פרשת ניצב ניסים מור ככל הנראה מגיעה היום לישורת האחרונה. ניצב מור, יליד קרית גת, היה בעבר גאוות האזור. הוא כיהן בעבר כמפקד תחנת אשדוד וכן כמפקד מרחב לכיש והגיע עד למרחק נגיעה מכס המפכ"ל, כאשר כיהן כסגן המפכ"ל. התפוצצות הפרשיה הזו שמה קץ לקריירה המשטרתית, ארוכת השנים של מור.
הפרשה התפוצצה בינואר 2015 ותפסה את המשטרה שוב במערומיה. כתב האישום שהוגש נגד מור ושבהמשך הוא גם הודה והורשע בו, מונה מספר מקרים שבהם מור ניצל את מעמדו כדי לחתור לקיום יחסים עם שוטרות צעירות ממנו, בדרגות נמוכות אשר כיהנו בתפקידים זוטרים.
המתלוננת הראשונה, אם חד הורית, בת 36, התגייסה למשטרה בשנת 2013, באותה השנה היא השתתפה בקורס משטרתי, אך הודחה ממנו כשבועיים לפני סיומו ונדרשה לשוב ולעשותו שוב. מאחר וחלק מדרישות הקורס הם שהות בתנאי פנימייה מלאים, דבר אשר הקשה עליה בתור חד הורית, היא פנתה לניצב מור באמצעות הפייסבוק.
יום אחד התקשר אליה מור וביקש להיפגש עמה בביתה וכך היה. בפגישה זו אמר לה כי יבדוק מה ניתן לעשות על מנת לסייע לה בנוגע לקורס. בהמשך לכך הוא ביקש ממנה: "תירגעי קצת ובואי שבי לידי". המתלוננת התיישבה בספה הסמוכה לזו עליה ישב הנאשם, ובמהלך שיחתם הוא אמר לה: "מתי ניפגש, מתי תהיי יותר רצינית? ולא עם הילדים!".
מפגשים במגרש החניה. צילום: משטרת ישראל
בהמשך ניסה מור שוב ושוב לפגוש אותה, כאשר הוא מבטיח לעזור לה, למרות שכבר ידע כי לא ניתן לסייע לה בעניין הקורס. במקביל הוא המשיך לכתוב לה הודעות בוואטסאפ וביקש לפגוש אותה ביום מסויים. השוטרת השיבה לו: "מצויין. אני בפגרה" בתגובה, רשם לה מור: "מה תעשי לי". השוטרת ניסתה להתחמק מהשיח המיני וכתבה לו: "אנסה להחליף יום עם הילדים"; "לא תהיה בעיה". מור מצדו לא אפשר לה להתחמק משיח מיני וכתב לה: "שאלתי מה תעשי לי", ואילו היא השיבה לו: "יום שלישי נדע". מור כתב לה: "את ביישנית"; "בא לי עליך" והיא השיבה: "אני ביישנית?"; "לא!!". מור הוסיף וכתב: "אמרתי שבא לי עליך ואני לא יכול לחכות לשלישי". בתגובה, היא רשמה: "חחחח"; "סבלנות". מור השיב: "לא בא לך", ואילו היא כתבה: "יכול לחכות".
במקרה אחר, לאחר טקס לוויה בו השתתפו שניהם, ביקש ממנה מור להיפגש עמו בתחנת הדלק בצומת יד מרדכי. בהגיעה לתחנת הדלק, ביקש ממנה מור כי תבוא לחנות ליד רכבו אשר חנה בצד האחורי של תחנת הדלק. השוטרת, אשר חששה לשהות ביחידות במחיצת מור, "והבינה כי יש בהצעתו משום ניסיון לחתור למגע אינטימי עמה, ניסתה להתחמק בהביעה חוסר נעימות וחשש שמא אנשי משטרה השבים מן הלוויה יבחינו בהם", נכתב בכתב האישום.
אלא שמור המשיך ללחוץ עליה. "לשמע הפצרות הנאשם. נוכח רום מעמדו ותלותה בו, נאותה המתלוננת לגשת לומר שלום לנאשם. היא החנתה את רכבה בסמוך לרכב המשטרתי של הנאשם, כשהיא נותרת לשבת ברכבה. הנאשם יצא מרכבו, פשט את חולצת המדים מעליו ונותר לבוש בחולצת 'טי-שרט' קצרת שרוולים, הסיר את לוחיות הזיהוי המשטרתיות מרכבו והחליפן בלוחיות זיהוי אזרחיות. זאת עשה הנאשם על מנת שלא לעורר את תשומת ליבם של העוברים והשבים. הנאשם קרא למתלוננת להיכנס לרכב המשטרתי ומשעשתה כדבריו, ביקש ממנה לסגור את הדלת. המתלוננת שבה והדגישה כי המצב אינו נעים לה. בתגובה, שב הנאשם ואמר למתלוננת שלא תדאג שכן אף אחד אינו רואה אותם", נכתב.
השוטרת סגרה את רכב הדלת המשטרתי ומיד שאלה את הנאשם אם הצליח לקדם משהו בעניין הקורס בו הייתה אמורה להשתתף. בתגובה אמר לה מור כי הדבר עדיין מצוי בבדיקתו והוסיף: "אל תדאגי, יהיה בסדר". עם זאת, הבהיר לה מור כי אין הוא מעוניין לדבר על הקורס והחל להפנות כלפיה אמירות מיניות, ובין היתר אמר לה: "איזה סקסית את, איזה גוף יפה יש לך". מור ביקש ממנה להביא לו את ידה, ומשעשתה כדברו קרב אליה, הצמיד את פניו לפניה ונישק אותה בשפתיה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לפיה. "נוכח מעשיו של הנאשם, נסוגה המתלוננת לאחור ואמרה לו שהדבר אינו נעים. מור התעלם מתגובתה והוסיף ואמר לה: "איזה שפתיים מתוקות וטעימות יש לך". השוטרת המשיכה לנסות להתחמק ממור באומרה כי עליה לבדוק מה קורה עם בנה, תוך שהציגה מצג כוזב לפיו היא מתכתבת עמו באמצעות מסרונים, אמרה לנאשם כי היא חייבת ללכת ויצאה מהרכב. הנאשם הפציר בה להמתין עוד כמה דקות, תוך שהטיח בה כי היא כל הזמן ממהרת, אולם המתלוננת לא נעתרה לו", נכתב.
המתלוננת השנייה, היא שוטרת שכבר הודיעו לה על סיום תפקידה במשטרה, אלא שמור באמצעות שיחת טלפון אחת למפקד היחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל"כ), מצא לה תקן קבוע ומנע בכך את פיטוריה. השוטרת הייתה אסירת תודה וכתבה לו מכתב תודה.
ניצב מור על מדים. צילום: מוטי קמחי
בהמשך שלח לה מור מסרון בו נכתב: "דברי איתי. מתגעגע לקול שלך, למבט שלך". בתגובה, המתלוננת השיבה כי תתקשר מאוחר יותר. בהמשך, כתב מור למתלוננת: "תגידי משהו טוב". משהמתלוננת לא הגיבה להודעה, כתב לה מור: "מחפשת את המילון?". בתגובה, כתבה המתלוננת: "מה זה משהו טוב", ומור השיב: "משהו שממנו אני אבין שאת באמת מתגעגעת". המתלוננת, בתגובה, השיבה כי די בכך שהיא כותבת לו ודורשת בשלומו, ומור כתב לה בתגובה: "זהו?". המתלוננת השיבה: "לא מספיק?!". מור כתב: "ממש לא", המתלוננת השיבה: "ממש כן", ובתגובה כתב מור: "הבנתי", וכששאלה המתלוננת מה הוא הבין, השיב מור: "שאת לא רוצה להתקדם".
באחת הפעמים, לאחר ששלחה המתלוננת למור תמונות של מאכלים מעשי ידי אמה וכתבה לו כי אם יאכל ממטעמי אמה "אתה עף". בתגובה, השיב מור למתלוננת: "עף עלייך". המתלוננת התעלמה מאמירה זו ועברה לשוחח עם הנאשם על נושא אחר.
"המתלוננת, אשר לא הייתה מעוניינת בזליגת הקשר המקצועי בינה ובין הנאשם לקשר בעל אופי מיני, נקלעה למלכוד וחששה לדרוש ממנו בבוטות כי יחדל מאמירותיו בעלות הגוון המיני, פן תאבד לה חסותו המקצועית והיא תימצא מול שוקת שבורה אם תיקרה בהמשך דרכה בעיה מקצועית".
מודה במעשיו
עו"ד ליאור מרכס
עו"ד מיכה גבאי
מור, קיבל עוד בשלב החקירה אחריות על מעשיו והביע עליהם חרטה, כך גובש הסדר הטיעון אשר נועד, בין היתר, לחסוך מהשוטרות את הפגיעה המשנית הקשה, הכרוכה בזימונן ועלייתן לדוכן העדים בבית המשפט. על פי הסדר הטיעון עליו הסכימו הצדדים, מור יודה בכתב האישום המתוקן, מח"ש תעתור לעונש של מספר חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, כאשר מור יוכל לעתור לכל עונש אחר ובית המשפט יכריע.
לבסוף נפסקה למור חצי שנת עבודות שירות עם עונש מאסר על תנאי.
מח"ש ערערה על קולת העונש והיום (רביעי) דחה בית המשפט המחוזי כאמור את הערעור והשאיר את עונש העבודות שירות על כנו.
תגובת עו"ד מיכה גבאי ועו"ד ליאור מרכס-גבאי שייצגו את מור: "לכאורה יש שמחה על דחיית ערעור המדינה ואישור העונש של בית משפט השלום, אבל ישנו עצב על הדרך בה סיים ניסים מור את תרומתו לחברה ולמדינה, נקווה שזה סוף פסוק".
מח"ש: "נשקול הגשת ערעור".
