מועדון רוטרי הוותיק פועל באשקלון כבר קרוב ל-25 שנה. בשנה האחרונה, מאז נכנס לתפקיד הנשיא החדש דוד ואזנה, המועדון מרענן את השורות ומקדם שיתופי פעולה חדשים. הפעילות הענפה הזאת מתאפשרת, בין היתר, הודות לעובדה שהשנה גדל מספר המתנדבים במועדון פי שניים לעומת השנה שעברה, והוא עומד כיום על 25. “המטרה היא להגיע עד סוף השנה ל-35 מתנדבים לפחות”, אומר ואזנה, “בשנה האחרונה דאגנו לחשוף את פעילות המועדון עד כמה שניתן. בעקבות כך קיבלנו הרבה מאוד פניות של אנשי טובים ומוכשרים, שמוכנים לבוא ולתרום מזמנם ומכספם למען החברה”.
איזה סוג מתנדבים יש לכם?
“מדובר באנשים מגוונים, כאלה שהם בעלי עסק עצמאי, אנשי הוראה, מהנדסים ועוד. כשהמכנה המשותף ביניהם הוא היותם אנשי מקצוע מובילים בתחומם, שבאים לתרום מהידע והניסיון הרב שהם רכשו במהלך השנים. למעשה, כל אחד מהמתנדבים לוקח פרויקט שנוגע לו באופן אישי באיזשהו אופן ומוביל אותו”.
ואזנה עם חברי רוטרי בשלכת ראש העירייה
מה גרם לך באופן אישי להתנדב?
“חשתי שאני רוצה וצריך לתרום לקהילה ולסייע לקידום נושאים חשובים שמסיבות כאלה ואחרות לא מטופלים על ידי הגורמים הרלוונטיים. לפעמים הסיבה היא כספית, לעתים מדובר בחוסר ידע או היעדר קשרים נכונים. כאחד שגדל והתפתח בעיר הזאת, הרגשתי שיש לי מה לתת ויש לי את הכלים כדי לקדם את הנושאים הללו. היה לי חשוב לקום ולעשות מעשה, אלה הערכים עליהם גדלתי וזה מה שאני רוצה להעביר הלאה. בשלב הזה שבו אני נמצא בחיים שלי, אני יכול להרשות את זה לעצמי”.
“אנחנו ממקדים את הפעילות בחינוך”
רוטרי הוא ארגון בינלאומי שנוסד ב-1905 בשיקגו על בסיס מקצועי, וחבריו הינם אנשי מקצוע ועסקים מהמובילים בתחומם שמאוגדים במועדונים חברתיים. ברוטרי כ-1,250,000 חברים וחברות המאוגדים בכ-35 אלף מועדונים ב-200 מדינות, שתורמים מניסיונם וכישוריהם המקצועיים וכן מקשריהם כדי לקדם מיזמים ופעילויות קהילתיות.
“המטרה של רוטרי היא לקדם ולתרום לקהילה באמצעות ידע מקצועי וקשרים”, מסביר ואזנה. “רוטרי העולמי פועל למטרות גדולות, כמו מיגור מחלת הפוליו או קיום פרויקטים של מים וסניטציה באפריקה. רוטרי הארצי פועל ברמה הארצית. ורוטרי אשקלון פועל למען הקהילה שלנו ודור העתיד. אם צריך אנחנו גם יכולים לפנות לעזרה של חברי רוטרי מערים אחרות ולבקש סיוע כספי או מקצועי מרוטרי העולמי”.
ואזנה בפגישות עסקים בסין
באילו פרויקטים מדובר?
“אנחנו ממקדים את הפעילות שלנו בתחום החינוך. פרויקט מרכזי שאנחנו מובילים הוא ‘הנואם צעיר’, שנועד לתלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. הם מקבלים הכשרה בתורת הנאום, שנמשכת מספר חודשים ובסופה משתתפים בתחרות מקומית ולאחר מכן ארצית. כאשר המטרה היא להעניק להם את הכלים לנאום נכון, שכנוע ועמידה על במה. פרויקט נוסף הוא פיילוט בבית הספר מצפה הימים, והוא לימודי טכנולוגיה מכיתות א’ עד ה’ בשיתוף פארק קרסו למדע בבאר שבע. התלמידים לומדים יישומים טכנולוגיים תוך הפעלה עצמית ושימוש בידיים. אז הם לא יהפכו ליזמים בשלב הזה, אבל מכאן יבוא הבסיס שלהם וההבנה לעתיד לבוא. אנחנו גם חושפים את המבוגרים לטכנולוגיות באמצעות תלמידים מתנדבים שמגיעים אחת לשבוע לבתי אבות ומלמדים אותם להשתמש במחשב ובטלפונים החכמים”.
“להטביע את החותם של רוטרי”
פרויקט הדגל של רוטרי אשקלון הוא “רפואה בגובה העיניים”, שמתקיים כבר שלוש שנים בשיתוף עם המרכז הרפואי ברזילי. “במסגרת הפרויקט הזה אנחנו מארגנים אחת לחודש הרצאות בתחום הרפואה, שמתקיימות בבית החולים ברזילי ומועברות על ידי מיטב הרופאים של המרכז. מדובר על מגוון רחב של נושאים שמעניינים את הציבור וחשובים לו, ויש להם הזדמנות לבוא, לשמוע ולשאול שאלות. יש היענות מדהימה להרצאות הללו”, אומר ואזנה, “שיתוף הפעולה של המועדון עם ברזילי בא לידי ביטוי גם בפרויקט נוסף שקידמנו, במסגרתו רופאים מאוקראינה מגיעים להשתלמויות במרכז הרפואי שלנו. המטרה של כל הפעילות הזאת היא להטביע את החותם של רוטרי בעיר אשקלון. זה לא פשוט, אבל זה משהו שחייבים לעשות”.
בית החולים ברזילי. צילום: אלירם משה
לא פשוט מאילו בחינות?
“קודם כול בשל העובדה שכולנו עובדים בהתנדבות, ומטבע הדברים יש לכולם אילוצים. שנית, על מנת לפתח את הנושאים לעומק ולפעול בעוד מישורים אנחנו זקוקים לתוספת של כוח אדם. לכן אנחנו פועלים במרץ על מנת לגייס מתנדבים נוספים כדי להכניס לעיר פרויקטים נוספים”.
למשל?
“למשל הייתי מאוד רוצה שהסטודנטים שלנו באשקלון ייקחו חלק בחינוך בעיר ויבואו ללמד את תלמידי בתי הספר במגוון תחומים. זה יהיה כמובן במסגרת מלגה. זה נושא שאנחנו מנסים לקדם ממש בימים אלה”.
מאיפה התקציב לפעילות הארגון?
“המועדון מתקיים מתקציב פרטי שלנו. כלומר, כל חבר במועדון נותן לכל שנת פעילות 1,200 שקלים, וזה התקציב שאנחנו עובדים איתו. יש כאן, כמובן, גם הרבה מאוד הוצאות שהחברים מממנים מכיסם הפרטי”.
ואזנה בסין
“מקווה לפתוח חממה טכנולוגית באשקלון”
ואזנה, בן ה-62, עובד היום בתחום קידום שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לחברות באסיה, בעיקר בסין וטייוואן. הוא מהנדס תעשייה וניהול ומנתח מערכות והחל את דרכו בעשות אשקלון. שם הוא רכש ידע רב בתחום המערכות הארגוניות והתעשיות. בהמשך מונה למנכ”ל החממה הטכנולוגית באשקלון שפעלה בעיר במשך 13 שנה בהצלחה. אולם לבסוף הופרטה לחלוטין ונסגרה בשנת 2007.
“הבנתי היטב את הצורך של מדינת ישראל בכלל ושל אשקלון בפרט בכל מה שקשור לתחום הזה, לרבות הכשרה נכונה של אנשים. צריך להבין שהיום לא מספיק לסיים אוניברסיטה, צריך לעבור הכשרה בשטח שמתמקדת בעיקר בשיווק בינלאומי ופיתוח עסקי, זה לא משהו שאפשר רק לקרוא עליו ומספיק להיבחן”.
ואזנה עם סגנית השר לענייני כלכלה בממשלת טייוואן
מה זה בעצם אומר “חממה טכנולוגית”?
“זה למעשה מרכז עסקי טכנולוגי שמאפשר לכל ממציא או יזם בכל תחום להציע הצעה לפיתוח מוצר מסוים. המרכז בוחן את המוצר, את ההיתכנות שלו, האם הוא ישים מבחינה טכנולוגית, שיווקית, ומה סך הכספים הנדרש כדי להשקיע ולראות את המוצר הסופי בשוק או מי יכול להיות שותף פוטנציאלי לאותו מוצר. אם המוצר עומד בכל תנאי הסף, אז היזם פותח חברה יחד עם המרכז הטכנולוגי, שמסייע פיננסית, משפטית, שיווקית, עד שהוא הופך להיות עצמאי לחלוטין או עד למציאות שותף אסטרטגי שיכול למשוך את החברה לשווקים בינלאומיים. זו המהות של המרכז הטכנולוגי”.
מה קרה לחממה באשקלון?
“בסוף ימיה היא עברה לידיים פרטיות, המצב הלך והידרדר עד שהיא קרסה לחלוטין. במועד בו אני עזבתי היו לי אינטרסים לאומיים ועירוניים להקים כאן תשתית רחבה מאוד ולשלב גם את בני הנוער. הכוונה הייתה לשלב אותה עם פארק היי-טק, כלומר אחרי תקופה להקים את החברות הללו באשקלון. בישראל יש כיום מספר חממות כאלה, שפועלות בתחומים ספציפיים. לטעמי, זה לא צריך להיות ככה, ואני פעלתי בעבר כדי לפתח נושאים רחבים ומגוונים, לא ספציפיים”.
יש לך כוונה להחזיר אותה לעיר?
“הצעתי בעבר לראש העיר הקודם, אבל זה לא צלח מכל מיני סיבות. כרגע אני במשא ומתן ומניע את המהלך הזה, מנסה להחזיר עטרה ליושנה. זה יהיה מרכז טכנולוגי בינלאומי, כשהכוונה שהיא שהחברות שיפעלו מתוך החממה באשקלון ישתפו פעולה עם חברות סיניות. כרגע זה בתהליך, ואני מקווה שעיריית אשקלון תביע עניין ותבין שזה יתרון אדיר לעיר. יש כמובן אפשרות להשאיר את זה עסקי ופרטי, אבל אם נשתף פעולה, זה רק יטיב עם התושבים”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
“סינית זאת שפה קשה”
וזאנה יודע היטב על מה הוא מדבר, כבר חמש שנים וחצי שהוא חי על גבול ישראל-אסיה ומצליח לעצור שיתופי פעולה עם חברות בתחום הטכנולוגי. בשלב הראשון הוא הגיע לסין על מנת לייעץ בהקמת החממות הטכנולוגיות, משם הדברים התפתחו. “הסינים אומרים על היהודים שהם חכמים, ויש להם כסף, ככה הם רואים אותנו”, הוא אומר.
ואזנה במפגש עסקים בסין
אתה דובר השפה?
“לא, אני מדבר איתם באנגלית ומשתמש גם במתורגמנים מדי פעם, זה עובד נהדר. הייתי רוצה לשלוט בשפה הזאת, אפילו הציעו לי להישאר שם רק כדי ללמוד אותה. אבל זו שפה קשה, בגילי זה כבר בלתי אפשרי לתפוס אותה”.
אילו בעיות לדעתך עומדות היום בפני יזמים שרוצים לצאת החוצה?
“יש חסכים גדולים מאוד בכל נושא השיווק העולמי, וזו בעיה אקוטית. הרבה מאוד חברות מנסות לחדור לשוק הסיני, וזה קשה כי יש עניין הרגולציות וקשיי השפה. אני מנסה לגשר על הפערים הללו ומלמד אותם לעשות את זה נכון. ישראל רואה את עצמה יותר דווקא בשוק האירופאי או האמריקאי, לדעתי זו טעות. אם מקבלים את הכלים הנכונים, בהחלט אפשר להשתלב היטב בשוק הסיני, צריך להתמיד ולנסות, לא כל ניסיון ראשון הוא בינגו. אגב לאחרונה החלה בסין גם מגמה של להשקיע מחוץ למדינה, מה שלא היה בעבר. עם איך שאני רואה היום, בהחלט קיימת אופציה שהם ישקיעו בחברות ישראליות”.
