ד"ר גדי שרביט וחבר. צילום: פבל
ד"ר גדי שרביט וחבר. צילום: פבל

"בואו לאמץ חבר": הווטרינר העירוני חולם על כלבייה ריקה

אף שעברו תשע שנים, פרשיית יואב צדוק עדיין מהדהדת בכלבייה העירונית, והווטרינר ד”ר גדי שרביט ממשיך להילחם בסטיגמה שנוצרה. בריאיון חורפי הוא מסביר מתי כן נדרשים לבצע המתות ואיך הציבור יכול למנוע את ההליך הכואב הזה, “אני מזמין את הציבור להגיע אלינו ולאמץ. ביחד נצליח לממש את החזון שלנו שבו הכלבייה באשקלון תהיה ריקה”, הוא אומר

פורסם בתאריך: 13.1.19 12:57

בשנת 2008 עלתה לכותרות הכלבייה העירונית של אשקלון, לאחר שנחשף בתכנית התחקירים "כלבוטק" שהווטרינר העירוני דאז ד”ר יואב צדוק פעל לכאורה בניגוד לנהלים כאשר הרדים כלבים. גם הארגונים לזכויות בעלי החיים התערבו, ויחד עם הרבה פעילים בתחום, חלקם מפורסמים מאוד, הם יצאו לרחובות, זעקו את כאבם של בעלי החיים, דרשו את פיטוריו של צדוק נוסף לשינויים משמעותיים בהתנהלות הכלביות בכל רחבי הארץ.

בסופו של דבר, צדוק סיים את תפקידו כשנה לאחר שהתפוצצה הפרשה. מי שתפס את מקומו ומונה לתפקיד מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית אשקלון, לאחר שעמד בתנאי המכרז, הוא מי שהיה הסגן שלו: ד”ר גדי שרביט. שרביט הגיע לעיריית אשקלון בשנת 2001, והוא תפס את מקומו של צדוק בשנת 2010.

לא אוהבים המתות

אף על פי שחלפו מאז כמעט תשע שנים והכלבייה שופצה, השתדרגה וכמעט שאינה דומה למה שהכרנו בעבר, נדמה שפרשת צדוק עדיין מרחפת כעננה מעל ראשה. “הסטיגמה עד עכשיו קיימת ויש שמועות כאלה ואחרות חדשות לבקרים”, אומר ד”ר שרביט. “אנחנו דואגים לרווחתם של בעלי החיים ונותנים להם את התנאים הטובים ביותר שאפשר. ולמרות זאת, גם אני אומר שזה לא המקום הכי סימפטי עבור בעלי החיים. גם אני הייתי מעדיף שלא יהיו פה בכלל כלבים וחתולים, אבל מה לעשות שהמציאות מחייבת. למעשה, הסטיגמה הזאת היא לא רק על הכלבייה באשקלון, אלא על כל הכלביות ברחבי הארץ. צריך להבין שכלביות עירוניות מחויבות לפעול בהתאם לדרישת החוק ולהיצמד אליו. לצערי, זה לא תמיד עומד עין בעין עם איך שרואים את הדברים הפעילים למען בעלי החיים”.

כלבים בכלוב בכלבייה. צילום: פבל

כלבים בכלוב בכלבייה. צילום: פבל

מה למשל?
“למשל הם לא אהבו כשנכנס החוק לפיו כלבים ללא היסטוריה של חיסונים ייכנסו לכלבייה למשך 30 ימים. הפעילים התנגדו ועשו הרבה מאוד רעש. למשל, שכלבים שנשכו נכנסים להסגר ולתצפית של 10 ימים כדי לוודא שאין להם כלבת. הבעלים לא אוהבים את זה, לנו זה לא תמיד נעים, ובטח שהכלב לא מבין מה הוא עושה שם. בכלביות פרטיות לא מקפידים על זה, אבל אנחנו כלבייה רשותית ואנחנו מחויבים להקפיד על הדברים הללו, גם אם זה לא נעים לחלק מהצדדים. אז אנחנו מנסים לעשות הכול כדי למצוא את העמק השווה בין רווחת בעלי החיים לשמירה על בריאות הציבור”.

חצר הכלבייה. צילום: פבל

חצר הכלבייה. צילום: פבל

יש בעלים שמסרבים להסגיר את הכלבים שלהם?
“ברוב המקרים מדובר בבעלים שומרי חוק, אבל כמובן שיש גם כאלה שמסרבים, ואז אנחנו נדרשים לערב את המשטרה. כלבת זו מחלה קשה וחשוכת מרפא, אנחנו רוצים לשמור קודם כל על הציבור. בשלוש השנים האחרונות מדינת ישראל רושמת עלייה מדאיגה של מקרי כלבת. אנחנו מדברים על כ-60 מקרים בשנה. ולכן אנחנו מחויבים לעשות הכל כדי למנוע התפשטות נוספת ובוודאי זליגה של המחלה לאזור הדרום. יש אכיפה נוקשה בעניין הזה וגם מתן קנסות לבעלי כלבים שלא מחסנים”.

לא הזכרת המתות. זה עדיין קיים?
“בשנים האחרונות מעט מאוד. רובם בעלי חיים זקנים מאוד וחולים מאוד, שאנחנו גואלים אותם מייסוריהם. לאחרונה היה זה כלב זקן שקיבל אירוע מוחי ומאוד סבל. לפניו כלבה שסבלה מכשל כלייתי ולא יכלה לעמוד על הרגליים. מעבר לזה לא צריך להמית, בטח שלא כלבים בריאים. אבל אני אומר את זה בצורה הכי גלויה שאפשר, הכול תלוי בציבור, באימוצים ובהירתמות שלו למנוע התרבות על ידי עיקור וסירוס. אנחנו מחויבים להחזיק כמות מסוימת של כלבים בהתאם לשטח של הכלבייה. מעבר לזה, זה כבר צער בעלי חיים בפני עצמו. כלומר, ארבעה כלבים לא יכולים להיות בתא אחד, כי זה יוצר סבל ומקור להתפרצות מחלות. אז למרות שבשנים האחרונות לא עשינו את זה, אם ניאלץ לעשות את זה, נעשה בשל העומס וכורח המציאות. לא בגלל שאנחנו אוהבים לעשות את זה”.

חצר הכלבייה. צילום: פבל

“חסר להם סרט ופופקורן”

ד”ר שרביט קיבל לידיו כלבייה “בעייתית”, כך הוא מגדיר אותה. ובשנים האחרונות היא עברה שדרוגים ושיפוצים. “הכלבייה לא הייתה מתוכננת נכון והייתה מאוד קטנה”, הוא מסביר, “נתקלנו בבעיות של תשתיות ותנאים לא נאותים. בחורף היה קר מאוד ולא היו פתרונות הולמים, לא הייתה חצר, התאים היו מאוד קטנים, לא הייתה חתולייה ולא היו תאים לגורים”.

הם פיתחו תשתיות, בנו מרפאה רשותית, הגדילו את התאים, בנו חצר מרכזית עם מתקני שעשועים, ויש בה אפילו בריכת מים, שבה יכולים הכלבים להשתכשך בימי הקיץ החמים. נבנה תא מיוחד לכלבים חולים וכלבות בהיריון או אחרי המלטה, הוקמו תאי בידוד לגורי חתולים. בשנה האחרונה הם דואגים גם לטיפולים רפואיים לבעלי חיים חסרי בית שנמצאים חולים ופצועים. המטרה היא לשקם אותם באופן מלא ולאחר מכן למצוא להם בית.

גם כוח האדם הוגדל והוחלף. “הוספנו כלבן ורופאה שנותנת מענה בכל יום. בתחילת הדרך סבלנו מכוח אדם לא מקצועי, שלא מחובר לבעלי חיים וגרם להרבה מאוד בעיות לתפעול הכלבייה. בשנים האחרונות הוחלפו כל האנשים הללו”.

כמו כן, הורחבו שעות קבלת הקהל, וכעת ניתן להגיע לכלבייה בכל יום בין השעות 14-10 וביום שלישי אחר הצהריים. “התושבים יכולים להגיע, לאמץ כלבים ולחפש את בעלי החיים שלהם”, אומר ד"ר שרביט “בנוסף, שכללנו את מערכות המחשוב וכל מה שקשור לשבבים. היום אנחנו מיד מודיעים לבעלים על כל כלב עם שבב שנמצא, ואם הם לא עונים, שולחים מכתב בדואר רשום. אין מצב שכלב יגיע אלינו, והבעלים לא ידעו מזה”.

ד"ר גדי שרביט וחבר. צילום: פבל

ד"ר גדי שרביט וחבר. צילום: פבל

גם את ימי החורף הקרים, שאנו חווים ממש עכשיו, מעבירים בעלי החיים בכלבייה העירונית בנעימים. זאת הודות לבניית מערך חימום חדש, שכולל תנורים, וילונות גלילה ובידוד חשמליים, שאוטמים את התאים לחלוטין ומונעים כניסה של קור. “כעת אנחנו מפעילים חימום גם כשקריר, והאווירה בכלבייה מאוד נעימה. אני תמיד אומר שרק חסר להם סרט טוב ופופקורן”, הוא צוחק.

“יש לי בבית חצי גן חיות”

שרביט, חיפאי במקור ומתגורר כעת בגן יבנה, בקרוב מתכנן לעבור לגור באשקלון. הוא מספר שכבר כילד היה לו ברור שבבוא היום הוא יהיה וטרינר. “אני זוכר את עצמי מסתובב על פיגומים של בתים ומחפש חתולים וכלבים חולים, לוקח אותם הביתה ומטפל בהם. אני לא זוכר תקופה שבה לא היו לי בעלי חיים בבית. תמיד הייתי מאוד מחובר אליהם ואהבתי אותם. אני חושב שאצלי האהבה לבעלי חיים היא משהו מולד. גם היום יש לי בבית חצי גן חיות, כלבים, חתולים, נחש, תוכים, דגים ומה לא. בעבר היו לי הרבה יותר, אבל מגיעים לשלב בחיים שמבינים שצריך לצמצם קצת”.

קשה לו לצמצם כי לא פעם הוא גם מתחבר רגשית, אף שמאוד מנסה שזה לא יקרה. “זאת נקודה מאוד רגישה”, אומר שרביט בכנות, “אבל אתה חייב לפתח חסינות, כי כמות הכלבים שאתה מקבל היא מאוד גדולה, ויש תנועה מתמדת שלהם. ללא החסינות הזאת, פשוט אי אפשר יהיה להמשיך לתפקד. אבל תמיד יש לי חמלה מאוד גדולה כלפיהם, וחשוב לי שהם יקבלו את התנאים הטובים ביותר”.

חצר הכלבייה. צילום: פבל

חצר הכלבייה. צילום: פבל

למרות החסינות שפיתח, רק לאחרונה כמעט ואימץ בעצמו כלבת קולי שהגיעה לכלבייה וכבשה את לבו. “מאוד נקשרתי אליה וכבר התחלתי לחשוב איך היא תסתדר עם הכלבים שיש לי בבית. בסוף מצאנו לה בית. האמת שהיה לי קשה לראות אותה עוזבת. אבל בסופו של יום היא הלכה למשפחה טובה, וברור שזה עדיף מאשר שתישאר איתי ואני אשחק איתה בחצר של כלבייה”.

כלב נעול במרפסת בגשם

נכון לכתיבת שורות אלה בכלבייה באשקלון 56 כלבים, המספר הזה משתנה, כמובן, מיום ליום. “גם 56 כלבים זה הרבה יחסית. המטרה שלנו היא לצמצם את המספר הזה משמעותית. אני אהיה מאוד מרוצה אם נעמוד על כ-40 כלבים. זה איזשהו חזון, אנחנו עובדים על זה ואני אופטימי”.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

כמעט כל יום הם מוצאים כלבים שננטשים בכניסה לכלבייה, גורים שנזרקים בארגזים או כלבים שמוזנחים וסובלים מתת תנאים וטיפול לקוי. “אנחנו רואים כל יום גורים שמובאים לכלבייה בארגזים. זה במקרה הטוב, במקרה הרע אנחנו מקבלים דיווחים על גורים שנזרקים באזורי תעשייה או חניונים, הם נפגעים מרכבים או מפתחים מחלות, ויש כאלה שגם עוברים התעללות. אנחנו מקיימים מערך הסברה מאוד רחב בבתי הספר כדי למנוע התעללות בבעלי חיים ונטישה שלהם. המטרה שלנו היא לחנך את דור העתיד, כדי שהם גם יעבירו את המידע הזה להורים שלהם”.

התעללות בכלב שנקשר לרכב ונגרר

עד כמה רחבה התופעה של התעללות בכלבים?
“לצערי, אנחנו נתקלים בתופעה לעיתים די קרובות. זאת בזכות תושבים טובים שאכפת להם, תושבים ערניים שמדווחים לנו. כל תלונה שמתקבלת במוקד נבדקת. לשמחתי, יש מקרים בהם מדובר בתלונות שווא. לפעמים אנחנו מגיעים, מגלים שאכן ישנה התעללות, מוצאים בעלי חיים פצועים, רזים מאוד או לא מטופלים שנמצאים בסביבה לא ראויה. אנחנו נעזרים בשיטור העירוני ופיקוח של משרד החקלאות, מבצעים החרמות ומגישים תביעות משפטיות”.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשקלון? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"


יש מקרים שזכורים לך במיוחד?
“הגיעה תלונה על כלבה שעל פי החשד הוחזקה במחסן ובתנאים לא ראויים. כשהגענו לשם התברר שזה אכן ככה. זה היה מחסן מלא במסמרים וברגים וכל מיני ציוד, שאפילו לא היה איפה לדרוך. המצב הגופני שלה היה רע מאוד, כי נתנו לה רק לחם ומים. היה גם מקרה של שני גורים שהוחזקו גם הם במחסן. זה היה סוג של מרתף של בניין ולא היינו עולים על זה בחיים, אילולא הדיווח של הדיירים במקום. דפקנו על הדלתות ובקושי שמענו אותם. התברר שהם חיו שם בחושך תקופה מאוד ארוכה. בחורף שעבר קיבלנו דיווח על רועה גרמני שננעל במרפסת פתוחה לחלוטין של דירה בקומה השביעית, וירד גשם זלעפות. היינו צריכים להציג צו בית משפט כדי לפרוץ אל הדירה ולחלץ אותו. בסוף הגשנו גם תביעה נגד הבעלים, שלתומו אמר שהוא בכלל לא מבין מה הוא עשה לא בסדר. יש לא מעט מקרים שבהם אני אומר לעצמי שזה פשוט לא ייאמן”.

“תמיד יש מה לשפר”

אז הכלבייה אמנם עברה שיפוץ ושדרוג, אבל גם ד”ר שרביט עצמו מודה שזה לא מספיק. רק לאחרונה היה תכנון להקים כלבייה חדשה, אולם בסופו של דבר המהלך לא יצא לפועל מסיבות כאלה ואחרות. כעת הוא מקווה שהתקציבים שהצליחו להקצות לטובת העניין הזה יעברו להמשך שדרוג הכלבייה הקודמת. “כשהגעתי לעיר היא מנתה כ-90 אלף תושבים, היום האוכלוסייה כמעט הכפילה את עצמה וכך גם אוכלוסיית הכלבים והחתולים. אבל הכלבייה נשארה באותו גודל, וזה לא מספיק. כרגע יש לנו בסך הכול 24 תאים. אז צריך להגדיל את המקום משמעותית ולטפל בתשתיות שעדיין לא טופלו. בנוסף, אנחנו רוצים לבנות סככה, להקים מתקן פתוח לחתולים. היום המצב טוב, בטח הרבה יותר טוב מפעם. אבל תמיד יש מה לשנות ולשפר. יש עוד הרבה מאוד מה לעשות, ואנחנו עושים הכול כדי לספק להם תנאים טובים ושהות נעימה”.

הווטרינר העירוני גדי שרביט ליד תחנת האכלת חתולים. צילום: דוברות העירייה

לדברי ד”ר שרביט, החזון שלו הוא לראות באשקלון כלבייה ריקה מכלבים וחתולים. “ברור שזה מצב אוטופי, שכנראה לא יקרה אף פעם, אבל לשם אנחנו שואפים. הקמנו דף פייסבוק במטרה לפרסם שם כלבים וחתולים לאימוץ, ואנחנו מקיימים בכל יום שלישי יום אימוץ בפארק לכלבים בנווה דקלים, זאת הודות לפעילה בשם ירדן שהרימה את הכפפה ויזמה את הדבר הזה. אנחנו מוצאים הרבה מאוד בתים חמים, אבל זה עדיין לא מספיק”.

מתנדבי הכלבייה העירונית גם מוציאים כלבים מהכלבייה ומסיעים אותם לימי אימוץ בכל רחבי הארץ. “אנחנו כבר יודעים שרוב הכלבים שיוצאים לימי אימוץ באזור גוש דן, לא יחזרו. המודעות באזור המרכז גדולה הרבה יותר, ושם יש סיכוי הרבה יותר גבוה למצוא להם בתים. באזור אשקלון זה קשה יותר, זאת תופעה ידועה”.

“המבט של הכלב שובר את הלב”

תופעה ידועה נוספת היא הרבעה ומכירה של כלבים גזעיים באלפי שקלים, שגם היא פוגעת מאוד בכלבים שמחכים לבית חם ואוהב. “יש כל כך הרבה כלבים שעברו התעללו והזנחה שרק מחכים למגע חם. יש גם תופעה של נטישה של כלבים זקנים, שלי באופן אישי מאוד כואבת. כלב שהיה רגיל לבית חם מוצא את עצמו בסוף ימיו בכלבייה ולא מבין בכלל מה קורה סביבו. חוסר האונים שלו והמבט שלו בעיניים פשוט שוברים את הלב. כלבים מגיעים לפה ולוקח להם חודשים רק לצאת מהטראומה. מאוד קשה למצוא בית לכלב מבוגר, רוב האנשים רוצים גורים, ואני גם יכול להבין את זה באיזשהו מקום. אבל אנחנו עושים את מרב המאמצים כדי למצוא להם בתים, בהם הם יוכלו לסיים את חייהם בכבוד. אני אומר לאנשים שבאמת אוהבים כלבים: בואו תאמצו. חבל להוציא כל כך הרבה כסף על כלבים גזעיים שבאים לעולם רק מתוך אינטרס כלכלי”.

אף שהחודשים הקרים דווקא לא נחשבים לחודשים טובים לאימוץ, בחודשים האחרונים הרבה מאוד כלבים מצאו בית חדש ואוהב. “רצה הגורל ויש לנו חודשים טובים מאוד”, אומר ד”ר שרביט, “למרות שזה רק ביטוי, כי מי שרצה זה לא הגורל אלא המתנדבים והפעילים שלנו, שעושים הכול למען המטרה הזאת. יש לנו שיתופי פעולה עם העמותות השונות ומערך הסברה רחב מאוד, וזה נושא פרי. אני מזמין את הציבור לעזור לנו במאמץ לצמצם את מספר הכלבים בכלבייה, להגיע אלינו ולאמץ. ביחד נצליח לממש את החזון שלנו, ואולי נגיע למצב שבו הכלבייה באשקלון תהיה ריקה”.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר