יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל. מתוך ויקיפדיה
יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל. מתוך ויקיפדיה

פרשת יתרו: על מנהיגות, ניהוג וביזור סמכויות

מדוע הפרשה שבה ניתנה התורה נקראת על שם גוי? והיכן מסתתר המסר של האחדות בפרשה? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 5.2.21 13:51

יתרו חותן משה רואה ליקויים בעבודתו של משה, והוא אינו נשאר אדיש לכך. יתרו לא מסתפק בתיאור הליקוי אלא גם מציע את תיקונו. יתרו קולט את העומס האדיר שעל כתפי חתנו, משה ואת סכנת השחיקה המאיימת עליו, ובתבונתו הרבה מבין שבין חזון ותפיסה בסיסית, המתקיימים אצל משה, לבין המציאות, נדרש לקיים מעשה. לשם כך נדרשים ניהוג, שיפוט העם והסדרות, לא רק בין האדם למקום, אלא גם בין אדם לאדם.

אין די במנהיג עם רצון טוב, מסור ונכון (כמשה, המנהיג ושופט את העם 7\24) וכי נדרש לו למשה לעבור למבנה, אשר יאפשר ניהוג מלמעלה וניהול מוכוון משימה כלפי מטה- שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות.

אייל חסאן. צילום: פבל

אייל חסאן. צילום: פבל

משה הענק לא רק שומע המלצות, בניגוד למה שקורה היום בנושא המלצות של ועדות ויועצים (שנקברות במגירות), בניגוד למנהיגים הדורשים רק מחמאות ולא מאפשרים לכפופים להם להעיר ולבקש שינוי, משה רבנו מאפשר, קם ועושה: המהירות והטוטאליות שבה משה מתמסר לעצתו של יתרו, מלמדות אולי עד כמה משה מותש ועד כמה הוא זקוק לעצה טובה מאדם קרוב שאכפת לו ולא רק מחיאות כפיים. אמנם אלוהים נמצא תמיד לצדו, אך מסתבר שאדם נזקק גם לדאגתו של בן אנוש.

ויתרו מוסיף – בחר לך אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת שאינם רודפי בצע. מהמלצתו על אופן בחירת האנשים ניתן להסיק על אחריותו של המנהיג לאתר למדרגי הניהוג וההובלה השונים את האנשים הנכונים. אבל, המנהיג אינו יכול לגלגל את האחריות כלפי מטה. על המנהיג לבזר סמכויות, לסמוך על שותפיו במדרג ההנהגה ולוודא שהם פועלים כראוי. בעצם, יתרו אומר למשה – תבחר נכון, כדי שתוכל לסמוך על אנשיך, במטרה לאפשר לעם (לארגון) למצות את עצמו. זאת ועוד, הן בפרשה והן בימינו אנו, אנשים צריכים להאמין במנהיגים ולסמוך עליהם כדי ללכת אחריהם, והמנהיגים מצידם, חייבים לבזר סמכויות ולבחור אנשים ראויים עפ"י אמות מידה ברורות של כשרון – "אנשי חיל", יודעי חוק – "יראי אלהים" ישרים ובעלי יושרה – "אנשי אמת ושונאי בצע.". ואגב, פרשת יתרו מדברת על ביזור סמכויות וניהוג אבל אסור ללכת רחוק מידי, אסור לבזר סמכויות ולזוז הצידה לגמרי, הריחוק בין המנהיגים למונהגים עלול לגרום למחיר שגם היום אנו משלמים בדמות ביורוקרטיה מסורבלת לעתים.

מכאן, ללקח נוסף הקשור בענווה, בהיעדר התנשאות ויוהרה.

עד כמה זכה משה, עד כמה זכינו אנו, שהמלצות הניהול והארגון של יתרו אומצו. כך, יכול היה משה להנהיג, כך, התאפשר לעם להתנהל. וכל זאת מיתרו – גוי, או גוי שהתגייר לפי המסורת.

זהו שיעור חשוב לכולנו – בכל אדם, בכל ציבור ובכל עם יש דבר מה שממנו ניתן ללמוד ולשפר. כל מנהיג וכל אדם צריך תמיד להקשיב, לשמוע וללמוד מכל אדם, באשר הוא אדם. שיא הפרשה הנו מעמד הר סיני וגיבור הפרשה אינו מקבל התורה משה, אלא דווקא חותנו יתרו.

לסכום, מנהיגים גדולים ככל שיהיו, חייבים לזכור שהם מוגבלים בכישוריהם. על מנת שיצליחו במשימתם, עליהם לבחור נכון, לאפשר, לשתף, להאציל סמכויות, לגבות כשנדרש ולהקשיב. ובשום פנים ואופן לא להתנשא. אם משה שלא היה כמותו קיבל "על מלא" ומיד המלצה מחותנו המדייני קל וחומר שכל אדם אסור שיתנשא וילמד לקבל עצות מכל אדם.

ועוד טיפ לחיים לקחתי מיתרו: יתרו אומר למשה – אתה עסוק בתפקיד ולכן "נבול תיבול" – עובד או עצמאי, מנהל או מפקד נותן לעתים את כל כולו לתפקיד וזה… עלול להתברר כחיסרון, משום שעליו "לעשות לביתו", לעצמו – למלא גם את המיכל הפנימי שלו.

לכן, לטעמי כל הורה וגם  מנכ"ל משרד ממשלתי, אלוף בצה"ל, ראש עיר או שר, מנהל או מפקח זה בסדר גמור שילווה  מעת לעת את הילדים למוסדות החינוך, יסיים מוקדם כדי לראות סרט או לצאת לספורט, כי הכרטיס הצהוב המהבהב של יתרו – נבול תיבול – רלוונטי תמיד.

הנה כי כן, אהבה גדולה שוררת בין יתרו למשה. יתרו הוא דמות האב שלא באמת הייתה למשה. הוא חכם ונותן עצות זהב. אם התורה מעניקה לגוי (או גוי לשעבר) את שם הפרשה העוסקת במעמד הר סיני ועשרת הדברות, הדבר מלמד עד כמה גדול יתרו ועד כמה התורה אוהבת כל אדם שנברא בצלם. אגב, אם מחפשים רמזים לברית הדמים בינינו לבין העדה הדרוזית שיתרו הוא נביאם הנה כאן הרמז הבולט. ובנימה עכשווית – מדינת ישראל הנה מדינת העם היהודי, אבל יש גם לא יהודים רבים, אזרחים שומרי חוק וחובה לכבדם.

ועוד מסר חשוב: מעמד הר סיני וקבלת התורה שהם לב הפרשה מלמדים את חשיבות האחדות  בתוכנו: לפני קבלת התורה נכתב: "בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם–עַל-הַר סִינָי". רשב"י במדרש רבה קובע: "אילו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן". ההדגשה במילה 'כל' מלמדת כי אם היה חסר ולו אדם אחד מישראל, לא היתה השכינה שורה. עד כדי כך חשוב לבורא כל יהודי ויהודי, אף מי שנראה כרחוק מאוד. ולכן, חשוב שאנו נלמד לקבל כל אחד: ימני או שמאלני, קיבוצניק או עירוני, צבר או עולה חדש, דתי או חילוני כי זהו ערך חשוב. כמה עצוב שכעת בימי מגפה נוראת האחדות מאיתנו והלאה. כמה מאכזב שמנהיגנו לא מבינים שהפלגנות וההדרה פוגעים בכולנו.

לסיום, מתנות חשובות נתן לנו יתרו – עקרונות המנהיגות, חשיבות ההכלה וההקשבה לכל אדם והאחריות לבחור נכון, לגבות ולהקשיב.

ייעוץ ארגוני, קורסי ניהול, מנהיגות ומנהיגים – ספר המבוא מיד עם קבלת התורה בפרשת יתרו.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר