הגר ההרה עם אברהם ושרי. מאת פטר פאול רובנס
הגר ההרה עם אברהם ושרי. מאת פטר פאול רובנס

פרשת לך לך: על הליכה נגד הזרם והפחתת לחץ

למה הלך אברם דווקא למדבר בנגב? ולמה היה חשוב לשרי לצרף את הגר? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 7.11.19 18:28

בפרשה זו מתחיל הרעיון של עם ישראל. סיפורי המבול ומגדל בבל מאחורינו, והאל מחליט שאברם, הוא ולא אחר, בגיל 75 יהיה אבי האומה הישראלית.

אלוהים פוקד עליו "לך לך". כמה עוצמות יש בציווי הזה ובתחושת הבטן של אברם ללכת אל הלא נודע. ברור שאברם חווה ניסיון עצום והתנתקות חזקה, פיזית ורגשית, מכל מה ומי שהכיר. אברם יוצא עם תחושות הבטן שלו ומקיים את הצו האלוקי. לפני כמעט 280 שנה רבי חיים לוצאטו בספרו "מסילת ישרים" (אמסטרדם, 1740) כתב "כשעולה מחשבה בראשך – חבר אליה את המעשה". כל אחד מאיתנו החושב לשנות משהו מקצועי או אישי, כל מי שרוצה ליצור לעצמו עולם אחר, טוב יותר, צריך לחבר למחשבה את המעשה כדברי רבי חיים לוצאטו, לעשות "לך לך", כפי שעשה אברם, לעזוב את כל מה שהכרת כנכון ולהתחיל משהו חדש לגמרי.

אייל חסאן. צילום: פבל

אייל חסאן. צילום: פבל

אנו מעודדים גישה אימונית, ובפרשת "לך לך" הגישה האימונית בולטת – ה"לֶךְ" זה היציאה, השינוי, ה"לְךָ" זה בעבורך ובשבילך. וביחד ה"לֶךְ-לְךָ" – צא מכל מה שהכרת ונסה לקחת את הטוב, להתנתק מהרע וללכת, הובל שינוי גם אל הלא נודע כי זה לטובתך.

הקושי של אברם עצום, ותכונת הנפש היסודית ביותר שלו התבטאה במה שסיגל לעצמו, כוח לעמוד נגד הזרם של זמנו. זהו ערך נצחי – כשצריך הולכים נגד הזרם. וממנו ינקנו אנו, בני העם היהודי, את הכוח והחובה ללכת כנגד הזרם, כדברי הרב אורי שרקי בספרו "רוח חיים" לרבי חיים מוולוז'ין על מסכת אבות (ה', ד'): "כל הניסיונות שעמד בהם אברהם אבינו מטרתם הייתה לסלול את הדרך לפני בניו, וממנו יונק כלל ישראל לדורות". רוב ההמצאות, רוב ההצלחות באו מאנשים או מנהיגים שהלכו נגד הזרם.

אברם הוא לא רק קאוצ'ר ענק, הוא אב טיפוס של המאמין, המתמסר לדבר אלוהים ללא ערעור, באמונה שלמה. הוא מצטרף לאל ברעיון חינוכי שאנו עמלים עליו – תיקון עולם – כאשר האל מטיל עליו את השליחות ומבטיח לו שכל משפחות האדמה יתברכו בזרעו, אברם אמור לבצע תיקון עולם. הדרך לתיקון, עלינו תמיד לשנן, לא קלה ולא תהיה סוגה בשושנים.

אברם מתרחק מהמולדת המוכרת. הוא יוצא והולך דווקא לנגב, למדבר, ושם הוא מניח את יסודות העם. גם לעתיד לבוא הגאולה תבוא מן ה"מדבר": "קוֹל קוֹרֵא: בַּמִּדְבָּר! פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'… וְנִגְלָה כְּבוֹד השם וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי השם דִּבֵּר" (ישעיהו מ', ג'-ה'). דוד בן גוריון, בדומה לאברם אבינו, לימד אותנו שכל אחד מסוגל להפריח את השממה, פיזית וגם רוחנית.

אברם הינו מהגר המתרחק מהחיבור הבטוח לארץ המוכרת ויוצא למסע שבו עליו ללמוד הכול מחדש. ההתנתקות מהעוגנים שהיו לו בארץ מוצאו מאלצים אותו להשתחרר מדפוסים קודמים ולמקם את עצמו מחדש ביחס לסביבתו החברתית וביחסיו עם דמויות ההורים. הוא עושה צעד נוסף בגיבוש הייחודיות שלו כאדם. בדרך לתיקון ולשינוי הוא יוצא למסע שבו עליו ללמוד הכול מחדש. רק מתוך השינוי העצום אברם ימצא ייחודו כפורץ דרך המנחיל דת מונותאיסטית בעולם של עובדי אלילים, ולא בטוח שהיה יכול להוביל את השינוי הזה אם היה נשאר לבטח בארצו.

בפרשה שלנו אירוע עצוב של גירוש הגר, שפחת שרי, שהרתה לאברם. הסיפור של שרי והגר מלמד אותנו לא מעט – שרי  נישאה לאברם, והעתיד נראה צפוי ומבטיח, אלא שזה לא הולך. השנים עוברות, ושרי לא נכנסת להיריון. השעון הביולוגי כבר לא מתקתק, הוא הולם בראשה מדי יום, ושרי לחוצה, לחוצה מאוד. הנה, החלום שלה להיות אימא נשמט מידיה, ואולי היא חוששת שהזוגיות הנפלאה עם בעלה תדרדר. שרי מרגישה אחריות על כאבו של בעלה אברם.

אולי בגלל מצוקה זו שרי מחליטה לעשות מעשה נועז – להציע את שפחתה לבעלה. קודם כול היא תוריד מעליה את נטל האחריות ליורש ביולוגי לאברם. שרי אומרת: "בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה". במילים פשוטות: הלחץ הורס אותי, אולי אם אצליח להוריד מעליי את נטל הבאת היורש, רמת הלחץ תרד והתהליכים הטבעיים שלי ייבנו מחדש. לא פעם אנו רואים גם כעת זוגות שלא הצליחו להביא ילדים לעולם, אימצו ילד והנה (בדיוק כמו עם שרי ואברם), דווקא לאחר האימוץ, לאחר ההורות, ואולי בגלל שהלחץ ירד, הצליחו להביא צאצאים לעולם. כמה פסיכולוגיה יש בסיפור הכאוב הזה. שרי לא רק מפחיתה את הלחץ, אלא היא  נכנסת לצרה לא פחות קשה – הקנאה העזה בהגר מובילה לגירושה.

ואף על פי ששרי גירשה את הגר, מכל סיפורי האחים-עמים דווקא יצחק וישמעאל מסתדרים ביניהם באופן הטוב ביותר. שניהם אהובים על ידי האב אברם, שניהם גדלים יחד, משחקים יחד, אמנם נפרדים, אבל שבים לבסוף ומופיעים יחד ביום פטירת אברהם אביהם כדי לקבור אותו יחד במערת המכפלה.

ויקטור פראנקל, מייסד הלוגותרפיה, כותב בספרו "האדם מחפש משמעות" כי הלוגותרפיה "מרכזת את תשומת לבה בגישושיו של המין האנושי אחר משמעות נעלה יותר של חיי האדם". גישה זו קיימת לדעתי ב"לך לך" של אברם. ולכן בואו נשאף לתיקון יחיד ותיקון עולם גם אם הדרך קשה ומכריחה אותנו לצאת מאזור הנוחות המוכר לנו. חלוצי הארץ, בוני המדינה, פעלו ברוח החזון של אברם כאשר הלכו אל הלא נודע באמונה ובתקווה לחולל שינוי.

ומסיפור שרי והגר נלמד כי בכל משבר חשוב להפחית לחצים, להיזהר מקנאה ולהאמין בטוב. אין דרך אחרת.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר