טהרת הצרעת. איור של פיליפ דה ויר (ויקימדיה)
טהרת הצרעת. איור של פיליפ דה ויר (ויקימדיה)

פרשת מצורע: על טוהר המחנה ושותפות עם האחר

מה המנהיגים של דורנו יכולים ללמוד מהפרשה? ומדוע יולדת נחשבת לטמאה? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 11.4.19 15:26

פרשת השבוע שתיקרא בשבת הגדול ממשיכה את העיסוק בדיני נגע הצרעת שהתחיל בפרשת תזריע ועוסקת בדרכי ההיטהרות מן הצרעת ובקורבנות שעל המצורע להביא. המעבר הינו מהכלל לפרט – מטוהר המחנה לטוהר הפרט.

אחרי שעברנו ממשלוחי המנות לניקיונות הפסח אנו מקבלים הקדמה מרתיעה מעט מתיאור פעולות הרחצה וההיטהרות של הרהיטים שעליו ישב הנגוע. ניקיון וטהרה, רחצה והיגיינה הכרחיים, אבל עלולים להיות מסוכנים. יש אנשים שיש להם OCD – הפרעה טורדנית כפייתית – והם מתנהלים על פי עקרונות פרשת מצורע גם אם אין בקרבתם חולה מדבק. הם מסוגלים לבלות שעות רבות ביום ברחצה חוזרת ונשנית של הידיים, במקלחות רבות או בהברקת השיש והרצפה שוב ושוב, בחיטוי כלים ועוד. פעולות אלו הן אקמול במקרה הטוב, הן מביאות להם רגיעה לכמה דקות, עד שהם באים שוב במגע עם אדם או חפץ שנתפס על ידם כלא נקי והם שוב מתחילים להילחץ, לנקות ולהתנקות באובססיה, מבלי יכולת לשלוט במצב. דווקא כעת לקראת הפסח ובלהט הניקיונות כדאי שנציע ניקיון לב ולא רק ניקיון בית, ביעור חמץ מביתנו אבל גם מקרבנו.

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

ומכאן לסוגיה חברתית – “זאת תהיה תורת המצורע…” אומרים חז”ל במדרש: “זאת תהיה תורת המוציא שם רע”. חז”ל קבעו כי אחד מחוליי החברה, הדיבור הרע של האחד בזולתו, הוא הקשה שבכולם. הוא גורם לגופו של האדם, לבגדיו ולביתו לשנות את מראם למראה חולני ודוחה ולהבליט את עושה הרעה הקשה הזאת ואת מעשהו כמי שדחוי לחיות במסגרת החברה האנושית. הצרעת – שורשה הוא פגם רוחני. המצורע מסכסך ומפריד בין אנשים, ולפיכך גם עונשו במידה כנגד מידה הוא לצאת אל מחוץ למחנה עד אשר יתקן עצמו וייטהר.

חז”ל קובעים כי התורה קבעה בעניין זה רף מוסרי גבוה ביותר. ארבע פעמים בפרשה מוזכרות המילים “תורה” ו”צרעת” זו ליד זו, להדגיש כי המדבר סרה ברעהו ממוטט את יסודות התורה. הבחירות הסתיימו וכמה עצוב שמנהיגינו הגדילו להכפיש איש את רעהו בתקופת הבחירות ובכלל. עצוב.

הפרשה עוסקת בטומאות הגוף ודנה גם בטומאת הגוף של האישה. מבחינה דתית מהווה הטומאה את ההפך מן הקדושה. יש הנבוכים לנוכח הפסוקים העוסקים בטומאת היולדת. הם מקשים – מדוע התורה מקשרת את הלידה, האירוע הנפלא של יצירת חיים חדשים, אל הטומאה? מדוע נאסר עליה להגיע לקודש ולהקריב? הסיבה נובעת מכך שהאישה מתמקדת בגופה. בהתמקדות הזו בגוף התקיימה מצווה חשובה “פרו ורבו”, ולאחריה היולדת הכאובה, המתרכזת בתינוק ובהנקה, מתבקשת להמשיך להתמקד בהם, להחלים, להתחזק, לחזק ורק אז לבוא למקדש ולהקריב קורבן. זו הגישה הנכונה לטעמי.

ומכאן לשבת הגדול ולחג הפסח: חג הפסח הינו חג החירות – נס אדיר של עבדים שזכו לגאולה. הרב פרופ’ יוסף דב סולובייצ’יק מסביר כי המבחן של עבד שיצא לחירות הוא ההתנהגות שלו כלפי האחר, השותפות עם האחר. הפעולה החשובה לבן החורין היא שהוא לא שקוע רק בעצמו, אלא חושב על הזולת. אם אתה עוסק בעצמך – אתה עבד, אם אתה יוצא מעצמך – אתה לא עבד. איזה מסר חינוכי מיוחד.

ומכאן לסוגיה אחרונה, על ארבעת הבנים בהגדה. תיאור ארבעת הבנים בהגדה רומז לנו וגורס שהחינוך צריך להיות גם מותאם לילד: יש ילדים חכמים יותר ויש חכמים פחות, יש סוערים ויש מתונים, וההורים והמורים צריכים להשתדל להתייחס לכל ילד בדרך המתאימה לו.

בשבוע שעבר התקיים כנס המנהלים הארצי שנושאו היה “לראות את כל הקשת”. הכנס בהנחיית סיון רהב מאיר ובניהולה של אתי סאסי מנהלת האגף לחינוך יסודי עסק בייחודיות הפדגוגית וביקש שכולנו נכיר בייחודיות ונכיל באהבה את כל הגוונים בכיתה, בבית הספר ובחברה. כמה יפה שבשאלות ארבעת הבנים ובתשובות לחכם, לרשע, לתם ולשאינו יודע לשאול יש ייחוד מסוים שמחכים ומעשיר את כולם. למשל, טוב לחכם לשמוע את התשובה שמשיבים לרשע, שעל ידי כך הוא מבין את חומרת הדברים, גם לרשע טוב לשמוע מהצד את מה שמסבירים לחכם, כדי שהחזון הגדול יחדור ללבו, ואולי הסיפור שמספרים לתם יעורר בלב הרשע נימים שעדיין לא התקלקלו. לתם אף הוא חשוב לשמוע שיש בתורה תשובות עמוקות לחכם, וגם שאין נבהלים מהחוצפה של הרשע אלא משיבים לו מנה אחת אפיים ומקהים את שיניו, ואפילו זה שאינו יודע לשאול קולט משהו מהתשובות שמשיבים לשאר הבנים.

לסיכום, כדי להיות בן חורין ולא עבד אסור שאדם יהיה שקוע בעצמו וביצריו. ובנוסף, ברוח דברי הרב סולבייצ’יק, רק ביחד – רק כשכולם יחד, רק בשונות ובאחדות יכול להתבצע תיקון עולם. ועל כן דווקא כעת, אחרי הבחירות, חשוב שמנהיגינו יזכרו ללכד ולאחד לא רק בליל הסדר, אלא תמיד.

שבת שלום וחג פסח כשר ושמח.

הכותב הוא מנהל בית הספר בית יחזקאל, מרצה לתנ"ך ויו"ר הסתדרות המורים מרחב אשקלון

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר