יש גזבר בעיריית אשקלון. הוועדה למינוי בכירים בחרה אתמול באיציק וייצמן לתפקיד גזבר העירייה. וייצמן, שימש עד לא מזמן כמ"מ מנכ"ל העירייה ומשמש כיום כראש מינהל ההכנסות בעירייה, גבר על 12 מועמדים נוספים ונבחר פה אחד על ידי חברי הוועדה.
וייצמן כבר וותיק בעיריית אשקלון. בעבר היה עוזר גזבר ומנהל מחלקת רכש ולוגיסטיקה, מנהל מחלקת תקציב ותקציבן מינהל הנדסה.
תומר גלאם ואיציק ויצמן. צילום: דוברות העירייה
הוא בעל תואר ראשון בכלכלה, עם התמחות במינהל עסקים, מאוניברסיטת 'בן גוריון' ועבר קורס גזברים בבית הספר הגבוה למינהל ברשויות המקומיות.
במסגרת התפקיד החדש, יהיה אחראי וייצמן על ניהול המערכת הכלכלית והכספית של הרשות, ובכלל זה הכנה של הצעת התקציב והכנה של הדוחות הכספיים, בהתאם לחקיקה ולכללי ניהול חשבונות מוניציפליים שקבע משרד הפנים; גיבוש התקציב השנתי והרב שנתי של הרשות המקומית בהתאם למדיניות ראש הרשות ובכפוף להוראות הדין הקיים; ניהול המשאבים הכספיים של הרשות; ניהול מערכת החשבונות של הרשות; אחריות כוללת על כל תחומי הגזברות: ארנונה, הכנסות, רכש ולוגיסטיקה, תקציב והנהלת חשבונות ועוד.
איתמר כהן (32), נשוי לרויטל ואבא לשלושה (2.5 ,5 ,7) הוא דור שלישי לשיפוצניקים, בעל עסק עצמאי. עד לפני שבועיים גם אביו הרצל בן ה-62 עבד ביחד איתו בעסק, אבל נאלץ להפסיק את עבודתו בשל ניתוח בעמוד השדרה.
את השושלת המשפחתית החל הסבא ציון כהן בן ה-82, שעלה ארצה מאיראן והחל לעבוד בחברת סולל בונה. “הם היו תשעה ילדים, אז כדי להשלים הכנסה סבא, שהיה טייח במקצועו, עשה עבודות טיח פרטיות”, מספר איתמר. אחרי שצבר לקוחות ושמו החל ללכת לפניו, עזב ציון את החברה ופתח עסק עצמאי יחד עם אחיו. “בתחילת הדרך הם עסקו בעיקר בעבודות טיח וריצוף ובנו את הבניינים הראשונים במצפה רמון, חיספין וקצרין”. בגיל 70 הפסיק ציון את עבודתו בתחום: “הקושי הפיזי הוא גדול”, אומר איתמר, “זאת לא עבודה שאפשר לשרוד בה עד גילאים מופלגים, סבא שלי דווקא הצליח”.
שלושה דורות של קבלני שיפוצים. מימין: ציון, איתמר והרצל
על ברכיו של הסבא ציון גדל בנו הרצל, שכבר בגיל צעיר מאוד החל לעבוד ביחד איתו. בהמשך פתח גם הוא חברה עצמאית ועבד בתור קבלן. אחרי 22 שנים של ניהול עסק עצמאי, לפני כשבע שנים הוא סגר ועבר להיות שכיר. כמעט במקביל לסגירת העסק של אביו פתח איתמר את העסק שלו, ואליו הצטרף בסופו של דבר גם אביו אחרי שנתיים עבודה כשכיר. “אבא, למעשה, ניהל את העבודה בעסק הזה והיה אחראי על העובדים. למדתי ממנו הרבה במהלך העבודה המשותפת שלנו, הוא תמיד נתן טיפים ולימד אותי מהניסיון הרב שלו”.
איך אתה הצטרפת לתחום? “אני לא הייתי ילד למדן במיוחד. אז מגיל צעיר הייתי מתלווה לאבא לעבודה, התחלתי לסייע לטייחים ורצפים כבר בגיל 13. האמת שכל האחים העבירו את הילדות שלהם עם אבא בעבודה, אבל אני היחיד שהמשיך עם זה”.
למה בחרת להמשיך? “אני אוהב את המקצוע הזה מאוד. כשאתה רואה משהו שהוא עדיין לא בנוי והופך אותו למשהו אחר לגמרי, אין סיפוק גדול מזה. אנשים חולמים על הבתים שלהם, ואני זכיתי להגשים להם את החלומות שלהם. עבורי זאת זכות. התחלתי את דרכי בשיפוץ מקלחות, בדרך יצאתי להרבה מאוד קורסים והכשרות וצברתי ידע וניסיון. היום אני מעסיק עובדים, עושה פרויקטים גדולים ועובד בכל הארץ עם החברות הכי גדולות. זה תחום שכל הזמן מתפתח, תמיד יש דברים חדשים ללמוד ולהתמקצע בהם, וזה מאוד מאתגר בכל פעם מחדש”.
יש דברים שאתה פחות אוהב בעבודה? “לצערי זה תחום שאין מספיק הערכה אליו, לא של הסביבה ובהרבה מקרים גם לא של מצד הלקוחות. לסביבה אני כבר מזמן לא מתייחס, אבל כשלקוח לא מבין את מידת ההשקעה והעבודה שעשית זה לפעמים קצת מעליב. אנשים משום מה תמיד מחפשים איפה מרמים אותם או גונבים מהם, ולא מבינים שזו באמת עבודה מאוד קשה. מה שמחזיק אותי זו האהבה למקצוע, אחרת כבר מזמן לא הייתי שורד”.
אביך רצה שתמשיך את דרכו? “אבא שלי תמיד אמר לי ללכת ללמוד משהו אחר. אני זוכר משפט שהוא היה אומר כל הזמן: ‘זאת לא עבודה לבני אדם, זו עבודה לחמורים’. אבל כשהוא ראה שזה מה שאני רוצה לעשות, הוא תמך”.
היית רוצה שגם הבן שלך ימשיך את השושלת? “לבן הגדול שלי יש את כל כלי הצעצוע של ‘בוש’ והחלום שלו הוא להיות כמו אבא. אני, בדיוק כמו אבא שלי, חושב שכדאי לו ללכת ללמוד משהו אחר. אבל אם הוא יאהב את זה, ויקום כמוני כל בוקר עם חיוך, אז אני מאחוריו”.
משפחת לוגסי: רופאי שיניים
את השושלת הארוכה של רופאי השיניים לבית משפחת לוגסי החל סב המשפחה שמעון (88) עוד במרוקו. הוא היה בתחילת שנות ה-20 שלו כשהצטרף לעבודתו של רופא שיניים צרפתי במרקש והתאהב במקצוע. “הוא קלט מהר מאוד את התחום”, מספרת רעייתו רשל, “החל להתמקצע ופתח מרפאה עצמאית”. הם עלו ארצה בשנת 1962, כאן לא התקבלו התעודות של שמעון ממרוקו, והוא נאלץ להתחיל את דרכו מהתחלה. “הוא למד באוניברסיטה במשך שש שנים שלוש פעמים בשבוע, ובמקביל עבד כטכנאי שיניים. לא היה לו קשה עם השפה העברית כי במרוקו הוא למד הרבה תורה, אז היה לו בסיס טוב”. מרפאת השיניים שפתח דוקטור לוגסי בשנות ה-60 באשקלון הייתה בין הראשונות בעיר. “בהתחלה זה היה בשותפות עם רופא שיניים אחר, שכבר קיבל את הרישיון שלו בארץ והם עבדו יחד. אחרי שסיים את לימודיו הם התפצלו”, מספרת רשל.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
לבני הזוג חמישה ילדים, 15 נכדים ושישה נינים. גם הדור השני והשלישי הלכו בעקבות סבא שמעון. “כשהבן הבכור חיים סיים את הצבא בעלי אמר לו שהוא חייב ללכת ללמוד רפואת שיניים. האמת שבהתחלה הוא קצת חשש, אבל כשהתחיל את הלימודים התלהב והתאהב במקצוע. הוא למד באיטליה, חזר לארץ, עשה בחינות ופתח מרפאה”. לדוקטור חיים לוגסי ארבע בנות, הבכורה היא דוקטור דיוה לוגסי, שגם היא רופאת שיניים, ושתי בנות נוספות גם הן רופאות בתחומי התמחות אחרים.
בנם השני של שמעון ורשל הוא טכנאי שיניים בהכשרתו ושתי בנותיו גם הן רופאות שיניים. ניסים, הבן השלישי, טכנאי שיניים גם הוא ואחת מבנותיו גם היא ממשיכה את שושלת רופאי השיניים. הרביעי הוא דוד, שגם הוא וגם אשתו רופאי שיניים, ובתם הבכורה נמצאת כרגע בשנת הלימודים הראשונה שלה, וכן, גם היא לומדת רפואה. “הקטן יצא דווקא מהנדס”, צוחקת רשל, “הוא היחיד שלא המשיך את המסורת, כי אמר שזה לא בשבילו. יש לו שני ילדים קטנים יחסית, אז אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה הכיוון שלהם בעתיד, אבל אולי גם הם ילמדו רפואת שיניים. אני מאוד מאוד גאה בכולם ומאושרת לראות אותם. שאלוהים רק ייתן לי בריאות לראות אותם מתפתחים ומצליחים עוד ועוד”.
שלושה דורות של רופאי שיניים: דיוה, חיים ושמעון לוגסי. צילום: אלבום פרטי
אחת מבנות הדור השלישי היא, כאמור, דוקטור דיוה לוגסי (34), בתו של חיים, נשואה לרועי ואימא לשניים (4,6). “מגיל צעיר מאוד היה לי ברור שזה מה שאני אעסוק בו. אבא שלי הוא דמות להערצה, ותמיד רציתי להיות כמוהו. הייתי יושבת שעות במרפאה, מסתכלת עליו עובד, מתעניינת ושואלת שאלות”, היא אומרת. את לימודיה היא עשתה באוניברסיטת תל אביב, שבה למד גם אביה. כשסיימה לפני כשמונה שנים הצטרפה למרפאה המשפחתית שבה עבדו אז סבה ואביה. “תקופה קצרה עבדנו יחד, ואז סבא יצא לפנסיה, ואני, למעשה, החלפתי אותו. אני מתייעצת עם אבא הרבה, הוא מתייעץ איתי, ואנחנו חולקים ידע. זה הכיף שעבודה ביחד”.
מה את אוהבת בעבודה שלך? “קודם כול את העובדה שאני מרפאת אנשים ועוזרת להם. מה שמיוחד בתחום רפואת השיניים זה שזו עבודה עם הידיים והיא דורשת גם חשיבה יצירתית. מעבר לזה אני מאוד אוהבת לעבוד עם אנשים ואת הקשר שנוצר בינינו. לפעמים אני ממש משנה להם את החיים. זה מקצוע מדהים”.
תרצי שגם ילדייך ימשיכו את הדרך? “בטח. אין ספק בכלל. אני כבר מעכשיו מכניסה לבת שלי שהיא תהיה רופאת שיניים. מי ימשיך אותי אם לא היא? בינתיים היא מוצאת בזה הרבה מאוד עניין, באה למרפאה, מתעניינת ואני משתפת אותה בהכול, בדיוק כמו שאבא שלי עשה איתי בילדות”.
משפחת כץ: האחיות
כשלאה ז”ל ראתה לראשונה את בתה ברכה כץ במדי אחות, היא לא הצליחה להסתיר את ההתרגשות הגדולה שאחזה בה ומחתה דמעה. זה היה בשנת 1980, כששנים רבות קודם לכן גם היא סיימה את לימודי הסיעוד שלה בעיר לודז’ שבפולין. היא הספיקה לעבוד מעט בבית החולים בעירה, יחד עם אחותה, שהייתה האחות הראשית. אבל אז פרצה המלחמה, העיר הפכה לגטו, והחיים של כולם השתנו ללא הכר.
דורות של אחיות: ברכה ואושרה עם תמונה של סבתא לאה ז"ל. צילום: מתן כהן
בתום המלחמה פגשה לאה את צבי, שהיה מאושפז צמוד לאחיה בבית החולים לניצולים שסבלו ממחלות קשות בעקבות המלחמה.
השניים נישאו ועלו ארצה בעליית אקסודוס בשנת 1948, כשלאה כבר בהריון עם ברכה. התשוקה שלה לתחום הסיעוד הייתה רבה, אולם כאן בארץ היא לא הצליחה לממש את חלומה. “אבא לא היה אדם בריא וגם אני נולדתי, אז זה הקשה עליה. בנוסף, דרשו ממנה לעבור בחינות בשפה העברית, והיא הייתה צריכה להתפנות לפרנסת המשפחה, אז היא ויתרה, וזה כרסם בה במשך כל השנים”, מספרת ברכה (71). אז מעבר לזה שהמקצוע הזה התאים לאישיות שלי ולרצון שלי לנתינה, בתת המודע כנראה גם רציתי להרגיע את אמא, אז עשיתי את זה גם בשבילה”.
שנים ארוכות עבדה ברכה כאחות קיבוץ זיקים. בשנים האחרונות לפני פרישתה עבדה במשרד הבריאות באשקלון. לפני שמונה שנים פרשה מעבודתה, ומאז היא מתנדבת ומספקת את הצורך שלה בנתינה בדרכים אחרות.
לפני 12 שנה הצטרפה לתחום גם בתה של ברכה, אושרה בר לב. בר לב בת ה-38 נשואה לדוד ואימא לשתי בנות (3, 7) עבדה במהלך הקריירה שלה במגוון מקומות, בשנים האחרונות היא עוסקת בתחום הגריאטריה כמנהלת תחום הסיעוד במוסד "אחוזת הורים" באשקלון. “כמי שגדלה עם אימא שהייתה האחות של הקיבוץ, חייתי את זה כל שנות חיי”, מספרת אושרה, “מגיל צעיר הייתי מגיעה למרפאה ועוזרת לה לסדר את התרופות. פעם גם היו מביאים את הילדים החולים של הקיבוץ לבדיקה אצל האחות בבית. אז אני זוכרת המון ילדים שעברו בבית שלנו”. “אני לא הייתי מסוג האימהות שדחפו אותה לזה”, מוסיפה ברכה, “אבל אושרה בנויה קצת כמוני, אז זה היה טבעי שהיא מצאה את עצמה בתחום”.
אחרי שהשתחררה משירות קבע החלה אושרה את לימודיה בבית החולים ברזילי, בדיוק במקום שבו למדה אימה שנים רבות קודם לכן. “היה בינינו הרבה מאוד שיח משותף לאורך כל הדרך, והיא ליוותה אותי גם מקצועית לאורך שנים. אני חושבת שהיא גאה בי על זה שבחרתי להמשיך את הדרך הזאת. לצערי סבתא שלי נפטרה כשהייתי בשירות הצבאי שלי, אז היא לא זכתה לראות אותי. אין לי ספק שזה היה מסב לה הרבה נחת”.
מה את אוהבת בעבודה שלך? “אני מאוד מחוברת למקצוע הזה, מאמינה בו וגאה להיות אחות. עסקתי גם בהדרכה שלו, ובכל הזדמנות אני משכנעת בנות ללמוד את התחום ולעסוק בו. למרות שיש קשיים בדרך, אני מאוד סגורה עליה, מרגישה שליחות ורואה בה את העתיד שלי”.
אילו קשיים? “זאת עבודה לא פשוטה, בוודאי בתחום הגריאטריה, שהוא פריפריאלי והרבה פחות סקסי. מתמודדים עם דילמות אתיות לא פשוטות, והתחום סובל ממצוקה גדולה מבחינת התקצוב. אם כל המערכת נמצאת בקריסה, אז המוסדות הגריאטריים נמצאים הרבה יותר נמוך. אבל למרות הכול, ואולי דווקא בגלל כל אלה, אני גאה להיות דווקא במקום הזה. לעשות את העבודה המוטלת עליי בצורה טובה, עם הפנים למטופל וכבוד למטופלים”.
היית רוצה שהבנות שלך ימשיכו את הדרך? “אני לא בטוחה. מצד אחד כן, זה מקצוע עם שליחות ומעבר לזה הוא מאוד מגוון ותמיד יש תעסוקה בתחום. מצד שני, אני לא הייתי רוצה שהן יחוו את הקשיים שאני חווה”. ברכה: “בינתיים הן סופגות את האווירה ובעיקר מתחפשות לאחיות, אז אני מקווה שאולי זה ייתן להן קצת חשק. אם תהיה לי לפחות נכדה אחת שתמשיך את הדרך הזה, אני מאוד אשמח”.
מועצת עיריית אשקלון צפויה לאשר הערב את צו הארנונה לשנת 2019. בבד בבד עם צו הארנונה החדש תזכה גם מחלקת ההכנסות, זו שתחת חסותה הטיפול בגביית הארנונה למעון חדש.
משרדי האגף היו ממוקמים בשנים האחרונות בקריית האקדמיה כמה חודשים לאחר שנפתחה לאחר עשרות שנים בהם פעל האגף מבניין העירייה עצמו.
קריית האקדמיה. צילום: דוד לוי
ביום ראשון הקרוב ייפתחו לקהל הרחב המשרדים החדשים, אשר ימוקמו ברחוב הגבורה 1 (בניין 'פאר סנטר', קומה 2).
המשרדים החדשים, שעוצבו על ידי האדריכל רוני קיילה, כוללים אולם קבלת קהל מרווח, גדול ונוח, עמדות שירות לתושבים מופרדות ואינטימיות וחדרי קבלת קהל פרטיים לבעלי עסקים.
תומר גלאם מבקר באגף ההכנסות החדש. צילום: דוברות עיריית אשקלון
על פי קיילה, קבלת הפנים תוכננה כמקום מזמין, מוצף אור, עם תכנון פונקציונלי מחד ועיצוב המשלב חום וגוונים חיים ושמחים המשרים אופטימיות וחיוך עם כמה שפחות אפור, קודר ומנוכר.
הערב צפויה מועצת עיריית אשקלון לאשר את צו הארנונה לשנת 2019. צו הארנונה הוא מסמך בן כמה פרקים ובעל כמה וכמה עמודים בו מפורטות ההגדרות השונות והמחירים השונים שאותם ישלמו בעלי הנכסים בתחום העיר אשקלון. המחירים מחולקים לפני סוג הנכס: פרטי, מסחרי, חקלאי, חניון, בית מלון, ואפילו שטח בבעלות פרטי שאין בו מאומה. הצו מגדיר את דרכי חישוב התשלום כל נכנס ונכס וגם קובע הגדרות לקבלת הנחות.
בניין משרדים אשקלון סנטר. צילום: פבל
אלא שהיום טוענים בעלי עסקים בשכונת מגדל כי העירייה פוגעת בעסקים הקטנים ובבעלי המשרדים בעיר. לדבריהם ראש העיר תומר גלאם, למרות הבטחות והצהרות כי יפעל לביטול ההעלאות, מתעלם מפניותיהם הרבות ופוגע בעסקים ובעתיד העיר לשנים הבאות.
למערכת כאן דרום הגיעה חוות דעת משפטית של ד"ר הנריק רוסטוביץ, המתמחה בדיני מקרקעין ומיסוי ואף כתב כעשרה ספרים בנושא, וממנה עולה כי הארנונה שיאלצו בעלי העסקים באשקלון באשקלון תהיה גבוהה מהארנונה אותה משלמים מקביליהם בערים אחרות ואפילו בתל אביב.
"העיר אשקלון אינה במרכז הארץ ואינה בפריפריה הרחוקה. לפי מבחן ההשוואה הארצי ניתן לצפות, כי תעריפי הארנונה למשרדים יהיו ברבעון השלישי בין התעריף המזערי למרבי" כותב ד"ר רוסטוביץ בחוות הדעת שלו ומציין כי העירייה בחרה בתעריף שהינו הגבוה ביותר, כמעט המקסימלי שמאפשר משרד הפנים. "חוסר סבירות זה מעצים לנוכח העובדה שהתעריף המרבי מוטל כל על שטחי החנייה לרכב, והתוצאה היא, כי משרד של 100 מ"ר נטו-נטו בתל אביב בתעריף מרבי למשרדים שלו חנייה צמודה לשני כלי רכב בשטח נטו-נטו של 50 מ"ר בתעריף חניות לרכב ישלם פחות ממחצית ארנונה מאותו משרד בדיוק באשקלון ששטחו לצורך ארנונה הוא 140 מ"ר ברוטו-ברוטו, שלו אותה חנייה צמודה בשטח של 70 מ"ר ברוטו-ברוטו בתעריף משרדים מרבי".
ידעי
רן ידעי שמחזיק משרדים בשכונת מגדל מנהל את המלחמה הזו כבר שנה שניה. גם השנה פונה ידעי לראש העירייה ולסגניו בבקשה לא למוטט את העסקים בעיר בכלל ובשכונת מגדל בפרט.
ידעי תולה את יהבו במנכ"לית החדשה של העירייה, אירית נתן על פי בדיקה שערך ברשויות שבהן היא כיהנה המנכ"לית מתברר כי הארנונה לבעלי העסקים באשקלון יקרה משמעותית ביחס אליהם.
אירית נתן. צילום: זאב שטרן
בראש העין למשל יגבו 118 שקלים בחנויות ומשרדים בכל גודל ובאשקלון 320 שקלים לעסקים עד 150 מ"ר ו-377 שקלים לעסקים ששטחם גדול יותר. אגב, בבאר יעקב ובגני תקווה, רשויות שבהן כיהנה נתן כמנכ"לית התעריף הוא פחות מ-140 שקלים למ"ר.
הפניות לראש העיר כאמור לא צלחו וידעי נאלץ לפנות לשר האוצר משה כחלון ולחבר הכנסת רועי פולקמן מסיעת 'כולנו' וביקש מהם לסייע להם במאבק מול עקשנותו של ראש העיר לאשר את הצו הידקר לדבריו. המכתב נשלח מספר ימים לאחר שסיעת 'כולנו', שראש העיר מזוהה עמה, השיקה את קמפיין הבחירות שלה מאותה שכונה, שכונת מגדל באשקלון.
"עיריית אשקלון מסרבת לחדול את המתקפה המשולבת שהיא עושה נגד בעלי המשרדים בעיר ופועלת הטלת ארנונה חדשה, גבוהה, בלתי מידתית ובלתי חוקית. מאז 2017 העירייה שולחת שומות חדשות על גביית ארנונה על שטחים ציבורים, מעברים וחניות וזאת כאשר התעריף שבאשקלון משלמים עבור משרדים הינו תעריף שיא" כותב ידעי לפולקמן ומוסיף "יועצי אחיתופל לוחשים על אוזנו של ראש העיר להגדיל את המיסים על בעלי המשרדים הקיימים, במקום לפעול ההיפך ולהקל על הנטל ולקדם את העסקים".
הערב התכנסו כמה ממובילי המפקד של מפלגת הליכוד וסגרו את הדיל הגדול של הפריימריז של הליכוד.
המתכנסים שנפגשו הערב בתל אביב הם: אחד מהמשפיעים בליכוד, איש העסקים פיני סבח; ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם; ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי וממלא מקומו, גבי כנפו; ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר; ראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ; ראש עיריית דימונה, בני ביטון והיזם מראשל"צ אלי חן.
מומלץ. אבי דיכטר. צילום: אורי קריספין
על פי הדיל שהוחלט בסוף הערב, המומלצים של הפורום הם: השרים גלעד ארדן, ישראל כץ, מירי רגב, יריב לוין, יובל שטייניץ, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וחבר הכנסת אבי דיכטר.
עדותו של ראש העירייה לשעבר איתמר שמעוני במשפטו מגיעה ליומה השלישי. חקירתו הנגדית של שמעוני נמשכת ואיתה גם השאלות הקשות שאיתן שמעוני מתעמת, שאלות ששופכות אור על הראיות שקיימות בתיק. היום נסבה החקירה על יחסיו עם היזם יואל דוידי שהעסיק את אחיו עופר.
את החקירה הנגדית כמו קודמותיה מנהלת התובעת עו"ד הילה גבאי.
לאחר שהשופטת לימור מרגולין יחידי פותחת את הדיון היא מזמינה את גבאי להמשיך את שאלותיה:
התובעת: מה יואל צריך ממך בפברואר 2015? שמעוני: לא שאני יודע.
התובעת: אתה זוכר שהייתם אתה ויואל ב17 לפברואר 15 באירוע? אתם היתם בחנוכת בית של לירז בוקרה המזכירה של יואל דוידי? שמעוני: לא יודע.
התובעת: מי זאת חנה שרביט? שמעוני: היא אחות של אמא שלי.
התובעת: מה הקשר שלה ליואל? שמעוני: היא משפחה והיא עובדת אצל דוידי בעיתון קול אשקלון. ממה שאני יודע זה בשיווק.
התובעת: ממתי היא עובדת אצלו? שמעוני: מלפני שנבחרתי או סמוך.
התובעת: תיזכר אם היית באירוע הזה וישבת איתו? שמעוני: זה חדש לי. כשמנסים להזכיר לי משהו מהחקירה שלי, קשה לי לזכור היום אחרי כל מה שעברתי. כשאתם מראים את הסרטונים שאני בחקירה זה עושה לי רע. מה אני עברתי בחקירות ובמעצר ושלוש שנים אחרי. אז לבוא ולשאול אותי על אירוע ביומן אז איך אזכור? אם יש משהו ספציפי תגידו לי.
איתמר שמעוני הבוקר בבית המשפט המחוזי בתל אביב על דוכן הנאשמים.
התובעת: אז תגיד לא זוכר, אמרת שלא היית. שמעוני: כשאני אומר לא זוכר, זה נטיה שלא.
התובעת: אני מראה לך שלושה וואטסטאפים שלך. הראשון בין עופר ליואל: אני פה עם ראש העיר בעוד 3 דקות. השני מיואל: אני בדרך עם רוני. השלישי מעופר: סבבה אנחנו פה. מזכיר לך משהו?
שמעוני: אני לא זוכר. גם הסמסים האלה אני לא רואה מה החשיבות שלהם.
התובעת: זה ב-17 בפברואר בערב ואני אשמיע לך שיחה למחרת בבוקר ב-18 לפברואר בין עופר ליואל. עופר: הוא היה מוזמן לעוד מקום, הוא אמר תביא אותו לידי. אני כבר אראה אותך אתה יודע מה הוא עשה להם שם לידי.
יואל: חשוב לי שהוא ידע שאני בעניינים. בגלל זה ביקשתי ממך להגיע.
עופר: אני רואה כולם התייצבו פה
יואל: איפה אתה?
עופר: אני פה בעירייה
שופטת: הוא מדבר עליך, רואים שעופר דואג ליואל בנושא שאתה תהיה בו בעניינים.
שמעוני: ההיגיון אומר שכן הייתי, אבל אני לא זוכר.
התובעת: יואל אומר לעופר חשוב לי שהוא ידע שהוא יהיה בעניינים. שמעוני: אם אני לא זוכר שהייתי, אז אני לא זוכר על מה מדברים.
רבעיית הנאשמים. האחים שמעוני, משה פונטה ויואל דוידי
התובעת: אתה גם לא זוכר אם ידעת שעופר ויואל עושים עסקאות יחד באותו הזמן. שמעוני: כבר אמרתי שאני לא זוכר.
התובעת: אני אומרת לך שאתה עופר ויואל דיברתם על הפרויקטים התקועים של יואל. שמעוני: אני לא זוכר.
התובעת: אתה זוכר שיחה עם דוידי על פרויקטים תקועים שלו? שמעוני: לא זוכר.
התובעת: אתה שמעת שעופר אומר שכולם התייצבו בעירייה. עכשיו תראה, אני מציגה לך את הזימון מהיומן שלך באותו לילה, 17 בפברואר, זימנת לבוקר דיון על פרויקטים תקועים. זאת אומרת שמתוך האירוע של לירז, זימנת זימון של פרויקטים תקועים. אתה זוכר שזימנת? שמעוני: אם זה מהיומן אז זימנתי. אבל אני לא מזמן. אני לא יודע לזמן.
על מה הם מדברים? שמעוני ודוידי בשיחה צפופה:
התובעת: המלל למטה כתוב נורית בנימיני. שמעוני: כשאני רוצה לזמן זה העוזר שלי או מנהלת הלשכה שלי.
התובעת: אז ביום 17 בפברואר בסביבות 10 בלילה זימנת פגישה לפרויקטים תקועים. שמעוני: מה שאני אומר שאני לא פעם אחת עשיתי ישיבה על פרויקטים תקועים. אני גם לא זוכר את זה.
התובעת: עופר עומד ליד העירייה ומדבר על האנשים שהתייצבו זה מרענן לך את הזיכרון? שמעוני: אני מבין את השאלה.
התובעת: לנו יש ראיות שאתה יושב באירוע ליד עופר וליד דוידי. עופר אומר לו 'כולם התייצבו' ודוידי מבין על מה עופר מדבר. אתה זימנת את זה בלילה, זה לא משהו שקל לשכוח. שמעוני: אלה דברים שאני רואה בפעם הראשונה וההיגיון אומר שזה קרה. אני לא יכול לזכור את זה היום, אני מתאמץ ולא יכול.
שופטת: יש לך הסבר אחר, חלופי להשתלשלות האירועים האלה שראש העיר קובע ישיבה דחופה בלילה. שמעוני: אני תמיד קובע דיונים בשעות לילה. מבחינתי זה לא חריג שאני קובע ישיבות בשעות כאלה. אני הייתי עושה ישיבות ב-11 בלילה. אם זה רק היה הזימון היחיד בשעה הזאת אז מילא, אבל זה לא היחיד.
התובעת: דיון בפורום נרחב על פרויקטים תקועים של יואל דוידי אתה זוכר? שמעוני: לא. אני זוכר דיון על כל הפרוקיטים לא על דוידי ספציפי.
התובעת: דוידי הוזכר בפגישות? שמעוני: לא זוכר את זה.
עופר שמעוני ויואל דוידי
התובעת: אני אומרת לך שאתה כן זוכר, כי זימנת ישיבה לראות איך לקדם את הפרויקטים של דוידי. שמעוני: מי שאמור להשתתף בישיבות כאלה זה מהנדס ואדריכל ויורם שפר ואם הייתה כזאת ישיבה אז הייתם שואלים אותם.
התובעת: זאת לא רק אותה פגישה, דוידי התבטא בפני רוני מהצרי שהוא צריך את העזרה שלך. שמעוני: לא יודע מה יואל אמר לרוני.
התובעת: ב-25 לפברואר יואל משלם לעופר על עסקה בנווה הדרים 10 אלף ש"ח. אתה יודע על זה משהו? שמעוני: לא.
התובעת: אני רוצה להראות לך שיחה מחודש מרץ בשעה 9. אתה ופונטה נמצאים בצהלה אצל המגשרת דינה אפרתי. זוכר את זה? שמעוני: לא.
התובעת: אתה זוכר שדינה אפרתי גרה בצהלה? שמעוני: אני נוסע עם נהג, אבל אם את אומרת אז זה המקום.
התובעת: סופר היה מודע להסכמי הפיצוי והכספים שצריך לשלם. שוחחת איתו על כך? שמעוני: מה פתאום.
התובעת: אני מראה לך שיחה בין פונטה לחיים סופר באותו היום. פונטה אומר "הייתי עם איתמר כל הסיפור שלו". אז חיים לא ידע? הסכמים ותשלומים? שמעוני: לא.
משה פונטה
התובעת: פונטה היה מספר לסופר בלי אישור שלך? שמעוני: אני לא משוכנע ש"הסיפור שלו" זה רק זה, את יודעת מה זה שמפרקים לי מטען מהאוטו? את יודעת מה שהנהג שלי עובר תדרוך במשטרה? אני לא משוכנע שזה מדבר על ההסכמים.
התובעת: אתה אומר שסופר לא ידע על הסכמי הפיצוי. שמעוני: סופר לא ידע כלום על זה.
התובעת: מה הוא כן יודע? שמעוני: היה בחור שחשבתי שהוא מכיר אותו ושהוא מסית נגדי ואם הוא מכיר אותו.
התובעת: פונטה יכול לספר לסופר על ההסכמים בלי האישור שלך? שמעוני: ההיגיון אומר שהוא לא יספר בלי אישור שלי.
התובעת: מהשיחה עולה שאתה מבקש מפונטה לחזור לאשקלון. אתה זוכר את זה? שמעוני: לא. אני רואה את השיחות האלה בפעם הראשונה.
התובעת: השיחה הראשונה ב-10:45 בלילה, משה מתקשר לפונטה ואומר לו שיבוא מהר לקקאו. עופר אומר 'יצאתי' ופונטה אומר לו 'אחיך היה פה עכשיו'. זוכר שיחות עם פונטה בלילה בקקאו? שמעוני: לא
התובעת: למה אתה צריך להיפגש עם פונטה בלילה ולא לשוחח איתו בטלפון. משה כבר בבית ואתה מביא אותו לאשקלון. למה אתה לא משוחח איתו? שמעוני: לא יודע. אולי הוא היה צריך להיפגש עם עופר.
התובעת: היו נושאים שלא יכולת לדבר בטלפון עם משה? שמעוני: אני לא חששתי מהאזנות של המשטרה וההסכמים. אני ב-5 במאי הייתי ביאח"ה הגשתי תלונה על הוועדה לבניין ערים ושאלו אותי על ההסכמים. עניתי ולא חששתי ורק רציתי שהסיפור לא יצא. אני חששתי מהאזנות של עבריינים, לא מהאזנות של המשטרה. הזכרתי גם בפעם הקודמת שידעו כל מה שקורה אצלי. אשקלון 10 פרסמו כל דבר עלי.
התובעת: הערב הזה עוד ארוך אתה ופונטה מדברים ב-11:06 בלילה אחרי שנפגשתם בקקאו, נפרדתם ועכשיו אתה משוחח איתו.
בשיחה מדבר פונטה עם שמעוני על ניירת של בחירות ואז מדברים על המפגש בין פונטה ועופר ופונטה מדבר על חובות שישנם לעופר. ואחרי זה ישנה שיחה עוקבת שעופר מדבר עם פונטה ומספר לו על פגישה עם איתמר ומזכיר את המילה 'קבלות'. הוא סיפר לפונטה שהוא אמר לאיתמר שהוא שילם הרבה כסף מע"מ ושהוא מכניס הרבה כסף.
שמעוני: כל הכעסים שלי עם עופר היו על דברים כאלה. וגם על השמועה על הצ'קים של דוידי שהוא פרט בצ'יינג'. ומישהו שיש לו בית קפה שעופר הבטיח לו שהאחרי הבחירות אחיו יקבל ג'וב בעירייה. הייתי צורח על הדברים האלה ונעזרתי גם במשה בזה.
התובעת: על איזה קבלות דיברתם? שמעוני: עופר לא הראה לי קבלות. אני מגיע הביתה מאוחר אחרי יום עבודה, אני רוצה להיות קצר ואם עופר בא אליי לשיחה אני לא מבקש ממנו קבלות.
התובעת: אתה זוכר את הפגישה עם עופר? שמעוני: אני זוכר במעומעם. אין סיכוי שאני יושב עם עופר ועובר איתו על קבלות. אולי הוא רצה להראות לי שהוא עובד ומרוויח. יש דברים שאני לא זוכר אבל יש דברים שאני יודע שלא היו. לא עברתי עם עופר על קבלות. אותי מעניין דבר אחד. אני מפחד שעופר מתחייב למישהו ואז תצא הקלטה.
התובעת: כשכתוב שעופר אמר שהוא אמר לך שהוא שילם מע"מ לא זכור לך דבר כזה? שמעוני: אני לא זוכר דבר כזה.
עופר שמעוני עם סנגורו עו"ד אשר אוחיון
התובעת: דיברתם על הצ'קים שהוא פורט של דוידי? שמעוני: כשעופר בא אליי ואני לא זוכר את פרטי השיחה אז אני כועס ואני רוצה לראות את התגובות שלו.
התובעת: וזה אותו אח שאתה לא יכול לדבר איתו בעצמך ואתה שולח את פונטה לדבר איתו? שמעוני: זה לא פשוט להיות ככה, קמתי בשעה חמש בבוקר ועושים לנהג שלי תדרוך אם יורים עלינו ואתם שואלים למה אני לא מדבר עם עופר.
השופטת: דווקא בגלל המשפט שלך, שאכפת לך מה יכתבו ומה יגידו ומי ילכלך עליך בעיר. דווקא כשיש לך הסכם ניגוד עניינים כללי בגלל עופר ומהשיח ביניכם, נשמע שאתה לא ממש סומך על מה שהוא אומר ומוזר לי איך אתה לא בודק איתו באופן קבוע כדי לשמור על הגב שלך.
שמעוני: פחות חששתי, הייתי כל כך מרוחק מוועדת בניין ערים. אני לא נמצא שם ולא חששתי מאיזה ניגוד עניינים. יו"ר הוועדה יושב עם מינהל ההנדסה ואני התנתקתי מזה. בפרק הזמן הקצר מאז שנודע לי שעופר מתווך, עברו כמה חודשים עד שעשיתי הסדר ניגוד עניינים כי הייתי רגוע. לא התעסקתי עם מינהל ההנדסה. אם הייתי מתעסק עם מינהל הנדסה אז הייתי בודק את זה.
התובעת: בשיחה אומר עופר שהיו לו עסקאות ושהוא קנה אוטו, זאת אומרת שהדברים האלה עלו בשיחות. אז עולה שידעת שהוא עושה עסקאות. אתה יודע מה מפריע לי? שהציגו לך את השיחה הזאת, לא אמרת בחקירה משהו על צ'קים של דוידי שעופר פורט. מי שסיפר את זה, זה עופר. רק אחרי שקראת את העדות של עופר העלית את השיחה על הצ'קים של דוידי. בחקירה שלך במשטרה לא אמרת כלום. בחקירה הראשית שלך סיפרת שקרן התקשרה אליך וסיפרת שכעסת על עופר בגלל זה. שמעוני: לא זוכר שכעסתי על זה. כעסתי על הימורים ושוק אפור.
אמרת זה בעצמך פה שכעסת בגלל השיחה עם קרן.
התובעת: קראת את העדות של עופר? שמעוני: לא.
התובעת: עופר אמר בחקירה שלו: "גם כשאמרתי לך בעבר שהוא יעזור לי בקטע של הימורים שהוא נגד זה ושכביכול ראו אותי פורט צ'ק של דוידי וזה לא בסדר. אז הלכתי לאיתמר והראיתי לו הכל". מזכיר לך משהו? שמעוני: עופר לא ישב איתי ולא הראה לי רשימות.
התובעת: במפגש שלכם עלה שעופר פורט צ'קים של דוידי? שמעוני: לא זוכר.
התובעת: המילה דוידי לא עלתה? שמעוני: לא זוכר. אני הטחתי בו דברים והייתי ממוקד.
התובעת: כשקרן התקשרה ואמרת שכעסת על עופר, אז מתי כעסת עליו? שמעוני: היו פעמים שקראתי לו ללשכה והיו פעמים ששלחתי את משה.
צ'קים ושטרות מזומן. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
התובעת: זאת אומרת שבנקודת השלב הזו אתה מודע לשמועות שעופר פורט צ'קים של דוידי. שמעוני: אני לא יודע. אני מה שעניין אותי זה הימורים, שוק אפור או הבטחות בחירות.
שופטת: ב-3 למרץ אתה ידעת את זה? אמרת שהטריגר לפגישה עם עופר היה השיחה עם קרן שעופר פורט צ'ק של דוידי ואז יש שיחה עם עופר. שמעוני: לא היה ולא נברא שהוא פרט צ'ק של דוידי ואין הקלטה שלו מבטיח הבטחות בחירות. אחרי השיחה הייתי רגוע שהוא לא פורט צ'קים של דוידי.
התובעת: עופר אומר 'שמתי את הכל בבנק' הוא מסביר לך שהוא לא פרט בצ'יינג'. מה הוא שם בבנק? שמעוני: תשאלי את עופר.
התובעת: אני מקריאה משפט שעופר אומר
"הוא אמר לי שכל הניירת של הבחירות הוא יכול להביא ולהראות התאמה. אמרתי לן אתה בבעיה והוא אמר שהוא לא חייב כלום בחוץ. לי הוא חייב כסף ולא דיברתי איתו על זה".
אתה לא זוכר מה היה בעשיה אבל אתה זוכר שאתה סיימת רגוע. שמעוני: אם הייתי רגוע אז זה אומר שאין צ'קים של דוידי ואין הקלטה של עופר אז אני רגוע.
התובעת: אז דיברתם על דוידי בשיחה? שמעוני: לא.
התובעת: גם אם זה לא היה מוקד השיחה, אז חלק מהשמועה זה שעופר פורט צ'קים של דוידי. אז הבנת שאין עסקאות בין עופר לדוידי. שמעוני: זה לא עניין אותי בשיחה.
התובעת: בתקופה הזאת עופר מרוויח 200 אלף ש"ח. זה לא עולה בשיחה? שמעוני: לא עולה כלום בשיחה הזאת.
התובעת: זה לא מסתדר עם השיחה של עופר. שמעוני: תשאלו את עופר.
התובעת: עופר במשטרה מדבר ואומר שכעסת עליו שהוא פורט צ'קים של דוידי. הוא אומר שהוא הראה לך פנקס חשבוניות ויש הבדל מאוד מהותי בגירסה שלכם לשיחה הזאת. שמעוני: הוא לא הראה לי.
התובעת: אתה מבין שיש סתירה בגירסאות בינך לבין עופר? שמעוני: אני מבין שיש סתירה אבל אני לא זוכר שהוא בא אלי וכתב לי. אפילו לא ישבנו, זה היה בעמידה.
התובעת: אתה זוכר שזה היה בעמידה. שמעוני: כל השיחות שלנו היו בעמידה בקצרה כשאני מטיח בו והוא מכחיש.
התובעת: אתה מסכים איתי שאתה שומע שמועות אתה מדבר איתו. שמעוני: אני נפגשתי איתו באותו היום ואני מברר אם יש סיטואציות שהוא פורט צ'קים של דוידי בצ'יינג'. ברגע שהוא אומר שאין דבר כזה, אני מבין שהוא לא עובד איתו.
השופטת: עופר אומר לפונטה ומתאר מה הוא דיבר איתך ועולות לי שאלות שמשתמע שבעבר הוא הציג לך תדפיסים או חומר כלשהו מהבנק. שמעוני: לא יודע.
התובעת: ועולה שיש לך עניין לראות את החומרים שחור על גבי לבן. אמרת משהו כזה? שמעוני: לא זוכר.
התובעת: אתה בעצם אמרת שאחרי השיחה הזו לא התעסקת בשאלה אם עופר עושה עסקאות עם יואל. שמעוני: לא התעניינתי.
התובעת: נקפוץ לחודש מאי 15. ידעת שרוני עובד עם יואל והיית מוטרד מזה שהוא רוצה להתמודד. שמעוני: לא הייתי מוטרד מזה שהוא ירוץ, הייתי ב85% תמיכה. לי הפריע דבר אחד, העניין שרוני מהצרי היה סדין אדום והוא הכפיש אותי אצל חברי מועצה ובכל מיני פורומים גם הוא וגם אשתו.
רוני היה סדין אדום. שמעוני ומהצרי
התובעת: אני מראה לך שיחות עם עופר ואני רוצה להתרכז באמירה שלך שאתה אומר לעופר "תגיד לדוידי שאני אעזור לו בכל הדברים וזה לא יפגע בו בכלום". שמעוני: היו יזמים שהיו מעורבים פוליטית, צביקה, יואל, חיים תורג'מן. אני לא רוצה שיקחו את זה בצורה שאני אפגע בהם. במה עזרתי לדוידי? ולא רק לו. יש לכם האזנות עליי תקופה ארוכה ותראו לי גורם שעזרתי לו. מה שאמרתי בשיחה זה מס שפתיים על נדיבות.
התובעת: גם לשיטתך אתה כבר צריך להתרחק מדוידי בתאריך הזה. שמעוני: אני לא רוצה שדוידי יחשוש שאני אפגע בו.
התובעת: מותר לך להגיד לאדם שאתה בניגוד עניינים איתו שאתה תעזור לו. שמעוני: זה משפט כללי להרגיע את דוידי.
התובעת: באופן כללי מותר לך לומר משפט כזה ליזם שאתה בניגוד עניינים איתו? שמעוני: זה כללי לגמרי.
התובעת: אתה מוודא שעופר מדבר עם דוידי ועופר אומר לך "שהוא איתמר" שמעוני: שיואל תומך בי פוליטית.
התובעת: בהמשך השיחה אתה אומר שאתה באשדוד עם פונטה ואומר לעופר לבוא. אתה זימנת את עופר כדי שהוא יעביר מסרים ליואל. שמעוני: כולם רוצים להרגיש קרוב לראש העיר, אז גם מיריי וגם תומר גלאם רצו להרגיש קרוב ואמרו לי שרוני מארגן קבוצות עם בני וקנין ופיני סבח שני האויבים הגדולים שלי. אז בגלל זה דיברתי איתו. זה לא קשור לשום דבר. הוא ואשתו הכפישו אותי שאני שלחתי מתלוננת.
התובעת: עופר מספר שאתה אמרת לו 'תביא את יואל לידי'. שמעוני: זו מחווה לדוידי וסליחה שזה נשמע יהיר. אני הולך לאירוע או הילולה אני קורא למישהו שישב לידי.
התובעת: אתה עושה מחווה ליואל כי הוא מעביר לאחיך עשרות אלפי שקלים? שמעוני: לא.
התובעת: אחרי שיחה שלך עם עופר אתה מתקשר ליואל ואומר לו: כל אדם שמתמודד לראשות העיר אני מכבד אותו ורוצה שכמה יותר מועמדים ואני יושב עם חיים ורוני בא למיריי ואומר לה שהוא לא יגמור קדנציה. אחרי זה פרוספר וקנין אומר שהוא מארגן קבוצות ואחרי זה רוז'ה אומר שרוני יושב ומארגן.
יואל: מאחורי הגב שלי? אחרי השיחה עם עופר הלכתי לרוני והוא אמר לי 'אתה חושב, שאני מטומטם להתחיל 3.5 שנים לפני?'.
שמעוני: אני סומך עליך
יואל: אני טוטאלי איתך ואתה אומר לי שהוא מדבר ככה, אני לא אסכים שהוא ידבר ככה. אני אבדוק את זה איתמר.
שמעוני: זה כבר מגיע כבר מכמה כיוונים.
לאחר כמה מילות נימוסים השיחה מסתיימת.
התובעת: דוידי אומר שהוא טוטאלי איתך. שמעוני: זו שיחה פוליטית. כמו שאמרתי שרוני הוא סדין אדום ואין לי בעיה שיתמודד רק שלא ילכלך. כשיואל אומר אני אוהב אותך וטוטאלי איתך זה פוליטי.
התובעת: באותו הזמן אתה יודע שהוא מפרנס את אחיך ואתה מבקש ממנו דברים וגם אומר לאחיך שתעזור לו. שמעוני: השיחה הזו היא פוליטית הוא פועל מאחורי גבי ואומר שלא אסיים קדנציה. כולם באים אומרים לי אז דיברתי עם עופר ואחרי שלושה שבועות דיברתי עם יואל.
התובעת: פוליטית זאת לא מילת קסם. כשהוא אומר טוטלי איתך, מה זה? שמעוני: פוליטית. אנשים באים ואומרים לך אנחנו אוהבים אותך.
התובעת: יש שיחה בין עופר לדוידי שדוידי אומר שאם רוני מתמודד אז הוא רוני מסיים אצלו את העבודה. שמעוני: אני לא יודע.
אתה שימשת כראש עיר, עבירת השוחד תתממש רק אם עופר או יואל פונה ומבקש לעזור בפרויקט תקוע, רק אז יש עבירת שוחד? שמעוני: אני לא עורך דין.
ניסיון לאונס באמצע הרחוב באשקלון: ביום חמישי בלילה התקבל דיווח במוקד המשטרה על אדם, נתין זר, שתקף מינית אישה בסמוך למתנ"ס וולדנברג בעיר. שוטרי הסיור של משטרת אשקלון הוזעקו למקום, מצאו את האישה המבוהלת והחלו בסריקות עפ"י תיאור אותו מסרה.
אילוסטרציה: מוטי מילרוד
במהלך הסריקות הם הבחינו באזרח שמסמן להם להגיע אליו ובסמוך אליו אדם שתיאורו מתאים לתיאור שמסרה.
לדברי האיש, הוא ראה את החשוד רוכן על האישה בניגוד לרצונה וכששאל אותו למה הוא עושה לה את זה הוא השיב לו כי הכל בסדר, קם ועזב את המקום.
פינוק של ארוחת בוקר משפחתית לכבוד יום המשפחה. הפעם הבאתי לכם כמה ארוחות בוקר מיוחדות, כאלו שקשה למצוא במסעדות, והן יותר פינוק של בוקר משפחתי בבית.
כמה דברים שלא ידעתם על ארוחת הבוקר: כבר בתלמוד מיוחסת חשיבות רבה ל”פת שחרית”, היכולה לתחלואים שונים ומשונים. גם כיום מכיר המחקר הרפואי בחשיבות ארוחת הבוקר.
תזונאים מעלים על נס את חשיבות ארוחת הבוקר כארוחה שמספקת את צורכי האנרגיה שהגוף זקוק להם כדי לפצוח בעמל היום.
מחקרים גילו כי תלמידים שקיבלו ארוחת בוקר שיפרו את הישגיהם הלימודיים: השתפר הזיכרון קצר הטווח, יכולת הקריאה והחישוב האריתמטי.
מחקרים אחרים הראו שיפור בטווח רחב של יכולות ריכוז ולמידה, כולל יכולת פתרון בעיות ויצירתיות.
בארוחת הבוקר המשקאות המקובלים הם מיצי פירות, המיץ הקלאסי במערב לארוחות בוקר במערב הוא מיץ תפוזים.
בריק של בוקר
חומרים:
12 עלי סיגר
12 ביצים טריות
100 גרם בולגרית מגורדת
חופן בצל ירוק קצוץ
מלח לפי טעם
אופן הכנה: את הבולגרית והבצל הירוק מערבבים ביחד.
במרכז עלה הסיגר שוברים ביצה ומוסיפים כף נדיבה מתערובת הבצל והבולגרית.
יחד עם שחקני הרכש עוז פרץ שפתח בהרכב ואסי גומא שפתח על הספסל יצאה הפועל אשקלון לאצטדיון לויטה, שם התארחה אצל הפועל כפר סבא. שלומי דורה וחניכיו מקווים לחזור למאבקי הצמרת לאחר שהשבוע קיבלו תמיכה כספית גדולה מעיריית אשקלון על סך 1.1 מיליון ש"ח.
אחרי מחצית מאופסת, הפועל אשקלון עולה ליתרון ראשון עשר דקות בתוך המחצית השנייה. בדקה ה-55 ערן ביטון וסוטיריס ניניס החליפו ביניהם מסירות, שבסופן ביטון כבש בצ'יפ גדול. 1:0 לאשקלון.
בדקה ה-72 אסי גומא המחליף כבר בעצמו את השער השני והראשון שלו במדים האשקלונים כבר במשחק הבכורה. 2:0 להפועל אשקלון שחוזרת לנצח.
מעט לאחר השעה 15 התקבל דיווח מאזרח בחוף הדתיים באשקלון אודות צעיר שנסחף במים ונשקפה סכנה לחייו. צוותי שיטור ימי לכיש שהוזעקו למקום הגיעו תוך דקות ספורות והחלו בסריקות אחר הצעיר.
טביעה בחוף הים. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
לאחר זמן קצר הוא אותר ונמשה אל ספינת המשטרה כשהוא ללא הכרה שם החלו השוטרים בביצוע פעולות החייאה ובמקביל המשיכו בשייט לעבר המרינה שם המתין צוות רפואי של מד"א.
מיד עם הגיעם הועבר הצעיר להמשך טיפול מתקדם של כוחות הרפואה שנאלצו לבסוף לקבוע את מותו.
“לא קוטר מעגל פעילותך הוא העיקר, אלא באיזו מידה אתה ממלא אותו”. מי שמכיר אותי באופן אישי יודע שהמשפט הזה מלווה אותי שנים ומנחה אותי בדרך. את המשפט המופלא הכירה לי אימי כשהייתי בכיתה י"ב, והוא חלק ממשנתו של ויקטור פרנקל, מתוך ספרו “האדם מחפש משמעות”. הספר הזה הוא חלק חשוב בספרייה שלי, זו שבביתי וזו שנחרטה על לוח ליבי.
עינב קורן
ברגעים הכי משמעותיים בחיי עד כה, ובעיקר ברגעי משבר, שרטטתי את המעגל שלי על מרכיביו השונים. לא הכמות חשובה, לא הגודל או הריבוי, אלא איכות הבחירות שלנו, המידות והתוכן. לא פעם נכשלתי בשמירה על האיזון כי גם אני כמוכם שבויה בלופ של החיים היום. תמיד במרוץ להשיג ולהספיק עוד תואר, כישורים נוספים, עוד מיומנות, שכר טוב יותר, עוד חמש שעות ליממה, דוחפים את עצמנו עד קצה היכולת, להרחיב את המעגל, למתוח את גבולותיו ורק שנגשים את עצמנו. אנחנו גודשים אותו עד אין קץ, עד שאין לנו מקום, והמחיר הוא תמיד יקר מדי.
השבוע המחיר היה בלתי נתפס, קשה ומטלטל מאין כמוהו.
השבוע נפטר במפתיע אדם יקר, ד”ר אורן זוסמן. אורן היה בן המחזור שלי, בן 37 בלבד. למדנו יחד בתיכון אורט הנרי רונסון, והוא היה ההגדרה המובהקת למלח הארץ. אלו לא דברי נחמה או שבח האדם בלכתו, אלא ידיעה מוחלטת שכך הוא היה. כבר בכיתה ט’, כשכיהן כיו”ר נוער עבודה באשקלון (העיר שהכי מזוהה עם הימין הפוליטי), הצליח לסחוף אחריו את כולנו. גם את אלו שזו לא עמדתם מבית.
בשבוע שעבר התקיים חג ט”ו בשבט, וביום הזה יצאו תלמידי מקיף עירוני ו’ החדש לנטיעות משותפות עם הגנים השכנים ועם תלמידי בית הספר היסודי נאות אשקלון.
“ילדי גן תורן א’ תורן ב’ נמצאים כמונו בשכונת אגמים החדשה, ועדיין לא זכו לביצוע עבודות גינון ופיתוח בשטחם”, סיפרו בבית הספר. “הפשלנו שרוולים, הגענו עם שתילים ומעדרים והתחלנו לחפור בורות ולשתול לאורך הגדר את השיחים הירוקים. ילדי הגן קיבלו אותנו בשירים בעודם יושבים לאורך שולחנות ערוכים לסדר ט”ו בשבט. ההתרגשות הייתה גדולה, והשיא היה נטיעות משותפות. בין הילדים של חטיבת הביניים ממקיף ו’ ובין ילדי הגנים נוצר חיבור מקסים שהתרחב גם למשחקים משותפים בחצר. תלמידי כיתות ז’ לא רצו לעזוב את הגן והילדים”.
השבוע הגיע לבקר אותי קולגה, יו”ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן נתנאל פל. הצטלמנו כנהוג בעידן שבו אנו חיים, עידן המתעד רגעים ומשחרר לאוויר העולם הדיגיטלי. היינו 24 שעות עם חיוך באוויר הסטורי.
יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
בו זמנית סיירנו במכללה, השווצתי ביופייה כאילו הייתי האדריכלית שתכננה אותה. אמרתי לו: “נתנאל, אתה יודע, אנחנו שנינו מסמלים ומייצגים שתי עולמות של היסטוריה אקדמית משותפת”.
אני נושמת את המכללה בכל רמ”ח איבריי, מכירה את ההיסטוריה והמהות ואת מה שהמכללה חרטה על דגלה, ושמחתי למצוא מי שיקשיב לפאשן שלי.
אז התחלתי: "המכללה האקדמית אשקלון התחילה את ראשית דרכה ב-1965 כשלוחת בר אילן, אז היא הייתה בשכונה באשקלון. מכללה צנועה וקטנה עם פחות מ-50 תלמידים. הנהלת אוניברסיטת בר אילן יזמה את הקמת השלוחה דווקא באשקלון מבין שלוש שלוחות נוספות בארץ, מתוך תפיסת עולם שדגלה בהנגשת האקדמיה לפריפריות הגיאוגרפיות בארץ. אז היו האוניברסיטאות דלת פתוחה עבור ציבור עם יכולות כלכליות ועם תנאי קבלה שהיוו תקרת בטון עבור עולי התפוצות. שערי האקדמיה היו נעולים בפני תושבי הפריפריות ועבור צעירים, בעיקר דור שני לעולים. המכללה האזורית אשקלון שלוחת בר אילן דאז הייתה צנועה, קטנה, עם מספר סטודנטים מועט, ובשלב מסוים אף הייתה באיום סגירה.
הסינדרלה האקדמית בעיר אשקלון הפכה ללכלוכית שמאוימת בסגירה, ובכך נכנס לתמונה אופן ייסודה – הקמתה של המכללה, הריצה למרחקים בגבולות הארץ ומחוצה לה לאיסוף תרומות כדי למנוע את סגירתה ולהקים את מה שנקרא “המכללה האקדמית אשקלון”, אך את החלק הזה בהיסטוריה אכתוב אחרי שאתפוס את המייסד לשיחת היסטוריה.
מכללת אשקלון (צילום: תלמידי עיצוב מדיה)
בשנת 2003 קבעה המועצה להשכלה גבוהה כי המכללה אקדמית אשקלון ראויה להיות מוסד להשכלה גבוהה, וכך נפרדה אקדמית אשקלון מאוניברסיטת בר אילן והפכה למכללה עצמאית.
המכללה גייסה לשורותיה את פרופ’ משה מני זכרונו לברכה. אני אישית לא הכרתי אותו, אבל לפי הסיפורים בקרב כל כך הרבה אנשים שהכירו אותו, מדובר בדמות שהותירה חותם גדול בלבבות רבים ובמיוחד באקדמיית אשקלון.
אחרי השבועיים הקשים שעברו על קבוצת הכדורגל העירונית, אשר כללו מלחמות כוח בין ראש העירייה תומר גלאם למנהל התפעול צ’יקו מגיה, נראה כי הפועל אשקלון לקראת עידן חדש. השחקנים אמורים לקבל את שכרם בסוף השבוע הנוכחי, ולפיכך ימשיכו לעבוד במועדון ויעמדו לרשותו של המאמן שלומי דורה גם במשחק הקרוב. גלאם נתן אור ירוק להעברת כספי התמיכה לקבוצת הכדורגל, ובתמורה לכך יוחלפו חברי העמותה, אקט שייתכן שכבר ייצא אל הפועל לאחר כתיבות שורות אלו.
במסגרת שליטתו של גלאם בקבוצת הכדורגל מי שאמורים לקחת פיקוד עד אשר יוחלט אחרת הם יו”ר הקבוצה – שאמנם פוטר אך יחזור – פרוספר וקנין, והדברים נכונים גם בנוגע לדובר הקבוצה שלומי לוי. נכון לעכשיו קיימות משרות פנויות בהפועל אשקלון עם עזיבתו של מנכ”ל הקבוצה דרור אלמלם ועזיבתו הצפויה של מנהל התפעול צ’יקו מגיה. לא מעט אנשים לוטשים עיניים כעת לעבר תפקידים אלו, ויהיה מסקרן לראות את מי יחליט תומר גלאם למנות.
היו ימים. אלמלם, גלאם ומגיה בימים יפים יותר. צילום אורי קריספין
לאחר הצהרתו של גלאם כי הוא רוצה למכור את הקבוצה כשזו תהיה בליגת העל, יהיה מעניין לראות אם מלבד העברת המשכורות לשחקנים ראש העירייה ירים את הכפפה ויפעל למען החתמת שחקנים רגע לפני סגירתו של חלון ההעברות ב-5 לפברואר.
האופציה הירוקה של מכלוף
בתוך כך, מי שלא המתין שתיפתר הסאגה ומצא לעצמו בית חדש הוא קפטן הקבוצה טל מכלוף שחתם באמצע השבוע בהפועל כפר סבא, יריבתה של אשקלון בליגה הלאומית. כזכור, אין זו הפעם הראשונה שמכלוף חותם בקבוצה מהשרון לאחר שעשה זאת כבר בקיץ האחרון. אלא שמכלוף, שלא הסתדר דאז עם המדיניות ושעות האימונים של הכפר-סבאים מיהר לעשות פניית פרסה ולחזור לקבוצת נעוריו לאחר שהמנכ”ל דרור אלמלם ומנהל התפעול צ’יקו מגיה הסכימו לקבל אותו חזרה, לא לפני שמכלוף עצמו שילם קנס יציאה מהחוזה שלו בכפר סבא. כעת האופציה הירוקה שוב עלתה על הפרק מבחינתו של הבלם לאחר הכאוס שנוצר באשקלון.
מכלוף קיבל את ההצעה יממה לאחר שהשחקנים התבשרו כי הם “משוחררים” מהקבוצה ואף שבאשקלון ידעו על הפנייה מכפר סבא, הם לא הצליחו להשאירו וספק אם ניסו. “טל בחר להתעסק בחצי השנה שנותרה נטו בכדורגל”, אמר מקורב לשחקן ל"כאן דרום" ולמעשה הסביר את פשר עזיבתו.
מכלוף בימים אחרים. צילום: אורי קריספין
מכלוף עצמו לא היה מוכן להתראיין ואף ציין כי יעשה זאת רק בסיום העונה. נדמה כי גם לו יש בטן מלאה על ההתנהלות האחרונה של אנשי המועדון. שעות האימונים בכפר סבא שונו ויערכו מדי יום בשעה 12:30, זאת לאחר שגם המאמן הוחלף בתווך, ולכן גם המכשול הזה הוסר מבחינתו של מכלוף בדרך לחתימה בירוק.
דקה וחצי לסיום, אליצור איתו אשקלון עוד הובילה בארבע נקודות הפרש על פני אליצור נתניה, והיא הייתה בטוחה שהיא בדרך לניצחון נוסף, השלישי במספר. אלא שלא בדיוק ברור מה עבר בשניות האחרונות על חניכיו של אבי סוכר, שעשו את כל הטעויות האפשרויות בדרך להעניק לנתנייתים את ניצחון החוץ הראשון שלהם העונה. דווקא אחרי משחק כמעט מושלם, הגנה חזקה ומשחק התקפה טוב, אליצור מצליחה לבעוט בדלי ולהפסיד את המשחק על חודן של שתי נקודות יקרות במיוחד (84:86).
עוד בטרם יצא המשחק לדרך באליצור הגדירו את המשחק כמשחק חובה שבו חייבים לקחת את מלוא הנקודות כדי להתקדם בטבלה ולהתברג בפלייאוף העליון. מול יבנה בשבוע שעבר המשימה צלחה, והאשקלונים הצליחו לעשות צעד נוסף לעבר המקום השביעי שמוביל לפלייאוף העליון. הפעם כאמור אשקלון הייתה שאננה מאוד בישורת האחרונה והצליחה לתת למשחק לחמוק לה מהידיים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
עקב ההפסד לנתניה בבית, המשחק בשבוע הבא מול רמת גן הופך לגמר גביע עבור אבי סוכר ושחקניו. יהיה זה גם משחק הבית השלישי ברציפות של הקבוצה, כאשר המאזן כאמור הוא ניצחון והפסד. הפסד נוסף יכול לדרדר את הקבוצה למאבקי תחתית, שמהם אליצור כמובן רוצה להימנע ולא להיכנס למחוזות שמהם לא תוכל לצאת. “תחושת ההחמצה היא מאוד גדולה”, אמר ל"כאן דרום" מנכ”ל הקבוצה רועי ברקוביץ’. “במיוחד לאור העובדה שהובלנו כמעט לאורך כל שלבי המשחק ועוד ארבע הפרש עם כדור שלנו כדקה וחצי לסיום. קיבלנו החלטות רעות בהתקפה, ונתניה ידעו להעניש אותנו על זה ברגעי ההכרעה. כולנו מאוכזבים מההפסד, כיוון שאילו היינו מנצחים, זה היה מציב אותו עם ניצחון כפול על נתניה שנלחמים איתנו על מקום בפלייאוף. לפחות הפסדנו בהפרש קטן לעומת ההפרש שניצחנו אותם בסיבוב הראשון, כך שבמקרה של שוויון נקודות אנחנו מעליהם”.
שרי קפלן, נשואה ואם ל- 6 ומתגוררת ביישוב קדרון ליד גדרה. בוגרת תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים ושימשה כגזברית, חשבת שכר וכלכלנית בחברת הפחם, חברת בת של חברת חשמל. לפני מספר שנים החליטה לשנות את אורח חייה ואת עיסוקה וללמוד את תחום הרפואה האלטרנטיבית. כיום, שרי, נטורופתית מוסמכת ומנהלת את "אדמה"- בית הספר לרפואה משלימה גבעת ושינגטון.
אז איך בעצם הגעת לתחום הנטורופתיה?
"אמי ז"ל חלתה בסרטן השד בסוף שנות ה-40 לחייה. לאחר 10 שנים של מאבק אצילי ועיקש במחלה, איבדנו אותה. בתקופה האחרונה לחייה היא הייתה מאושפזת בבית חולים הרצפלד בגדרה.
"בלילות ששהיתי לצידה, היה חוזר על עצמו מידי לילה מחזה לא נעים. חולה היה נפטר/ת, אנשי צוות היו מגיעים ומפנים את מיטתו וחפציו ובאלונקה נושאים אותו לחדר המתים. התמונה של פינוי האלונקה עליה שוכב אדם ללא רוח חיים וסדין מכסה אותו מעל לראשו נחרטה בזיכרוני. אני זוכרת את עצמי, מדברת אל עצמי ומבטיחה מתוך מנגנון פנימי של הגנה- 'אני לא אהיה בסיטואציה הזו, אני אעשה הכול כדי שלי זה לא יקרה'.
"לימים, במהלך עבודתי בחברת הפחם כגזברית, יצאתי לחופשת לידה עם לידת בתי השלישית, חופשה שבדרך כלל מאפשרת לאישה להרהר לגבי הייעוד שלה בחיים, שביעות הרצון וההתנהלות, אז החלטתי שאני חייבת ללמוד תזונה.
"תוך כדי בירורים, התגלגלתי מהר ללימודי נטורופתיה (ריפוי טבעי באמצעות תזונה טבעית, צמחי מרפא ועוד מגוון שיטות וכלים) ונשבתי בקסמיה. הבחירה ללמוד נטורופתיה שינתה את חיי. בלימודים עברתי תהליך של התבוננות והתפתחות וסיימתי אותם הרבה יותר "עשירה" משהתחלתי. הלימודים פתחו לי צוהר לעולם קסום, שינו את ההתייחסות שלי לחיים, למערכות יחסים, לאורח החיים, לתזונה לגוף ולנפש. אני יכולה לסכם ולומר שכל הסביבה שלי הרוויחה מהבחירה הזו".
ואיך בעצם הגעת לניהול בית הספר "אדמה" בגבעת ושינגטון?
"לאחר לימודיי, החלום שלי היה ועודנו להנגיש לכולם את המודעות לכוחה של הרפואה המשלימה לשפר את איכות חיי כולנו. בעבר, ניתן היה לומר שתחום הרפואה המשלימה היה נחלתם של אנשי במרכז- של מדינת תל אביב. היום זה כבר לא כך. המטרה היא ליצור כאן בשפלה ובדרום , מרכז שיהווה אבן שואבת לסטודנטים, מטפלים ומטופלים שיבואו ללמוד, להתמקצע, להשתלם ולטפל בעצמם.
"המון ידע שהולך וצובר תמיכה מדעית צריך להגיע לכולם, מבלי צורך לנסוע רחוק, לעמוד בפקקים או לחפש חניה במשך שעות.
"גם באופן אישי, קסמה לי ההזדמנות לשלב את הידע וההכשרה שלי ככלכלנית עם עיסוק ברפואת המשלימה דרך ניהול בית ספר שמכשיר מטפלים ומטפלות. אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי לעמוד בראש בית ספר עם מרצים כל כך איכותיים ומקצוענים וסטודנטים שצמאים ללמוד ולהתפתח".
אז מה זו בעצם רפואה משלימה?
"רפואה משלימה היא כל אותם הטיפולים שניתנים למניעת מחלות, חיזוק וריפוי הגוף והנפש, שלא על ידי רופאים ואחיות. בפן הפיזי: טיפולים בתחום התזונה, תוספי המזון, צמחי מרפא, שמנים אתרים; טיפולי מגע כמו רפלקסולוגיה, שיאצו, עיסוי שוודי ורקמות עמוק; טיפול בדיקור סיני; הידרותרפיה – תרפיה במים. ובפן הנפשי/רגשי: טיפול בפרחי באך ודימיון מודרך; טיפול בשיטות כמו NLP, מיינדפולנס, שיטת העבודה של בירון קייטי, ריברסינג ועוד. כמו גם טיפולים שמשלבים התייחסות הן לגוף והן לנפש: הומאופתיה, טווינא ועוד".
וכיצד באה לידי ביטוי תופעת ההתגברות של הרפואה המשלימה?
"בעשור האחרון אנשים מצביעים ברגליים. רבים פוקדים את המטפלים ברפואה משלימה במטרה למצוא מזור למחלתם או לשפר את איכות חייהם. לראיה, קופות החולים פתחו עשרות סניפים/שלוחות של רפואה טבעית/משלימה בערים הגדולות בישראל. כל בית חולים מתהדר במחלקה לרפואה אינטגרטיבית, כזו המשלבת ידיים בין הרפואה הקונבציונאלית והטבעית.
"כך למשל בבית חולים שיבא פועל "מרכז טל" בניהולו של ד"ר רענן ברנר, באיכילוב פועל "המרכז לרפואה משלימה לחולי סרטן" בראשות ד"ר שחר לב ארי, בדוידוף פועלת "היחידה לרפואה משלימה" בראשות ד"ר עופר כספי וכך גם בבתי חולים אחרים ברחבי הארץ.כל אלה, מצביעים על הביקוש העצום שיש היום למטפלים בתחומי הרפואה המשלימה.
"בארץ מכשירים מטפלים במספר מכללות/בתי ספר. בתל אביב לדוגמה פועלים מכללת רידמן וקמפוס ברושים. כאן, בשפלת הדרום, בית ספר "אדמה", בית הספר לרפואה משלימה בגבעת ושינגטון, פועל מזה 15 שנים בהכשרת דורות של מטפלים במקצועות השונים והבוגרים שלנו עובדים בכל קופות החולים, בבתי החולים השונים ואף פותחים קליניקות מצליחות ברחבי הארץ ובעיקר באזורי השפלה והדרום".
אז מה בעצם לומדים בביה"ס "אדמה"?
"ניתן ללמוד במספר מסלולים. מסלול ארבע שנתי של לימודי נטורופתיה, מסלול תלת שנתי של לימודי צמחי מרפא, מסלולים דו שנתיים כמו רפלקסולוגיה, שיאצו והכשרת מורי יוגה ומסלולים שנתיים הכוללים קורסי NLP, פרחי באך ודימון מודרך, ארומתרפיה, אירידיולוגיה ועוד. 'אדמה' גם פותח את שעריו לקהל הרחב שרוצה להעשיר את ידיעותיו ולהתפתח בתחום, בקורסי ערב כמו מיינדפולנס, שיטת העבודה של בירון קייטי, תזונה טבעית, ריברסינג ועוד".
סיור במסגרת :בית ספר "אדמה", מכללת גבעת וושינגטון
והביקוש?
"ב'אדמה' ניכר ביקוש הולך ועולה ללימודים הן במסלולים מלאים והן בלימודי ערב בקורסים בודדים להעשרה והתפתחות. לשם המחשה, באוקטובר 2017 פתחנו את מחזור הלימודים הראשון להכשרת NLP Prctitioners. השנה, 2019, כבר פתחנו שני מחזורים במקביל בשל הביקוש הגובר. לאחרונה גם יצאנו בהרצאות ערב לקהל הרחב.
"בט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, התקיימה אצלנו הרצאתה של הנטורופתית אפרת רני בנושא "רגשות הגורמים למחלות" לקהל הרחב. לאחר ההרצאה ניגשו אלינו רבים, הודו לנו על ההרצאה וביקשו שנקיים עוד הרצאות כאלה. ואכן הרצאות כאלה יתקיימו מידי חודש וחצי. ההרצאה הבאה תתקיים ב-5/3/2019 ובה תרצה נועה אליאל, נטורופתית ומרצה לתזונה על מחלת הסוכרת והדרכים הטבעיות להתמודדות ולמניעה.
"בהמשך תרצה לילך ארז, ראש "רפואה מערבית" ב"אדמה" על התפתחות תינוקות ועל התקופה שלאחר הלידה. תהל עלמה זהר, מרצה לגוף ונפש ב"אדמה" תרצה על איך לעבור בשלום את גיל המעבר ובימים אלה מתארגנים על ההרצאות הבאות".
האם הלימודים הם תיאורטיים או מעשיים?
"הלימודים כמובן משלבים תיאוריה והתנסות בשטח. מלבד לימודי התיאוריה כמו אנטומיה פיזיולגיה וכדומה, יש לנו קליניקה ובה הסטודנטים שלנו מטפלים הן טיפולים נטורופתיים והן טיפולי מגע. ישנם גם סיורים מעשירים מאוד מחוץ לכותלי בית הספר.
"גולת הכותרת מבחינתנו, היא העובדה הלא טריוויאלית שבית החולים "קפלן", פתח השנה את שעריו לסטודנטים ובוגרים של "אדמה" במחלקה האונקולוגית ובמחלקת נשים. זה מרגש, פורץ דרך ומרחיב את הלב שהצוות הרפואי בשטח רואה את התועלת שיש בטיפול המשולב לחולה. אנחנו רוצים לשלב כוחות כדי להקל ולשפר את איכות חייהם של המטופלים. ברור לנו שזה לא פשוט ליישם את שיתוף הפעולה, אבל ישנם מחקרים לא מעטים ועדויות שהולכות ומצטברות המעידות על סינרגיה בין הטיפולים שמייצרת תוצאות אפקטיביות לאין שיעור, בהשוואה לטיפול קונבציונאלי רגיל.
בעשור האחרון נערכו מאות מחקרים על ההשפעות המטיבות של טיפולים טבעיים/משלימים, על התועלת שבמרכיבי מזון טבעי, תוספים וצמחי מרפא ויש כבר תשתית ראייתית מדעית, מה שקרוי Evidense based medicine עליה מתבססים ברפואה הקונבציונאלית.
אז לאן פני הרפואה המשלימה בישראל?
"נראה שאנחנו חוזרים לעידן שלפני גילוי הפינצילין, שסימן את הנטישה של הרפואה הטבעית והמעבר לרפואה הקונבנציונאלית. יותר ויותר אנשים מבינים שהתרופות אינן מרפאות מחלות. התרופות לרוב אינן מטפלות בשורש הבעיה, אלא מטפלות בסימפטומים. לעיתים משפרות מדד אחד ויוצרות בעיה אחרת או שרק שוחקות את איברי הפינוי, הכבד והכליות. נטילת תרופות לרוב גם יוצרת תלות ומחייבת את החולה, מעתה ואילך ליטול אותן וגם עם הזמן להגדיל את המינון כדי להשיג את אותה השפעה.
"לכן, יש נטייה לפנות לרפואה הטבעית שבבסיס שלה תמיד השאיפה לחקור מה שורש הבעיה ולנסות לפתור אותה וכן על הדרך גם להקל על הסימפטומים. אנו כבר רואים שהמחלקות האינטגרטיביות שהוקמו בבתי החולים השונים גדלות וקולטות יותר ויותר מטפלים, כדי להתמודד עם הביקוש. כך גם בקופות החולים, מרכזי הרפואה המשלימה גדלים בצורה משמעותית בכוח האדם.
"ככל שהרפואה הטבעית והמשלימה יכנסו יותר ויותר לממסד, כולי תקווה, שבית המחוקקים יפעל להכניס רגולציה לתחום ולהכיר בו. הכרה של המועצה להשכלה גבוהה בלימודי הרפואה המשלימה, תוך הסדרת תנאי קבלה/סף ללימודים, קביעת סטנדרטים גבוהים למרצים, למבחנים ארציים, לסטאז' מפוקח, כל אלה ימשיכו להעלות את אמון וביטחון הציבור ברפואה הטבעית המשלימה, וכולנו נצא נשכרים".
