ההתפתחות האורבנית והתעשייתית מימי קום המדינה צמצמו את המרחב הטבעי ופגעו בנוכחות דבורת הדבש ומאביקים נוספים, החשובים לאיכות התוצרת החקלאית. מטרת מיזם “יערת הדבש” היא “לפצות” את הטבע על ידי נטיעה מחודשת ורבה של צמחים צופניים, להגדיל את שטח ה”מרעה” של דבורת הדבש, להשביח תוצרת החקלאית ולהגדיל את תנובת הדבש הישראלי.
פוטנציאל ליצור דבש. צילום: אורי קריספין
מרכז מחקר ופיתוח בשדות נגב, בניהולו של פרופ’ יפתח בן אשר, הקים יחד עם המועצה האזורית חוף אשקלון, שלוחה בראשותו של פרופ’ אבי לוי. המועצה החלה במיזם לפני שנים מספר על ידי נטיעת עצים וצמחים צופניים, כולל הקמת יער מאכל צופני ביישוב ניצן ופרויקט נטיעות נרחב במושב גיאה.
פרופ’ בן אשר אמר כי הרעיון המוצע הוא לשכנע רשויות ביצוע כמו ממשלה, ראשי ערים ומועצות להחליף ריצוף בטון ואספלט במימון נטיעות צמחים צופניים, מה שיסייע לשמירה על שטחים פתוחים וטיפוח אוכלוסיית הדבורים. לפי חישוב דומה, אם מודל "יערת הדבש" יעוגן בחוק, רשות עירונית שאין לה שטח לנטיעה תשלם כסף לרשות כפרית על הצמחייה צופנית.
יאיר פרג'ון. צילום: אורי קריספין
כמו בכל העולם, גם בארץ דואגים למיגור התופעה: מועצת הדבש מקדמת מחקרים להתמודדות עם התופעה המדאיגה ופתרונות למיגורה ופועלת בשיתוף קק”ל בפרויקט נטיעות מוגברות של עצים צופניים אשר יסייעו לענף הדבש לשרוד, כאשר היעד הכמותי לנטיעה בשנה הוא כ-500 אלף עצים ושיחים צופנים ברחבי הארץ.
דן איזיקוביץ, מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים מאוניברסיטת תל אביב, אמר כי בעוד שתרומת הדבש לייצור דבש אינה עולה על 20 מיליון דולר בשנה, הרי תרומתן לגידולים חקלאיים רבים בישראל היא גבוהה ביותר ועוברת מעל שני מיליארד דולר בשנה.
כנס יערת הדבש. צילום: דוברות מוא"ז חוף אשקלון
ליאב שלם, אדריכל נוף ואקולוג, הציג דוגמאות מפרויקטים שנעשו במרחבים פתוחים, למשל שיקום צומח בית גידול חופי בפארק דלילה לאורך רצועת החוף באשקלון; “שילוב הדיסציפלינות, אדריכלות נוף ואקולוגיה מאפשרת לי לשפר את התנאים באתרי טבע מופרים תוך שיקום ושחזור ערכי הטבע במקביל להנגשת האתר למבקרים”.
ראש המועצה האזורית חוף אשקלון יאיר פרג’ון אמר כי יישום הפרויקט במועצה לפני שנים מספר גרם לאיזון אקולוגי. “פרויקט יערת הדבש הוא פרויקט דגל מבחינתי, שנותן נשמה וכדאיות להמשיך ולהתעסק בתחום המונציפלי. מדובר במיזם רב דורי, וימשיכו אותו גם אחרינו. מעכשיו צריך לדחוף את העגלה קדימה: גיוס משאבים, עבודה מול החינוך, מול האקדמיה מול האדריכלים, הגננים ועוד”.
פרג'ון ופרופ' אבי לוי בכנס יערת הדבש. צילום: דוברות מוא"ז חוף אשקלון
פרג’ון התייחס לכך שלפני 25 שנה, כשהיה מנהל בית ספר שדה בחברה להגנת הטבע, הובילו את המאבק לשימור חולות ניצנים והפיכתם לשמורת טבע, עוד כשהחולות לא נתפסו אז בתודעה הציבורית כערך טבע לשימור. “היום אין אחד שלא גדל ואומר שהחול הוא ערך טבע מוגן. אז אנחנו נמצאים היום בתהליך בפרויקט החדש, וחשוב שכל אחד בציבור יחשוב שכל גינה ושתיל שהוא נוטע צריך להיות צופני”.
בהמשך, אמר פרג’ון, הוא ידרוש לקבל מיסוי על כך שהמועצה תגדיל את שטחי הצופניים, ועיר שלא תוכל לעשות זאת – תשלם ארנונה. “במקום שנקים סככות ונתחרה במסחר ותעסוקה, המרחב הכפרי יישאר שמור ופתוח לדורות, ואת זה נעשה בחקיקה שתתחיל בתודעה ציבורית, בקהילה ובנוער”.
פרופ' אבי פרבולוצקי, יאיר פרג'ון, וזאב מידן מנכ"ל מועצת הדבש. צילום: צפריר ניר-מועצת הדבש
פרופ’ אבי לוי: “הכנס הזה חשוב, ואני מקווה שהוא יתרום באופן פרקטי להעלאת המודעות לגבי צמחים צופניים בישראל. אני מצפה שתקום ועדה בין משרדית שתטפל בנושא זה, כולל יצירת לובי פוליטי לקידום הנושא וגם שתקום בורסת צוף בדומה לבורסת דו תחמוצת הפחמן הקיימת בחו”ל”.
