המצוק כיום, ינואר 2020. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
המצוק בינואר 2020. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים

מבקר המדינה: 4 שנים שעיריית אשקלון מתעכבת בבניית הגנות למצוק המסוכן בארץ

מבקר המדינה חושף את עומק המחדל בטיפול במצוק שבחופי אשקלון, הנחשב למצוק המסוכן ביותר בישראל. בדו"ח שכתב הוא מותח ביקורת על עיריית אשקלון שלקח לה ארבע שנים רק כדי להתחיל ולתכנן הגנות יבשתיות. ומגלה כי למרות שהמצוק הדרומי שלמרגלות הגן הלאומי נמצא בסכנת התמוטטות, עדיין לא החלו לטפל בו וכי החברה להגנת המצוקים גוררת רגליים כבר כמה שנים

פורסם בתאריך: 15.7.20 19:18

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן מותח ביקורת על תפקודן של עיריית אשקלון, של החברה הממשלתית להגנה על מצוקי החוף ושל רשות הטבע והגנים בתפקודן בהגנה על המצוקים באשקלון. בדו"ח מיוחד שהוא פרסם השבוע הוא בוחן את טיפול הרשויות והמדינה בכל המצוקים באשקלון ומקדיש פרק לא מבוטל לשני המצוקים באשקלון, שאחד מהם נחשב למסוכן ביותר בישראל.

נסיגת המרפסת. צילום: מתוך דו"ח של החברה להגנת המצוק

נסיגת המרפסת. צילום: מתוך דו"ח של החברה להגנת המצוק

המצוק מול חופי אשקלון, מאופיין בצוק חוף תלול ורצועת חוף חולי צרה למרגלותיו. קטע זה עובר שחיקה מתמדת ואגרסיבית, המתבטאת בנסיגה של קו החוף ובנסיגת המצוק. התמוטטות המצוק גורמת לאיבוד שטח, פוגעת בטיילת שעל גג המצוק ומסכנת אנשים השוהים בחוף. את התמוטטות המצוק גורמים גלי הים, החותרים תחת המצוק וסוחפים ממנו חול, ופעולות אנושיות בים, בחוף ובגג המצוק. מול שובר הגלים הצפוני, שקרס, היו התמוטטויות חוזרות ונשנות. בשנים 1997-2016 נסוג בסיס המצוק בקטע זה 12-22 מטר, ובשנים 2019-1986 קו החוף נסוג מזרחה כ-50 מטר. בשל מצבו הפיזי של המצוק, החשיפה לפעילות גלים אינטנסיבית ובעיות ניקוז של הנגר העילי, הגנה על תא שטח זה דורשת היקף נרחב של עבודות.

המצוק לפני שנה, ינואר 2019. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים

המצוק המסוכן בישראל. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים

הקמת הגנות ימיות דחופות

במאי ובנובמבר 2016 דנה הוועדה הארצית לשמירת חופים (הוולחו”ף) במה שקורה במצוק הצפוני באשקלון והחליטה כי בשלב הראשון יבוצעו בו הגנות ימיות דחופות: גיאוטיובים ימיים והזנות חול. הוועדה החליטה גם כי ההגנות היבשתיות: העברת חול יבשתית וטיפול בבוהן המצוק, במדרון ובגג המצוק יידונו שוב לאחר שני חורפים. בחורפים אלו יתבצע ניטור, ועיריית אשקלון תבחר את החלופה המועדפת עליה לביצוע הגנות יבשתיות.

העבודות על המצוק. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים

העבודות על המצוק. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים

בעקבות זאת, ביולי 2017 החלה החברה להגנת המצוק לבצע הגנות ימיות דחופות במקום ולאחר שנתיים השלימה בניית חמישה מקבצים של גיאוטיובים מטובעים בים. לאחר מכן היא החלה להזין בחוף כ-400,000 טון חול.

במהלך הביקורת החלה החברה להגנת המצוק לקדם את התכנון של ההגנות הימיות הקבועות בתא שטח אשקלון צפון. הגנות אלו מתוכננות להחליף את הגיאוטיובים. החברה קבעה כי לאחר שינוטר מצב המצוק בעקבות בניית הגיאוטיובים והזנת החול, ייבחן הצורך לבנות שוברי גלים.

גיאוטיובים באשקלון

הגיאוטיובים שהוטבעו מול המצוק בצפוני באשקלון. צילום: מתוך מצגות של החברה להגנת המצוק בפני ועדת ההיגוי מיולי 2016 ומיולי 2019.

אי-קידום ההגנות היבשתיות

על פי הדו”ח של המבקר, בשנים 2018-2019 פנו החברה להגנת המצוק והמשרד להגנת הסביבה פעמים רבות לעיריית אשקלון בבקשה כי תקדם תכנון של ההגנות היבשתיות בתחומה. המשרד להגנת הסביבה אף הודיע לעירייה כי אם היא לא תפעל לקידום הגנות יבשתיות על המצוק, כפי שנדרשה, המצוק של אשקלון לא יהיה מוגן.

בתקופה זו על העירייה היה לקדם את פעולות התכנון של ההגנות היבשתיות ובנוסף לזאת גם לבצע את הפעולות הדחופות, כמו הסדרת הניקוז בגג המצוק ופעולות להגנה מיידית על חיי אדם, אך היא לא עשתה כן.

הדמיית פרוייקטים מעל המצוק. צילום אויר: תומר אלעד

המבקר גילה כי רק ארבע שנים לאחר שהתקבלה החלטת הוולחו”ף ורק לאחר שעיריית אשקלון קיבלה ממשרד הפנים סיוע תקציבי להגנה על המצוק, היא החלה לקדם את התכנון. נכון למועד הביקורת, העירייה נמצאת בשלבים מוקדמים של התכנון, והיא טרם החלה בביצוע ההגנות על המצוק, לרבות טיפול בהסדרת הניקוז על גג המצוק.

עיריית אשקלון מסרה בתשובתה למבקר המדינה כי במשך שנים התריעה כי אין ביכולתה לבצע פרויקט מסוג זה ללא השתתפות הממשלה. לאחר ההחלטה על מתן תקציבים לרשויות המקומיות לביצוע ההגנות היבשתיות, היא פועלת להכנת תוכנית להגנת המצוק.

"על עיריית אשקלון לפעול לקידום התכנון והביצוע של ההגנות היבשתיות, לרבות הסדרת הניקוז וביצוע העבודות הדחופות הדרושות כדי למנוע פגיעה במצוק וסיכון חיי אדם", קובע המבקר בדו"ח.

אי-תיקון שובר הגלים שניזוק

מול חוף בר כוכבא הוקמו בתחילת שנות התשעים, עם הקמת המרינה, שלושה שוברי גלים מנותקים כדי להגן על החוף ועל המצוק. עם השנים פגעו סערות בשובר הגלים הצפוני מבין השלושה והוא ניזוק לכל אורכו. הדבר פגע בתפקודו וגרם לבליה של החוף ולקריסה של חלקים מהמצוק.

שוברי בגילם בחוף בר כוכבא

שני שובר הגלים שנותרו מול חוף בר כוכבא. האחד כבר לא קיים. צילום מתוך מצגת החברה לשימור המצוקים

בשנת 2015 הכינה החברה להגנת המצוק תוכנית לשיקום שובר הגלים הזה. החברה אמדה את עלות המיזם ב-15 מיליון ש"ח. הליך זה לא הושלם ולא בוצע. למה? למכרז לביצוע הפרוייקט, ניגש מציע יחיד שהציע את ביצוע הפרויקט תמורת כ-32 מיליון ש"ח, הצעה גבוהה בכ-17 מיליון ש"ח מהאומדן שהכינה החברה לביצוע הפרויקט.

עד היום, בגלל החריגה הגדולה בין הצעת הקבלן לאומדן של החברה, ועדת ההיגוי טרם אישרה את ביצועו וביקשה שיוצגו לפניה חלופות אחרות, זולות יותר, לתיקון שובר הגלים.

"על החברה להגנת המצוק לפעול בהקדם להציג חלופות לפני ועדת ההיגוי כדי לקדם את הטיפול בשובר הגלים השבור, וכך למנוע פגיעה במצוק", קבע המבקר.

החברה להגנת המצוק מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי העבירה למשרד להגנת הסביבה חלופה לביצוע שיקום שובר הגלים מהיבשה, ועד קבלת אישור לכך היא נערכת להוצאת היתר בנייה לביצוע העבודות.

אי-טיפול במצוק שבגן הלאומי אשקלון

גם בשטח הגן הלאומי אשקלון שבאחריות רשות הטבע והגנים קיים מצוק שנמצא בסכנת התמוטטות. בחלקו העליון מצויים שרידי העיר העתיקה אשקלון. לאורך השנים עבר המצוק תהליך של הרס טבעי והתמוטטויות. חלק מהמצוק שעליו עתיקות בסכנת נפילה ומסכן את ציבור משתמשי החוף והגן הלאומי. גם למרגלות המצוק נמצאים ממצאים ארכיאולוגיים רבים וחשובים.

מצוק הגן הלאומי. צילום משרד מבקר המדינה

מצוק הגן הלאומי. צילום משרד מבקר המדינה

בנובמבר 2016 אישרה הוולחו"ף לבצע בו הגנות ימיות: גיאוטיוב ימי והרחבת החוף באמצעות הזנות חול, כמו שנעשה בשנה האחרונה מול המצוק הצפוני. אושר גם לבצע הגנות יבשתיות: העברת חול יבשתית, טיפול בניקוז, מיגון המדרון וטיפול בבוהן המצוק.

בדצמבר 2017 שינתה הוולחו”ף את החלטתה בנוגע להגנות הימיות וקבעה כי בשלב הראשון תבוצע הזנת חול ימי בלבד, ובשלב השני, אם הדבר יידרש, לאחר ניטור של מצב המצוק ובכפוף לאישורה, יהיה אפשר להציב הגנות ימיות מסוג גיאוטיובים או הגנות “רכות” אחרות.

בשנת 2016 הכינה החברה להגנת המצוק תוכנית עבודה לשנים 2017 ו-2018. בתוכנית זו תכננה החברה להזין מול המצוק בגן הלאומי 340,000 טון חול בעלות מוערכת של כ-30 מיליון ש”ח ולהקים גיאוטיובים מטובעים בים.

אז מה קורה עם הזנת החול? בתוכנית העבודה של החברה לשנת 2019 צוין כי היא בשלבי סיום של תכנון ההגנות הימיות על המצוק בגן הלאומי וכי היא צופה שחול יוזן במול הגן הלאומי רק בשנת 2020.

מחצית משנת 2020 כבר חלף והחברה להגנת המצוק לא החלה לבצע את ההגנות הימיות מול הגן הלאומי. באוקטובר 2019 עדכנה החברה את ועדת ההיגוי כי לאור תוצאות הניטור, הטיפול במצוק בגן הלאומי ירד בתיעדוף, והחברה בוחנת מחדש איזה הגנה תיושם.

הגן הלאומי אשקלון. צילום: עיריית אשקלון

הגן הלאומי אשקלון. צילום: עיריית אשקלון

רשות העתיקות מסרה למשרד מבקר המדינה במרץ 2020 כי בגן הלאומי אשקלון נמצאו שרידי חומות, מבני ציבור ומגוון ממצאים המלמדים על ההיסטוריה של העיר החשובה בדרומו של החוף בישראל. בסערות החורף האחרון התרחשו התמוטטויות בתא שטח זה שגרמו לאיבוד עתיקות ומידע ארכיאולוגי, בעוד העבודות להגנה על המצוק לא בוצעו.

החברה להגנת המצוק מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי החליטה לדחות את ביצוע הטלת החול בגן הלאומי עד לבחינה וניטור של המצב במצוק הצפוני, שם בוצעה הטלת חול כפיילוט לפתרון הכולל בניית גיאוטיוב ימי והזנת חול, זאת כדי להבטיח שהפתרון שייושם בגן הלאומי יהיה המיטבי ובכך למנוע את האפשרות שכספי ציבור ירדו לטמיון.

נמצא כי רשות הטבע והגנים לא הכינה תוכנית פיתוח, כפי שנדרש בהחלטת הוולחו"ף, וממילא גם לא ביצעה הגנות יבשתיות על המצוק, כפי שדרשה הוולחו"ף כבר ב-2016.

"משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה להגנת המצוק לסיים לבחון את פתרונות ההגנה הימית בתא שטח הגן הלאומי באשקלון ולהביאם לאישור הוולחו"ף. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה לרשות הטבע והגנים לקדם את התכנון ואת הביצוע של ההגנות היבשתיות בהתאם להחלטת הוולחו"ף" כתב המבקר.


רוצים להישאר מעודכנים?

הצטרפו לוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את "כאן דרום אשקלון" באייפון


מעיריית אשקלון נמסר: "לוח הזמנים לביצוע העבודות היבשתיות להגנת המצוק נובע ממספר גורמים שאינם תלויים בעירייה ומשרד המבקר מודע לכך: תקציב הפרוייקט אושר והועבר רק בשנת 2018, הפרוייקט תלוי היה בהשלמת ההגנה הימית שבוצעה על ידי החברה להגנת המצוקים. קודם לכן, לא יכולנו להתחיל בעבודות ומשבר הקורונה – שהוביל לעצירת העבודות למשך פרק זמן ממושך. מאז התחדשו העבודות נעשה מאמץ להדביק את הפערים שנוצרו תוך כדי בחינת מספר פתרונות ישימים להגנה על המצוק. בין החלופות שנבחנות כיום: ביצוע שיפוע פחות מתון, מסלעה או קיר הגנה בתחתית המצוק או סלילת שביל טיילת במפלס הביניים כחלק מעבודות ההגנה. הפתרונות הללו יוצגו בקרוב בפני המשרד להגנת הסביבה שיכריע איזה פתרון עדיף ונכון. מיד לאחר-מכן נוכל להמשיך בעבודות עד להשלמתן, בתקווה שלא נידרש שוב לסגר נוסף ועצירת העבודות על רקע משבר הקורונה".

מרשות הטבע והגנים נמסר: "נדרש תקציב מהמדינה לשימור וטיפול בעתיקות במצוק החופי בפלמחים, אשקלון ואפולוניה".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

4 תגובות
  1. אזרחים מאוד מודאגים

    מה יהייה הסוף עם העשן הרעיל שיוצא מהארובות באיזור התעשייה הדרומי של אשקלון, ומסכן את הילדים שלנו

  2. טלי

    איך ממשיכים להנות כל כך קרוב לחוף?! היום זה נוף מדהים מחר זה בעיה גדולה

  3. בכור עמרן

    הכול התחיל עם בניית המרינה ושוברי הגלים הם שגרמו להרס של החוף והמצוקים היה עדיף בלי המרינה היו לנו החופים הכי יפים במדינה ובני ווקנין הרס אותם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר