קריעת ים סוף מאת קוזימו רוסלי מתוך וויקיפדיה
קריעת ים סוף מאת קוזימו רוסלי מתוך וויקיפדיה

פרשת בשלח: על תודה בזמן שגרה ועמוד ענן מודרני

מה היא יציאת מצרים הפיזית ומה היא יציאת מצרים הפסיכולוגית? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 6.2.20 20:32

פרשת בשלח מדברת על קריעת ים סוף ואיתה שירת הים, שזכתה למעמד עז של התרגשות, אמונה ותודה עד כדי כך שאומרים אותם במלואה, בוקר בוקר, בתפילת השחרית. הדבר הכי קרוב לטעמי לשירת הים הינה השירה והריקודים של סבינו והורי סבינו כאשר הוכרזה עצמאותנו על ידי דוד בן גוריון בשנת 1948. ומה משמעות השירה? הכרה והוקרת הטוב על מה שנעשה, גם אם עדיין קשה, ובטח שיש לאן להתקדם – עוצרים שרים, מודים ומתחזקים לקראת העתיד.

ברשותכם, נלך אחורה ונדון בסוגיות חשובות בפרשה – בעקבות מכת הבכורות פרעה משלח את בני ישראל. משה מוביל את העם, והפרשה מתחילה בתיאור עמוד הענן שהלך לפני המחנה ביום, ועמוד האש שהלך לפניו בלילה, כדי שהשיירה לא תלך לאיבוד במדבר. עמוד ענן הוא הסמן למנהיגות טובה המוליכה את הציבור לדרך נכונה, ישרה וטובה, מנהיגות מאחדת ומעוררת השראה, מנהיגות שכולה דוגמה אישית.

אייל חסאן. צילום: פבל

אייל חסאן. צילום: פבל

בכל ארגון, בכל מוסד, בכל חברה ובכל ממשל תמיד נבקש עמוד ענן ועמוד אש. נבקש ממנהיגינו: הפסיקו להיות פופוליסטים. הראו לנו את הדרך הנכונה. היו מופת עבורנו, הוליכו אותנו נכון – זה הכול. הדברים נכונים במיוחד כעת לפני הבחירות השלישיות. עמוד האש הוא גם סמל אחר של עוצמה ושינוי מצב.

מבחינתי, עדינה בר שלום, בתו של מרן זצוק”ל, היא עמוד אש וענן: היא מחוללת שינוי ממעלה שנייה. יהיו כאלה שיקראו לה מרדנית, אבל היא לא. היא החליטה לצאת לאקדמיה וללמוד פסיכולוגיה למרות התנגדות אביה ובעלה, ובהמשך היא ביקשה לחשוף את הבעיות ולנפץ את הקיים בחברה החרדית בלי לצאת מן המחנה. היא מחוללת מהפכה בקרב בנות החברה החרדית, ועושה זאת ברוך ולא בכוח, והכי חשוב – נשארת במחנה. היא בת לגאון הדור, שהבינה כי הקדימה את קהילתה בדרישה לתיקון ולהתחדשות. אבל היא בחרה לתת כבוד לתהליך ולקצב של אנשי המחנה שלה וכאן גדולתה. עבור רבים עדינה בר שלום, שהדליקה משואה ביום העצמאות לפני שש שנים, היא דמות מופת. היא עמוד אש ענקי. הלוואי שרבים ילמדו ממנה כי אפשר לבצע שינויים או מהפכות בלי “לשרוף את המועדון”.

ומכאן לנס ים סוף. מכת הבכורות הייתה השיא שמחולל את יציאת מצרים, וכעת בני ישראל יוצאים למדבר. ואז הדרמה בשיאה כאשר פרעה מתחרט, רודף אחרי ישראל, והנה לנו שיא חדש: הים נקרע לשניים, נס אדיר שתכליתו “ויַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ”.

נשאלת השאלה: האם מכת הבכורות או נס ים סוף הביאו את יציאת מצרים?

נהוג לומר שמכת הבכורות הביאה ליציאת מצרים הפיזית, וקריעת ים סוף הביאה ליציאת מצרים הפסיכולוגית. בני ישראל היו צריכים לראות “אֶת־מִצְרַיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם” כדי להאמין בה’. אבל הסבר זה רק מחזק את השאלה למה. מה יש בקריעת ים סוף שלא היה עד כה? האם המכות האדירות שנחתו על פרעה ומצרים לא הספיקו?

חברות וחברים, יש דברים שאי אפשר להיות בשל אליהם עד שאתה לא בתוכם: בניהול, בהורות, במנהיגות. לעולם לא תהיה בשל לתפקידים האלה אם לא התנסית בהם, אם לא מילאת אותם. ים סוף הנקרע היה האירוע שאִפשר לבני ישראל להבין את מה שהם לא יכלו להבין קודם — שהם בני חורין! זה הרגע המכונן. לא אחרי מכה כזו או אחרת, אלא רק ב-Money Time, כאשר רודפים אחריהם והמים “לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם”, הפכו בני ישראל רשמית מעבדים לבני חורין. ואז או-אז הופיעה הצהרת אמונתם.

אבל כמה עצוב ששלושה ימים בלבד חלפו מאז קריעת ים סוף, ובני ישראל כבר מתלוננים: “מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה’ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם… כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב”. כל כך מהר נשכחה העבדות ועינוייה? האם שכחו את כוחו של האל בעשר המכות? ביציאת מצרים? בקריעת ים סוף?

לצערנו, המסקנה המתבקשת מהתנהלות זו היא שהרושם של מעמד גדול ככל שיהיה לא מחזיק יותר מאורך המעמד עצמו. יציאת מצרים מחזיקה מעמד בערך עד ההגעה לים סוף. קריעת ים סוף השאירה רושם לשלושה ימים וכך בהמשך. לכן חשוב להבין כי לתוצאות מגיעים לא בעקבות קולות וברקים או ניסים ונפלאות, אלא דרך עבודה קשה וסיזיפית ולאורך זמן. אתה יכול לארגן אירוע נדיר, טקס מיוחד ולהתמלא גאווה. אבל מיד אחר כך “רד לקרקע”, כי יגיעו ימים אפורים ורבים רק כך תוכל לשמר הצלחות.

וכמה אקטואלי, בשבוע שעבר חזינו בהצהרה יוצאת דופן של נשיא אמריקני. התרגשנו מאוד מההתייצבות היוצאת דופן למען עם ישראל. אבל אחרי השמחה וההלל חייבים לרדת לקרקע המציאות, לדאוג לחברה, ליישובי עוטף עזה שסופגים ירי ולחצים, לקשישים ועוד.

לסיכום, נבקש לומר: שירת הים היא שירה ענקית בעקבות אירוע ענקי. עם זאת, ראוי לשיר ולהודות גם ברגעים של שגרה, שכן גם היומיום הרגיל צריך להיות מלא בהכרת הטוב בדיוק כמו בשיר המושר ביותר זה 40 שנה, שכתבה רחל שפירא “שיר של יום חולין” – “אם יש בי מיתרים הם מתנגנים ברטט”.

שיר של יום חולין / אילנית

מילים: רחל שפירא
לחן: יאיר רוזנבלום

אם יש לי מיתרים, הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה, היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה, היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים, הם מתארכים לאט
אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב, אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה

בחדרים שלך השמש משרטטת
קווים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין
האם אתה משיב? האם אתה עונה לי?
אולי באוזנך הולמים גם שאוניי
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פניי

אם יש לי מיתרים, הם מתנגנים ברטט…
יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו, עשני מפויסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר