תמיד תהיתי מה יש בקיסריה או עכו שאין באשקלון. שתי ערים עתיקות שמנצלות את כל המשאבים הארכיאולוגיים שלהן ומשמרות כל אבן וסלע.
אשקלון של היום היא עיר יפה ושוקקת חיים, מהיפות בארץ, יש בה רצועת חוף מדהימה, ארוכה ויפה, גנים נאים, פארק לאומי מהיפים בארץ, מתחמי בילוי של הדה בסט ועוד.
פיני ביטון
העיר הולכת לשנות פניה בשנים הקרובות בעקבות פרויקט עיר היין, פרויקט שכבר החל קורם עור וגידים, ובסיומו העיר תהפוך לאחת הערים הגדולות בארץ.
על משמעות השינוי במכלול תחומי חיינו כאן אתעכב בפעם אחרת, והפעם אגע בנושא התיירות. תיירות כאן ועכשיו בימינו אלה.
כי משהו חסר לי. העיר לא מצליחה לעלות מדרגה בתחום זה. יש פה ושם ניצוצות, אבל עדיין זה לא זה… ואני תוהה (בטח גם אתם) מה חסר כאן?
טוב, נו, אני מניח שכל אחד מכם יצביע על נושא כזה או אחר ויהיה צודק, ובכל זאת אנסה:
לכל עיר בעולם יש את העבר ואת ההווה שלה. לכל עיר סממנים המאפיינים אותה. סממנים אלה נמצאים בחוויות היומיום במרחב החיים האורבני, בזיכרונות המקום, סיפורי העבר, ספרי היסטוריה וכמובן גם במוצגים חיים (ארכיאולוגיים). אשקלון היא אחת הערים הקדומות בעולם.
אשקלון הייתה אחת מחמשת סרני פלישתים (נזכרת בקינת דוד “אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון…”). אשקלון קשורה גם למעלליו של שמשון הגיבור, מילאה תפקיד מרכזי בתקופות רבות כל כך בהיסטוריה של עמנו מאז ועד היום.
גילוי ארון קבורה באשקלון. צילום: אוליבייה פיטוסי
יש בה השער הכנעני – השער הקדום ביותר בעולם (1850 לפנה”ס), כנסיות מהתקופה הביזנטית (מלפני כ-2,000 שנה), אבן המייל השלישי של הוויאה מאריס (דרך הים), קבר השיח’ עואד (מהמאה ה-13), רצפת פסיפס, כמו גם ממצאים מהתקופה הניאוליתית. כל אלה מעידים על התיישבות האדם באשקלון (כבר לפני כ-10,000 שנה). כל אלה ועוד הם עדות חיה לעברה המפואר של העיר.
היום מתקיים יום המורה, ביום הזה נוהגים לרכוש מתנות למורים בכדי להביע את ההערכה על העבודה שלה. אבל דווקא ביום זה התרחש אירוע שפגע בעובדי הוראה.
האירוע התרחש באחד מבתי הספר היסודיים בעיר, כאשר הורה, שנעשה בירור לבנו וקיבל מכתב על כך, "ההורה איים וצעק על מורה וסגנית, צעקותיו החרידו את השכונה, המורים והתלמידים היו המומים", מסר גורם בבית הספר.
גינה את המעשה. אייל חסאן. צילום: פבל
בוועד של בית הספר הוציאו הודעה להורים בה נכתב: "דווקא ביום המורה אנו עצובים… רובכם המכריע מעניק לנו רוח גבית ומבין שללא כבוד אין היתכנות לחינוך מיטבי. היום, הורה תקף מילולית ואיים על מורה וסגנית לעיני תלמידים. זו לא פעם ראשונה. מותר לכל הורה להעביר ביקורת מכובדת במשרד. ההורה חצה קו אדום. הסגנית והמורה דיווחו למשטרה והן מגישות תלונה כעת. איך ייתכן שהורה יהלך אימים על עובדי הוראה?! מתי יבינו כולם שזו הדרך לפשיטת רגל מוסרית?! עצובים".
יעקב מגיע לארץ כנען, לאחר המפגש הטעון עם אחיו ולאחר שנים רבות במחיצת לבן הרמאי, עשיר בעל משפחה מפוארת לקראת המנוחה והנחלה.
אך לא כך קורה – זרעי הפורענות של הפרשה הקודמת, שבה מתעדפים אח זה על אחר, מתפרצים במלוא כוחם ההרסני. יעקב אהב את יוסף יותר מכל בניו — "כי בן זקונים הוא לו". הרגש הזה אולי בלתי נשלט, אבל יעקב בוחר לבטא את רגש אהבתו בצורה לא אחראית ומנקרת עיניים כאשר עושה לו "כתונת פסים" מיוחדת במינה.
זו הייתה טעות. טעות קשה.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
והאחים מקנאים ב"ילד של אבא" ושונאים ובהמשך כמעט גורמים למותו, והוא נזרק כעבד למצרים. האחים יכלו לכעוס על אביהם, לחבב פחות את יוסף, אבל הם בוחרים לשנוא אותו ובהמשך "ויתנכלו אותו להמיתו" — אפילו להרוג אותו. למה?
שימו לב בחיים שהבחירה לכעוס או להיעלב או חלילה לשנוא בידיים שלנו. וכולם כאן בוחרים בטעויות: יעקב בוחר להעדיף את יוסף באופן גלוי וחד, יוסף "הילד של אבא" בוחר לנצל את העדפת אביו ולהתנשא עליהם, והאחים בוחרים לשנוא אותו ואפילו לנסות להרגו. כמה חשובה יכולת הבחירה, כולנו חייבים ללמוד מכך, הכול בידיים שלנו!
ויעקב ממשיך לטעות: האחים השונאים את יוסף לא יכולים אפילו לדבר עמו: "וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". הדעת נותנת שיעקב ידע, אבל ככל הנראה עבר על שתיקת האחים בשתיקה משלו. גם זוהי טעות. לעיתים רבים מעדיפים "לקנות שקט" בהווה, אבל לא תמיד לבחור בשתיקה ובהתעלמות מהבעיה זה דבר טוב. נוכח יחס עוין ראוי לפעול לתיקון המעוות: יוסף — חובה להדריך אותו לנהוג אחרת; האחים — יש לעצור את סחף האיבה הגדולה. שתיקת יעקב גרמה לביטויי השנאה להידרדר להתנכלות קיצונית.
כמה עצוב שסיפורי יעקב שהחלו באהבה גדולה לרחל התגלגלו לרגשות כעס ושנאה.
ואחרי שהבהרנו כמה יכולת הבחירה חשובה, כמה שתיקה והבלגה אולי מרוויחה זמן אבל מסוכנת, נעבור לקנאה — קנאה מובילה לשנאה. ושנאה הובילה את האחים עד שערי גיהינום. "קשה כשאול קנאה" — קנאה זה סוג של מוות. אבל היא נובעת מתוכנו, ניתנת לשליטה וחובה למגרה. המשימה לשלוט בקנאה לא קלה — יוסף לא קל עם אחיו: הוא קטן מהם, מלשין להורים כנגדם, מתנשא עליהם ומציק להם. התמונה הזו מוכרת כמעט בכל בית, אבל כולנו צריכים למנוע מצבים שיובילו לקנאה, וגם אם הרגש פורץ, בכוחנו לבחור למגר אותו.
עצוב לראות איך רוב המשפחות שייסדו את העם שלנו מסובכות. לאן נעלמת אחוות האחים? מדוע האהבה של הורים לילדיהם מאופיינת באפליה? התנ"ך בא ללמד אותנו מטעויות אלו, לחנך אותנו שיש צורך להשקיע בתשתית המשפחתית. קנאה בין אחים היא תופעה נפוצה, וההדחקה שלה במקרה הטוב או הניסיון של ההורים לתעדף אח זה על אחר, כמו שעושה יעקב וטועה, רק מסכנת את המשפחה.
במילים פשוטות: אל תהיה בטוח שאם יש לך ילדים הם בהכרח יאהבו אחד את השני. עליך לפעול לקרב ביניהם. זכור שאם תשווה ביניהם, אם תזרע בין ילדיך קנאה, היא מסוכנת והרסנית. אם אתה מחנך — אל תשווה בין תלמידים. אל תאמר, "יוני תהיה כמו רונן!" אם אתה מנהל בעבודה — דאג ליחסי צוות טובים ללא רגשי קנאה וכו'.
נתקעתם עם הרכב באמצע הדרך לחתונה? הילד ננעל בתוך הרכב ואין איך לחלץ אותו? ארגון ידידים הוקם כדי לסייע לכם במקרים מעין אלה ללא צורך לשלם לו אפילו לא שקל. מתנדבי הארגון פזורים בכל רחבי הארץ וגם באשקלון קיים סניף בראשותו של הרב ליאור ועקנין.
השבוע, התאספו עשרות מפעילי הארגון לערב גיבוש. מנכ"ל הארגון ישראל אלמסי, הסמנכ"ל לייזי שטרן, מנהל מרחב לכיש שמואל לסרי, מנהל מרחב דרום אלעד מאירי הגיעו כדי לכבד את המתנדבים בנוכחותם.
הרב ברדה, גלאם ומתנדבי הארגון. צילום: יוסי לחיאני, יח"צ
כאמור, ארגון ידידים הוקם בשנת 2006 על מנת לתת מענה חברתי לבעיות רכב לכלל הציבור בישראל וזאת ללא תמורה כלל. עם השנים גדל הארגון וכיום הוא מונה עשרות אלפי מתנדבים ברחבי הארץ, דתיים, חילונים וערבים כאחד, מדן ועד אילת. המתנדבים המצוידים בידע, מכשור וכלים שלעיתים אף מציל חיים.
לא פעם עלה שמם של מתנדבי הארגון לכותרות כאשר הגיעו בתוך דקות למקרים של תינוק נעול ברכב והצילו אותם באומץ לב עוד לפני שהגיעו כוחות ההצלה.
הרב ליאור ועקנין מנהל את הערב. צילום: יוסי לחיאני, יח"צ
ערב הגיבוש התקיים בנוכחותם של הרב יצחק ברדא שליט"א, ראש העירייה תומר גלאם ומכובדים נוספים.
בתחילת הערב נשא דברים מנכ"ל הארגון ישראל אלמסי:
מנכ"ל הארגון אלמסי מברך את המתנדבים האשקלוניים. צילום: יוסי לחיאני, יח"צ
"הלב מתמלא גאווה לראות כאן עשרות רבות של מתנדבים בארגון שעושים חסד יומיומי שאינו כרוך בתשלום, נהפוך הוא כל כונן משקיע מכיסו הפרטי והתשלום כרוך בחיוך" אמר מנכ"ל הארגון ישראל אלמסי "שמעתי ממרן הגר"ע יוסף זצוק"ל שחסד כזה גבוה יותר מחסד רוחני. החזון שלנו שכל ידיד יביא עוד ידיד לסניף ובכך נגרום לקירוב לבבות ולאחדות בעם…"
כאבי ברכיים הם כאבים נפוצים מאוד בקרב האוכלוסייה. הם פוגעים באיכות חיינו בשגרה היומיומית, בפעולה ובמנוחה. מפרק הברך הוא המפרק הגדול ביותר בגוף, הוא גמיש, נושא עומס רב ובולם זעזועים ולכן הוא חשוף לפגיעות רבות. הכאבים יכולים להופיע גם בקדמת הברך וגם בחלקה האחורי. לעיתים, הכאבים מלווים בנפיחות, באודם מקומי או בהגבלה בהנעת הברך והדריכה. משך זמן הכאבים תלויים בפגיעה.
לכאבים במפרק הברך גורמים שונים: דלקות למיניהן, חבלה, הרמת משקל כבד, השמנת יתר, פעילות מאומצת או אפילו היעדר תנועה וחוסר בפעילות גופנית.
כאבי הברכיים הנפוצים ביותר הם: דלקת מפרקים זיהומית – נוצרת כתוצאה מחיידקים, פטריות ונגיפים. דלקת פרקים ניוונית – הדלקת השכיחה ביותר ופוגעת גם במפרקים אחרים בגוף. שחיקת סחוס – במיוחד בקרב בני 50 ומעלה. חבלה – מכה ישירה בברך עלולה לפגוע בה ולגרום לפגיעה בסחוס עצמו, בפיקה, קרעים בבורסה, במיניסקוס או ברצועה. כאבי גדילה – שכיח בקרב מתבגרים ובדרך כלל הכאבים חולפים עם ההתבגרות. עומס – במיוחד בקרב ספורטאים, בעיקר שברים, מתיחות, פגיעה בבורסה, פגיעה במיניסקוס, קרע ברצועה.
חשוב לא להזניח ולגשת לטיפול כאשר אין אפשרות לעמוד זקוף ולהעביר משקל לברך, כאשר הכאבים הם גם במצב מנוחה, כשהברך נעולה ולא מצליחים להניע אותה, כשהברך שינתה צורה או כשיש חום אדמומיות באזור או נפיחות.
פחות מחודש ימים עברו מאז שוגרו לכיוון העיר למעלה מ-100 טילים. האירועים כמעט נשכחו וירדו מסדר היום הציבורי, אך מי שעדיין מתמודדים עם ההשלכות של אירועי הימים ההם הם אלו שביתם נפגע וניזוק כתוצאה מפגיעת הטילים בתחומי העיר.
השבוע ביקרו בכירי העירייה בראשות ראש העיר, תומר גלאם, את בני משפחת סמירנוב, שביתם בשכונת שמשון ספג פגיעה קשה בסבב הלחימה האחרון. באותו אירוע דיירים אחרים בבניין נפצעו, אחד מהם אף נהרג.
לביקור השבוע הצטרפו מ"מ ראש העיר, סופיה ביילין, הסגנית, מיריי אלטיט, הסגן, דורון נקשרי, חבר המועצה, יורם גניש ומנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מזל לוי.
בכירי העירייה ובני משפחת סמירנוב. מרוצים מהטיפול. צילום: סיוון מטודי
מאז אותו יום אנשי אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעירייה, שוכנה המשפחה בדירה חלופית, עד שביתם ישוקם.
18 שנים חלפו מאז נפל החייל אלעד ולנשטיין בעל מילוי תפקידו. ולנשטיין היה ספורטאי מצטיין וחובב כדורסל במיוחד. מסורת טורניר משחקי הכדורסל לזכרו נמשכת. השבוע נערך הטורניר בהיכל הספורט העירוני כששבעה בתי ספר תיכוניים מרחבי מתחרים על תואר אלופת הטורניר.
ביצועים ברמה גבוהה. נבחרת מקיף א' במשחק הגמר מול נבחרת מקיף ד'. צילום: מיקה יונסי
המשחקים החלו ולאט לאט הצליחו הקבוצות ממקיף עירוני ד' וממקיף עירוני א' לעלות למשחק הגמר.
המשחק האחרון והקובע מי תהיה אלופת בתי הספר בעיר היה מותח במיוחד. בסיום המשחק, לאחר תצוגת יכולת מרשימה של השחקנים, זכתה הקבוצה ממקיף עירוני א׳ בתואר הנכסף כשגברה על הקבוצה השנייה בתוצאה 31-24.
שחקני נבחרת מקיף א' הזוכים עם ולנשטיין ואנשי מחקת הספורט של העייריה. צילום: מיקה יונסי
אמו של אלעד הי"ד, עדנה שחר ולנשטיין, מובילה ביד רמה את קיומו של הטורניר לזכר בנה מידי שנה. בעבר היא הגיעה לאירוע הספורטיבי בתור מנהלת מקיף א', אך הפעם היא כבר הגיעה בתור חברת מועצה בכירה הממונה על החינוך בעיר.
אם אתם אוהבי אוכל אותנטי אמיתי, כזה שסוד התבלינים וצורת הבישול שלו תמיד תהייה סוד אבל במקביל, תמיד תחזיר אתכם לשם לנסות לפצח את חידת הטעם – עברו במסעדת בלקון ברהט.
למסעדת בלקון מגיעים כל סוגי האוכלוסיה תמצאו בה משפחות וזוגות וחבר'ה צעירים.
התפריט מגוון מאוד ומתחיל בארוחות בוקר מפנקות, פיצות, בשרים על האש, דגים ומנות מיוחדות לחובבי הכבש.
המחירים? נדהמנו לגלות שארוחת בוקר זוגית עולה שם רק 65 ₪, פיצות מהטאבון ב 35 ₪ ומיקס בשרים ב 65 ₪. וכן, המחיר כולל מבחר של סלטי הבית. פינוק של ממש.
צלעות כבש. צילום: האדי אבו שארב
קצת על המנות היותר מיוחדות:
קבב טורקי:
הקבב הטורקי של בלקון נעשה על האש ולאחר הבישול מוסיפים לו מרק עגבניות ותערובת תבלין מיוחדת, בצק ומכניסים אותו לטאבון לסיום בישול. כל המרכיבים מקבלים טעם מיוחד שאין שני לו.
קדרות בטאבון:
בבלקון מכניסים לקדרה עוף או בשר כבש יחד עם ירקות ותבלינים בצורת בישול אותנטית ומיוחדת שגורמים לטעם העוף או הבשר לקבל מרקם מיוחד וממכר.
מגלובה:
המגלובה של בלקון היא בהזמנה מראש ולפי בחירתכם עם עוף או כבש. תבשיל אורז "הפוך" עם ירקות שונים, הנותן בזמן הבישול לכל הטעמים להתחבר יחד לתבשיל שנמס בפה והטעם ממכר.
מנסף:
מאכל בדואי מסורתי המכיל בשר כבש ולחם בדואי (סאג'), המבושל ברוטב של מרק יוגרט שבתוכו עפיק (גבינת המדבר שעשויה מחלב צאן). מומלץ ביותר.
כבש ממולא בטאבון:
בבלקון לוקחים חלק מכבש (צוואר/כתף) וממלאים אותו באורז מתובל ומניסים לטאבון לכמה שעות. הבישול ארוך ונותן צריבה נכונה לבשר ושחרור טעמים מהמילוי.
גאווה מקומית. יאיר קירל, מאשקלון זכה בשבוע שעבר בתחרות המוזיקה היוקרתית בארצות הברית.
קירל, לומד בבית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים ועדיין לא בן 16. הואהחל ללמוד לנגן בפסנתר כבר בגיל 8. הוא מנגן גם על גיטרה אקוסטית וחשמלית בשביל הנשמה והכיף אבל את המומחיות הוא צבר על הפסנתר.
מירל בחזרה הגנרלית לפני האירוע
"הכל התחיל כשאחי נפטר לפני 10 שנים. החלום של יאיר היה לנגן את השיר של אחי באזכרות ומכאן האהבה נפתחה" משחזרת השבוע אמו, תמרה מירל "הוא נשאב וגילה שזה חלק בלתי נפרד ממנו".
מירל ומורתו תמרה יוסמן
לפני מספר חודשים הוא נרשם יחד עם מורתו תמרה יוסמן לתחרות מוזיקה אינטרנטית. הגשת המועמדות נעשית באינטרנט ומירל נדרש מלבד ההרשמה להסריט את עצמו מבצע יצירה מוזיקלית. מירל עבר שלב אחר שלב. בשלב האחרון הוא הוזמן להופיע בתחרות הגמר שנערכה בקרנגי הול (carnegie hall) בניו יורק הנחשב לאחד מאולמות הקונצרטים הידועים והחשובים בעולם.
יוסמן ומירל לאחר הזכיה
במשך שבועות הוא התכונן לערב הגדול. הנהלת התחרות ציפתה שהוא ינגן את אותן יצירות שביצע בשלבים הראשונים אבל מירל התעקש לשנות.
השבוע התקיימה מסיבת פרישה למנהלנית האהובה של אמי"ת, סוזן תורג'מן, גבי ביטון וקרן אור אזולאי שעבדו לצידה שנים בחרו לברך אותה בדרך מקורית לרגל הפרישה, זאת היות ולא נכחו במסיבה.
אז סוזן יש לך שני חברים שמחבקים אותך ומאחלים לך בריאות ואריכות ימים, ומבטיחים לך חגיגה אמיתית בקרוב מאוד.
כנס ראשי הרשיות שעורך משרד הפנים מתקיים זה יומו השני במלון 'הרלינגטון' על חוף ימה של אשקלון.
אתמול היה זה שר הפנים אריה דרעי שקיבל את מלוא תשומת הלב. היום לוקח את הזרקורים דווקא אלוף פיקוד העורף, הזרוע הצבאית שבעיתות חירום וגם בשגרה נמצא בקשר מתמיד ובשיתוף עולה מחייב עם הרשויות והעומדים בראשן.
מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי, שוחח עם ראשי המועצות החדשים הנכנסים בימים אלה לתפקידם על האיום ותפקיד פיקוד העורף בהכנת הרשות המקומית לחירום.
״ב-2019 קיים איום אחר מורכב ומאתגר יותר על ישראל, לצד יכולות המוכרות לנו מהעבר ישנה מציאות גיאו-אסטרטגית אחרת המציבה בפנינו אתגרים ואיומים אחרים. אין חולק על כך שהאיום על העורף הישראלי במלחמה הבאה יהיה מאתגר מאוד, בעיקר סביב היכולת להבטיח את השירותים החיוניים לאזרח ואת יכולת העמידה של החברה הישראלית. חוסן תפקוד הרשויות ייקבע במידה רבה את יכולת התמודדות האוכלוסיה בחירום. לכם, לראשי הרשויות חשיבות מכרעת לעניין זה" אמר האלוף ידעי לראשי הרשויות. "בנוסף, פיקוד העורף יחד עם משרד הפנים מיפה אחד עשר מרכיבים לרשות מוכנה לחירום, ונעשית פעילות ענפה במשרד ובפיקוד על מנת להכין את הרשות לחירום. על אף שהאחריות מונחת לפתחם של ראשי הרשויות, פיקוד העורף יעשה כל מאמץ על מנת לקדם את המוכנות" הוסיף.
ראש עיריית אשקלון הנבחר, תומר גלאם החל להעיד במשפטו של ראש העירייה לשעבר איתמר שמעוני.
בתקופה בה שימש שמעוני ראש עיר טרם השעייתו היה תומר גלאם חבר מועצה ובחלק מהתקופה שימש כסגנו של שמעוני.
עו"ד עמיר ג'ורגי' מקבל את פניהם של שמעוני ופונטה בפתח אולם הדיונים בבית המשפט
הדיון כאמור החל וגלאם תחילה הציג את עצמו ולאחר מכן נשאל על ידי התובעת שאלות על מה שארע בתקפוה ההיא.
"עם כניסתי לתפקיד, כיהנתי כממלא מקומו של ראש העיר דאז איתמר שמעוני. מחזיק תיק הנוער יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, אלה העיקרים. לפני כשבע שנים נבחרתי כחבר מועצה, לאחר הבחירות הפכתי למ"מ ראש העיר ואחרי זה סגן ועכשיו נבחרתי לראש העיר" אמר גלאם הפתח דבריו
תובעת: תתאר את מערכת היחסים עם שמעוני ב-2014 ו-2015. גלאם: נבחרתי כממלא מקום עם שיתוף פעולה מלא בשנה הראשונה ואחרי זה ויכוחים כמו בפוליטיקה.
תובעת: תפרט! גלאם: חלקם פוליטיים וחוסר שיתוף פעולה. זה משהו שקורה.
תובעת: במה זה בא לידי ביטוי? גלאם: הייתי מכהן כממלא מקום וכיו"ר הוועדה לתכנון ובנייה והיו ישיבות משותפות ועם הזמן לא זומנתי לישיבות.
תובעת: ממתי לא זומנת לישיבות? (גלאם לא זכר תאריך והתובעת רעננה את זכרונו). גלאם: בתור יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה היו ישיבות עם הגורמים המקצועיים, ישיבות הכנה, ובשלב מסויים ביקשתי שהיועצת המשפטית תצטרף לישיבות ושאלתי את ראש העיר דאז האם זה אפשרי. אני לא יודע אם בגלל זה, אבל מאז לא זומנתי לישיבות.
תובעת: מתי זה נעשה מאז כניסתך לתפקיד? גלאם: סדר גודל של חמישה-שישה חודשים מאז כניסתי לתפקיד יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה.
גלאם נשאל כמה זמן עבר מאז שביקש לצרף את היועצת המשפטית ועד שמודר מהישיבות. הוא התקשה לזכור ותובעת רעננה את זכרונו.
גלאם: פניתי לראש העיר בפגישה לא פורמאלית שכדי שנעבוד בצורה טובה אז, לזמן את היועצת המשפטית. כעבור שבועיים הופסקתי להיות מוזמן.
השופטת: פנית למישהו בעניין הזה? גלאם: שאלתי את היועצת המשפטית הילה רווח ואת שחר היועץ החיצוני אם זה בסדר שאני לא מוזמן לישיבות הללו ונאמר לי שזה בסדר.
תובעת: ידעת מה התוכן של הישיבות? גלאם: לא.
תובעת: היו עוד גורמים חוץ משחר והילה שידעו שאתה מודר מהישיבות? גלאם: הודעתי למנכ"ל שאני לא מוזמן ולא יכול להיות תיאומים ואני מקבל החלטות לפי הגורמים המקצועיים באופן נחרץ.
גלאם התייחס לעניין היחסים בינו לבין שמעוני ואמר: כולם ידעו שהיה מתח ביני לבין ראש העיר דאז וכשהיה שלב שהבנתי שאני ממודר מישיבות חשובות אז התפטרתי מתפקידי כממלא מקום ראש העיר.
שופטת: גם כיו"ר הוועדה לתכנון? גלאם: ברגע שזה הפך לחוסר אמון בין הצדדים אז ויתרתי על הכול והפכתי לחבר מועצה.
הילה: למה התפטרת? גלאם: היה חוסר שתוף פעולה ביני לבין ראש העיר. הוא אמר שהוא לא מאמין בממלא המקום שלו. לא באמירה מולי. באחת הפעמים הוא ניסה לפטר ואפילו כתב מכתב.
תובעת: תספר על זה גלאם: היינו בפגישה בחוף הים עם השר לאיכות הסביבה אבי גבאי ותוך כדי הסיור עצמו במזח, ראש העיר דיבר על איזה כנס ושאל איך השתתפתי עם חברי עמותה כלשהי והוא כעס מהסיטואציה, אני עניתי ואז הוא אמר: 'תפטרו אותו אני לא רוצה לראות אותו'. אבל כדי לפטר ממלא מקום צריך רוב במועצה והתחיל משא ומתן כי אני החלטתי שאני לא מתפטר. המשכתי לכהן כממלא מקום ובשלב מאוחר יותר אמרתי שאני לא נשאר בכל מחיר, והודעתי שאני מתפטר מהתפקיד ואז שלושה שבועות כיהנתי כחבר מועצה. אחר כך היה משא ומתן ואז איתמר ביקש שאפגש איתו. היה שיח יותר חברי ואמרתי שאם אני חוזר זה למשהו נעים יותר למינהל תפעול וחזרתי כסגן. ואחרי כחודש היה כל העניין של המעצרים. אחרי שהוא חזר מההשעיה לא יכולנו לדבר.
גלאם ושמעוני. צילום: דוד לוי
תובעת: אני חוזרת איתך לדצמבר 2015; הייתה סיבה נוספת שבגללה התפטרת? גלאם: הייתה מתיחות שנמשכה ואחת הסיבות הייתה חוסר המעורבות שלי בתחום התכנון ובניה וברגע שזה התנהל בצורה כזו אז זה נגמר.
תובעת: אתה זוכר עוד סיבה? גלאם: יש עוד סיבה שהיא לא בעדויות. אחד המקרים זה חוסר תיאומים וישיבות שלא זומנתי ולא רק אצל ראש העיר אלא גם אצל המנכ"ל. בשלב מסוים, אחת הסיבות הייתה שפנה אליי אחד היזמים וביקש להיפגש ואמר שזה דחוף ועצר ליד בית אבי. ואמר שיש עניין שאני לא רוצה לדון בעניין של תכנון ובנייה בוא נשב ונדבר. ואותו יזם אמר שהוא מאוד כועס ואז הוא אמר שביקשו ממנו כסף כמו 150 אלף איש לתת לי ולעוד שני חברי מועצה כדי שהעניין הזה ייפתר. אמרתי לו שיתלונן במשטרה.
גלאם נשאל על נושאים אחרים שגרמו לו להתפטר מתפקידו. גלאם: היו התערבויות כשעוזר ראש העיר פונה בדברים והמנכ"ל מקיים ישיבות בלעדיי. אני כיו"ר ועדה חשבתי שאם מתקיימים דיונים מהותיים ואני זה שצריך לאשר או להביע את דעתי, אז לישיבות האלה לא זומנתי. ואז מגיע עוזר ראש העיר ושואל שאלות אליי מה אני יכול לעשות בכל מיני נושאים כמו בפרויקט של רולדין. הבעיה העיקרית שלי, מי שיו"ר ועדה צריך להיות מעורב ולהתערב. עכשיו ראש העיר פונים אליו, כולם פונים וזה בסדר. אז העוזר קיבל פניה ושאל איפה הדברים עומדים ובשלב שלא זומנתי חשבתי שצריך להיות סוג של תיאום ציפיות בחזון.
שופטת: מה שהפריע לך זה שלא זומנת לישיבות וזו הבעיה העיקרית. גלאם: כן.
תובעת: מדוע לא רצית לחזור לוועדה לתכנון ובנייה? גלאם: מקרה שהיה זה עדות שמונחת ואותה פנייה שהייתה עדות לה. הייתי במשטרה ונתתי עדות. סיבה שניה זה חוסר אמון, אי אפשר לעבוד כך.
איתמר שמעוני ותומר גלאם
תובעת: באיזו מידה הפריעה ההתערבות של הגורמים להחלטתך להתפטר? גלאם: אם יש דבר שאני לא מעורב בו אני לא יכול לכהן כיו"ר הוועדה.
תובעת: כשחזרת לעבודה וחזרת לתפקיד סגן ראש עיר, מה היו תנאי החזרה שלך לעבודה? גלאם: הכנסתי תנאי שאני לא חוזר לוועדה לתכנון ובניה. הנושא שעמד על הפרק עם חזרתי לתפקיד זה גם לא להיות חבר בוועדה לתכנון ובניה.
תובעת: מי החליף אותך? גלאם: יורם שפר.
תובעת: ומה סוכם על תפקיד מ"מ ומי ביקש לקבל אותו? גלאם: הייתה פגישה עם חיים סופר, הרב ברדא, יורם שפר וראש העיר ודובר על נושא ממלא המקום. ביקשתי לא לחזור כי זה תפקיד חשוב עם אמון.
התובעת הקריאה מהעדות: איתמר ביקש לקבל את ממלא המקום בחזרה.
תובעת: מי היו חברי ועדת המשנה? גלאם: שרה זכריה, מיריי אלטיט, סולטנוביץ, יורם מכלוף ואפי מור.
תובעת: מי הדרג המקצועי? גלאם: מהנדס דוד ירון, איתן צוריאל שהוחלף בהילה רווח, אדריכל העיר אריק ברששת מזכיר הוועדה משה פוקס, פרדי מנהל אגף רישוי ועינב דוד.
דוד ירון
תובעת: אמרת שאתה פועל לפי הנחיות הדרג המקצועי? גלאם: כן.
התובעת מקריאה חלק מעדותו… תובעת: "היו ישיבות אצל המנכ"ל וראש העיר בנושאים תכנוניים שמהן מודרתי הבסיס ההיה חוסר אמון. סיפרתי על זה לשחר בן עמי" גלאם: אני בוועדה תמיד פעלתי לפי הנחיות הדרג המקצועי.
היועצת המשפטית יכולה להתנגד ומהנדס העיר יכול לומר שהוא מתנגד כי זה נוגד את חוקי התכנון. האדריכל מביע את דעתו איך העיר צריכה להיראות. אבל חברי הוועדה לא חייבים להקשיב לדרג המקצועי כי אז הם ישבו ויסגרו הכל לבד.
תובעת: איך מתנהל הפרומו לוועדה? גלאם: יושבים יחד אני פרדי, עינב, משה פוקס, המהנדס, אדריכל והיועץ המשפטי. אחרי הפרומו מקבלים החלטות מה עולה לסדר היום ומה יורד מסדר היום.
אדריכל העיר, אריק ברששת
תובעת: בישיבות ההכנה שכן היית מוזמן אליהן, מה היה בהן? גלאם: מציגים את הפרויקטים שעולים לסדר היום ואז יש התייחסות מהדרג המקצועי.
תובעת: מי שימש כיו"ר מליאת הוועדה? גלאם: איתמר שמעוני.
תובעת: מתי עלו פרויקטים לדיון בוועדת המליאה? גלאם: יש ועדת המשנה זה מי מטעמו שראש העיר מאציל לו סמכות וזו הוועדה שעמדתי בראשה. כיו"ר ועדת המליאה עומד ראש העיר. למליאה זה עולה כשיש הסתייגויות או מחלוקות אז זה עולה למליאת הוועדה.
שופטת: כשיש פרומו אז מה החשיבות של ישיבות ההכנה אצל ראש העיר. גלאם: הוא מחליט איך הוא רוצה שהעיר תיראה. ואני מודרתי מכל הישיבות.
תובעת: מה פגע בתקינות העבודה שלך שאתה לא מוזמן לוועדות ההכנה. גלאם: יכול להיות שראש העיר יוריד מסדר היום ויכול לבקש לדון בזה בישיבה הבאה.
תובעת: פרויקט סילו, (מרכז אביאל, בבעלות יואל דוידי. ד.ל) מה לגבי פתח מרכז הפריקה והטעינה בישיבת הפרומו גלאם: בפרומו הייתה מחלוקת לגבי מיקום של הפריקה והטעינה. הייתה טענה של האדריכל שזה לא נראה טוב וזה יכול לשנות את אופי הסביבה. אבל אין קשר. הכביש הראשי במרחק גדול מהחזית והיות ויורם שפר שהוא גורם מקצועי בתחום איכות הסביבה ביקשתי ממנו שיקיים דיון ואם יש צורך, אז נזיז את זה.
מתחם סילו – מרכז אביאל. צילום: דוד לוי
תובעת: תתייחס למודעות של שמעוני בנוגע להזזת פתח הפריקה והטעינה. גלאם: למיטב זכרוני כן, הצגנו לו את הדברים עד כמה שזכור לי הצגנו את נושא הסילו… היו כל כך הרבה תקריות שזה דברים שחוזרים על עצמם. הוא היה מודע למה שקורה בוועדה, אני לא יודע אם זה ספציפית.
תובעת: כשאמרת שבנושא של סילו גלאם: ראש העיר מעורה בהכל, אם היה דיון והיה דיון בנושא הסילו אז גם זה עלה על הפרק.
השופטת: מבחינת זיכרון, אתה זוכר אם עדכנת או ראש העיר ביקש להתעדכן בנושא פתח הפריקה והטעינה של הסילו? גלאם: לא זוכר.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
תובעת: בזמן החקירה בינואר 2016 זכרת טוב את האירועים שקרו בדצמבר 2014? דיברת על יורם שפר ועל עמדתו. גלאם: העמדה שלו הייתה שניתן להשאיר את הפתח במקום. הייתה ישיבה אחת בנושא הסילו, האדריכל העלה את ההסתייגות שלו וראיתי בזה נושא מאוד מהותי. לא קיבלנו החלטה והורינו ליורם שפר שייתן דעה מטעמו וכשקיבלתי את עמדתו של יורם אז זה חזר לוועדה וקיבלנו את ההחלטה בניגוד לדעתו של האדריכל.
שפר, גלאם וזכריה. אילוסטרציה: יח"צ
תובעת: מה קרה ביום החתימה על ההיתר לסילו? גלאם: היה כנס באשכול פיס, שיתוף הציבור בנושא תוכנית המתאר. והיו שם כל הגורמים המקצועיים. חיים סופר, אני, האדריכל, יואל דוידי, רועי שוורץ, איתמר שמעוני. המהנדס דוד ירון לא היה. היה לו עניין אישי.
תובעת: מי חיפש את המהנדס? גלאם: המנכ"ל חיפש אותו, הוא קרא לי בעניין ההיתר של סילו. הוא שאל למה זה מתעכב? אמרתי לו שזה נושא מקצועי ושיבררו עם מהנדס העיר ואמרתי לו שהוא לא נמצא. אז הוא אמר תשיגו לי אותו.
"תשיגו לי אותו". מנכ"ל העירייה לשעבר, חיים סופר מתייעץ עם תומר גלאם
השופטת: אמרת שסופר אמר 'תשיגו לי אותו'? גלאם: כן. ניסיתי להשיג ולא הצלחתי להשיג אותו.
לידיעת תושבי אשקלון, המועצה האזורית חוף אשקלון וציבור המשתמשים בדרך: כחלק מהעבודות להסדרת הצומת בת הדר-כביש 4, יתבצעו עבודות בצומת בשעות הלילה בין הימים שלישי לשישי השבוע 27-30.11.18, (י"ט כסלו – כ"ב כסלו תשע"ט) בין השעות חצות לשעה חמש בבוקר (24:00-05:00). יתכנו שיבושים קלים בתנועה וחסימות לסירוגין לפרקי זמן קצרים.
העבודות כוללות ריבוד וביצוע אספלט בכניסה והיציאה לישוב בת הדר. פקחי תנועה יסדירו את התנועה במקום. כאמור, העבודות יתבצעו:
בין שלישי לרביעי לפנות בוקר.
בין רביעי לחמישי לפנות בוקר.
בין חמישי לשישי לפנות בוקר.
העבודות יתבצעו על ידי חברת "נתיבי ישראל" על מנת להסדיר את הצומת שהתושבים כה ציפו לו.
עמותת אור ירוק עושה כל שיש לאל ידה למנוע את מכת תאונות הדרכים שכבר הפכה לרעה החולה של החברה הישראלית. לשם כך מלבד פעילות בשטח מלקטת העמותה הת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומגלה עובדות מעניינות.
מהנתונים עולה כי בחמש השנים (2014-2018) האחרונות נפגעו באשקלון 199 קשישים בתאונות דרכים, 2.03 נפגעים לכל אלף אזרחים ותיקים כאשר בכל שנה נפגעים 40 קשישים בממוצע.
זירת התאונה בה נפצעה קשישה בשד' הטייסים באשקלון. צילום: אלירם משה
מתחילת שנת 2018 ועד לחודש ספטמבר נפגעו באשקלון 23 קשישים (65+) בתאונות דרכים, מהם קשיש אחד נהרג ושלושה נפצעו באורח קשה.
העיר השכנה, קריית גת ממוקמת במקום ה-25 בשיעור הקשישים הנפגעים בתאונות דרכים. מהנתונים עולה כי בחמש השנים (2014-2018) האחרונות נפגעו בקריית גת 41 קשישים בתאונות דרכים, 1.29 נפגעים לכל אלף אזרחים ותיקים, שמונה נפגעים בממוצע מדי שנה. מתחילת שנת 2018 ועד לחודש ספטמבר נפגעו בקריית גת שישה קשישים (65+) בתאונות דרכים, מהם קשיש אחד נפצע באורח קשה.
רכב שפגע בהולך רגל. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
"מסוכן להזדקן במדינת ישראל ובעיקר מפחיד. אנשים שבנו את המדינה, שרדו מלחמות ותקופות קשות ועבדו כל חייהם כדי להזדקן בכבוד לא שרדו את המלחמה היומיומית שבכביש, זה ממש לא חייב להיות ככה" אומר השבוע מנכ"ל אור ירוק, ארז קיטה "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להתחיל להתחשב באזרחים הוותיקים ולהורות מידית על הנחת פסי האטה מול כל בתי האבות ומרכזי היום לקשיש בכל רחבי הארץ כאשר במקביל יש להאריך את משך האור הירוק להולכי רגל באותם אזורים. אסור לנו כחברה להשליך את האזרחים הוותיקים שלנו לעת זקנה".
בעמותת אור ירוק ניתחו את נתוני ההיפגעות של קשישים (65+) בתאונות דרכים בחמש השנים האחרונות (2014-2018) על בסיס נתוני הלמ"ס, לערים מעל 50 אלף קשישים. בנוסף, הבדיקה נערכה גם בכל עיר ועיר בהשוואה למספר הנפגעים לכל אלף קשישים. הערה: (נתוני 2018 חלקיים ומעודכנים לחודש אוגוסט).
הטלפונים החכמים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים בעולם המערבי. בעבר הסח הדעת היה רק בקיום שיחה אבל כיום העיסוק בטלפון כמחשב כף יד הפך ליותר ויותר מסוכן. בעיריית ובמשטרת אשקלון החחליטו לצאת למבצע הסברה נגד השימוש בטלפונים החכמים בזמן נהיגה ובכך להציל חיים ולמנוע תאונות מיותרות.
את המבצע הוביל המטה העירוני לבטיחות בדרכים שציין את חודש הבטיחות בדרכים במבצע הסברה רחב היקף שנערך במוקדים שונים ברחבי העיר בסימן 'היסח דעת' במטרה להילחם בתופעת שליחת הודעות בעת נהיגה.
תלמידות שוטרים וחמתנדבים במבצע ההסברה. צילום: דוברות העירייה
במסגרת המבצע חולקו לנהגים מגבונים ריחניים ומחזיקי מפתחות ממותגים עם המסר 'אם זה דחוף – מתקשרים ולא מסמסים'. במבצע כאמור השתתפו שוטרי תנועה, מתנדבים, תלמידות מבית הספר מקיף עירוני ד' והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
המשתתפים פנו לנהגים, הסבירו להם את הסכנות בשימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה וחילקו להם דפי מידע עם המלצות לנהיגה בטוחה.
נהג משתמש בטלפון בזמן נהיגה. אילוסטרציה: אורי ירוק
בעירייה ציינו השבוע כי ממצאי מחקרים שנערכו בארץ ובעולם והצביעו על קשר הדוק בין השימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה לבין העלייה בתאונות דרכים. כל נהג כבר מכיר את הפיתוי ולאחרונה יותר ויותר נהגים מתקשים לעמוד בו, קוראים ושולחים הודעות כשהם נוהגים – עובדה שמגבירה פי כמה וכמה את הסיכון בהשוואה לשיחה קולית.
תושב עוטף עזה יכולים להיות מרוצים. אם לא ביטחון כמו שהם רוצים אז לפחות חינוך. שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע כי בשנה הקרובה, תחל תכנית 'חוג לכל ילד' לילדי עוטף עזה. השר הכריז על המהלך על רקע המתיחות הביטחונית השוררת בחודשים האחרונים ומצב הילדים באזור.
״הבטחנו וקיימנו – חוג לכל ילד בעוטף עזה. הדרום הוא אנחנו. למצב הביטחוני המתוח בדרום בחודשים האחרונים יש השפעה על חיי התלמידים. מחסור בשעות שינה, מתח וחרדה משפיעים על המצב הנפשי של כל ילדה וילד" מסר שר החינוך והוסיף "לכן, בשנת הלימודים הקרובה אנחנו נעניק לתלמידים הפוגה בשעות אחר הצהריים ונעניק חוג לכל ילדי הדרום בכיתות ד'-ה' כדי להעשיר את התלמידים ולאפשר להם פעילות חווייתית. המחויבות שלנו לתושבי הדרום היא להעניק ביטחון ויציבות, גם פיזי וגם חינוכי. זה מגיע להם, וככל שהמצב יימשך נשקול גם צעדים נוספים. נמשיך לחזק את תושבי הדרום ולהעניק להם גיבוי מלא״.
השר בנט עם ילדים תושב עוטף עזה. צילום: עודד קרני
גם מנכל משרד החינוך, שמואל אבואב הסביר. "פעילויות פנאי, ובכלל זה חוגים ושלל שיעורי העשרה, הם מהאמצעים הטובים ביותר לשמר שגרת חיים, לבנות חוסן ולהפיג מתחים בקרב תלמידים" מסר אבוהב "התכנית חוג לכל ילד עבור תלמידי העוטף מעמידה עבור התלמידים מערך חוגים בשלל תחומים – שפות, מדעים, שחייה, ספורט, מוזיקה ויתר האמנויות – במימון משרד החינוך ובפיקוח מלא של המשרד. חוג לכל ילד הוא לא רק מענה לצורך, אינו רק אמצעי להפגת מתחים, אלא הזדמנות. הזדמנות להרחיב אופקים, להתנסות ולפתח כישורים ומיומנויות".
במסגרת התכנית, משרד החינוך יעניק בשנת הלימודים הקרובה חוג אחרי שעות הלימודים לכל תלמידי כיתות ד'-ה' ברשויות עוטף עזה, סה״כ כ- 2,800 תלמידים, על פי המתווה הבא:
עשירונים 1-5: 100 ₪ בשנה עשירונים 6-10: 200 ₪ בשנה
השבוע התקיימה באשדוד אליפות מכבי ישראל בקראטה אשר פתחה את עונת התחרויות 2018/19.
מתוך כ-300 משתתפים בתחרות נבחרת מועדון I.S.K.A, בהובלת סנסאי מיכאל וילצ'ק חזרה עם הישגים מרשימים. הזוכים במקומות הראשונים הם: גל בלנקי – מדליית ארד בקאטה לגילאי 8. דוד זלטין – מדליית זהב בקאטה לגילאי 11. דניאל חוסיד – מדליית זהב בקאטה לגילאי 8 זקרי בננו – מדליית ארד בקומיטה לגילאי 12-13 עמית גבע – מדליית ארד בקאטה לגילאי 6-7 שגיא סיטרוק – מדליית כסף בקאטה לגילאי 9 ומדליית זהב בקומיטה לגילאי 8-9 עד 32 ק"ג שיר ישראלי – מדליית כסף בקאטה לגילאי 12-13.
