שלום לכולם, והשבוע במדור פפאיה, וזאת מפני שהחלטתי ללכת לכיוון הבריא ולעזור לאילו מאיתנו שרוצים לשמור על תזונה בעלת ערכים תזונתיים בריאים. הפרי הטרופי המתקתק מכיל שפע של ויטמינים ומינרלים החיוניים לגופנו, בהם ויטמין C, ויטמין A ופולאט, התורמים למניעת מחלות. פפאיה בשלה מכילה יותר מ-100 רכיבים ארומטיים, המקנים לה טעם וניחוח ייחודיים. לחלקי הפפאיה מגוון שימושים: כשהיא ירוקה, מפיקים ממנה אנזים מפרק חלבונים המכונה פפאין המשמש בתעשיות שונות, למשל לריכוך בשר, בתעשיית הבירה, בתרופות נגד כאבי בטן ועוד. מהזרעים הטחונים מייצרים תבלין הדומה לפלפל שחור ובארצות מסוימות אף אוכלים את העלים הצעירים. הפפאיה מתאימה לאכילה במגוון דרכים ומתכונים, והנה כמה מהם.
ריבת פפאיה ותבלינים
חומרים:
3 יחידות פפאיה בשלה
1 קילו סוכר
2 מקלות קינמון
2 יחידות כוכב אניס
5 תרמילי הל
5 פלפל אנגלי
5-4 ליבות תפוח עץ
1 לימון חצוי
פפאיה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
אופן הכנה: את הפפאיה מקלפים. מסירים את הזרעים וחותכים לקוביות גדולות. מעבירים לסיר יחד עם שאר החומרים, מבשלים על אש נמוכה כשעה וחצי. מוציאים את התבלינים, מקררים מעט ושומרים במקרר בתוך כלי אטום.
סביצ'ה מוסר ים, טונה אדומה ופפאיה
חומרים:
150 גרם פילה מוסר ים חתוך לקוביות גדולות
150 גרם טונה אדומה טרייה חתוכה לקוביות גדולות
1 פפאיה בשלה, נקייה מגרעינים וחתוכה לקוביות קטנות
1/4 בצל סגול קצוץ גס
10 זיתי קלמטה חצויים
חופן עלי כוסברה
שמן זית משובח
1/2 לימון טרי
מלח ים אטלנטי
50 גרם בוטנים קלויים וגרוסים גס
אופן הכנה: מערבבים את הדגים יחד עם הפפאיה, הבצל הסגול, הקלמטה והכוסברה ומערבבים עם מיץ לימון טרי, מלח ים ושמן זית. מניחים מתערובת הדגים על צלחת הגשה, מפזרים מעל בוטנים גרוסים ומגישים.
ליגת כדורגל חופים של אשקלון, שהפכה ללא ספק למרענן הרשמי של חודשי הקיץ החמים בעיר, תיפתח היום בחוף דלילה ותימשך חודש ימים.
בטורניר עצמו יתחרו שמונה קבוצות על תואר האליפות, ואין ספק שתחרויות אלו ימשכו אחריהן אוהדי ספורט רבים בכל יום שישי.
ליגת החופים בעונות הקודמות. צילום: אלדד עובדיה
צוות 3 – מוקד ח.א.ש הוא נותן החסות הראשי לטורניר יחד עם היכל התרבות ורשת המזון יינות ביתן, והם ישדרגו משמעותית את הליגה, שנערכת בשיתוף המחלקה לספורט בעיריית אשקלון.
היכל התרבות אשקלון, הפותח את עונת המנויים 2020, יעניק כרטיס זוגי למופע סטנדאפ לשחקני הקבוצה הזוכה, וכדי להפוך את הטורניר למקצועי ככל האפשר, הובא השופט הבינלאומי גל לייבוביץ לנהל את הליגה ולשפוט בה לכל אורכה.
ליגת החופים בעונות הקודמות. צילום: אלדד עובדיה
לייבוביץ, בן העיר אשקלון, נחשב לאחד מבכירי שופטי הכדורגל בישראל. הוא ירשום עונה חמישית כמנהל הראשי של ליגת החופים באשקלון, והוא נרגש מתמיד. "אין ספק שזו יוזמה מבורכת שלא מביישת את הטורניר הגדול בארץ", מסר לייבוביץ. "יש לאשקלון חוף ים יפהפה, ואני נהנה כל פעם מחדש להגיע, לשפוט ולהשתתף באווירה הססגונית. ליגת החופים באשקלון זו תעודת כבוד לעיר, לעומד בראשה ולאדם היחיד שעמל רבות על מנת שכל ההפקה המבורכת הזו תצא לפועל".
מנהל המחלקה לספורט בעיריית אשקלון מרסלו בורדמן אמר כי הוא מברך על היוזמה: "אין ספק שבטורניר החופים של אשקלון מושקעת המון מחשבה, המון זמן ולא מעט משאבים. אנו במחלקה לספורט גאים בטורניר החופים ומברכים כל יזם שיסחוף אחריו את הספורט בעיר קדימה".
ליגת החופים בעונות הקודמות. צילום: אלדד עובדיה
לצד כל אלה עיריית אשקלון הכשירה באחרונה מתחם מיוחד למשחקי מטקות וממשיכה לתמוך ולתרום לקידום ליגת קטרגל החופים המתקיימת מדי שנה במקום.
כאמור, שמונה קבוצות יתחלקו לשני בתים, ומהם יעלו לשלב חצי הגמר שתי הקבוצות שיסיימו במקומות הראשונים.
קבוצת הכדורעף המקומית אליצור נתן אשקלון רשמה בעונה שעברה הישג גדול כאשר עלתה לליגת העל והתחרתה נגד הפועל אשר עכו, מכבי תל אביב, הפועל כפר סבא, מכבי הוד השרון ועוד. אבל ההישג הזה היה קצר זמן ובסוף העונה היא ירדה בחזרה לליגה הלאומית.
בקבוצה מפנים אצבע מאשימה כלפי העירייה. מנכ"ל הקבוצה יעקב פרידמן אומר כי בשנה שעברה, לקראת העלייה לליגת העל, הובטח לו תקציב מסוים, אך העירייה העבירה רק כמחצית ממנו. הדבר השליך בין היתר על מצבת השחקנים, שזה גורם משפיע בספורט קבוצתי. כך יצא שדווקא לפני הסדרה האחרונה המכריעה נגד ק.ק תל אביב הסתיים החוזה עם שני שחקנים זרים, ולא היה ביכולתו של פרידמן להמשיך אותו. הקבוצה ירדה מ-14 שחקנים ל-12 שחקנים ואפילו פחות, כי היו גם שחקנים פצועים.
הדבר הביא את פרידמן בשנת 2018 לקחת על עצמו הלוואות לצורך כיסוי חובות לעמותה, "הייתה לי בעיה, כשאני מקבל הבטחה מעיריית אשקלון ומקבל פחות מחצי מהתקציב שהבטיחו. כשאני בונה קבוצה לליגת העל, זו לא קבוצת חובבנים שהולכת לשחק. אני מביא שחקנים על בסיס שכר, ואני צריך לשלם להם, ואז התחילו החובות, ואני יושב בבית חצי התקף לב וחושב איך אני סוגר את כל החובות האלה. אני לא רגיל לדברים האלה, אני אפילו לא לוקח הלוואות לחשבון שלי", הוא מספר.
מנכ"ל אליצור נתן אשקלון, יעקב פרידמן וגביעים שצברה הקבוצה
אבל פרידמן אומר כי למרות המצב הדי מדכדך, על המגרש השחקנים נתנו מעצמם המון ואפילו היו פידבקים חיוביים מהקבוצות המתחרות. "מאוד העריכו אותנו וקיבלנו המון פידבקים טובים, גם ממאמני הקבוצות השונות וגם מאיגוד הכדורעף", במילים אחרות אפשר להגיד שראו להם עתיד מבטיח, אך הוא לא הגיע לכדי מימוש.
"לא מבקש שכר כמו בהפועל אשקלון"
ובכן, קשה להתקיים בספורט פחות מסוקר מענפי ספורט כמו כדורגל וכדורסל, במיוחד כשהם מתוקצבים משמעותית הרבה יותר מתחום הכדורעף. "מנכ"ל הפועל אשקלון קיבל 40 אלף שקל, אני לא מבקש 40 ואפילו לא 20 וגם לא 10, אבל שיהיה לי איזשהו משהו בסיסי שאני גם אוכל להתקיים".
לדבריו של פרידמן, הסיבה לתקצוב הנמוך של הענף באשקלון נעוצה בזהותו של הממונה על הספורט, "כמעט בכל קדנציה בעירייה מונה לתפקיד מחזיק תיק הספורט אדם שהיה לו קשר ישיר לאחד ממועדוני הכדורגל או הכדורסל, לכן זה עוזר מאוד לענפים הפופולריים לגדול יותר או לפחות לא ליפול, וענף הכדורעף לא עניין אותם בגדול. ההרגשה תמיד הייתה שהמחשבות שלהם היו סוג של בוא ניתן משהו לרוסים האלה, הם יסתדרו".
את נקודת האור רואה פרידמן בממונה הנוכחי על הספורט דורון נקשרי. לדבריו, לאחר הבחירות האחרונות, עם החילופים במועצת העיר, מסתמן שינוי במגמה, והוא מקווה לטוב יותר. הוא מציג סיפור שממחיש זאת היטב: עם העלייה של הקבוצה לליגת העל בעונה הקודמת הייתה ציפייה לקבל מענק כלשהו מעיריית אשקלון, כי בכל זאת בניית קבוצה לליגת על היא דבר שמצריך משאבים רבים, אך הדבר לא קרה. פרידמן פנה לראש העירייה תומר גלאם ולמחזיק תיק הספורט דורון נקשרי, והם להפתעתו החליטו לתת לו את המענק בן חמש הספרות. ההחלטה הזאת התקבלה בסוף העונה אמנם, והכסף עדיין לא הועבר, אבל הוא רואה בזה כבר שינוי בחשיבה. "אני חייב לציין כי לאחר הבחירות האחרונות למועצה יצא לי להיפגש ולהכיר את סגן ראש העיר ומחזיק תיק הספורט דורון נקשרי, ומהשיחה הראשונה שלי איתו הבנתי עם מי יש לי עסק, אדם רציני שלא זורק מילים באוויר, אינטליגנטי והכי חשוב – מבין בספורט. כולי תקווה שבזכותו ובעזרת ראש העיר, שגם הבטיח לעזור, האגודה תוכל להתקדם עוד ולפתח את ענף הכדורעף בעיר".
הממונה על הספורט בעירייה, דורון נקשרי. צילום: חיה מימון
אשקלונים בנבחרת ישראל
הכדורעף אמנם לא הענף הכי הפופולרי מבין ענפי הכדור בארץ בכלל ובאשקלון בפרט, אך אם נקיים השוואה בין כדורגל וכדורסל לבין כדורעף באשקלון ונבדוק כמה שחקנים בני העיר שיחקו בהרכב הפותח בקבוצות הבוגרות, אז בעוד שבאליצור נתן האשקלונים מהווים את הרוב המכריע: 10 מתוך 14 שחקנים, בכדורגל ובכדורסל מדובר ביחס הפוך. אפשר גם לבדוק כמה שחקני נוער הגיעו לנבחרת ישראל מהכדורגל והכדורסל וכמה הגיעו מהכדורעף, אז נגלה ששוב הכדורעף עדיף על שאר ענפי הכדור המקומיים. כי אליצור נתן כבר הביאה לנבחרת לא פחות מ-12 שחקנים.
ההישגים האלה התרחשו אף על פי שהתקציב לאגודת הכדורעף הינו כ-10% מהתקציב למשל של קבוצת גברים בכדורסל. "בכל שנה מבטיחים לנו שהתקציב יגדל, אך לצערי זה קורה מעט פעמים, וגם כשזה קורה, שנה לאחר מכן הוא עוד פעם יורד… אני רק מנסה להגיד שבתקציב של קבוצת כדורסל בליגה לאומית אפשר לבנות כאן מועדון כדורעף לתפארת העיר אשקלון, אשר יוכל לבנות קבוצת גברים או נשים שתוכל להיאבק על תארים ולהביא הרבה כבוד ופרסום לעיר אשקלון".
קבוצת בנשים של אשקלון בכדורעף, עונה 2018-19 מקום 2 בבית עליון בליגה הלאומית
כדי להביא תארים, כבוד ופרסום לאשקלון צריך מקום להתאמן בו, כמו באולם באגמים, שלדברי פרידמן, יועד להיות מרכז כדורעף והקימו שם מגרש כדורעף, והקבוצה התאמנה שם עד שנת 2016. באותה השנה נפטר מייסד ומנכ"ל הקבוצה נתן פרידמן, ומיד לאחר מכן הוציאו אותם משם ונכנסה קבוצת אליצור בנות לכדורסל. כיום הם מתאמנים במגרש של בית הספר אורט אדיבי. "העמודים שבורים, אני מחפש איך להרכיב שם את הרשת, ואני צריך גם לקנות כדורים להביא לשם".
בנעליים של אבא
מועדון הכדורעף המקומי הוקם בשנת 1995 כאליצור אשקלון בידי נתן ובלה פרידמן, הוריו של יעקב. זה התחיל עם קבוצת נוער בנים שהשתתפה בליגת הנוער של איגוד הכדורעף. שנה לאחר מכן נפתחה קבוצת בוגרים שהחלה את דרכה בליגה ב' ובתוך שנתיים עלתה לליגה הארצית. לקראת סוף שנות ה-90 נפתחה קבוצת נשים ובנוסף נפתחו עוד קבוצות נוער חדשות של בנים ובנות.
חלק נרחב מסיכומי הפרקליטות בפרשת איתמר שמעוני עוסק ביחסים במשולש שבין איתמר שמעוני, איש העסקים יואל דוידי ואחיו של ראש העירייה לשעבר, עופר שמעוני.
הפרקליטות מבקשת לטעון כי כל מערכת היחסים שבה דוידי העסיק את עופר היא סוג של שוחד. כך למשל נכתב בסיכומים כי דוידי העביר לעופר 366 אלף שקלים, ומהם 177 אלף שקלים לפחות שימשו את איתמר, וכי הפרקליטות "אינה יודעת, והיא אדישה לשאלה, מה עשו איתמר ועופר עם יתרת כספי השוחד, האם אלו נותרו אצל עופר לשימושו באופן שהטיב עמו כלכלית או האם שימשו את איתמר לצרכיו", ולדעת הפרקליטות זה גם לא משנה.
עופר שמעוני ויואל דוידי
עם זאת, הפרקליטות ביקשה להבהיר כי אינה טוענת כי אח של ראש העיר אינו יכול לפעול עסקית מול יזמים בעיר שבהמכהן אחיו בתפקיד ציבורי, אך היא טוענת כי פעילות עסקית שכזו "אינה יכולה להתקיים כאשר במקביל לה, באופן סימולטני ממש, התקיים ערוץ נוסף בו פנה היזם אל ראש העיר ואל אחיו של ראש העיר וביקש, ולעיתים דרש, לקדם את ענייניו העסקיים, כאשר הוא הבין וידע כי גם כשהוא פנה לאחיו ראש העיר, זה דאג להעביר את המידע הלאה באופן שענייניו מובאים לפתחו של ראש העיר ואנשיו בעירייה", נכתב
משם עברה הפרקליטות לדון בענייני המקומון "קול אשקלון", מקומון שנסגר לפני כמה חודשים. המקומון הזה נרכש על ידי יואל דוידי מידי בעליו הקודמים שמעון בן חיים, והפרקליטות טוענת כי היא "הוכיחה במגוון של ראיות, לרבות עדותו של דוידי עצמו, כי דוידי דאג לסיקור תומך ואוהד לאיתמר ב’קול אשקלון’… במסגרת זו דוידי העביר לעובדי המקומון את מדיניותו התומכת בעירייה ובאיתמר, והנחה אותם לפעול על פי מדיניות זו.
כמו כן, כבעלים של המקומון, דוידי התערב באדיקות ובאופן אקטיבי בתכני כתבות הקשורות לעיריית אשקלון ולאיתמר. בכלל זה, דוידי הנחה את עובדי המקומון לשנות תכנים בכתבות באופן שייטיב עם איתמר ועם גורמים נוספים בעירייה. כמו כן, דוידי אישר לפרסום את תוכנן של כתבות הקשורות באיתמר ובעירייה, וכן הנחה להוריד כתבות מפרסום, מקום שהייתה בהן נימה ביקורתית כלפי איתמר והעירייה. בנוסף, דוידי הנחה את עובדי המקומון שלא לפרסם תכנים שליליים אודות איתמר, העירייה או מי מגורמיה. יתר על כן, דוידי פעל במקומון בהתאם לדרישותיהם של איתמר או מי מטעמו, ביחס לתכנים המתפרסמים בו".
שמעוני בשער עיתון קול אשקלון
בסיכומים הובאו דוגמאות לכך: "כך למשל, דוידי הנחה את איריס ברעם לראיין את איתמר ולערוך כתבת שער מפרגנת עבורו. איריס ברעם העידה כי הכתבה הייתה מאוד מפרגנת לאיתמר. בנוסף, לדבריה איתמר ידע מבעוד מועד כי היא עתידה לראיין אותו, והיא נדרשה רק לתאם את מועד הריאיון מולו. איתמר העיד בעניין זה כי הוא לא זוכר מי המקור שיידע אותו על הריאיון מבעוד מועד… זאת ועוד, דוידי הנחה את איריס ברעם לראיין את מנכ״ל העירייה, סופר, במטרה לאזן את הפרסומים השליליים שהיו עליו במקומונים אחרים בגין הפיטורים של ריקי שי".
עדות נוספת הובאה בהקשר זה: "איילת טפירו מסרה כי דוידי היה רגיש לעניינים הקשורים לאיתמר ולא אהב קו שלילי כלפיו. כך למשל, היא התבקשה לשנות שער שהייתה בו נימה ביקורתית כלפי איתמר. כמו כן, איילת העידה כי היא התבקשה לכתוב כתבה על איתמר וכתבה על בני משפחתו… יתרה מכך, נמצאנו למדות כי דוידי נזף בעובדי המקומון כאשר בכירים בעירייה לא היו שבעי רצון מהתכנים שפורסמו על העירייה או על מי מעובדיה".
יואל דוידי
בפרקליטות סבורים כי עיון בחומר הראיות הרלוונטי מוביל למסקנה המתבקשת כי דוידי "הנהיג במקומון קו תקשורתי אוהד כלפי איתמר והעירייה. יתרה מכך, שוב נמצאנו למדות כי איתמר היה מעורב במתרחש במקומון. איתמר לא הסתיר את תחושותיו לגבי התכנים המתפרסמים במקומון, ולא היסס להעביר את מסריו למי מגורמי המקומון, ואף לדרוש לתקן את התכנים שלא לרוחו. דוידי מצדו סר למרותו של איתמר, ופעל כדי להשביע את רצונו. מכאן שאיתמר, הלכה למעשה, שלט בתכנים המתפרסמים במקומון", נכתב.
השבוע, בין שלל החדשות והמהדורות המאיימות לשבור אותנו סופית, השתרבב לו סרטון ויראלי על התיירות המוזנחת של ערי החוף בארץ. וכך בתוך שלוש שעות וריקי אחת נולד לו כוכב השעה האשקלוני – משה ניסימפור.
הסרטון המדובר:
לטובת מי מכם שאולי החמיץ (לא ברור איך): התושב המודאג ניסימפור ליווה את כתב החדשות של תאגיד כאן ברחבי הגן הלאומי באשקלון והציג בפניו את ההחמצה התיירותית הגלומה במשאב הטבע ההיסטורי. השיטה, לדבריו, קשורה במינוף הסיפור המקראי של שמשון הגיבור, שאמנם ביקר באשקלון אך בנסיבות קשוחות למדי, כשהכה 30 פלישתים תושבי המקום וניכס את חליפותיהם כהחזר חוב. מהון להון שכנע ניסימפור את הכתב שלא משנה הדיוק ההיסטורי או פרטי הסיפור, אלא השיווק שלו אל מול תיירים פוטנציאליים, גם אם "מוכרים" את עמודי השיש הפזורים ברחבי הפארק כאותם עמודים שהפיל שמשון. וכך הסביר מיודענו כיצד פועלת השיטה: "הייתי לפני שבועיים באנדורה, הכניסו אותנו לאיזו מערה, והביאו מדריכה מקומית והיא סיפרה שפלתיון השד נמצא פה, וכל השדים גרים פה, וזה היה מרתק למרות שאנחנו יודעים שזה חרטא. אתה מספר: פה שמשון עשה ככה בכוח האחרון שלו והפיל [החווה לעבר העמודים], באים מכל העולם תיירים, העיר אשקלון מרוויחה, המדינה מרוויחה והפארק עובד".
עינב קורן
יש רגע חינני בקומיות העממית והאותנטית שלנו, אנשי הדרום. דומה מאוד בכנות הישירה לילד שצעק "המלך הוא העירום", ומצד שני הכי שבויים במניפולציה (מתלוננים על המצב הקשה וממשיכים להצביע לאותו שלטון בהערצה).
כמי שעוסקת בחקר הפולקלור ובפרט בענייני שדים, הרשו לי לומר שככה נולדים מיתוסים. סביר להניח שניסימפור או המדריכה עיוותו את הסיפור עד לידי כך שעבר גלגולים, והמערה באנדורה הפכה להיות משכנו של השד פלתיון. אני סבורה שמדובר ככל הנראה על המקום שממנו קיבל השראה אפלטון למשל המערה המפורסם שלו. יש שהוגים את שמו של אפלטון בלעז – פלטו או פלטון. בעקבות הוצאתו להורג של מורהו הנחשב סוקרטס יצא אפלטון למסעות נרחבים וייתכן שמצא דרכו גם לאזור אנדורה. למעשה אין זה משנה עד כמה הסיפור נכון כי אגדות אורבניות נועדו לספק הסבר חברתי ובפרט רומנטי למרחב שאנחנו חיים בו. לא פעם כתבתי כאן שכל העניין טמון באופן שבו אנחנו מעצבים ומספרים את הסיפור שלנו.
אנחנו הרי יכולים למשל לספר על החיים הקשים והמורכבים של העולים ששוכנו בשלהי שנות ה-50 בשכונת שמשון (המוכרת יותר כ"עתיקות") או לחלופין לספר בנוסטלגיה על הילדות המאושרת בשכונה מתוך חוויית פשטות ושותפות גורל. המיצג הרומנטי הזה בהחלט שירת ומשרת רבים מהפוליטיקאים המקומיים שלנו בקמפיין הבחירות שלהם אף שהם כבר שנים לא חיים בשכונת שמשון. אם כן, ברור לי השימוש בסיפור טוב ובעיקר בינלאומי, כזה שהוא על-זמני, כמו הסיפור של שמשון, כדי לטפח תיירות מקומית. בכלל בימינו, כשכל אחד יכול להזין מידע לוויקיפדיה, ורוב הציבור מתבסס על מאגר הידע הזה כסמכות, אפשר לשכנע גם את הצרפתים שבית הקיט של נפוליאון היה באשקלון.
אנו נמצאים כבר בעיצומו של הקיץ ולטעמם של רבים מאיתנו – אין כמו הגוון השזוף של גופנו. עם זאת יש להבהיר כי השיזוף הינו סימן לכך שהעור ניפגע מקרינת שמש מופרזת והוא מנסה להגן על עצמו ע"י השחמה (גוון עור כהה עמיד יותר בפני נזקי שמש).
כיום הטרנד הלוהט של הקיץ הוא שיזוף במיטות השיזוף. האם אתם מודעים לסכנות הטמונות בקרינה ממיטות השיזוף?
מיטת השיזוף הינה מתקן המשתמש בטכנולוגיית נורות אשר מפיצות קרניים אולטרה סגולות (קרניים הגורמת לנזקים בריאותיים), זאת בכדי לדמות חשיפה לשמש. בממוצע של 10-20 דקות אל מול נורות אלה נקבל צבע גוף שזוף בכל ימות השנה, ללא הצורך בחשיפה פיזית אל קרני השמש.
לפני כחמש שנים משאית שהתדרדרה סמוך לאשקלון גרמה נזק לשלושה כלי רכב. לכאורה תאונת דרכים רגילה שאין מאחוריה סיפור מיוחד. אלא שהשתלשלות האירועים של בעל המשאית מול חברת הביטוח הוכיחה שגם הפעם ראוי לא לעבוד לבד מול חברת הביטו אלא להסתייע בעורך דין.
בחברת הביטוח טענו כי ביטוח המשאית לצד ג' לא היה בתוקף כיוון שהתשלום בגין הפוליסה לא עבר ולכן בוטל על ידה תוך שהיא מנסה לחמוק מחובתה לשאת במלוא הנזקים לרכבים עקב התאונה, אלא שעורך הדין איל כהן, הוכיח כי החברה לא מילאה אחר חובתה ולא עשתה את הנדרש ממנה כדי לבטל את הפוליסה ולהודיע על כך כנדרש, ולכן תישא באחריות.
הסיפור עצמו התרחש לפני כחמש שנים, אז בקיבוץ הסמוך לאשקלון החנה נהג משאית מאשקלון את המשאית כשהיא עמוסה במדרון וירד ממנה, לטענתו לסלק מפגע, תוך שהוא אינו מרים את בלם היד וכתוצאה מכך התדרדרה המשאית, ופגעה בשלושה כלי רכב, שחנו בחניה מתחת לאותה גבעה ונגרם להם נזק רב.
במהלך העדויות, לא הכחיש הנהג את אחריותו, אולם כאן החלה כאמור סאגה שלמה סביב השאלה האם יש ביטוח למשאית, מה שכמובן משנה את כל הסיפור לכאן או לכאן.
בעדותו בבית המשפט טען בעל המשאית באמצעות עו"ד כהן, כי שילם על הפוליסה, וכי במועד התאונה כפי הידוע לו היה מבוטח. לטענת חברת הביטוח לא בוצע תשלום עבור הפוליסה ולכן המשאית לא היתה מבוטחת. לכאורה טענה הגיונית.
במשפט ארוך וממושך תוך כדי שהוא חוקר את העדים מחברת הביטוח, כמו גם את סוכן הביטוח הוכיח עו"ד כהן כי החברה לא עשתה את המוטל עליה, על מנת להודיע לבעל המשאית, כי ישנה בעיה עם הפוליסה, ולכן בכל נזק שנגרם באותה תקופה – היא צריכה לשאת בהוצאות.
מטעם חברת הביטוח עלתה להעיד נציגת החברה שהתברר בעדותה כי הגיעה ללא כל אסמכתאות כי החברה פעלה כראוי ושלחה הודעות ביטול וכי אין כל אישור כי אכן מילאה את חובתה עפ"י דין להודיע מראש על ביטול הפוליסה. ואם לא די בכך, במהלך חקירת סוכן הביטוח שהעיד גם הוא מטעם חברת הביטוח וטען כי בעל המשאית קיבל ממנו הודעות שישנה בעיה עם הפוליסה, השמיע עו"ד כהן הקלטות לפיהן אותו סוכן עצמו, מתבטא בחריפות נגד אנשי חברת הביטוח שפעלו שלא בצורה תקינה בנושא וכי מעולם לא קיבל או מסר הודעה על ביטול הפוליסות לבעל המשאית
אהבתי את התגובה הנחרצת של ראש העירייה תומר גלאם נגד כתובות הנאצה שהוצמדו השבוע לבית הכנסת של קהילת יוצאי אתיופיה. אהבתי את תגובתו בעיקר בגלל שמקרים כאלה הם סוג של מבחן מנהיגות. מלבד היכולת לנהל עיר, ראש עירייה (בכל העולם בכלל ובישראל בפרט) נבחן ביכולת שלו לזהות מבעוד מועד התפתחות משבר חברתי שעלול לפגוע במרקם העדין ממילא, המתקיים בין האוכלוסיות בעירו. אשקלון היפה שלנו היא עיר מגוונת. מעצם היותה עיר הקולטת עלייה עוד מראשית קום המדינה נוצרה כאן חברה רב תרבותית. עם כל הקושי, דווקא הרב תרבותיות מביאה עמה בשורה לדורות הבאים, בעיקר כשהאוכלוסיות מתערבבות.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
התהליך הזה קורה מעצמו רק כשאין "הפרעות", כגון הסתה וגזענות. היכולת של עיר עם פוטנציאל כמו אשקלון למתג את עצמה כעיר תיירות המושכת קהל מהארץ ומהעולם נשענת על "מרחב ציבורי נקי" תרתי משמע. ההתייחסות המיידית והנחרצת של תומר גלאם, יש בה כדי לסמן לכולם עד כמה חשוב הנושא ועל כך מגיעה לו מילה טובה. לעצם העניין, כשהרעיון המרכזי הוא שוויון מלא לכל אזרח במדינה המיוחדת שלנו, הגיע הזמן שהצבע השחור יהיה בסך הכול עוד צבע המוסיף ליופי ולייחוד של קשת הצבעים הישראלית.
לא בא לה שחור
המהלך הפוליטי המכוער של סתיו שפיר בשבוע שעבר, שהיה על גבול ה"כלנתריזם", הציף גם את סוגיית היחס למזרחים בתוך מפלגת העבודה במהלך השנים. הגם שעמיר פרץ נהג באצילות, ולא רק שהתעלם מהמהלך המכוער של הגברת, אלא התעקש לא להעניק למהלך שלה גוון עדתי, לא השתכנעתי שזה לא העניין המרכזי. קריאות הגוועלד המזויפות שלה בדיוק ביום שנוצר החיבור עם גשר הזכירו לי את מפא"י הישנה, המנוכרת והיהירה. עמיר פרץ כבר היה שם. הוא שבע די הרבה מרורים אף שהביא להישגים למפלגה. ניתן לומר שעמיר פרץ הוא היחיד שהצליח לסחוף קולות מהימין, ניתן בהחלט לומר קולות מזרחיים.
פרשת השבוע שלנו חותמת את חומש המדבר ומפרטת לא פחות מ- 42 מסעות ומקומות, המשובצים בין המילים "וַיִּסְעוּ… וַיַּחֲנוּ".
נשאלת השאלה מה חשוב יותר, הנסיעה או החניה? החיפוש או המציאה? התהליך או היעד? לפי פרשנים רבים, הנסיעה לעיתים חשובה מהחניה. המעברים ממקום למקום יותר חשובים מהמקומות, והבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, מסביר שהעיקר הוא המסע, כי האדם צריך כל הזמן לנוע ולהתקדם. הוא אמר לתלמידיו שכל עשרות המסעות המפורטים בפרשה קיימים גם בחייו של כל אדם, מרגע לידתו עד עזיבתו את העולם הזה. בכל מסע האדם צריך לעלות בדרגה וללמוד משהו חדש בחייו, גם אם יש ירידות בדרך.
אבל הנה אפשרות שונה: בדרך כלל היעד הינו העיקר, והחניות נעשות לאגור כוחות. והנה, הפרשה שלנו מקדשת גם את החניות, ולא רק את המסע. לפי רש"י, החניה היא חלק מהמסע: "מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע". החניות במסע בני ישראל ובכל מסע החיים שלנו מאפשרות לעכל את החוויות, לנוח, לחשוב ולאגור כוחות לקראת המסע הבא. כשם שהשבת נותנת כוחות לקראת כל שבוע, כך חניה, עצירה, חופשה ומנוחה הכרחיות לכל ארגון, משפחה או אדם.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
לחניה יש ערך משפחתי – כולנו אצים ורצים, עסוקים בעבודה, ואז מגיעים הביתה לחניה איכותית עם המשפחה. זמן האיכות הזה בערבים ובסופי שבוע הינו בעל משמעות עצומה ומהווה מעין דלק למסע של היום והימים הבאים. רבים מאיתנו מקדשים את המסע המטורף בעבודה ואיפה לא, ומפרשת השבוע חשוב שנלמד לקדש ולהעריך גם את החניות, העצירות, המנוחות, שנותנות כוחות לאתגר הבא.
ספר במדבר מתחיל בחלוקה שבטית ברורה – לכל שבט דגל משלו – ומסתיים בחלוקה שבטית לקראת הכניסה לארץ: "אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ללמדנו שאחדות נעשית בתהליכים. בתחילת המסע וגם בסופו ערב הכניסה לארץ יש חשיבות לשבטיות; איש בשבטו ובמורשתו ידבק, שחלילה אף שבט לא ישתלט וישליט את מסורתו על שאר השבטים.
והאחדות? אחדות נעשית בתהליכים. האחדות חשובה מאוד, אבל רק אחרי שכל שבט וכל קהילה ירגישו בנוח עם מסורתיהם, ערכיהם, ותרומתם תוכר ותתקבל במקום ראוי.
במילים אחרות: הרבה צבעים, הרבה גוונים, לא נוסח אחיד. נוסח מאחד.
גם היום צריכים לדבר כך: רוצים אחדות ישראל? קודם כול תאפשרו את מיצוי השבטיות. תכבדו את השוני ואת כל הגוונים והצבעים בחברה, אפשרו לכולם להשמיע קולם בשווה, ורק אז תאחדו אותם סביב ערכי הליבה של המדינה.
בין המצרים בעיניים שלי
ומכאן למסרים בנוגע לימי בין המצרים בעיניים שלי. בסוף השבוע הבא יחול ראש חודש אב. ימי בין המצרים שהחלו בי"ז בתמוז ומסתיימים בט' באב (השנה, עקב השבת בי' באב) נקראים ימי "בין המצרים". השם "בין המצרים" נובע מסיום המצור הבבלי של נבוכדנאצר מלך בבל ושר הצבא שלו נבוזארדן בשנת 586 לפני הספירה ביום י"ז בתמוז ועד חורבן בית המקדש ביום ט' באב (מלכים ב' כ"ה).
רבים דנים בהלכות, בצומות ובאיסורים הקשורים לימי בין המצרים. מדובר בדברים חשובים, אבל אני מבקש לגעת ברשותכם בסוגיות אחרות:
אומרים חז"ל: "גזירה על המת שישתכח מן הלב". כדי לאפשר לחיים להמשיך, כדי להקל על סבלם של האבלים, גזרו על המת שנת אבל שלאחר שנה ישתכח מהלב.
והנה, כל שנה בימי בין המצרים אנו מתאבלים על חורבן המקדש ותפארת ישראל ועל שפלות מצבם של בני עמנו. הייתכן שה"גזירה על המת שישתכח מן הלב" אינה תקפה על בית המקדש החרב?!
עם פתיחת שנת הלימודים בגני הילדים נדרשים ההורים לשלם כ-700 שקלים עבור הזנת התלמידים בארוחות הבוקר וכן עבור סל תרבות. במשך שנים גביית הכסף נעשתה על ידי הגננות, אלא שבהסתדרות המורים טוענים כי מדובר בצעד לא חוקי.
לאחר שבעירייה כבר הפיצו עלון להורים, ובו נכתב כי התשלום ייעשה באתר העירייה, מספרת אחת הגננות כי ועד הגננות זומן לפגישה עם יובל זוזט בנושא, ושם נמסר להן כי יש להמשיך בגבייה באמצעות הגננות. "אנחנו סמכות פדגוגית ולא מוכנות להתעסק בכספים", אומרת אחת הגננות. "אנחנו במשך שנים לא רוצות לעשות את זה. יש הורים שלא משלמים לפעמים, ולא מתפקידי לרדוף אחריהם. יש את העירייה שגם ככה עוסקת בגביית כספים, אז שיגבו את הסכום הזה".
העלון שנשלח להורים
מהסתדרות המורים פנו לעירייה לראש מינהל החינוך יובל זוזט בנושא. "המטלות על גננות הן מורכבות, רבות ומגוונות, וגביית כספי הורים אינו אחד מהם", נכתב במכתב מאת ענתי דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים. "האחריות על גביית כספי הורים מוטלת על הרשות המקומית, ובשום מקרה לא על הגננות. הובא לידיעתי שלמרות בקשת הגננות ופנייתן אליך בנושא, הורית להן להמשיך גם בשנת תש"פ לגבות כספי הורים. ככל שלא יוסדר נושא הגבייה על ידי הרשות, לא יוכל להתקיים מפעל ההזנה המשותפת בגני הילדים בעיר אשקלון".
ענתי דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים
דדון דרשה בסוף המכתב כי זוזט יורה "על שינוי נוהל לא חוקי זה, ולהסדיר באופן מיידי את עניין גביית כספי הורים בעיר אשקלון, כך ששנת הלימודים תש"פ תוכל להיפתח כסדרה וללא תקלות. בכל מקרה, הוריתי לכל גננות אשקלון לא לגבות כספי הורים!" נכתב.
המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם המדור להגנת הסביבה במשטרת ישראל, ביצעו בשבועות האחרונים פעילות סמויה של תצפיול ותיעוד בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון. זאת, לצורך איסוף ראיות על קיומם של אתרים להשלכת פסולת בניין פיראטיים.
לאחר איסוף ראיות מתמשך נתפסה משאית (פירקית) שבאמצעותה הושלכה פסולת בניין באתר לאיסוף פסולת פיראטי בחוף אשקלון. המשטרה הירוקה פתחה תיק חקירה, בוצעו חקירות באזהרה, והמשאית נתפסה. בית המשפט קבע כי המשאית לא תשוחרר עד אשר אתר הפסולת ינוקה.
אתר פסולת פיראטי בחוף אשקלון לפני הפינוי. צילום: המשרד להגנת הסביבה
בעקבות כך, השטח נוקה – מהאתר פונתה פסולת בכמות של כ-300 טון, ואישורי ההטמנה הועברו למשרד כנדרש. לאור זאת, המשאית שוחררה – רק לאחר ניקוי אתר הפסולת הפיראטי.
אתר פסולת פיראטי בחוף אשקלון אחרי הפינוי. צילום: המשרד להגנת הסביבה
"נמשיך לפעול ביד קשה ובנחישות כנגד עבריינות סביבתית. תפיסת כלי-הרכב ששימשו לביצוע העבירה, גרירתם ואחסנתם, מביאה להפרדה בין העבריין לבין כלי ביצוע העבירה ולהגברת הציות הסביבתי" מסר מנהל המשטרה הירוקה, יוסי בר והוסיף "שימוש בסמכות זו, בנוסף לחקירה פלילית, הגשת כתבי אישום ודרישות להסרת המפגע – מאפשר לנו להתמודד עם תופעת ההשלכות הפיראטיות".
עיריית אשקלון יחד עם החברה הממשלתית להגנה על המצוקים יוצאים בימים הקרובים לפרוייקט שעדיין לא נראה כמוהו בארץ. מדובר במיזם יומרני שמטרתו להגן על המצוק העלול לקרוס.
במרכז הרעיון שבוצע כבר בכמה וכמה אתרים ברחבי העולם, עומדת הבאתם של 400,000 טונות של חול ממחצבה ליד דימונה ושפיכתם לתוך הים ב-100 מטרים הסמוכים למצוק. בתוך מספר חודשים, מעריכים ראשי הפרויקט, צפויה להיווצר יבשה חדשה והים יתרחק מהמצוק במאה מטרים דבר שיסייע לבלימת הסכנה להתמוטטות המצוק.
מצאו את ההבדלים. רצועת החוף החדשה שנוצרה מהחול הרב שבו הוזנה מול ים שהיה במקומו
בעוד שבועיים יחלו להגיע לעיר משאיות עמוסות חול. הן תפרוקנה את החול במתחם שהוקם מצפון למלון הרלינגטון ובקצב ההתקדמות יועבר החול למסוע שיוביל אותו אל החוף עצמו. החול יפוזר במים בקרבת החוף וכאמור ייצור מתחם יבשה חדש.
"אחת הערים שמתקדמות בצורה הכי מהותית מבחינת ההגנה על המצוק זו העיר שלנו אשקלון. בישיבה שנערכה לאחרונה בין כל ראשי הרשויות שנושקות לקו החוף היו הרבה אמוציות וגם העלו את הדברים בצורה שהדברים עוד מתקדמים. נכון שהיו חילוקי דעות בינינו למשרדי הממשלה והחברה להגנה על מצוקים אבל בסופו של דבר כולנו התיישרנו לטובת התקדמות של הפרויקט" אמר השבוע ראש העירייה, תומר גלאם כשהציג את הפרויקט לתקשורת והוסיף "השלב הנוכחי שאנחנו מדברים עליו הוא שלב הטלת החול. השלב השני זו השלב של שיקום שובר הגלים שניזוק בצורה מהותית ושם יש מחלוקת קטנה האם זה יהיה שיקום דרך הים או דרך החוף, אבל גם זה יפתר ואנחנו נראה בחודשים הקרובים הלכה למעשה את השובר גלים שנפגע משוקם".
גלאם וראשי הפרויקט על המצוק במתחם החול שהוקם, סמוך למסוע המוכן להפעלה. צילום: דוברות עיריית אשקלון
סכנת המצוק הוא אחד מהנושאים הבוערים בתחום הגנת הסביבה באשקלון. בעבר כבר הגו אנשי מקצוע פתרונות למניעת קריסת המצוק אלא שכל הפתרונות לא צלחו. בשנה האחרונה הונח שובר גלים שהתפרק וניזוק ובשנה האחרונה הונחו גיאוטיובים, שהם שרוולים ענקיים של חול כדי להיות שוברי גלים תת קרקעיים וימנעו את המשך הסחף משפת הים אשר מול המצוק.
המצוק באשקלון
כעת מדובר בפרויקט נוסף שמצטרף לגיאוטיובים. "הזנת החול המאסיבית זהו פרויקט שהוא דיי חדשני בארץ. זה שונה מהזנות חול הקודמות שבוצעו, מדובר בהזנת חול מאסיבית של כמות של 400,000 טון חול על פני 700 מטר" אומרת הילה ארנרייך, היועצת המשפטית של הפרויקט מטעם החברה הממשלתית להגנה על המצוקים ומספרת על כך שהפעם גרגירי החול יותר גדולים מאלו שהוזנו בעבר.
הילה ארנרייך, תומר גלאם ויוסי דיין במפגש עם עיתונאים. צילום: סיוון מטודי
את הפרויקט, שעלותו מסתכמת בכ-50 מיליון שקלים, מלווים המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית לאכיפת חופים, איגוד ערים לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים.
אל משטרת אשקלון הוגשה תלונה נגד סייעת במעון לתינוקות בחשד שהיכתה תינוק בידו. כך פורסם הערב במהדורה המרכזית של חדשות 12.
על פי הדיווח, עדת ראיה סיפרה כי ראתה את הסייעת צובטת, מושכת ומכה בידו תינוק בן שנה וחצי שבכה במשך דקות ארוכות. כאשר התינוק לא הפסיק לבכות היכתה אותו הסייעת בידו פעמיים נוספות "אולי כדי להשתיק אותו", כך על פי הדיווח.
עדות הראיה פורסמה כפוסט בפייסבוק על ידי אמא שעברה בסמוך לגן וכך היא תיארה זאת: "יותר מ-10 דקות תינוק בוכה ואין מי שמרגיעה אותו, לא שמעתי אפילו ניסיון להרגיע… אותו ילד בערך בן שנה פלוס הציק טיפה לחברים לקח משחק לילד אחר… אותה סייעת משכה אותו, צבטה אותו ונתנה לו פעמיים בכף היד. הילד המשיך לבכות והיא כמובן לא מתייחסת, עומדת בחלון… שוב הילד החמוד הציק והתעקש על משחק ושוב היא צעקה עליו ונתנה לו 2 מכות ביד".
בסוף הפוסט ציינה האם כי היא הייתה ממהרת והטלפון שלה היה באוטו ולכן לא יכלה לתעד את המתרחש. עוד היא אמרה כי היא תשמח לדבר עם אמו של התינוק ואף הוסיפה תיאור של המראה שלו.
אימו של הפעוט הגישה תלונה במשטרה ומחר בבוקר צפויה הסייעת להיחקר באזהרה, בינתיים הסייעת הושעתה מעבודתה עד לבירור הנושא.
הכסף אינו שווה אף פעם סבל בריאותי וכאבים. אבל לעתים נראה שלפחות אם לא ניתן לעשות לו סוף ולהבריא לחלוטין, לפחות יש מה שממתיק את הגלולה המרה.
נהג משאית תושב אשקלון היה מעורב לפני שלוש שנים באירוע מצער המלווה אותו מאז יום יום ושעה שעה.
זה קרה בדיוק לפני שלוש שנים. שעת אחה"צ במפעל באזור פתח תקווה. מלגזן שעסק בפירוק סחורה מאחת המשאיות נסע לאחור ולא הבחין באשקלוני, עלה על רגלו, מעך אותה והפיל את העובד ארצה.
אמבולנס הועזק למקום וצוות מד"א פינה אותו במהירות לחדר המיון בביה"ח בלינסון בפתח תקווה.
לאחר סדרת בדיקות וצילומים אובחנו לנהג שברים ברגל ובקרסול ימין. הנהג עבר ניתוח לקיבוע השברים ומספר חודשים לאחר התאונה אובחן בלט דיסק במספר חוליות בגב התחתון.
הנהלת מועדון הכדורגל של הפועל אשקלון, הגיעה לסיכום עם קפטן הקבוצה בעונה חולפת, שי חדד, באמצעות סוכנו אפי סופר.
חדד, ימשיך לעונה שלישית ברציפות במועדון, אשר הפך עד מהרה לשחקן משמעותי בקבוצה, ואהוד במיוחד על הקהל האשקלוני.
שי חדד, אמר במעמד החתימה: ״אשקלון עבורי זה מזמן לא רק מועדון כדורגל. אשקלון עבורי זה הבית , אני מחובר למועדון, לאוהדים ולאנשים הטובים בעיר הנפלאה הזו. מקווה לעמוד במטרות שהקבוצה הציבה לעצמה ולצאת לדרך חדשה, כאשר היום יותר מתמיד, אנו זקוקים לדחיפה אדירה של הקהל הנפלא בכחול, האוהדים החמים של הפועל אשקלון״.
יותר מוקדם גם הבלם אוהד עטיה חתם על חוזה חדש יחד עם לידור נקשרי, שניהם בוגרי מחלקת הנוער של המועדון. כמו כן צורף החלוץ, בן ה-20 נתנאל מוריס, בוגר מחלקת הנוער של בית"ר טוברוק.
יפרוץ במדי אשקלון? נתנאל מוריס (צילום: דוברות הפועל אשקלון)
תושב האזור הואשם על ידי גיסתו כי אנס אותה, הדבר הביא למעצרו ולהגשת כתב אישום נגדו. מאז הגשת התלונה, לפני שנתיים הוא שהה במעצר, עד לאחרונה אז שוחרר כאשר כתב האישום נגדו בוטל והוא זוכה.
הדבר התרחש במהלך המשפט שהתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר שהמתלוננת, במהלך עדותה, סיפרה כי בתאריך 10.7.17, ביום חמישי בשעה 03:00 לפנות בוקר, התקשר אליה הנאשם, הגיע לביתה ושם אנס אותה בברוטליות, תוך שציינה את מספר הטלפון ממנו התקשר אליה הנאשם. לכאורה עדות קצרה, שכללה תאריך מדויק, יום בשבוע ושעה ואף מספר טלפון ספציפי.
אילוסטרציה: מוטי מילרוד
חקירה נגדית קצרה העלתה שהתאריך שמסרה המתלוננת לא תואם את היום בשבוע שציינה. בסופה של חקירה נגדית, בעניין זה, נאלצה המתלוננת להודות שאין לה מושג מתי אירע האונס.
בסיום עדות המתלוננת, הודיעו סנגוריו של הנאשם עו"ד מיכה גבאי ועו"ד ליאור גבאי מרכס כי לאור העובדה שהיחידה החוקרת התרשלה במילוי חובתה ולא דאגה להוציא את פרטי שיחות הטלפון בין הנאשם למתלוננת ולאור עדותה המבולבלת של המתלוננת, יש להורות לחברות הטלפון להמציא את פירוט השיחות בין השניים. הפרקליטות הצטרפה לבקשת ההגנה.
עם קבלת מחקרי התקשורת, הסתבר להגנה ולתביעה, כי גרסת המתלוננת, לפיה הנאשם התקשר אליה בתאריך מסוים, בשעה מסוימת, ביום מסוים בשבוע לא נתמכת במחקרי התקשורת. עוד הסתבר שלאחר האירוע, הייתה זו המתלוננת דווקא, שהתקשרה שתיים עשרה פעמים, לאורך שלושה שבועות בשעות לילה מאוחרות אל הנאשם – בניגוד גמור למצופה ולהתנהגות סבירה של קורבן אונס.
