מארי נחמיאס בטקס הדלקת המשואות צילום מסך מתוך ערוץ 12
מארי נחמיאס בטקס הדלקת המשואות צילום מסך מתוך ערוץ 12

פרשת בהר: על החירות, הרוח וסוציאליזם טהור

היכן מעלה התורה את רעיון החירות? ומה עניין שמיטה להר סיני? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 16.5.19 15:16

פרשת השבוע מתרחשת בהר סיני. ושם, במקום המיוחד והכי גבוה מבחינת קדושה, ניבטים עקרונות סוציאליים וערכיים נצחיים. כמה יפה שבהר סיני התורה מדברת על שמיטת קרקעות, דיני עבדים ואיסור ריבית ואומרת שהקדושה והקרבה לאל מתחילות בהתנהלות חברה מוסרית וצודקת.

חברות וחברים יקרים, מי מאיתנו לא נחרד מפערי השכר בין עשירים ועניים, מי לא מוטרד מריבוי הגמ"חים בכל מקום כמעט. הפרשה שלנו מבהירה כי מטבע העולם יש מעמדות, עשירים ועניים, יש הזדמנויות עסקיות ויש אילוצים כלכליים. ומה נדרש מאיתנו? הגינות והוגנות חברתית כי יש עבדים ויש אדונים, יש מי שידו משגת ומי שלא, יש תושבים קבועים ויש גֵרים. ואגב גרים, התרגשתי לשמוע את משיאת המשואה הגב’ מארי נחמיאס, בת ה-92, שהיטיבה טוב מכולם לברך את כל יושבי הארץ הזו, יהודים וערבים, נוצרים ודרוזים, פוליטיקאים, מנהיגים, עמך ישראל – הבה נלמד ממנה!

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

הפרשה שלנו מבינה זאת, אבל דורשת קיום כלכלי-חברתי שאינו מעצים את הפערים עד אין קץ, אלא ממתן אותם (ואיפה אנו כעת?!).

שנת השמיטה מבקשת מבעל הקרקע לשמוט את הקרקע – כלומר, לא לעבוד את הקרקע ולוותר על פרנסה של שביעית מהזמן. זה טוב לאדמה? כנראה. זה טוב לאדם? בואו נבחן:

רעיון השבת, יום מנוחה לאדם מעמלו ומתן אפשרות לחשיבה והבנה, מיושם על עבודת האדמה. האיסור על עבודת האדמה בשנת השמיטה מחייב אותו לחלוק את יבולי האדמה, המועט שנותר, עם העניים, העבדים והבהמות ומחברו לסביבתו כשווה בין שווים.

השמיטה למעשה קוראת לחידוש הברית בין האדם, החברה והאדמה. ובנוסף, האדם השומט את הקרקע מבין ורואה שהאדמה, השייכת לאל, מניבה גם בלעדיו, ולכן אולי השמיטה רומזת לכל עשיר, לכל מנהיג, להפסיק "לעשות רוח”, לחזור שוב למקום צנוע יותר מבחינה תודעתית ולהבין שלפעמים הדברים מסתדרים גם בלי שנתערב. במילים פשוטות: כל מנהל, כל מנהיג כל אבא או אימא וכל אדם צריך לדעת גם לזוז הצדה, להצטנע, כדי לתת לדמויות שלידו להיות משמעותיות.

הפרשה מדגישה שהארץ אינה שייכת לעם ישראל כי אם לה’. בני ישראל יושבים בה תוך קיום תנאים שקובע האל – תנאי הישיבה בארץ הינם תנאים מוסריים. הנביא ירמיהו, שהדגיש את עליונות המוסר, קבע באופן ברור כי רק קיום חברה מוסרית יאפשר קיום נצחי בארץ – “אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו, גר יתום ואלמנה לא תעשוקו… ושיכנתי אתכם במקום הזה, בארץ אשר נתתי לאבותיכם – למן עולם ועד עולם”.

שנת היובל מבהירה לנו שוב את חשיבות הרוח ולא (רק) החומר. בעוד כמה פרשות נשנן שוב ושוב: “לא על הלחם לבדו יחיה האדם”. כאן, בשנת היובל, העבדים משתחררים לבתיהם ואפילו חלק מהאחוזות חוזרות לבעליהן. הרצון לשלוט ולהרבות נכסים מתאזן מעט, וזה טוב לאדם כדי שלא יגבה לבבו וכדי שיבין את מקומו ביחס לאלוהיו וסביבתו באופן ראוי וטוב.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

חברות וחברים, בשבוע הבא נחגוג את ל”ג בעומר. בל”ג בעומר לפני אלפי שנים נפסקה המגיפה שבה מתו 24,000 תלמידי חכמים של רבי עקיבא. הגמרא (יבמות ס"ב) מספרת לנו שזה קרה כיוון ש”לא נהגו כבוד זה לזה”. כנראה מרוב הרצון להגדיל תורה שכחו לנהוג כבוד זה בזה. וזה בדיוק מתחבר למסרי הפרשה — עלינו להקים חברה צודקת ומוסרית, המאזנת בין כל המעמדות ובין האדם לסביבתו.

ועוד רעיון חשוב – רעיון החירות. התורה שלנו הבינה את חשיבות החירות כאשר עמים אחרים אפילו לא חלמו על כך. מי שמבקר בפילדלפיה שבארצות הברית יכול לראות את פעמון הדרור או פעמון החירות. הפעמון מהווה סמל של המהפכה האמריקאית. הפעמון הפך לאתר היסטורי כאשר צלצל ב-4 ביולי 1776 על מנת לזמן את תושבי העיר פילדלפיה לבוא ולשמוע את הקראת הכרזת העצמאות של ארצות הברית. ומהו המשפט הראשון הכתוב בפעמון החירות: "Proclaim LIBERTY throughout all the Land unto all the Inhabitants thereof”.

שזה תרגום של הפסוק מפרשת השבוע “וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ”. כמה מדהים כי הדמוקרטיה הגדולה והחזקה בעולם ביום היווסדה לקחה ויישמה את ערך החירות מפרשת השבוע שלנו, שמדגישה שחירות היא הבסיס לכל, והאדם הינו מעבר לרכוש.

אבל האם רוח משפט זה מיושמת אצלנו? ובכן, יש לנו במה להשתפר. כולם יודעים שלעזור לחזקים ולמצליחים זו לא חוכמה, יתרה מכך, ככל הנראה הם כלל לא צריכים את התמיכה מסביבם. חברה מתוקנת ומאוחדת נמדדת בעיקר בהתייחסותה לאדם החלש. כל חברה צריכה לשאול את עצמה, מהו העתיד שאנו מאפשרים לאדם זה או לבניו? איזו תקווה לחיים טובים ניתן לילדינו ביום שחרורם מצה”ל? איך נדאג לקיום מכובד של קשישים? ועוד.

חגגנו והתמלאנו גאווה ביום העצמאות, אך ככל הנראה במדינת ישראל של היום ישנם הרבה עובדים חלשים המנוצלים על ידי מעבידיהם. ישנם עובדי קבלן שזכויותיהם לא נשמרות או לא משולמות במלואן, ויש עוד הרבה מה לעשות בתחום החינוך, הרווחה, הבריאות ועוד.

לפיכך, עלינו לדאוג שבכל שנה (ולא רק בשנת שמיטה) נקיים מעורבות חברתית, התחדשות רוחנית ומוסרית של תרבות ורוח ושל התבוננות סביבתית מעמיקה גם בקהילה על כל מרכיביה.

הכותב הוא מנהל בית הספר בית יחזקאל, מרצה לתנ"ך ויו"ר הסתדרות המורים מרחב אשקלון

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. אריאל סעדון

    אייל ידיעותיך האין סופיות ויכולות הסינטזה וההפשטה הופכים את האתמול להיום ומחר.
    שלח את שכתבתה ליו"ר הכנסת שיעביר לח"כים איך צריך לנהוג על פי דברי הי.

  2. אייל חסאן

    תודה אריאל יקר
    מחפשים להוציא ערכים אוניברסלים לטובת חברת המופת אליה נשאף

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר