שטרות כסף. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
שטרות כסף. אילוסטרציה: דוברות המשטרה

פרשת וישלח: מגש הכסף

הרב ערן טמיר, ראש ישיבת "אורות אשקלון", מסביר מדוע היה חשוב ליעקב אבינו לתקן שימוש במטבעות כסף לשימוש מסחרי, ואיך בדיוק נועד הכסף לחבר בין אנשים

פורסם בתאריך: 1.12.17 12:36

את הפסוק הנאמר בפרשתנו — (בראשית לג, יא): “ויבוא יעקב שלם עיר שכם… ויחן את פני העיר” — מפרשים חז”ל בגמרא (שבת לג.ב): “אמר רב: מטבע תיקו להם”, שיעקב אבינו המציא אז מטבע עובר לסוחר, מה שאנו מכירים כיום בתור כסף.

פירוש זה מעורר תמיהה: מה ראה יעקב אבינו בהגיעו לשכם לאחר מסכת הטלטלות שעבר לתקן לדורי דורות מטבע העובר לסוחר הנקרא בימינו “כסף”? וכי לא היה צריך לעסוק בדברים חשובים יותר? באופן כולל יותר, האם היום בעולם המודרני שבו אנו חיים מצדיקים אנו את המטרה האמיתית אשר למענה תיקן יעקב אבינו את הכסף?

הרב ערן טמיר

מבאר הרב קוק (עין איה שבת א’, רפה): “היחס שימצא בין אדם לחברו שיהיה כל אחד מרגיש איך שעל ידי מה שחברו נמצא בעולם וגם לו צרכים, שלפי ההשקפה החיצונה הוא דוחק את גבולו וממעט את צרכיו הוא, באמת אין זאת אלא השקפה של טעות, ומזה נולדות השנאה והתחרות וצרות עין בין

אדם לחברו. אבל המבט הפנימי מורה אותנו שכל מה שיתרבו בני אדם יותר, יוכלו להועיל איש לאחיו על ידי התחלפות הכוחות, שיוכל כל אחד להשתמש וליהנות במה שחברו מוציא אל הפועל. וכל מה שתהיה הכרה זו גלויה ובולטת, יותר יתרחב כוח האהבה ואחוות החברה האנושית, שממנה תוצאות לכל הטוב היותר נשגב שראוי להיות שורר בעולם”.

ההסבר הוא שפעמים שנדמה לו לאדם שכישרונותיו, מעשיו והצלחותיו של חברו דוחקים ומונעים את הצלחתו שלו, וזאת מפני שאיננו מבין שלכל אדם יש את המקום הייחודי לו, מקום השמור לו על ידי ריבונו של עולם. על פי תפיסתו המוטעית הזאת, הוא וחברו נאבקים לכאורה על אותה משבצת, שכדי לתופסה לפני חברו כל האמצעים כשרים והמטרה מקדשת את האמצעים. במצב שכזה מתפתחת עין רעה בין איש לרעהו, כל אחד שמח לאידו של חברו, והקנאה, השנאה והתחרות מתפשטות בחברה כולה.

זאת בניגוד למצב הנכון והראוי, שבו כל אדם צריך לשמוח בהצלחתו של חברו, כי בהצלחתו משלים הוא צדדים במציאות שהוא עצמו אינו יכול להוציא אל הפועל, צדדים אשר מהם יכול גם הוא ליהנות ולהרוויח על ידי הקשר שביניהם, קשר שאיננו רק תועלתי ואישי, אלא מרבה בחברה ובעולם אהבה, אחווה, שלום ורעות.

ממשיך הרב קוק ומבאר שהיסוד שעמד לנגד עיניו של יעקב אבינו בתקנת (שם) הכסף כמטבע העובר לסוחר היה הרצון ליצור קשר וחיבור, אהבה, אחווה ואחדות בין בני אדם. הכיצד? כל זמן שלא היה מטבע עובר לסוחר אופי המסחר בין בני אדם היה סחר חליפין מקומי על ידי החלפת מוצרים ביניהם.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

צורת מסחר זו גרמה לכך שהקשרים החברתיים היו מצומצמים ביותר, וזאת משום ש”כל זמן שלא נמצא מציאות המטבע, ידע האדם שהוא יכול להיות נהנה בתוצאות פעולותיו של חברו רק כל זמן שיזדמן שהוא צריך למה שביד חבור, וחברו יהיה צריך למה שבידיו, אבל כל זמן שלא יפגשו שתי אלה הנקודות, לא ירגיש את הטוב שהוא מקבל מחברו. אבל בהרות התמצית של הנקודה כלולה במטבע העוברת לסוחר, הרי בכל עת שיש לך מותר מצרכיו, הוא מוכרם במטבע, אם כן, מתרבה רושם האהבה שהוא יסוד המוסר בריבוי האיכות על ידי המקרים המתמידים”.

דוגמה לדבר: אם יוסי מגדל מלפפונים, ושמוליק מגדל תרנגולות המטילות ביצים. פעמים רבות לא היה נוצר שום קשר חברתי בין יוסי לשמוליק, אלא אם כן הם נצרכים זה לתוצרתו של זה. ועל כן, יוסי ושמוליק היו זה ליד זה, אך לא זה עם זה. אך מאז תיקן יעקב אבינו מטבע עובר לסוחר קשרי המסחר הקיפו את כולם, כי כולם השתמשו באותו מטבע, כל אחד לצרכיו הוא, וממילא נוצר קשר כלכלי בין איש לרעהו. מטרתו האמיתית והמקורית של הקשר הכלכלי שלמענה תיקן יעקב אבינו את המטבע הייתה ליצור קשר פנימי וחיבור אמיתי בין בני אדם.

ומה קורה היום בעולם המודרני? לצערנו הרב, אחד הגורמים המפרידים בין בני אדם הוא הכסף, המביא לידי אגואיזם, שנאה, קנאה ותחרות, מאבקים בין בני אדם ובין עמים. לא לכך תיקן יעקב אבינו את תקנת המטבע, הנקרא גם "זוז", שהרי כל עניינו הוא לא רק לעבור מכיס לכיס, לזוז מאדם לאדם, אלא בעיקר להזיז בני אדם זה לזה ולהעצים את האהבה והאחווה ביניהם. האומנם?

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר