מדובר בבני הזוג אשר התחתנו לפני למעלה מעשרים שנה, נולדו להם ילדים, והתגרשו בשנת 2000. לאחר תקופה מסויימת חזרו בני הזוג להיות בקשר אך לא התחתנו בשנית.
האישה שיוצגה בתביעה על ידי עו"ד נתנאל מויאל, טענה כי יש להחשיבם כזוג נשוי או לכל הפחות "ידועים בציבור", תבעה מהאיש מחצית מהרכוש שנצבר במהלך השנים בהם חיו יחד, הכולל ארבע דירות (שאחת מהן שימשה את אמו המנוחה) וגם זכויות על כלי הרכב ורכוש שנצבר במשך השנים.
האיש טען כי הצדדים כלל לא היו ידועים בציבור ולא ניהלו משק בית משותף, אלא ביצעו מספר ניסיונות קצרים לשוב ולנהל קשר זוגי, שלא צלחו, ובמהלכם נולדו להם שני ילדים נוספים.
עוד טען הנתבע, כי הצדדים הקפידו על הפרדת רכוש מלאה והוא ניהל חשבון בנק נפרד, העסק נוהל על ידו בלבד והפירות שהניבו הנכסים הופקדו בחשבונותיו. לטענתו, הדירות נרכשו לאחר הולדת שני הילדים הנוספים בשעה שהיה נתק מוחלט בין הצדדים.
לטענתו הוא התגורר בתקופה הזאת אצל אמו ובמקומות נוספים, ורק ביקר מדי פעם בביתה של האישה, ונולדו להם ילדים כתוצאה מתחבולות שהפעילה עליו התובעת.
השופטת פאני גילת כהן קבעה כי העובדה שבני זוג מקיימים חיי צוותא גם בלי למסד את הקשר על ידי נישואין, אינם חסרי משמעות וקיימת חזקת שיתוף בנכסים המשמשים את בני הזוג בחיים היומיומיים או שנרכשו על ידם במשותף.
מפסק הדין עולה כי הכתובת שהנתבע מסר לגורם או מוסד כלשהם במהלך השנים הללו הייתה כתובת המגורים של האישה וכי בשעה שרכש מוצרים עבור הבית, המען למסירתם או הכתובת שעודכנה בקבלות ובחשבוניות היא כתובת המגורים שלה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
עוד עולה מפסק הדין שטענות הגבר על הפרדת רכוש בין השניים נסתרו והוא אף שיתף את האישה בכל שלב בהליכי הרכישה של שלוש הדירות בתקופה הרלוונטית, היא נטלה חלק פעיל בהליכים אלה ואף הייתה הרוח החיה בעסקאות, ניהלה מו"מ, נכחה במעמד החתימה, ניהלה השכרתן של חלק מהן לשוכרים ועוד.
פסק הדין קבע כי האישה תהיה זכאית למחצית מהבעלות על שלוש דירות אך תביעתה על מחצית הדירה הרביעית נדחתה.
עו"ד מויאל מסר בתגובה כי הוא שמח על התוצאה ומדגיש כי ככל ובאמת ישנם אנשים אשר מנהלים "רק" קשר של ידועים בציבור ואשר באמת לא רוצים לשתף אחד את השני ברכוש שלהם ולהבטיח כי ככל ויפרדו בעתיד – עליהם להסדיר זאת בהסכם ממון/ הסכם חיים משותפים מאושר כדין.
