קורבן יולדת מאת גודאל. מתוך ויקיפדיה
קורבן יולדת מאת גודאל. מתוך ויקיפדיה

פרשת תזריע: על מנהיגות מאחדת ו”האחר הוא אני” – האומנם?

מדוע יולדת נחשבת לחוטאת וצריכה להביא קורבן? ולמה היו חלוקים חכמינו ביחס למצורעים? אייל חסאן עם פרשת השבוע מזווית קצת אחרת

פורסם בתאריך: 4.4.19 10:53

פרשת השבוע עוסקת בדיני קדושה וטומאה, וברשותכם נדון ביולדת ובראיית הנגעים המתפשטים על העור. היולדת, לאחר תקופה של התנתקות מהחברה (כורח נפשי), נדרשת להביא קורבן עולה (רצוי) וגם קורבן חטאת. מדוע היולדת מביאה קורבן חטאת?

היולדת סבלה תשעה חודשים, הייתה מעין “אלוהים קטן”. במה חטאה? האם יש מצווה גדולה מהבאת חיים לעולם? רוב הפוסקים סבורים שאין כאן חטא במובן אישי.

התלמוד מסביר שהאישה, בגלל כאביה, אומרת דברים שאחר כך היא מתחרטת עליהם, ולשם כפרה על השבועה שמופרת היא נדרשת להביא חטאת. מדובר בראייה שוביניסטית – הראייה המגדרית של מקור זה ברורה – פרשן גבר מתאר את האישה היולדת מהצד הגברי ורק ממנו, ורואה בקורבן החטאת כפרה על מעשה (של האישה, כמובן) שפוגם במבנה הזוגיות.

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

לעומת זאת, ר’ שמעון בן יוחאי מסביר שתהליך ההיריון והלידה הוא אחד המופלאים בחיינו. אבל הם מלווים בצער רב מצד האישה ובתמיכה (רצויה) של הבעל. לעיתים בתקופה זו יש נתק וצער ואולי אף מעשים פוגעים מצד שני הצדדים. ולכן האישה מביאה עולה וחטאת – עולה כהודאה וחטאת ככפרה. כפרה על אותם הדברים שנעשו על ידי שני בני הזוג במהלך ההיריון והלידה. רשב”י מחבר בקורבן זה את שניהם לזוג, ולא רואה רק את האישה כחוטאת. ורק אחרי הכפרה חוזרים בני הזוג לנקודת המוצא הטובה שהייתה להם. אהבתי את פירושו של רשב”י, ענק. אבל אם הייתי יכול לשאול אותו, הייתי שואל: אם הדברים שנעשו הם מצד שני בני הזוג, למה הגבר לא מביא קורבן חטאת? הרי התורה רואה כאן דווקא את ההזדמנות לשותפות בתיקון.

ומכאן לדיני טומאה ונגעים. על פי הנחיית האל, ה”נגועים” יובאו לאהרן הכהן או לבניו הכהנים. הכהן רואה ובודק את האיש הנגוע, אומד אותו בעיניו ומכריע אם לפניו נגע טמא ומטמא או שמא נגע סתמי טהור. ההשלכות משמעותיות: אם הנגע מוכרז כצרעת טמאה, האדם נדון לנידוי, לחרם, ליציאה מהמחנה, עליו לנהוג במנהגים המזכירים אבלות. ואם הנגע טהור, הרי שאין כל מניעה שהנגוע ימשיך וייהנה מחברת בני אדם.

יש פרשנות שהתורה נותנת כאן – דבר שלאו דווקא שלילי – הסגר, זמן של התבודדות. שבוע לחשוב על עצמך, לעשות סדר, כלומר לעשות פאוזה להירגע.

כמה קשה ומורכבת מלאכתו של הכהן. הכהן לא רואה רק את הנגע, אלא גם את הנגוע, את האדם כמכלול, את מצוקתו הנפשית אולי, שהביאו מחלות עור שחלקן הגדול הוא ביטוי של מתח נפשי או מצוקה רגשית.

הפרשה מכוונת אותנו לטעמי למסר, שכל. מנהיג חייב לראות אותנו, להקשיב לדברים שהאדם אומר ולשים לב גם למה שהאדם לא אומר.

תושבי הדרום מלאים בסיפורים על גדולי דור, כמו הבבא סאלי זצ”ל, שלא רק הטיפו הלכות ודברי תורה, אלא הקפידו במפגשים אישיים לראות את מצוקת הפונה, לשמוע את זעקת הכאוב ולהביט בלבן שבעיניים לאדם שממול. זהו המודל לכולנו ומיד אחזק.

התלמוד סוקר את יחס החברה למצורעים, ובדרך כלל “ממש מנדה” אותם. “האחר הוא אני” אפילו לא באופק. ר’ יוחנן הקצין נהג להזהיר אנשים מפני הזבובים שייתכן שעקצו חולי צרעת. אחרים נמנעו להסתובב במחיצתם של המצורעים ולא נכנסו לביתם, אחרים (הגזימו לגמרי) לא קנו ביצים שהוטלו באזור שיש בו מצורעים. רק אחד הינו המודל עבורי ועבור רבים מאנשי החינוך – ר’ יהושע בן לוי.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

האמוראי ר’ יהושע (תחילת המאה השלישית לספירה) ישב עם המצורעים בכיף ולמד תורה. כששאלו אותו תלמידיו – הכיצד? ענה ושאל: התורה מעלה חן על לומדיה? ענו תלמידיו – בוודאי! אמר – ולכן בוודאי שהיא גם מגינה עליהם.

שימו לב כמה גדול רבי יהושע – רוב החכמים נקטו שיטת פחד. לגיטימי. הם מזהירים מתופעות שיכולות להדביק, מרחיקים עצמם, אבל שוכחים כי המצורעים הם קודם כול אנשים ורק אחר כך חולים.

ר’ יהושע מדבר על אהבת אדם יחד עם אהבת התורה. הוא אוהב אנשים ואוהב תורה, והלימוד המשותף מאפשר לו לפגוש את המצורעים באמת, להקשיב להם, להאיר את חייהם ולהוציא מהם את הטוב. זה בדיוק מה שעושים מנהיגים גדולים. אלה הן הדמויות שיוליכו אותנו לחברת מופת.

הנהגה הרואה אנשים על מצוקותיהם, המקשיבה למה שהם אומרים ומה שאינם אומרים, המכילה את האחר ואת השונה היא המודלינג. הנהגה הקשובה לנגעיהם ומצוקותיהם, היא הנהגה המרחיבה את גבולות ההכלה שלה ומאפשרת לציבור מגוון להרגיש חלק בלתי נפרד.

ובינינו, בישראל ציבורים שלמים ה”מסומנים” על ידינו – כל אחד והאחר שלו. למי מאיתנו אין סטיגמות על עדה כלשהיא, עם כלשהו, ימין ושמאל, דתיים ושאינם דתיים ועוד. הסטיגמות הללו יוצרות שיח של פחד ושל הפרדה שר’ יהושע ביקש למנוע.

דווקא בלהט בשיח המפלג של טרום הבחירות הבה נלך בדרכו של ר’ יהושע – ננטרל ככל האפשר את הסטיגמות והפחדים. או אז נהיה ראויים לדורות המייסדים ולגיבורינו שקידשו נפשם כדי שנגור במדינה ריבונית חזקה אבל גם מאחדת וערכית, שמנהיגיה מחפשים את היחד ואת המאוחד, מאירים את הטוב ונמנעים מהרע.

הכותב הוא מנהל בית הספר בית יחזקאל, מרצה לתנ"ך ויו"ר הסתדרות המורים מרחב אשקלון

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר