משה ואהרון עם עשרת הדברות. ציור של אהרון דה צ'בס משנת 1674
משה ואהרון עם עשרת הדברות. ציור של אהרון דה צ'בס משנת 1674

פרשת ואתחנן: על דאגה ליחיד ועשיית הישר והטוב

מדוע שונתה עבירת לא-תחמוד בספר דברים? ומדוע שכרה של עשיית הטוב היא ירושת הארץ? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 30.7.20 22:23

פרשת ואתחנן מגיעה אלינו אחרי ט’ באב וההפטרה הנה הפטרת “נחמו” – “נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם” (ישעיה מ’). אחרי הפרשה הראשונה בחומש (ובנאום) שעסקה בסיפורו של הדור ההוא, פרשת ואתחנן מתמקדת בדורות הבאים.

משה רבנו פונה לאל ומתחנן  להיכנס לארץ ישראל. הוא לא מתחנן רק באוזני האל שדוחה בקשתו הוא מתחנן גם באוזננו. כמה מיוחד משה – הוא לא יחיה את התקופה החדשה, אולם הוא מאמין שיש בידו כלים כיצד להדריך את העם לחיות אותה. "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ”. משה מציב מצפן מוסרי וחינוכי לדורות הבאים. בדיוק כמו במילות השיר “העבר מאחוריה היא צופה אל הבאות” למשה חשוב שהברית שנכרתה לפני 40 שנה תקפה גם לגביהם וגם לגבי הדורות הבאים.

בחינוך אנו אומרים שכל ילד הוא אחד, יחיד ומיוחד ובפרשה זו אנו רואים עד כמה זה נכון: דברי משה והאל נאמרים במכוון בלשון יחיד, כי הקב"ה פונה אל כל יחיד, ולא רק אל הכלל. אף אדם לא יוכל לחטוא במחשבה שזכויותיהם של אחרים תכפרנה עליו. מדהימים דבריו של הרב סולובייצ'יק בשאלה זו שטען כי "היהדות ראתה בכל אחד יחיד ביחידותו, וראתה בו חלק מציבור, איבר מגופה של כנסת ישראל… אבל, לעולם אין היחיד מתבטל כנגד הציבור, ואין הציבור מתקפח בגין היחיד, או היחידים. לכל אחד מקום משלו".

אייל חסאן. צילום: פבל

אייל חסאן. צילום: פבל

אני אוהב פירוש זה, שרלוונטי כל העת – בכיתה, בעבודה, בפלוגה – כל אחד הוא יחיד ולכל אחד מקום משלו. חשוב שלא נשכח זאת.

הפרשה מביאה שוב את עשרת הדברות בהבדלים דקים וחשובים מגרסת הר סיני בחומש שמות. בימים אלו כאשר כולנו דנים ברעיון השוויון ובדרך לחברת מופת פרשת השבוע מבהירה לנו כי זהו הכיוון הנכון – בדיבר השבת בחומש שמות מובא נימוק דתי הנעוץ בבריאת העולם "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ…" המבט וההדגשה אחורה לעבר,  ואילו כאן הנימוק עתידי והוא הומניטארי-סוציאלי "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ"… מגמת ספר דברים ברורה: שאיפה לגבש חברה מתוקנת בעתיד.

שינוי חשוב אחר אנו מוצאים בדיבר העשירי: בספר שמות נכתב "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ” והנה בפרשת השבוע שלנו מחולק הדיבר לשניים באופן הבא: “ולא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְלא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָֹדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ” – כאן, בספר דברים, בפרשת ואתחנן האישה מוצאת מהרכוש אשר בתוך הבית  ויש לה מעמד עצמאי ורם מהרכוש החומרי. בשל כך הוא מייחד גם פועל נפרד ביחס לאישה “לא תחמוד” ופועל אחר כלפי השאר “לא תתאווה”. לפנינו מגמה ברורה של חיזוק מעמד האישה וחתירה לקראת שוויון המינים, וכמה יפה שהתורה שלנו מלמדת אותנו שהשוויון הנו ערך עליון.

פרשת השבוע שלנו נאמרת על סף הכניסה לארץ כנען והדרישה לאהוב את האל ואת החיים באמצעות כללים חברתיים חשובה מאוד – השפע בפתח, הערים והבתים מלאים כל טוב, הבורות חצובים והשדות נטועים, והעולם שופע אבל דווקא כאן הסכנה – ולכן צריך להישמר ולהיזהר ובעיקר לעשות טוב.

הדרישה "וְעָשִֹיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" ששכרה "למַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ” נדירה ומיוחדת – פשטות הציווי לעשות טוב הנה להיות בני אדם. (גם במקום שאין בני אדם) המטרה הראשונית קודם כל לעשות טוב. שבוע אחרי ט’ באב חובה לזכור שהחכמים ובראשם רבי יוחנן (בבלי, בבא מציעא ל, ב), קבעו כי “לא חרבה ירושלים אלא על… שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו (=לא עשו) לפנים משורת הדין” (=עשיית הטוב היתה משנית עבורם). שימו לב איזה אסון לאומי היה נמנע אילו היו שמים את הטוב לפני הדין.

ולפי רבי משה חיים לוצאטו בספרו "מסילת ישרים" עשיית הטוב והיושר היא עיקרון יסוד אנושי, מוסרי, חברתי ומשפטי וחלק מן הצופן הגנטי שביקש המקרא להטמיע בעם היהודי", המתחבר לדרישת ספר תהילים "סור מרע ועשה טוב". עשיית הטוב היא העיקר בתורה בחיים ובכלל – כמה פשוט, ככה יפה.

ולא רק זאת, אפילו המשפט העברי הלך רחוק וקבע כמה עשיית הטוב הנה עקרון יסוד – השופט מנחם אלון קבע לא פעם בפסיקותיו כי "האלמנט היסודי שבמושג תום לב הוא עשיית הטוב – היושר, עשיה ישרה ושלמה, והוא מהוה חלק מהותי של עקרון-על בעולם ההלכה ובמשפט". השופט, בדימוס אליקים רובינשטיין החרה החזיק אחריו וקבע ש"הישר והטוב הנו DNA נצחי בתולדות ישראל; והמחוקק, הממשל והשופטים בישראל יתנו את עשיית הישר והטוב לנגד עיניהם, כיסוד מוסד במדינה יהודית ודמוקרטית".

ובנימה אקטואלית – בעוד מספר שבועות תתחיל שנת הלימודים החדשה שתהיה שונה מאוד מזו שהתחלנו בשנה הקודמת. לצד כל ההכנות הפדגוגיות והזהירות הנדרשת לאור מגפת הקורונה תמיד נהיה מחויבים לעשות "הישר והטוב", כמה עצוב שאחרי שנאת חינם שהובילה לאסונות רבים, מנהיגינו שוקלים אפשרות לבחירות נוספות. מבלי להיכנס לסוגיה מי יהיה אשם בקיום בחירות רביעיות תוך שנה וחצי מה המסר שמנהיגינו ינחילו לנו? האם מילה זו מילה והסכם זה הסכם? אני בהחלט מציע לכולנו ובעיקר למנהיגינו לעיין ב"מסילת ישרים" לזכור שתמיד ה"אנחנו" קודם ל"אני" ולפעול פשוט ביושר ובטוב לב.

לסיכום, תמיד נזכור כי השוויון הנו ערך נעלה וחשוב. בנוסף, בכל מצב חינוכי, חברתי, משפחתי, פוליטי ועוד נזכור את ייחודו של כל יחיד, נקשיב לקולו ולצרכיו של כל יחיד ונשאף תמיד לעשות טוב, גם לפנים משורת הדין.

חיבור של שני יסודות אלו המופיע בפרשה שלנו יבטיח לנו את הנתיב הנכון לנצח את הקורונה, להביס כל מכשול ולכונן חברה מוסרית וצודקת, ישרה וערכית.

שבת שלום!

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. נח

    אני לאשתי מאוד נהנו לקרות את המאמר הזה דווקא בעיתון סופ"ש שלכם.
    רק רציתי להעיר הערה אחת המאמר בעיתון מלווה בתמונה של משה ואהרון עם לוחות הברית שעליהם מופיע גם שם ה' (יוד-יוד).
    העניין הוא שעיתון הרבה פעמים נזרק, נשלח לפח, נכנסים איתו לשירותים וכדו' וזה בסדר כל עוד לא מופיע בו שם ה'. לכן בכדי שאנשים כמוני ודתיים שומרי מסורת אחרים, שקוראים את עיתונכם, לא יגיעו למצב של חילול השם בצורה כזאת או אחרת, שלא בכוונה, אני חושב שראוי שלא יופיע בו שמות מה מפורשים.

    תודה רבה,

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר