה ואחרים. החלום שלי הוא להצליח לגעת במישהו באותה צורה, ללוות אנשים בעזרת המוזיקה שלי ולהיות משמעותית בחיים שלהם”.

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר