נוסח "דיינו", הגדת ונציה, 1609. מתוך ויקיפדיה
נוסח "דיינו", הגדת ונציה, 1609. מתוך ויקיפדיה

חג הפסח: על דיבור, זיכרון וקידוש החירות

מדוע חשוב לדבר בשולחן ליל הסדר? ומיהו העבד האמיתי? אייל חסאן עם פרפראות לחג הפסח

פורסם בתאריך: 15.4.22 11:32

אחרי שתי שנות קורונה נתכנס בסוף השבוע ונסעד את ארוחות הפסח ברוב עם. השאלה הקבועה "מַה נִּשְׁתַּנָּה" עצובה מעט לנוכח גל הפיגועים, הבעיות בעולם ועוד. אבל אסור לפגוע לנו בחגיגה ההיסטורית וכן לא לשכוח את דברי המשורר "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה".

 

חשוב שנזכור, בישראל הנפלאה שלנו, כאשר אנו מתאחדים, אנחנו חזקים, חזקים מאוד. כשכולנו נזהרים ונשמעים להנחיות אנו צולחים מכשולים. מחוז הדרום קבע את ה-SEl כיעד שנתי, ולכן עלינו לשאוף לקהילה המחוברת לכל גווניה, משותפת ומאחדת. בבית הספר שלנו ובוודאי בעוד מוסדות חינוך חגגנו את יום המעשים טובים, הענקנו משלוחי מנות לנזקקים, צפינו במופעי ערבות הדדית, לא דחינו טיולים ופעילויות חברתיות, נתנו כבוד עצום לאוכלוסיות החינוך המיוחד ועוד ועוד.

אייל חסאן. צילום: איריס חסאן

אייל חסאן. צילום: איריס חסאן

ברשותכם ניגע בסוגיות הקשורות בליל הסדר ובהגדה שהנו השיעור הגדול בעולם, המתקיים בו זמנית במאות אלפי "קבוצות לימוד".

אחד היסודות החשובים בהגדה הנו "והגדת לבנך" שמקדש את הזיכרון, הסיפור והדיבור.

בפרשות תזריע ומצורע פירטנו והסברנו את סכנות הדיבור השלילי ולשון הרע, והנה בהגדה ישר מתחילים עם "מגיד" זו מטרת הערב – להגיד. ואני שב וקובע זהו המבחן האמיתי: איך אנו מדברים ועל מה אנו מדברים. זו בעצם היציאה מעבדות לחירות. בערב שבו יוצאים מעבדות לחירות, הדבר המרכזי שעושים הוא לדבר. ערב קואצ'ינג סביב נושא הדיבור. מדברים בו הרבה, אבל הדיבור מלא בחיוביות, בהכרה ובהוקרת הטוב, בתודה, באמונה, באופטימיות, באהבה.

היום, היכולת לדבר, הרטוריקה היא אחת המעלות הגדולות שקיימות, היא ארגז כלים הכרחי למנהיג והנה בתורה שלנו משה גדול מנהיגנו היה ערל שפתיים. הדבר מעיד עד כמה גדול היה, שאף ללא כושר דיבור הנהיג בצורה נפלאה עם עבדים שלא הפסיק לדבר בו ובאל סרה.

ליל הסדר עוסק בשעבוד ובגאולה ליל הסדר אינו האירוע היחיד במעגל החיים היהודי המשלב את זיכרון הטוב וזיכרון הרע, כמעט כל תולדות עמנו עוסקים בזיכרונות טובים ורעים. גם כעת למרות ימים לא פשוטים עלינו להתמלא גאווה במתנדבים ובכוחות הביטחון והרפואה שעושים לילות כימים, בסיכונים לא פשוטים וכמובן ברבבות עובדי ההוראה שנוגעים בלבבות של ילדים במציאות מאתגרת מאוד.

אבל, מה שהייתי רוצה שניקח מההגדה אלו ארבע המילים "כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם". לא פעם הדגשתי עד כמה עבד לא שולט ביצריו כדברי רבי יהודה הלוי "ואיכה אעבוד יוצרי ואני אסיר פשעי ועבד תאוותי". והיום אני מבקש לגעת בהיקש אחר – אנו מצווים לנהוג בצורה ראויה, מוסרית והוגנת משום שהיינו שם פעם, אנו יודעות ויודעים כמה קשה היא מציאות העוני, האחרות, הבדידות, ועלינו לנסות ככל האפשר למנוע אותה מאחרים. האם אנו עושים די בעניין זה? לא בטוח.

חג הפסח הוא גם חג החירות. כל אחד מאיתנו חשוב שיקדש חירות אישית, שיתקן מה שטעון תיקון ויבצע "ביעור חמץ" בקרבו.

יחד עם החירות מגיעה אחריות ומבחינתנו, אנשי החינוך זו אחריות כבדה – לגעת בלבבות של ילדים ונערים ולאפשר לכל אחד מהם להיות גרסה יותר טובה של עצמו, לקדש ישן אבל לצעוד אל החדש: להשתחרר מתפיסות מעכבות ובאותה העת לאמץ לחדש כל העת ולהפוך את החיים כאן למוסריים וטובים יותר. לנו אנשי החינוך אין אפשרות לבינוניות או אדישות. אנו חייבים להיות מלאים באהבת אדם, אופטימיות ואמונה ברוח האדם, חדורים ברוח שליחות לתיקון עולם והקמת חברת מופת.

ולסיום, אני מציע לנקות מדפים ולחשיבה מחודשת:
אני מול העולם
אני עם עצמי
אני מול משפחתי
אני מול האנשים הסובבים אותי
מה עיקר ומה תפל
מי ערב לי בחולשותיי, ועוד ועוד…

חג שמח וכשר לכולם!




רוצים להישאר מעודכנים?

"כאן דרום אשקלון" בוואטסאפ

באינסטגרם

בטלגרם

בטוויטר

אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד או באייפון


תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר