מי שמורן בוארון נראית לו מוכרת, בטח צפה בעונה השנייה של תכנית הריאליטי “משחקי השף”. בוארון הייתה אחת המתמודדות הבולטות בעונה הסוערת של התכנית, היא העפילה לחצי הגמר וסיימה במקום החמישי.
עם סיום צילומי "משחקי השף" התקשר אליה השף מאיר אדוני ושאל אותה אם תרצה לעבוד בבית הנשיא. “כמובן שעניתי כן”, היא מספרת, “והוא פשוט סיפר לי שבתו של הנשיא התקשרה אליו ואמרה שמחפשים שפית להורים שלה, והוא פשוט המליץ עליי ואמר לה, 'קחי רק אותה', ואדוני זה בן אדם שבכל רגע נתון יש תחתיו 500 עובדים, אז זה היה די מדהים ומחמיא שהוא בחר בי. כך הפכתי להיות השפית הפרטית של רובי ונחמה ריבלין”.
הנשיא ריבלין אוכל מופלטה באשקלון. צילום: מתן נעים
אז איך התפריט של הריבלינים בנוי? זה מעט מפתיע: “רובי שלנו הוא צמחוני, ונחמה אוהבת מאוד בשר, והוא היה מאוד אוהב לאכול ממולאים ודגים. הייתי מגיעה בכל יום ומכינה שלוש ארוחות, ובערב משהו קל כמו פשטידות, ירקות חתוכים וסלט פירות”.
עברת תחקירים ביטחוניים למשל כדי לא להרעיל אותם?
“עברתי תחקיר ביטחוני מאוד רציני של שב”כ ומפגש עם פסיכולוג מבחינת הכול וכל הרקע, בכל זאת הוא הנשיא, ויצא לי לבשל גם לאח”מים רבים כמו לשגריר מצרים, לשגריר ירדן, לביבי ולהמון אורחים של הנשיא, כך שהייתי אמונה גם על האירוח שלהם. נוצר סמול טוק ותקשורת עם אנשים מאוד נחמדים, וגם השכר היה בסדר גמור ונתנו לי מה שביקשתי”.
טוסט. צילום: פבל
שפכת עליהם מרק בטעות?
“לא, זה לא קרה, אבל הכנתי להם פעם דג בחמאה, והוא סיפר לי שהוא אוכל את הדג הזה בכל מקום בעולם שאליו הוא מגיע, אבל ששלי היה הכי טעים, אז זה סיפור שאני זוכרת”.
בחיי המטבח היה מאוד חשוב לבוארון גם להגשים את עצמה ולבשל את האוכל שהיא רוצה לבשל, ולכן היא עזבה את המשרה היוקרתית בבית הנשיא לאחר שנה. “אמנם לא היה אף אחד מעליי בבית הנשיא”, היא מספרת, “וכן החלטתי מה להכין ולהגיש, אבל היה לי חשוב גם לחזור לעיר שגדלתי בה ולהביא את עצמי לידי ביטוי כאן בעיר. החלטתי שאני רוצה לפתוח עסק משלי ופתחתי את העסק 'טופ מאמא', עסק של קייטרינג ביתי ואירועים פרטיים לימי הולדת או שמחות. רציתי בעצם להתקדם ונעזרתי במעו”ף. הלכתי לקורס שלהם יחד עם אחותי סיגל, ופגשתי שם את חיים שהפך להיות בעלי. הקמנו יחד ב'דרום אדום' את הקייטרינג של 'טופ מאמא' במושב גיאה, וזו הייתה הצלחה מסחררת”.
אלגרה ולאון. צילום: פבל
“קורס ‘יוזמים עסק’ הוא אחד הקורסים המבוקשים של מעו"ף, ולכן זה לא מפתיע שאנחנו מעבירים אותו כבר הרבה זמן”, מסביר חזי שגיא, מנהל מעו”ף סניף אשקלון ומוסיף: “מורן ואחותה השתתפו יחד בקורס, וכיף לראות איך הן פתחו עסק ושהן ממשיכות להתפתח כל הזמן, ואנחנו תמיד כאן עבורן לתת להן כלים, ליווי וייעוץ עסקי”.
“אלגרה ולאון – משהו שהיה חסר בעיר”
בימים אלו בוארון פתחה במרינה מול מעדנייה בשם “אלגרה ולאון”, והיא מקווה להביא בשורה קולינרית מקורית וחדשה לדרום.
“'אלגרה ולאון' זו מעדנייה שפתחנו במרינה מול במתחם החדש, מעדנייה שסיגל פיתחה, ואני אמונה על הצד הקולינרי, אני השפית ובניתי את כל התפריט”, היא מסבירה. “המקום מדהים ויפהפה, ונקרא על שם סבי וסבתי. לסבי הייתה מעדנייה לפני כ-50 שנה בבת ים, מעדנייה מאוד מפורסמת, וכולם היו מכירים אותם. סבתא שלי הייתה מגלגלת את עלי הגפן במקום, הכול בעבודת יד, והם היו מוכרים לכל המסעדות בבת ים. ככה החלטנו לפתוח את המעדנייה, גם כדי להנציח אותם, וגם על פי התורה שגדלנו עליה – מבחינת אירוח ופתיחת שולחן וכל המזטים, כך גם בנוי התפריט שלנו, עם המון פלטות של גבינות ודגים, בצק טורקי, עלי גפן שאני מגלגלת במקום. חשוב לנו להביא מוצרים מאוד איכותיים, וכל מה שניתן אני מכינה במקום”.
מעדניית אלגרה ולאון. צילום: פבל
מסעדנים רבים טוענים שהמצב הכלכלי בתחום מאוד קשה ומזהירים מכניסה אליו.
“אני מסכימה לחלוטין. המצב מאוד קשה מבחינת ביורוקרטיה, על גבול הבלתי אפשרי אם אין לך גב כלכלי חזק. העסק הזה מבחינת רישום הוא עסק של סיגל, והיא השקיעה בו המון כסף זמן ומחשבה. לכל אחד יש את הפנטזיה הרומנטית שהעסק שלו יצליח, ואנחנו לא פתחנו את המקום כדי להתעשר. הלוואי שזה יבוא, אבל פתחנו כדי להנציח את סבא וסבתא וכדי להביא לאשקלון משהו חדש, משהו שלא קיים בעיר כחוויה, גם מבחינת השירות, האוכל והמוצרים, זה היה חסר בעיר. הייתי צריכה לנסוע לתל אביב או לירושלים כדי להגיע למעדנייה איכותית, והמעדנייה שלנו נותנת חוויה אחרת עם 20 סוגים של גבינות ולהיכנס לבית של סבא וסבתא. אתה בעצם נכנס לבית שלנו וחווה את סיפור האהבה שלהם ושלנו. כל המשפחה עובדת בעסק, גם אימא שלי מכינה שם ספיישלים, האחים עוזרים בכול והאווירה מאוד חמה, איכותית וביתית. המסעדה גם פתוחה בשבת, אך כשרה, ולא כוללת בשר אלא היא על טהרת הדגים הכשרים ומוצרי החלב”.
מעדניית אלגרה ולאון. צילום: פבל
“הטקסים המשפחתיים סביב האוכל”
בוארון, בת 33, נשואה טרייה לחיים איפרגן, עצמאי בתחום הפיגומים – ואת ההיכרות עמו היא חייבת לקורס מעו”ף שסייע לה מסתבר לא רק בתכנון המעדנייה. בימים אלו היא מצפה לילדם הראשון ונמצאת בחודש השביעי להריונה.
היא למדה בתיכון מקיף א’ בעיר, ובצבא שירתה כלוחמת מג”ב. לאחר השחרור למדה צילום וטיילה בעולם. יש לה אחות תאומה לא זהה שעובדת גם כן במעדנייה, כאשר העסק שייך למעשה לאחותה הגדולה סיגל, ויש לה אחות נוספת ואח בכור. אביה היה עובד עירייה, ואימה עבדה כסייעת בבתי ספר ועם ילדים עם צרכים מיוחדים, ושניהם כיום פנסיונרים שמסייעים גם כן לעסק החדש של בתם.
"כל המפגשים סביב האוכל". מימין לשמאל: האחיות מורן, סיגל ומיטל. צילום: פבל
לתחום הבישול הגיעה ללא ידע מקדים. היא החלה לבשל בגיל עשר עם ספר הבישול הראשון שקנו לה: “מבשלים עם רות סירקיס”, והיא אף אהבה לערוך למשפחה ארוחות. היא גדלה במשפחה שאהבה את המטבח משני הצדדים, הן מצד אימה, ובעיקר מצד הסבא והסבתא אלגרה ולאון, שעל שמם נקרא העסק. “אז הכול סבב סביב אוכל”, מספרת מורן, “כל המפגשים, ימי השישי והטקסים היו סביב האוכל. תמיד נמשכתי למטבח עם נטו אהבה לזה. אימא שלי תורכייה ואבא שלי מטריפולי, אז האוכל היה מדהים, ואימא שלי אלופה בשני המטבחים”.
מורן כבר עסקה כעשור בתחום האוכל, עבדה במגוון של מסעדות בתל אביב, מוכרות יותר ומוכרות פחות, ובין היתר עבדה גם עם אייל שני.
מורן בוארון. צילום: פבל
באודישן לעונה השנייה של "משחקי השף" היא סיפרה שסבה הוא זה שכל הזמן אמר לה שהיא צריכה להשתתף בתכנית. היא הרשימה במיוחד את מאיר אדוני. הוא ציין כי היא מישהי שעבורה הוא יילחם. השף אסף גרניט לא נתן לה סכין ואמר כי הוא מתחרט על כך לאחר שהכיר אותה והתרשם מאישיותה ויכולותיה.
“האודישן היה סמוך לתקופה בה סבי נפטר”, מספרת מורן. “זו הייתה תקופה טעונה. הייתי מאוד קשורה אליו ובחרתי באודישן לעשות מנה שמאוד מאפיינת את המטבח הטורקי – לחם יוגורט עם ברבוניות. הגשתי את המנה עם מפיות של סבתא שלי שספוגות במי קולון, זה מאוד מאפיין בכלל את הטורקים, וסבתא שלי הייתה שופכת עלינו מי קולון בכל הזדמנות”.
"להנציח את סבא וסבתא". על הקיר תמונתם של אלגרה ולאון. צילום: פבל
“מאיר אדוני מאוד משמעותי בחיים שלי”
החוויה של בוארון בתכנית הריאליטי הפופולרית הייתה מאוד מורכבת, והיא אף הרוויחה חבר אמיתי לדרך: “זו הייתה חוויה מדהימה ומעניינת. למדתי המון, זכיתי להכיר שם את מאיר אדוני, וכמובן להכיר המון אנשים ואת המשתתפים שהפכו לחברים, אבל מאיר אדוני הוא איש מאוד משמעותי בחיים שלי עד היום, אם זה להתקשר אליו ולהתייעץ איתו בכול, והוא הפך באמת לחבר לדרך”.
סיימת גם במקום החמישי והמכובד.
“כן, הגעתי לחצי הגמר. נכנסתי לתכנית לא במטרה לזכות, אלא פשוט רציתי ללמוד כמה שיותר, ולהכיר אנשים שהפכו לחלק מהחיים שלי עד היום, ובזה זכיתי”.
"חבר לדרך". בוארון ומאיר אדוני
ולגבי הצילומים ויצירת אווירה תככנית שמאפיינת תכניות ריאליטי?
“אם לא היו תככים, אז היה משעמם, אבל בינינו כמתמודדים לא היו תככים. יש תמונה מסוימת שההפקה ניסתה לצייר, וזה בסדר. עבורי זו הייתה חוויה מאוד טובה, למדתי המון. והיו רגעים שלא הסתדרנו, וגם זה בסדר, כי עבודה במטבח היא עבודה מאוד מלחיצה ואינטנסיבית, יש חילוקי דעות, אבל זה חלק מתהליך הלמידה. פגשתי כל כך הרבה אנשים מקצועיים ומוכשרים. גם אסף גרניט למשל הוא נחמד, ואני חושבת שהוא רק יוצר איזו תדמית שמשרתת אותו.
“הצילומים לתכנית היו מאוד אינטנסיביים. כמעט ארבעה חודשים של צילומים שלוש עד ארבע פעמים בשבוע, משש בבוקר עד הלילה, ואני חושבת שזה גם סחט מאנשים אמוציות, אבל זו הייתה אחלה חוויה”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
ואיך מירי בוהדנה?
“חבל על הזמן! היא כזאת חמודה ומתוקה, כפרה עליה”.
חשבת להשתלב במדיה עם תכנית בישול משלך?
“היה לי איזשהו חלום קטן על זה, אבל כרגע אני מעדיפה להתמקד בעסק ובהיריון ולתת לזה את תשומת הלב המרבית”.
ויש לך עוד חלומות?
“החלומות הם להצליח עם המשפחה החדשה שבניתי ולהצליח עם העסק על הצד הטוב ביותר, ומבחינה אישית אני תמיד ממשיכה להתפתח, ליצור סדנאות ואירועים פרטיים, למתג את עצמי כדי שכולם באשקלון יכירו את מורן בוארון, וידעו שיש קולינריה טובה בעיר, זה מאוד חשוב לי”.
