פרג'ון. צילום: אורי קריספין

הכל דבש: הרעיון המהפכני של יאיר פרג'ון למען החקלאות

יאיר פרג'ון, ראש מועצת חוף אשקלון, מקדם פרויקט מהפכני שיגדיל את התוצרת החקלאית ברחבי המועצה באמצעות חרק קטן. פרג'ון רוצה לסחוף אחריו את כל המדינה ולא אכפת לו שגם תושבי רצועת עזה ירוויחו מזה

פורסם בתאריך: 16.3.18 10:06

לראש מועצת חוף אשקלון יאיר פרג’ון יש חלום. כבר עשור שהוא מגלגל את הרעיון הזה בינו לבין עצמו ועם אחרים, ורק עכשיו הוא מרגיש שהחלום יכול להתגשם.

החלום הזה מתחיל בחרק קטן בשם "דבורת הדבש", שתרומתו לתוצרת החקלאית היא עצומה, אבל במו ידינו אנחנו מצמצמים ופוגעים בשטחי המחיה שלו. פרג’ון כבר החל בתיקון המצב בשטחי המועצה האזורית חוף אשקלון, אבל החלום שלו זה שהדבר יועתק לכל רחבי המדינה או אפילו העולם.

"הרעיון הוא להשיב אל כל תחום המועצה שלנו, בגודל של 170 אלף דונם, את הצמחייה. אנחנו משיבים אותה משום שגרענו ממנה כשהקמנו כבישים, סללנו מדרכות, בנינו בתים, זרענו חיטה ושתלנו עצי אורן. עשינו עוד מגוון מהלכים במסגרתם הכחדנו את הצמחייה שמייצרת צוף, וכתוצאה מכך כמות הדבורים הולכת ומצטמצמת", מסביר פרג’ון. "נמצא שבמהלך 70 השנים האחרונות הצלחנו לחסל 50 אחוזים מאזורי הרעייה של הדבורים, שיוצאות לחפש צוף באזורים מסוימים בהם יש צמחים צופניים, ממש כמו כבשים שרועות בשטחים. חיסלנו את שטחי המרעה שלהם בגלל הבנייה האינטנסיבית והאידיאה הציונית, אבל בדרך גרמנו נזק גדול מאוד".

איך נגרם הנזק?
"קשה לנו לקלוט את העובדה שהחרק הקטן הזה, דבורת הדבש, אחראי לייצור של למעלה מ-40 אחוזים מהתוצרת החקלאית שלנו. בתהליך ההאבקה היא מאפשרת לנו לגדל מגוון רחב מאוד של פירות וירקות, ולכן בלעדיה לא יהיה פרי. דבר שני, מדינת ישראל מייבאת 30 אחוז מהדבש שיש היום בארץ. למה אנחנו לא יכולים לייצר דבש בעצמנו?! בדיוק בשל העובדה שאין לנו מספיק צמחייה צופנית".

סטרטאפ מקומי. האבקה מתקדמת. אילוסטרציה: אי-אס-אי-פי

בעוד כשבוע וחצי (יום ב', 26.3) תערוך המועצה שבראשותו את כנס "יערת הדבש", שיעסוק במאזן האקולוגי ובתרומתם של צמחי צוף לחקלאות כערך אקולוגי שראוי לשימור וטיפוח. בכנס, שמאורגן על ידי שלוחת מו"פ (מרכז ופיתוח) מדבריות החוף שלוחת קטיף, יציג פרג’ון את המודל שהחל כבר לפעול במועצה, כשהכוונה העתידית היא להפוך אותו למודל ארצי, לעגן אותו בחקיקה ואף ליצור שיתוף פעולה בינלאומי.

איש אדמה

פרג’ון הוא איש אדמה, האהבה שלו לטבע ולאדמה מורגשת בצליל קולו. ניכר שהנושא הזה בוער בעצמותיו לא פחות מנושאים בוערים אחרים שבהם הוא מטפל כראש מועצה. הטבע מהווה חלק מרכזי בחייו מאז שהוא זוכר את עצמו. הוא בוגר מכללת בית ברל בלימודי ארץ ישראל וגיאוגרפיה, יזם והקים את בית ספר שדה שקמים של החברה להגנת הטבע ב-1982 באתר ניצנים הישנה וכיהן כמנהלו במשך 25 שנה.

איש אדמה. יאיר פרג'ון. צילום: אורי קריספין

"הסוגיה הזאת נמצאת אצלי בילקוט כבר למעלה מעשור שנים, כאשר הבנתי שצריך לעשות עם זה משהו עוד בזמן שהייתי האיש להגנת הטבע", אומר פרג’ון. "מי שמתעסק בתחום מבין שבעקבות הפעילות היום-יומית שלנו אנחנו פוגעים במערכת האקולוגית שהופכת להיות חלשה יותר ויותר. חשוב להבין שאם יש לנו, לדוגמה, פרדס של אלף דונם, אז הוא מייצר יופי של צוף, אבל לתקופה מאוד מוגבלת של חודש ימים. ואז כל השנה אין כלום, כי אין פריחה. ברגע שנדאג לשטחים עם צמחייה צופנית מגוונת, שנותנת פריחה כל השנה, נחזק את המערכת האקולוגית. האחריות לתקן את הנזק שאנחנו גרמנו לו מוטלת עלינו. אנחנו לא יכולים להפקיר את הנושא הזה ולחכות שמישהו אחר יעשה את זה מתישהו, אנחנו מבזבזים זמן יקר וצריך להרים את הכפפה הזאת עכשיו".

אכן, פרג’ון היה זה שהרים את הכפפה. כבר לפני שבע שנים הוא הצליח לגייס תקציב מיוחד על מנת לערוך סקר פורץ דרך שמטרתו הייתה לנתח את פוטנציאל השטחים שיכולים לייצר צוף לטובת דבורת הדבש. התקציב לסקר גויס מקרנות מחקר וקיבל הכרה וגיבוי אקדמי ממכון וולקאני. "לאחר שהבנו את נקודת החסר שבה אנו נמצאים, יצאנו לדרך. אגב, מיותר לציין שזו לא בעיה נקודתית של מועצה אזורית חוף אשקלון, זו בעיה כלל עולמית. פיתחנו מודל שהמטרה שלו להגדיל את השטחים שבהם תהיה צמחייה עשירה בצוף, מה שיגדיל את שטח המרעה של דבורת הדבש".

פוטנציאל ליצור דבש. צילום: אורי קריספין

איך עושים את זה?
"בונים תיק עבודה מסודר שמתייחס לעבודה בכמה רמות. הגננים של המועצה שלנו עוברים אחת לשנה יום עיון, שבו מסבירים להם על חשיבות הצמחים שהם שותלים בגינות ועל כך שצריך להתייחס לבחירה בכובד ראש ולשתול צמחים מניבי צוף. אנחנו שותלים צמחים צופניים בגינון הציבורי והתחלנו כבר לטפח גינות צופניות בגיאה ובניצן, ועכשיו עובדים על הקמה גם במושב כוכב. במקביל התחלנו כבר לשווק את זה לתושבים שמקימים את הגינות הפרטיות שלהם".

כמה מודעות יש היום בקרב הציבור?
"אצלנו זה מתחיל לחלחל. אנחנו מסבירים לתושבים שאפשר לשתול גם דברים יפים ונעימים לעין, שלא יהיו עקרים מחינה אקולוגית ויביאו תועלת לסביבה. אנחנו עובדים על מנת להביא את זה לתודעה של התושבים. חלק חשוב נוסף הוא לעבוד גם בבתי הספר, לחנך לזה, כדי שהתלמידים יהיו מודעים ויסבו את תשומת לב ההורים. מי שמטפח את הגינות בניצן ובגיאה אלה התלמידים. זה לא דבר שמתרחש ברגע, זה משהו שצריך להטמיע ולהכניס אט-אט למודעות כחלק מריטואל ועבודה יום—יומית. בגלל זה אני לא אוהב לקרוא לזה ‘פרויקט’, כי פרויקט זה משהו שיש לו התחלה וגם סוף, וכאן זה לא משהו שמסתיים, ככה אנחנו צריכים להתנהל בחיים שלנו".

יאיר פרג'ון. צילום: אורי קריספין

"בורסה של צוף"

השנה עשה פרג’ון עוד צעד אחד קדימה והקים במועצה יחידת (מו"פ) מחקר ופיתוח בראשותו של פרופ’ אבי לוי, תושב ניצן, שתיתן גיבוי אקדמי לפרויקט יערת הדבש. יחידת מו"פ יערת הדבש מהווה, למעשה, שלוחה של יחידת מו"פ קטיף הפועלת זה 35 שנה בראשותו של פרופ' יפתח בן אשר. לפי פרופ’ לוי, המועצה כיום נמצאת במצב של שיפור המאזן האקולוגי שלה. אמנם הפרויקט הוא בראש ובראשונה סביבתי, אך גם מציע שילוב של מודל סביבתי-כלכלי-חברתי. "הכוונה היא לעגן את הנושא בחקיקה, כך שהרשויות המקומיות יהיו חייבות לתת את הדעת לנושא הסביבתי. מבחינה תכנונית, הרעיון הוא גם להגיע למצב שבו רשות מקומית לא תאשר בינוי ציבורי כלשהו או לא יינתן טופס 4 למפעל מבלי שהיזם יכלול בפרויקט גם היבט סביבתי".

ואיך יתגברו על זה רשויות שאינן בעלות אופי כפרי ואין להן שטחים?
"בהרחבת שטחי הצוף ניתן להקים ‘בורסה’ של צוף, ובעתיד הם ישמשו כ’אזור תעשייה ירוק’. הכוונה היא שנוכל למכור שטחי צוף של צמחים מאביקים לרשויות או ערים שאין להן שטח לשתול צמחייה צופנית. זה יביא אותנו כרשויות להיאבק על השטחים האלה ולשמור עליהם, כי הם בחזקת פיקדון שאנו מחזיקים בשביל כלל הציבור לדור הזה ולדורות הבאים. כשרשויות יבינו שצוף שווה כסף, הם ייאבקו על שמירת השטחים האלה".

"חומרי הדברה הורגים את דבורת הדבש"

המיזם הזה בתוך שטחי המועצה האזורית חוף אשקלון, שחלקם גובלים ברצועת עזה, עשוי לשפר גם את מצב החקלאים מעבר לגדר, דבר שפרג’ון בהחלט נותן עליו את הדעת. "אנחנו נמשיך להתקיים ולחיות בארץ הזאת עם עזה – זה לא הולך להשתנות – וכן, כמי שחי פה, אני בהחלט מביט גם לשם. אנחנו יודעים בבירור שחלקת מלפפונים בעזה מייצרת בסך הכול 20 אחוז מהפוטנציאל שלה, לעומת חלקה דומה בארץ, כי יש להם שם צרות אקולוגיות גדולות יותר והם מרססים בחומרי הדברה שהורגים גם את דבורת הדבש. אני לא עושה משהו כדי לתקן את הבעיה שיש בעזה, זה לא התפקיד שלי, אבל פעילות אינטנסיבית באזור שלנו יכולה להשפיע גם על הרצועה".

יאיר פרג'ון. צילום: אורי קריספין

תסביר איך זה יקרה בפועל?
"פשוט. לדבורים ולמאביקים אין, כמובן, גבולות גיאוגרפיים. כאשר נגדיל את פוטנציאל הצוף בקהילת חוף אשקלון, לרבות ביישובי עוטף עזה, החקלאות תשתבח גם אצלנו וגם מעבר לגבול כי הדבורה תוכל לנדוד לאזור צפון הרצועה ולעשות שם בדיוק מה שהיא עושה פה. זה בהחלט יכול לתרום לטיב החקלאות של הפלסטינאים, ואני מאמין שהם יהיו שותפים שקטים לפרויקט מסוג זה. אנחנו נעשה את מה שצריך, וטוב לעשות למען האנושות, ולא כקלישאה. זה קודם כול יתרום לנו, אבל גם להם, וזה מבורך. מדובר בקידום אינטרס משותף, עם היבט סביבתי וחשיבה ארוכת טווח".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

הקונפליקט של ראש המועצה

אף שהוא נלהב מהעשייה ומאמין בחשיבות ונחיצות המיזם הזה, גם פרג’ון יודע שיש לפניו עוד דרך ארוכה ושיהיו עוד לא מעט כאלה שירימו גבה במהלך הדרך. אך כמי שעסק לאורך שנים בשינוי התודעה הציבורית סביב נושא דיונות החול וניהל את המאבק על הפיכתן לשמורות טבע, הוא יודע ומאמין שזה אפשרי. "אני יודע שזה נשמע חצי פנטזיה, זה גם מה שאומרים לי אנשים שאני מדבר איתם. אני טוען שאנחנו נצליח להוכיח באמצעות מחקרים ותצפיות ופיתוח המערכת שחובתנו לשקם את המערכת האקולוגית, כמו שאנחנו רוצים לשמור על אוויר נקי ופחות זיהום. את המאבק על דיונות החול התחלתי בתחילת שנות ה-80. לקח לנו 25 שנים כדי שהשטח בין אשדוד לאשקלון יוכרז כשמורת טבע. כשהתחלנו רוב המשרדים הרימו גבה, אף אחד לא הבין את החשיבות שיש לדיונות החול, שנתפסו עד אז כסתם קרקע חסרת תועלת. הקמתי את בית ספר שדה שקמים, והוא היה הזרוע להביא לציבור את חשיבות החולות. היום גדל פה דור שמבין את המשמעות ומסתכל על דיונות החול כערך טבע שראוי לשמר".

איפה זה עומד מבחינת קידום החקיקה?
"זה נמצא בתכנית העבודה, אבל עדיין לא ברמה שאני יכול לבוא ולהוביל חקיקה. שוחחתי על זה עם שלושה-ארבעה חברי כנסת, שלא ממש הבינו על מה הסיפור והיה להם קשה לעכל את זה. ברור לי שיש קושי לשווק את זה בקרב הציבור הישראלי, זה נשמע כמו משהו שלא נוגע לנו ולא משפיע עלינו, והטרמינולוגיה נוגעת כרגע כמעט אך ורק באנשי אקדמיה ומדע. אבל ברגע שנבין שאנחנו מובילים את המערכת האקולוגית שלנו לקריסה, ויחד איתה יקרסו גם הרבה מערכות אחרות, נבין גם את החשיבות שיש בשימור שלה. לא רחוק היום שבו נצליח להוביל את העניין הזה לתוך הכנסת ונגרום לכולם להבין את זה".

יאיר פרג'ון. צילום: אורי קריספין

זה לא קצת מתסכל שמדובר במיזם שעלול לקחת שנים רבות?
"לא, כי רואים תוצאות שלב אחר שלב. זה פרויקט דגל שצריך לדחוף קדימה כל הזמן, ואני בטוח שהוא יתפוס תאוצה וכבר בתוך שנה- שנתיים ידברו על זה יותר ויותר. נכון, ייקח זמן עד שזה יהפוך להיות חלק מהיום—יום שלנו, אבל גם זה יקרה, ואנחנו נמצא חבר כנסת שדרכו נוביל את החקיקה בעתיד. כראש מועצה, אני נמצא בקונפליקט; מצד אחד אני רוצה לבנות אזורי תעשייה ולהתפרנס מארנונה כדי לתת שירות טוב יותר לתושבים, מצד שני יש בבנייה הזאת פגיעה אקולוגית שאני מודע אליה ולא יכול להעלים ממנה עין. לכן האלטרנטיבה היא בורסת הצוף, שגם תכניס כסף וגם תשמר את המאזן האקולוגי. זה מיזם שנוכל לראות את התוצאות שלו אולי עוד 20 שנה, אבל אסור לנו להיבהל מהדבר הזה. נכון שפוליטיקאים רוצים, על פי רוב, לעשות הכול כאן ועכשיו, במיוחד לפני בחירות. אבל אני לא יכול להימנע מהדחף שיש לי לעשות את הדבר הזה, אף על פי שאולי אני לא אזכה לקצור את הפירות של זה. זה חזון ופרויקט רב-דורי, שמבחינתי נותן לי את הכוח והדרייב להמשיך לנהל את היום-יום של המועצה וגם להסתכל קדימה אל עבר הדורות הבאים".

כנס יערת הדבש של המועצה אזורית חוף אשקלון ושלוחת יחידת מו"פ קטיף לחקר מדבריות החוף יתקיים ביום שני י’ בניסן תשע"ח 26 במרץ 2018 באודיטוריום ביישוב בת הדר.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. הילה

    מציעה לראש המועצה להתחיל ולנקות את החופים שבאחריותו.
    מדהים איך ראש מועצה שאינו מקדם דבר מבזבז את זמנו וכספנו על בעיה שאינה קיימת

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר