המציאות הביטחונית שנכפתה עלינו, תושבי הדרום, גורמת לנו ולילדים לערעור הביטחון האישי ולהתמודדות עם שאלות, אתגרים וקשיים לא מעטים – החל משאלות רכות יחסית כגון: אמא, למה יש אזעקה? אבא, מתי זה יגמר? וכלה בהתקפי פאניקה של ממש. זה לא סוד שלהורים תפקיד חשוב באופן ההתמודדות של ילדיהם ולכן כאשר הורים רבים שואלים אותי בימים אלה האם ניתן לספר לילדים על המצב ואני עונה בלב שלם: כן!
הילדים היום חשופים הרבה יותר מפעם למציאות – אם זה בתקשורת, אם זה דרך קבוצות בוואטסאפ או משחקי האונליין בפורטנייט ויש להם אינסטינקטים חזקים מאד לכן כאשר ננסה למנוע מילדינו נושא קשה זה אנו נייצר בעיה קשה עוד יותר: ילד חרד.
לבנת בורג, מטפלת רגשית בילדים
ילד שלא מבין עד הסוף מה קורה סביבו, ילד שמרגיש שמסתירים ממנו, ילד שעולמו החיצוני פתאום השתנה ואף אחד לא הוביל אותו לשינוי בביטחון. פעמים רבות אנו מפחדים לספר לילד את האמת כי אנו חוששים מהמשמעות של הדבר אבל חשוב להבין שעצם ההסתרה, עצם העובדה שהחיישנים של הילד מאותתים לו שמשהו גדול מתרחש כאן מעורר חרדה מאוד גדולה – תחשבו על ילד שהדבר שרץ בראשו: "אם ההורים לא מספרים לי מה קורה אז כנראה שזה דבר מאוד מסוכן ומבהיל" – מחשבה שמבהילה אותם הרבה יותר מהמציאות עצמה וגם הפנטזיה שלו תתחיל לעבוד והיא תמיד תהיה הרבה יותר גדולה מהמציאות.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
כאשר מספרים ומדברים על המציאות העכשווית יש דרך להתמודד איתה, אפשר לקרוא לה בשם ואנו מגבירים את חווית השליטה של הילד. לא תמיד זה פשוט אז בואו נראה איך עושים את זה. חשוב לומר שיש להתאים את ההסבר לרמת ההבנה של הילד, אבל לא לברוח מהאמת.
אז אחרי שסיפרנו להם, איך מתמודדים?
בשלב הראשון יש לזהות את הפחד במדויק כי כמו שאמרנו הלא מוכר תמיד מפחיד יותר. ניתן לשאול שאלות כמו: מה מפחיד? כמה מפחיד? מה יכול להרגיע אותך? אפשר לקרוא לפחד בשם ולצייר אותו או לכתוב ולצייר את רשימת הפחדים.
ילדים מהדרום בפעילות בגן הבוטני
בשלב השני ניתן לצייר עם הילדים "סולם פחד" כאשר בקצה העליון יש פרצוף מאוד מפוחד ובקצה התחתון יש פרצוף מעט דואג ולראות מתי במהלך היום הוא מאוד חרד ומתי פחות, זה תורם להבנה שהם לא כל הזמן מפחדים ויש שעות שבהן הם רגועים יותר. בנוסף, לשאול את הילדים איזה תחושות גופניות יש להם כשמפחדים? איפה מרגישים את הפחד בגוף? אפשר לשחק ב"פנטומימת הפחד" – כל אחד צריך להציג איך נראה הפחד שלו.
בשלב השלישי – לתת לילד רעיונות כיצד להתמודד עם הפחד. כלים בתחום כוללים את כל מה שעוזר להרגעת התחושות של הגוף וכך משפיעים על התגובה הרגשית: נשימות, הרפיות והסחות דעת.
וקדימה לפרקטיקה – מה ניתן לעשות בפועל?
לפני כן אדגיש שכל ילד הוא עולם ומלואו, כל ילד קולט ומעבד את המידע בצורה שונה ולכן אין דרך אחת שתתאים לכולם. אתם מכירים את ילדכם בצורה הטובה ביותר ולכן אני ממליצה לקרוא את הטיפים ולהתאים אותם לכל ילד וילד (יכול להיות שלכל ילד במשפחה מתאים משהו אחר):
1. הנוכחות ההורית היא דבר קריטי עבור הילדים, האפשרות להיות יחד בבית קרוב קרוב נותנת תחושה של עוצמה וחוזק (וביננו, גם לנו המבוגרים). עבור הילדים המתבגרים החברים ומהווים קרקע תומכת לכן תאפשרו להם להיפגש איתם סמוך למרחב מוגן. עם מתבגרים יש להתייחס יותר למילה דאגה, שקצת שונה מפחד. המילה אומנם שונה אבל דרכי ההתמודדות הם זהים.
2. לשמור על שיגרה ככל שניתן. השגרה מאפשרת לילדים להבין שיש נתיב ברור והם יודעים מה יהיה היום מחר ומחרתיים. יחד עם זאת צריכה להיות גמישות – אם ילד פוחד לישון לבד אפשר לישון איתם יחד בחדר או בממ"ד, אפשר לאפשר לדבר יותר בטלפון או בוואטסאפ. חשוב לשמור על שיגרה אבל יש הגמשה לאור הנסיבות.
הבן של ליבנת בורג עם גישה חיובית
3. לעשות הבחנה בין פחד לסכנה אמיתית – כאשר אתה נמצא במרחב מוגן אתה אומנם מפחד אבל אין פה סכנה אמיתית.
4. נשימות: מצבי לחץ משפיעים על הנפש ועל הגוף ותרגול נשימות תורם רבות להרפיה – לנשום עמוק ולספור את קצב הנשימות: הכנסת אויר ,לאט לאט אני נרגע, הוצאת אויר – אני משחרר את האוויר (או כל משפט אחר שהילד מתחבר אליו). ניתן לנפח בועת סבון גדולה וכך לתרגל נשימות.
5. חשוב שלכל ילד יהיה את הערוץ שלו להביע את מנעד החששות והפחדים החל מילדים שמדחיקים ועד ילדים שרק רוצים לדבר – לאפשר לשחק, להביע תוך כדי משחק, לתת לילדים את האפשרות לבטא את כל מה שמרגישים והכי חשוב לתת לזה לגיטימציה שאנחנו בסדר, שאנחנו בטווח הנורמלי וכאשר דברים קורים אז הכל בסדר הכל נורמלי. אם ילד פוחד להתקלח לבד או לישון לבד לאפשר לו את זה , זה בסדר כרגע.
6. הרעש של האזעקות מאוד מלחיצות אבל יש להן תפקיד חשוב – מטרתן לשמור עלינו. הן לא מסוכנות לא גורמות לשום נזק נהפוך הוא, האזעקה מאפשרת לנו להתכונן ולהיכנס לחדר מוגן.
7. דיבור עצמי – מה המשפט שהכי יכול לעזור לי כשאני מפחד? מה אני יכול להגיד לעצמי כשיש אזעקה? אפשר לכתוב את המשפט על בריסטול, לצבוע, לקשט ולתלות במקום מרכזי. מטרת ההוראה העצמית היא להחליף את המחשבות השליליות האוטומטיות שעולות ולצאת ממעגל הפחד.
8. רשימת הרעיונות שלי – מומלץ לערוך רשימה גדולה של רעיונות שניתן לתלות בממ"ד ובכל פעם לתרגל עם הילדים משהו אחר: נשימות עמוקות, הפרחת בועות סבון (עוזר לנשום עמוק), האזנה למוסיקה מרגיעה, לומר לעצמי משפט מחזק, לראות סרטון מצחיק, לתת לעצמי חיזוק כשאני מצליח להתמודד וכמובן חיבוק חם ואוהב.
וכמה מילים לגבי החשיפה לתקשורת – קיימת חשיבות גדולה לכך שההורים יבדקו עם הילד לאילו תכנים הוא נחשף כדי לתווך לו את המציאות ולנרמל את הפחד. חשיפה ממושכת לתקשורת והיצמדות לאמצעי התקשורת יכולה להשפיע על הילדים אבל גם על היכולת ההורית שלכם לספק תמיכה לילדיכם בשל העובדה שגם אתם חווים רמות גבוהות של לחץ ומצוקה ולכן המעיטו ככל האפשר וסננו את החשיפה.
מאחלת לי לכתוב לכם בזמנים קלים ונעימים יותר.
הכותבת היא מאמנת ומטפלת רגשית לילדים, נוער והורים
הסלמה בדרום – סיקור מיוחד:
- ברזילי: צפו בתינוקות הפגים מועברים למרחב מוגן
- המדריך המלא | הבית או הרכב נפגעו מרקטה? כך תקבלו פיצוי
- יירוטים של בוקר: שני מטחים השכימו את תושבי העיר
- הרב המקדש חשש להגיע; הרב אביטן הוזעק לקדש תחת אש
- הלילה: הרוג ושתי פצועות מפגיעת טיל בדרום אשקלון
- הסיבוב השני בחוף אשקלון נדחה "לימים שקטים יותר"
