ויקטוריה אסרף. צילום: דובר צה"ל
ויקטוריה אסרף. צילום: דובר צה"ל

גאווה אשקלונית: סמל ויקטוריה אסרף לכדה מחבל ומנעה פיגוע

יש כמה אזרחים פה במדינה שחייהם ניצלו בזכותה של סמל ויקטוריה אסרף, שלכדה מחבל שהיה בדרך לפיגוע טרור באזור בית אל. “אני מאשקלון, אני יודעת מה התחושה כשמגנים לך על הבית, ואני שמחה על הזכות להגן על בתי התושבים כאן”, היא אומרת בריאיון

רק לפני כחודש הגיעה לוחמת קרק”ל סמל ויקטוריה אסרף, יחד עם הפלוגה המסייעת, לגזרת בית אל בחטמ”ר בנימין. וכבר השבוע רשמה את האירוע הראשון שלה, שהזכיר לה שוב מדוע עברה את כל הדרך המפרכת הזאת ואת חשיבות התפקיד שאותו היא מבצעת.

האירוע התרחש בתחילת השבוע, אז יצאה אסרף לסיור שגרתי בגזרה במסגרת פעילות "שילוב זרועות". “זה שיתוף פעולה של צה”ל והמשטרה, במסגרתו יוצאים לפטרולים משותפים של חיילים ושוטרים”, מסבירה אסרף. היא יצאה למשמרת מלווה בשוטר תנועה, השניים נכנסו לרכב הסמוי שלהם ויצאו לדרך. זמן קצר לאחר תחילת המשמרת הבחינו ברכב חשוד, שעמד בצד הכביש כשמכסה המנוע שלו פתוח.

“עצרנו לידו ושאלנו מה קרה והוא אמר שיש לו תקלה ברכב, אבל הכול בסדר”, משחזרת אסרף, “השוטר שהיה איתי דובר ערבית, והוא שאל אותו עוד שאלה או שתיים, ומיד הבנו שלא מדובר באזרח תמים עם רכב תקול”.

בתוך שניות ספורות החיילת והשוטר פרקו מהרכב ואזקו את האיש. “בזמן שהשוטר בדק לו את תעודת הזהות אני אבטחתי אותו ולא הורדתי ממנו את העיניים, במקביל הזעקנו למקום כוחות תגבור. תוך כדי אנחנו מנסים להוציא ממנו מידע, והוא סיפר שהוא שאהיד שהגיע כדי לפגע ביהודים. הכוחות שהגיעו למקום מצאו ברכב שלו שני סכיני קצבים, איתם הוא תכנן לבצע פיגוע דקירה”.

ויקטוריה אסרף. צילום: דובר צה"ל

"התאהבתי בצליפה". סמל אסרף מכוונת למטרה. צילום: דובר צה"ל

מה עוד הוא סיפר לכם?
“כל האירוע נמשך כשלוש שעות, היה לנו די זמן איתו כדי לתחקר ולנסות להבין. מעבר לזה שהוא סיפר שהוא שאהיד, מצאנו על הגוף שלו מכתב, שבו הוא כתב שאין לו מה להפסיד, שהוא חסר אמצעים ושהוא הולך להרוג יהודים כדי לקבל כסף. הוא אמר שהוא מסתובב באזור כבר שבוע, הגיע גם לאזור מעלה אדומים. הוא ראה שיש באזור הרבה כוחות צבא ומשטרה דרוכים וערניים וחיכה לרגע המתאים. המטרה שלו הייתה אזרחים תמימים כי הוא לא רצה להתמודד מול חיילים או שוטרים עם נשק”.

היו רגעים שבהם חששת?
“לא, האמת שלא חששתי בכלל. הכול עבד בדיוק לפי התרגולים שעשינו, הרגשתי שאני מוכנה לכל תרחיש שלא יהיה והייתי בטוחה בעצמי וביכולות שלי לתפעל את המצב. כל האירוע עצמו התנהל בצורה מאוד מקצועית, שקולה ושמרנו על קור רוח”.

לוחמות קרק"ל. מקצועניות. צילום: דו"צ

ואחרי?
“אחרי, כמובן, הייתה ירידת מתח גדולה ואמרתי לעצמי: ‘וואו’. אמנם תרגלתי אינספור תרחישים דומים ועברתי הכשרות, אבל כשקורה הדבר האמיתי התחושה היא אחרת. היה לנו גם הרבה מזל, בשל התקלה שהייתה לו ברכב. אני מאמינה שגם אם זה לא היה קורה, הוא היה נתפס ונעצר ולא היה מצליח להוציא את הפיגוע לפועל, אבל בסופו של דבר אנחנו מנענו ממנו להתקרב לתושבים ועצרנו אותו בזמן. אני מאשקלון, אני יודעת מה התחושה כשמגנים לך על הבית, ואני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להגן על בתי התושבים כאן, בזמן שמישהו אחר שומר על הבית שלי שם. זאת תחושת סיפוק אדירה, והכול היה שווה בשביל להגיע לרגע הזה”.

“נאלצנו להוריד שרשראות עם מגן דוד”

אסרף (19) נולדה וגדלה בפריז. לפני עשר שנים עלתה ארצה עם הוריה ושתי אחיותיה בשל האנטישמיות הגואה בצרפת. “היו כל מיני אירועים שהצטברו, וזה היה מצב שכמעט היה בלתי אפשרי להסתובב ברחובות עם סממנים יהודיים. נאלצנו להוריד שרשראות עם מגני דוד, לא לדבר בעברית ברחובות, להוריד כיפות. למרות שחיינו בקהילה יהודית ולמדנו בבית ספר יהודי, היה בלתי אפשרי לחיות ככה, והוריי החליטו לעלות לארץ”.

ויקטוריה אסרף. צילום: דובר צה"ל

לוחמת. ויקטוריה אסרף. צילום: דובר צה"ל

איך הרגשת עם העלייה?
“היה מאוד מרגש, יחד עם זאת – לא פשוט. ההורים שלי נאלצו לעזוב את העבודה, את התרבות שהם הכירו, הסביבה והחברה וללכת אל הלא נודע, אבל הם ידעו שכאן נוכל לחיות רגילים ונורמטיביים מבלי לפחד לצאת מהבית ולהיות מי שאנחנו. אני בהתחלה מאוד חששתי לעזוב את החברות, אבל מהר מאוד הסתגלתי והחברות הגיעו לבקר כמעט בכל החופשות”.

“ראיתי סרטונים על קרק”ל והתאהבתי”

בני המשפחה השתכנו בשכונת ברנע, וויקטוריה למדה בממ”ד ברנע. “קיבלו אותי מאוד יפה, מצאתי חברות חדשות והרגשתי שרוצים להקל עליי עד כמה שניתן ומבקשים את קרבתי”. בחטיבה ובתיכון למדה בבית הספר מקיף ד’ והרחיבה 5 יחידות ביו-טכנולוגיה, מתמטיקה ואנגלית.

היא מעידה על עצמה שמגיל מאוד צעיר חלמה על הגיוס לצה”ל ותמיד שאפה להיות לוחמת. בכיתה י’, כשהגיע לבית הספר נציג מטעם הצבא על מנת להסביר על יחידות הלוחמה המובחרות שיש לצה”ל להציע למתגייסים הצעירים, ביקשה ויקטוריה לדעת מה האופציות שעומדות בפני הבנות. “ואז הוא סיפר לי על קרק”ל, הראה לי סרטונים והתאהבתי, לא היה לי ספק שלשם אני הולכת. בצו ראשון ביקשתי קרק”ל, והבחורה שהייתה שם שאלה אותי מה יקרה אם לא אתקבל, אמרתי לה: ‘כנראה שלא הבנת אותי, אני מתגייסת לקרק”ל, נקודה’”.

היא התגייסה בנובמבר 16 ותחילה עברה שבועיים של הכנה, שבמסגרתם ניתנה לבנות אפשרות לחתום ויתור. “בשבועיים הללו נותנים למעשה טעימה מכל מה שהולך להיות בתקופת הטירונות, ההכשרה והשירות. בזמן הזה הרבה מאוד בנות פרשו, כי מהצד זה נראה מגניב, אבל בפועל זה מאוד לא פשוט, בעיקר לא בהתחלה”.

ויקטוריה אסרף. צילום: דובר צה"ל

ויקטוריה אסרף. צילום: דובר צה"ל

“התקופה הזו גרמה לי להעריך את הבית”

אסרף צלחה את השבועיים הראשונים ולאחר מכן עשתה ארבעה חודשים טירונות וארבעה חודשים נוספים אימון מתקדם בשטח. “חותמים על שירות של שנתיים ושמונה חודשים, ובשלב הזה כבר אין ממש תחנות יציאה. האמת, שגם לא חיפשתי כאלה”.

לא היה בכלל נקודות שבירה?
“בוודאי שהיו. קודם כול בהתחלה תמיד מקבלים סוג של הלם ראשוני, לאו דווקא מהלוחמה, אלא באופן כללי מהמסגרת וכל הדבר הזה שנקרא צבא. גם אחר כך קשה, אני לא אשקר. יש הרבה משברים והיו רגעים שבהם שאלתי את עצמי למה אני בכלל עושה את זה. הנה, הגעתי לאן שרציתי, אבל אני סובלת”.

מה חיזק אותך רגעים הללו?
“אלה רגעים שעוברים מהר מאוד, בעיקר בזכות החברים שמאוד תומכים ועוזרים אחד לשנייה ברגעים הקשים. חברים שמרימים גבוה ולא נותנים ליפול, כאלה שילוו אותי כל חיי. התקופה הזאת גם גרמה לי להעריך את הבית, את המשפחה, את האוכל של אימא, כל דבר שנגעתי בו אחר כך הסתכלתי עליו אחרת לחלוטין. בשלב מסוים כבר מכירים את הגזרה ומבינים את החשיבות ואת כל מה שעומד מאחורי ההכשרה והאימונים. אחרי כל משבר כזה שצולחים חשים תחושת סיפוק גדולה, שנותנת כוח לעבור את השלבים הבאים”.

גדוד קרקל באימון מפרך. צילום: דו"צ

מה אומרים ההורים?
“מאוד גאים, תומכים ולא עוצרים בדרך אל המטרות שלי. בוודאי שהם דואגים, אבל הם יודעים שאני עושה את המקסימום, שומרת על עצמי ובעיקר עושה את מה שאני הכי אוהבת ונהנית ממנו”.

“פה אין כיפת ברזל, יש אותנו”

אסרף סיימה את ההכשרה כמצטיינת מסלול ולאחר מכן קיבלה הצעה לצאת לקורס צלפים, שגם אותו היא סיימה בהצטיינות. “תמיד אהבתי לטווח, אבל כשהציעו לי לצאת לקורס לקחתי את זה בשתי ידיים. לא כל אחד מקבל הזדמנות כזאת, לצורך העניין אנחנו בסך הכול שמונה צלפים בגדוד של 600 איש, זה תפקיד ייחודי ומאוד מאתגר. במהלך הקורס שאלתי המון שאלות, רציתי לדעת הרבה יותר ופשוט התאהבתי בצליפה”.

בתום הקורס היא חזרה לחבריה והוצבה ביחד איתם בקו מצרים בגזרה ניצנה. “כשחזרתי לשטח זה היה מבחן האמיתי שלי. זאת גזרה רחבה מאוד, שאמנם אין בה הרבה אירועים של פח”ע, אבל היא גזרה לא שקטה ומאוד תוססת בשל אירועים של הברחות. בשל אופי התפקיד שלי אני קופצת לאירועים, ומחפה על החיילים מרחוק”.

לוחמות קרק"ל בפעילות מבצעית. צילום: דו"צ

שמונה חודשים היו בגזרת ניצנה עד שלאחרונה, כאמור, עברו לתפוס קו בבית אל. “אנשי ההתיישבות כאן פשוט מדהימים”, היא אומרת, “הם רואים אותנו ברחוב ואומרים תודה, המגע היום-יומי איתם מחדד לנו על מי ומה אנחנו מגנים. התושבים עומדים כל הזמן לנגד עיניי, פה אין כיפת ברזל, יש אותנו”.

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר