משה על הר נבו, רוברט הוק דאולינג—Paisley Museum and Art Galleries, Renfrewshire Council Collections.jpg
משה על הר נבו, רוברט הוק דאולינג—Paisley Museum and Art Galleries, Renfrewshire Council Collections.jpg

פרשת ניצבים: על חזון, תיקון ותשובה

מדוע דוגמה אישית של ההורים לא מספיקה לחינוך הילדים? ולמה משה רבנו צפה שלאחר מותו ישוב עם ישראל לסורו? אייל חסאן עם טור מיוחד לשנה החדשה

בפרשה שלנו הרבה אישומים ואזהרות, תקוות ואפקט התשובה, וברשותכם ניגע גם ברעיונות חינוכיים.

משה אומר לעם: “אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם”. יש פרשנים שמוסיפים ואומרים ש“היום” זה ראש השנה. זה היום שבו כולנו ניצבים לפני ה’. בתורת החסידות הכוונה כאן לכל חלקי הנפש באדם, לכל מי שעשה טוב ופחות טוב לפני ראש השנה בכל השנה הקודמת.

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

אייל חסאן. צילום: אורי קריספין

משה מדבר אל כל בני ישראל ה”נצבים היום”, אבל מיד מתכוון גם לדורות הבאים: “וְלא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנכִי כּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזּאת… כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פּה עִמָּנוּ עמֵד הַיּוֹם… וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פּה עִמָּנוּ הַיּוֹם”.

דברי הברית של גדול מנהיגנו מציירים תמונות של העתיד לבוא, זה בדיוק כמו יצירת חזון לארגון או בית הספר; כותבי החזון מנסחים ומציירים את תמונת המצב העתידית. לאן רוצים שנגיע. כמה יפה שמשה כורת ברית עם מי שעדיין לא נולד ומגדיר אותו שותף לברית שלא היה לו חלק בה: משה הוא דמות חינוכית הרואה קדימה, לאופק. נדיר.

ומה עוד לומדים מכך? הורה יודע שמעשיו ודרכו ישפיעו על עתיד ילדיו, ולכן כל הורה שיש לו ילדים שהוא אחראי לחינוכם אמור להפגין דוגמה אישית וכך יסייע לצאצאיו להיות שותפים גם הם לברית, ואותו דבר יעשו הילדים לבניהם – נכדיו.

אך האם קל להיות הורה ומספיקה דוגמה אישית והתוויית דרך? לא תמיד. ראינו גם ראינו שמשה ודוד, יעקב ושלמה, חזקיהו ועוד לא תמיד הצליחו בחינוך הבנים.

כל ילד, גם אם חונך היטב, עדיין בידיו היכולת לפרוק את העול, ללכת בדרכים אחרות, ולכן בפרשה מופיע רעיון התשובה והתקווה לשינוי בכל מצב. התשובה והתיקון הם-הם הרעיון המרכזי בראש השנה ובעשרת ימי תשובה.

יותר מכך, משה בייאושו זועק: “כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי… וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים”. כמה כואב לראות את משה הבודד והעצוב המשוכנע שהעם ישוב לסורו. 40 שנה הוא מחנך את עמו, הייתכן שלאחר המשימה הסיזיפית הזו כך יתנהג העם?! לשם מה כל המאמץ שלו?! המסר הזה לא משדר חיוביות. למה?

הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), חתן פרס ישראל ליהדות ובעל עיטור הנשיא, סבור כי דברי משה הם חיסון לקראת הבאות ותקווה גדולה. כאשר האדם יודע מראש מה תהיינה תוצאות מעשיו הטובים, או חלילה הרעים, יכולתו לעמוד בשעות הרעות גבוהה יותר. והמסר החינוכי: כל אדם יכול לשנות כמעט כל מציאות העגומה — מי שיכול לקלקל, בכוחו לתקן, ואין לך תקווה גדולה מזו.

לפיכך נזכור תמיד שהעתיד אינו חסום, והשערים לעולם אינם ננעלים, במיוחד כעת לפני ראש השנה.

שבת שלום ושנה טובה!

הכותב הוא מנהל בית הספר בית יחזקאל, מרצה לתנ"ך ויו"ר הסתדרות המורים מרחב אשקלון

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. יעקב

    השנה פרשות ניצבים וילך אינן מחוברות. וילך לחוד וניצבים לחוד.

  2. אייל חסאן

    יעקב, נכון מאוד
    חשבתי שבגלל החג לא נספיק להדפיס והבאתי את שניהם. העורך החרות דודי לוי אמר שמספיק ובשבוע הבא נפרט על פרשת "וילך".

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר